אליעזר בן-רפאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליעזר בן-רפאל (נולד ב-1938) הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה על שם ויינברג וזוכה פרס לנדאו למדעים ולמחקר לשנת 2008. [1]

אליעזר בן-רפאל, פברואר 2008

פרטים ביוגרפיים

אליעזר בן-רפאל נולד וגדל בבלגיה כבן למהגרים מפולין. במהלך שנות מלחמת העולם השנייה בזמן השואה היה ילד מוסתר אצל משפחה נוצרית תחת שם בדוי ומנותק מהוריו. הוריו נתפשו על ידי הגרמנים, הצליחו לברוח וחיו במחבוא. המשפחה התאחדה רק לאחר המלחמה. אליעזר בן-רפאל גדל בבלגיה. היה חבר תנועת הנוער החלוצית הציונית איחוד הבונים (שהיא איחוד של גורדוניה ודרור הבונים). בתום לימודיו התיכוניים בשנת 1956 עלה בן-רפאל לישראל והצטרף לקיבוץ חניתה. היה חבר קיבוץ במשך כעשרים שנה, שם נשא בתפקידים חברתיים מרכזיים והיה פעיל במרכז התנועה הקיבוצית. בזמן היותו בקיבוץ החל ללמוד ימים מספר בשבוע באוניברסיטה העברית, כך עשה עד לדוקטורט, בסיומו עשה פוסט-דוקטורט באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית. כששב לישראל השתקע ברמת השרון. את התואר הראשון עשה בסוציולוגיה ובמדע המדינה ואת התוארים השני והשלישי בסוציולוגיה. נושא עבודת המאסטר שלו היה מהפכת הסטודנטים בשנות השישים, תוך עריכת השוואה בין ארצות הברית, צרפת וגרמניה. את העבודה הזאת עשה תחת הנחייתו של פרופסור משה ליסק. עבודת הדוקטורט, גם היא בהנחיית ליסק, דנה במלחמת הגרילה באלג'יריה, בדרום אפריקה, בקפריסין, בקובה ובהודו-סין. את הדוקטורט קיבל ב-1974. בתחילה הקריירה האקדמית החל ללמד באוניברסיטה העברית וכעבור מספר שנים עבר לאוניברסיטת תל אביב, שם לימד וחקר למעלה משלושים שנה. אליעזר בן-רפאל נשוי לד"ר מרים בן-רפאל (לבית נויפלד), חוקרת בבלשנות שמושית אשר העלתה ופיתחה את ה"Franbreu", קרי השפה המדוברת על ידי עולים ותיקים דוברי צרפתית במקור. לזוג שתי בנות, אשת מדע המדינה, ד"ר סיגל בן-רפאל גלנטי, והסוציולוגית, ד"ר ליאור בן-חיים רפאל.

תפקידים מקצועיים וציבוריים

אליעזר בן-רפאל שימש כראש החוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, כיהן כראש האגודה הסוציולוגית הישראלית והיה נשיא המכון הבינלאומי לסוציולוגיה היוקרתי, ה-International Institute of Sociology, שהיא האגודה העולמית של סוציולוגים הוותיקה ביותר בעולם. הוא משמש כחבר מערכת במספר כתבי עת סוציולוגים בינלאומיים: הוא סגן עורך של ה- International Review of Sociology, חבר ב- International Biographical Association, חבר מערכת ב International Sociology - Review of Books, כן, של ה-Journal of Applied Social Science, Sociological Papers ו-Ethnic and Racial Studies. הוא היה גם שנים חבר מערכת של The International Scope Review. בן-רפאל גם שימש חבר הוועדה האקדמית של האוניברסיטה הפתוחה, ראש הוועדה לבחירת פרס ישראל בסוציולוגיה. הוא מכהן כחבר חבר הנאמנים של המכללה האקדמית של בית ברל וחבר במועצה האקדמית של מוסד זה. הוא עורך סדרת הספרים Jewish Identities in a Changing World בהוצאת בריל. היה חבר ועדת הפרסומים של מרכז שדה בוקר, ואחראי על המדור הישראלי בשנתון Année Francophone Internationale. היה גם ראש הוועדה של סדרת הספרים Israel Studies Series בהוצאת Transaction ועורך שותף של Israeli Social Sciences Research.

אליעזר בן-רפאל היה ראש פרויקט המחקר של יד טבנקין "הקיבוץ במפנה המאה" בשנות ה-90 וכן, מייסד שותף ומנהל שותף בשנת 2001 ביחד עם פרופסור יוסף גורני של פרויקט "כלל ישראל" העוסק בסמינרים וכנסים בינלאומיים ופרסום סדרת ספרים בנושא זה. מדי שנה-שנתיים מארגן "כלל ישראל" כנס בינלאומי העוסק בהיבטים שונים של זהות יהודית והתפתחות העם היהודי בעת הזאת. בן-רפאל היה גם המייסד והנשיא הראשון של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה, שהיא האגודה שמאגדת חוקרים מדיסציפלינות שונות בארץ שמחקרם נוגע לזיקה בין שפה לחברה. בן-רפאל שהיה מרצה אורח וחוקר באוניברסיטאות רבות בעולם וארגן כנסים רבים בארץ ובעולם. מופיע בספרים רבים של who is who.

ועדת בן-רפאל

בשנת 2002, כשעלה לדיון בממשלה מהו קיבוץ היום, לאור השינויים מרחיקי הלכת שעמדו אז על סדר היום של קיבוצים רבים, פנתה ממשלת ישראל לאליעזר בן-רפאל לעמוד בראש ועדה ציבורית ("הועדה לסווג הקיבוץ" או "ועדת בן-רפאל") אשר תבחן את ההגדרה העדכנית של מהות הקיבוץ ושתנחה את התייחסות מוסדות הצבור ביחסם לקיבוץ ולתנועה. לוועדה מונו מנהיגי התנועה, אישי ציבור ואנשי אקדמיה מתחומים שונים. הוועדה פעלה במשך כ-15 חודשים וגיבשה את המושג "קיבוץ מתחדש" – כנגד ה"קיבוץ השיתופי" - אשר קבע את האפשרות של קיום קיבוצים על פי מודלים שונים, תוך הצבת גבולות שמעבר להם פורש הקיבוץ האינדיבידואלי מהמגזר הקיבוצי. את מסקנות הוועדה העלה בן-רפאל בפני הממשלה אשר קיבלה את המסקנות הללו ברוב דעות. תוך מספר חודשים גם תורגמו לתקנות והיו לחלק של ספר החוקים של מדינת ישראל. מסקנות הוועדה: הכניסו את המושג של קיבוץ מתחדש לעומת קיבוץ שיתופי וקבעו מהו התנאי בנסיבות הקיימות שקיבוץ ימשיך להיקרא קיבוץ.

תחומי מחקר וכתיבה מדעית

אפשר לחלק את עבודתו המסועפת של בן-רפאל למספר חלקים רחבים, ומן הפרטי יותר לכללי יותר: סוציולוגיה של הקיבוץ, סוציולוגיה של החברה הישראלית, נושא זהויות קולקטיביות ברחבי העולם היהודי, סוציולוגיה של השפה – בישראל ובכלל -, ותהליכי גלובליזציה ותפוצות חוצות לאומים. בכל אחד מהתחומים הללו פרסם וערך ספרים בעברית, אנגלית או צרפתית וכן, מאמרים רבים (כולל בשפה הסינית, רוסית וערבית, וכן ספר ברומנית).

הסוציולוגיה של הקיבוץ

בתחום הסוציולוגיה של הקיבוץ, כתב וערך בן-רפאל מספר ספרים שהמרכזיים שבהם הם "ריבוד כנגד שוויון" (בשנות השמונים), "מהפכה לא טוטאלית" (בשנות התשעים) ו"הקיבוץ על דרכים מתפצלות" (עם מנחם טופל) (בשנות ה-2000). ספרים אלה עוסקים בפיענוח החידה של "מה מקדם שינויים וקונפליקטים" בחברה שהתארגנה במקור כהתגלמות של אוטופיה והרמוניה חברתית. התשובות שעבודות אלו מספקות הן ששינוי מבנה המסגרת החברתית אין בו כדי להביא לידי שינוי הטבע האנושי. חקירת המציאות הקיבוצית מגלה שגם כאן קיימים רבדים חברתיים שונים בעלי אינטרסים מנוגדים, שהסביבה החיצונית משפיעה על חברי הקיבוץ יותר משאלה משפיעים עליה, שהסדרים שיוויוניים לא תמיד עונים על עקרון הצדק, שעוולות בתחום יחסי מגדר אינם בלתי ידועים גם בקיבוץ, שבסך הכול אין האופי האוטופי המקורי של הקיבוץ מבטל את האפשרות של התפתחות "רוח קפיטליסטית". מאידך, גם מתברר ששינויים מרחיקי לכת במודל הקלאסי של הקיבוץ לא די בהם עדיין כדי לשלול ממבנה חברתי זה לעמוד בתנאי יסוד אשר עדיין מחברים את צורת היישוב למושג סביר של קיבוץ.

הסוציולוגיה של החברה הישראלית

בתחום של סוציולוגיה של החברה הישראלית בוחן בן-רפאל קודם כל את השסעים שבהם נתונה החברה הישראלית. את הדיון הזה מוביל בן-רפאל מספר לספר שהראשון שבהם התפרסם בראשית שנות ה-80 והחדש ביותר ב-2006 (עם יוחנן פרס). עבודות אלו עוסקות בתהליכים אשר בהדרגה יביאו, מחברה השואפת לאחידות תרבותית וחברתית, לחברה רב-תרבותית המכירה בקיומם של מגזרים שונים ומובחנים. עבודות אלו מראות עד כמה אין לדבר בישראל על שסע מרכזי בין "אשכנזים" ל"מזרחים", מאחר שהקטגוריה "אשכנזים" למעשה מתייחסת במציאות למעמד הבינוני החילוני המונה עשרות אחוזים של אנשים בעלי מוצא מזרחי ואשר מאופיין בראש וראשונה בתרבות של מעמד בינוני לאומי-עברי. מול רובד זה למעשה עומדות קבוצות בעלות זיקות לזהויות תרבותיות מאד שונות. עומדות קודם כל הקהילות המזרחיות בעלות המעמד סוציו-כלכלי חלש אשר מתוך ריחוקן הקבוצות המובילות בחברה נשארת נאמנות, יחסית, לאורח חיים מסורתי וקרובות, משום כך, לאליטה הרבנית המזרחית שהתפתחה במשך השנים והמאורגנת במסגרת ש"ס. קהילות אלו מאבדות בקביעות את האלמנטים המובילים מתוכן – להוציא פרחי הרבנות ותלמידי החכמים המזרחיים - אשר מצטרפים למעמד הבינוני. מאידך, גם אז עומדות קהילות אלו בקרבה יחסית גדולה יותר אל המעמד הבינוני החילוני לעומת הקבוצות האחרות המהוות את הרב-תרבותיות הישראלית: העולים מברית המועצות לשעבר המקיימים כיום מגזר מגובש, החרדים, ואף המגזר של המתנחלים, מבלי לדבר עוד על הערבים, הדרוזים וכן מגזר העובדים הזרים. לקבוצות השונות האלה ישנה נטייה להתרחק מאחרות אך מצד שני לכל אחת יש גם אמת שהיא רוצה להעביר לכלל החברה. החרדים מנסים לקדם לא רק את האינטרסים שלהם כמגזר, אלא גם את השפעת ההלכה בחברה הישראלית. הרוסים רוצים שהחברה הישראלית תהיה חילונית יותר. המתנחלים רוצים שהמדינה תאמץ אידאולוגיה ניצית רדיקלית. הערבים רוצים מדינת כל אזרחיה, שלא תהיה יהודית, וגם זו פרוגרמה מהפכנית. לכל אחד קונפליקט משלו כלפי החברה בכללה והממסד, אולם עצם הפניה לכלל יש בה גם כדי לסבר את היותו "אחד". בחינה מדוקדקת של נושא זה מביא עדיין את הספר בשאלו "האם ישראל אחד ?" (באנגלית) לענות תשובה חיובית.

זהויות יהודיות

תחום נוסף הוא הזהויות היהודיות הקיימות כיום ברחבי העולם היהודי. התענינות זו החלה עם לימוד מקרוב של תשובות חכמי ישראל – מכל רחבי העולם היהודי - למכתבו של דוד בן-גוריון ב-1957 ובו בקש מהם לענות על שאלה הכרוכה בגיבוש דעה בנושא "מיהו יהודי". בן-רפאל קיבץ ופרסם ב-2001 את כל המכתבים של אותם חכמי ישראל לדוד בן-גוריון (הספר יצא בעברית, אנגלית וצרפתית). בין אותם חכמים נמצאו דתיים חרדים, דתיים-מודרניים, חילוניים, אשכנזים וספרדים, ישראלים ואנשי חו"ל. בן-רפאל חיבר מסה המקדימה את המכתבים המציגה ניתוח שיטתי של הגישות השונות על רקע התייחסות היסטורית-סוציולוגית של התפתחות הזהויות היהודיות בעידן המודרני כשהמטרה הייתה להמשיג כמכלול ובאופן מסודר את המרחב של כלל הזהויות היהודיות הידועות בתקופה זו. עבודה זו הורחבה לכדי מפעל נוסף בשני כרכים שבהם שיתפה ד"ר ליאור בן-חיים רפאל פעולה עם אביה תחת הכותרת זהויות יהודיות בעידן רב-מודרני (2006-2007). ספר זה מתמודד ישירות עם השאלה האם ריבוי הזהויות היהודיות פירושו גם ריבוי עמים יהודיים. הספר יוצא מהזהות היהודית המסורתית שבה הוא מבחין בשלושה ממדים: הזיקה לארץ ישראל, תפיסת קיום מחייב של עם ישראל, ונאמנות לתורת ישראל. עם בוא המודרנה כל אחד מהעיקרים האלה הפכו לנושא לדיון והוצג עם סימן שאלה. האופנים שבהם נענו שלוש השאלות הם שקיימות גישות השונות ליהודיות אשר התגבשו בעידן הזה.

אם לקבץ את הגישות הללו על פי קרבתן היחסית זו לזו, מתקבלים שלושה אשכולות אשר מובחנים בבירור ואלו הם:

  • האשכול הדתי-חרדי שם את הדגש על תורת ישראל ולפיכך מצדיק את קיומו של עם ישראל באשר הוא, נשאר נאמן לאמונה, מה שמתנה את בוא הגאולה של עם ישראל בארץ ישראל.
  • אשכול הזהויות האתניות רואה לעומת זאת את ארץ ישראל כמטפורה או מערכת סמלים ואת דת ישראל כתרבות ההיסטורית של העם, יותר מאשר תרבות של אמונה ומכאן הוא מקבל את העיקרון של פלורליזם דתי בתוך היהדות. במרכז אשכול זה, "עם ישראל", שהוא מורכב מאותו קהל של אנשים הרואים עצמם כנשאי היהודיות וההיסטוריה היהודית.
  • האשכול הלאומי הוא האשכול השלישי והוא שם את הדגש על ארץ ישראל והקהילה הלאומית שמתפתחת בארץ. על פי תפיסה זו קיימת הבחנה בין האומה היהודית הישראלית החדשה לבין העולם היהודי הרחב. הדגש כאן הוא על הטריטוריה הלאומית שבה מתפתחים סמלים חדשים של יהודיות ומודגשת סולידריות לעם היהודי דרך הזיקה הראשונית לישראליות.

כל אחד מהאשכולות הללו מסתעף וישנם גם נוסחי זהות יהודית הנמנים באותה עת עם שני אשכולות. אולם בדרך זו אפשר לראות בבהירות את מה שמאחד ומה שמפריד בין הזהויות השונות ואופן ההבנה של שדה אותן זהויות. טיעונים אלה גם נסמכים על ידי הטקסטים של 66 הוגי דעות של היהדות המופיעים בכרך השני של העבודה הזאת משפינוזה ללוינאס, מוצגות הגישות העיקריות של ההגות היהודית בת זמננו.

סוציולוגיה של השפה

סוציולוגיה של השפה היא תחום נוסף שאליעזר בן-רפאל עוסק בו בעקבות מחקריו על זהות קולקטיבית וסמנים של זהות. טענתו של בן-רפאל ושל סוציולוגים אחרים של השפה היא שגישה זו מתווה מתודולוגיה הולמת במיוחד ביחס לתופעות הקשורות בנושא הזהות. בספרו משנת 1994 שפה, זהות וחלוקה חברתית (Language, Identity and Social Division) שואל בן-רפאל על מה עלה בגורלן של השפות הרבות שהיהודים הביאו עמם מן התפוצות כאשר למעשה כולם או כמעט כולם למדו את השפה העברית. אזי, ביקש לחקור את השפות שאנשים יודעים, ועם מי ומתי מדברים אותם. קל וחומר שישנן גם שפות חדשות אשר הופיעו בארץ כגון, ובראש ובראשונה, האנגלית שלא הייתה ידועה לרוב הגדול של האוכלוסייה. המחקר מראה שיש מי ששומר יותר על שפות מוצא מאחרים, ויש מי ששומר פחות, כמו גם, יש מי שרוכש ביתר רצון שפות חדשות בנוסף לעברית מאחרים. זהו הספר הראשון שהעלה את הנושא בהקשר לחברה הישראלית והוא מציג את המודלים השונים של דו-לשוניות ורב-לשוניות האופייניים לחוגים ורבדים שונים של החברה הישראלית והמערבים במידה זו או אחרת שפות כמו יידיש, ערבית, ערבית יהודית, אנגלית, צרפתית ועוד. אחד הדברים שבן-רפאל עומד עליהם הוא שלכל שפה יש ערך משלה בעיני הבריות וכי היבט זה מסביר לא במעט מה שקורה אמנם לאותן שפות בחברה. במחקריו הנוספים על השפה עסק גם בן-רפאל בנושא הנוף הלשוני. ביחד עם קבוצת קולגות בחן את שפות השלטים המופיעים במרחב הציבורי. במיוחד ביקש לעמוד על מקום הערבית, הרוסית, האנגלית והעברית באזורים שונים ברחבי החברה. מתוך ממצאים אלה אפשר ללמוד רבות על משמעותה של הרב-תרבותיות על פי ניסוחה הישראלי בעידן זה של גלובליזציה.

ספריו

  • E. Ben-Rafael, Bokser Liwerant Judit and Yosef Gorny (2014) Reconsidering Israel-Diaspora Relations, Leiden and Boston: Brill
  • E. Ben-Rafael (2014) Confronting Allosemitism in Europe: The Case of Belgian Jews, Boston, Leiden: Brill
  • Eliezer Ben-Rafael et Miriam Ben-Rafael (2013) Sociologie et Sociolinguistique des Francophonies Israéliennes, Frankfort, Berlin, NY: Peter Lang
  • E. Ben-Rafael with M. Topel, Sh. Getz and A. Avrahami (2011) The Risk of Enduring, Jerusalem: Magnes Press and Yad Tabenkin (Heb)
  • E. Ben-Rafael, Olaf Guckner and Yitzhak Sternberg (2011) Jews and Jewish Education in Germany Today Boston and Leiden: Brill, Re-published in 2013 as paperback
  • E. Ben-Rafael, M. Lyubansky, O. Gluckner, P. Harris, Y. Israel, W. Jasper and J. Schoeps (2006) Building a Diaspora: Russian Jews in Israel, Germany and the USA, Leyden and Boston: Brill,
  • E. Ben-Rafael, Thomas Gergely and Y. Gorny (eds.) (2006) Jewry between Tradition and Secularism: Europe and Israel Compared, Boston and Leyden: Brill
  • E. Ben-Rafael and Y. Sternberg (eds.) (2005) Comparing Modernities: Pluralism versus Homogeneity, Leydon and Boston: Brill
  • E. Ben-Rafael and Y. Peres (2005) Is Israel One? Religion, Natonalism and Ethnicity Confounded, Boston and Leyden: Brill Academic Publisher
  • Ben-Rafael (eds.) (2003) Sociology and Ideology,, Leyden-Boston: International Studies in Sociology and Social Anthropology, Brill Academic Publishers, also published as
  • Eliezer Ben-Rafael (eds.) (2003) "Sociology and Ideology", a special issue, Comparative Sociology, vol. 2/3
  • Eliezer Ben-Rafael, Yosef Gorny and Yacov Ro'I (eds.) (2003) Contemporary Jewries: Convergence and Divergence, Leyden and Boston: Brill Academic Press
  • Eliezer Ben-Rafael with Y. Schternberg (eds) (2002) Identity, Culture and Globalization, Leyden: Brill Academic Press (2001); paperback
  • Eliezer Ben-Rafael, (2002) Jewish identities: Fifty intellectuals answer Ben-Gurion, Leyden and Boston: Brill–also as:
  • אליעזר בן-רפאל (2001) זהויות יהודיות: תשובות חכמי ישראל לבן-גוריון, שדה בוקר: מרכז למורשת בן-גוריון; (2001) Qu’est-ce qu’être Juif, suivi de Cinquante Intellectuels répondent à Ben-Gurion, Paris : Balland
  • Eliezer Ben-Rafael (eds.) (2001) Rural Cooperatives and the Global Capital Market: Adaptation or Resistance, An issue of the Journal of Rural Cooperation, vol. 29/2
  • H. Herzog, E. Ben-Rafael (eds.) (2001) Language and Communication in Israel, New Brunswick and London: Transaction
  • אליעזר בן-רפאל (1996) מהפכה לא-טוטאלית: הקיבוץ במפנה המאה, רמת-גן: יד טבנקין
  • Eliezer Ben –Rafael (1997) Crisis and Tranformation: The Kibbutz at Century’s End, NY: State of New York University Press
  • Eliezer Ben-Rafael (1994) Language, Identity and Social Division: The Case of Israel, Oxford, New York: Clarendon Press/Oxford University Press
  • אליעזר בן-רפאל ואלי אברהמי (עורכים) (1994) חושבים קיבוץ: הקיבוץ במפנה המאה, רמת אפעל: יד טבנקין
  • Eliezer Ben-Rafael, E. Olshtain (eds) Language and Society, A special issue of Israel Social Science Research, vol.9 - Nos. 1& 2 (1994)
  • H. Ayalon, E. Ben-Rafael, A. Yogev, Community in Transition: Mobility, Integration and Conflict, Westport: Greenwood 1993)
  • E. Ben-Rafael, S. Sharot, (1991) Ethnicity, Religion and Class in Israel, Cambridge, N.Y.: Cambridge University Press
  • Eliezer Ben-Rafael, Status, Power and Conflict in the Kibbutz, Aldershot, UK; Brookfield, Vermont, US: Avebury-Gower (1988)
  • Eliezer Ben-Rafael, (1987) Israel-Palestine: A Guerilla Conflict in International Politics, Westport, CT; London, UK: Greenwood Press
  • אליעזר בן-רפאל (1987) הקיבוץ: קדמה כנגד שוויון, ת"א: רמות
  • Eliezer Ben-Rafael, M. Konopnicki, P. Rambaud, (1983) Le Kibboutz, Paris: Coll.”Que sais-je”, nr. 2064, Presses Universitaires de France
  • M.Konopnicki, E.Ben-Rafael (1987), Jerusalem,Paris: “Que Sais-Je” Presses Univ.de France, 2d and revised edition (1997), also as: ; (2002) Ierusalimul, Bucureşti: Corint (Romanian)
  • Eliezer Ben-Rafael (1982), The Emergence of Ethnicity: Cultural Groups and Social Conflict in Israel, “Contributions to Ethnic Studies”, a series edited by Leonard Doob, Westport, CT London, England: Greenwood Press
  • M. Konopnicki, E. Ben-Rafael, P. Rambaud (1979), Le Nouveau Kibboutz, Tournai (Belgique): Louis Musin Editeur
  • E. Ben-Rafael, M. Lissak (1978) Social Aspects of Guerilla and Anti-Guerilla Warfare, Jerusalem: Magnes Press & Truman Institute

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרס מפעל הפיס לשנת 2008 למדעים ולמחקר לפרופ` אליעזר בן רפאל ולפרופ` זאב לוין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אליעזר_בן-רפאל&oldid=744518"