רבי אברהם קלצקין
| לידה | אושפול רוסיה (ליטא) |
|---|---|
| מקום פעילות | ליאדי, רומונב וליוזנה |
| השתייכות | רבני ליטא וליובאוויטש |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה, דרשות |
| רבותיו | רבי יצחק דובער שניאורסון מליאדי, רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש |
הרב אברהם קלצקין היה רבן של רומנוב וליוזנה, מרבני חסידות ליובאוויטש, צדיק, פוסק ודרשן.
ביוגרפיה
זמן לידתו לוטה בערפל, ורק זאת ידוע כי נולד באושפול לאחר שנת תרי"ב[1] כבנו הרביעי של רב העיירה רבי נפתלי הירץ קלצקין, מחבר השו"ת "אילה שלוחה", ומרבני חב"ד בדורו. אמו היתה חיה שרה בת ר' זאב וולף מאושפול, ממשפחת רבנים מיוחסת. כיתר אחיו למד תורה מאביו.
כבר בשנת תרל"ה כיהן כרבה של רומנוב[2].
בשנת תר"ס, לאחר פטירת רבי אהרן לוין[3], רבה של ליוזנה, פרצה מחלוקת בעיירה באשר לזהות ממלא המקום; החסידים מינו את רבי יעקב ירוחם משררסקי, ואילו הבעלי-בתים וחסידי חב"ד מינו את רבי אברהם קלצקין. המחלוקת נמשכה מספר שנים[4]. אחיו הצעיר, רבי משה צבי הירש קלצקין, החליפו ברבנות רומנוב[5]
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שהה בביתו אחיו הגדול רבי איסר עד לסיום המלחמה[6].
אחיו רבי אליהו סיפר כי נכח פעם בעת שהרצה אחד מבניו חידוש תורה, רבי אברהם כתגובה, סטר לבנו, באמרו כי ניחוח של התפארות הייתה בדיבורו[7].
בעל אמונה חושית היה מצפה בכל עת לביאת המשיח. בימות החול ישן בבגדיו שלא להחמיץ את שעת בואו של משיח אפילו ברגע. חי בדוחק רב, ואף על פי כן לא דאג על יום המחר[8].
משפחתו השתייכה לחסידות חב"ד ליאדי, ולכן נמנעו בתחילה מליסוע גם לחב"ד ליובאוויטש[9]. בהמשך החל רבי אברהם לנסוע לליובאוויטש, והיה לחסידו של רבי שלום דובער שניאורסון, ואף סעד אצלו בביקוריו אצלו.
רבי אברהם התכתב רבות בהלכה עם אחיו רבי אליהו, ומוזכר רבות בתשובותיו[10]. חלק מכתביו התורניים טמונים בארכיון קלצקין בספרייה הלאומית ירושלים. באחד המכתבים מובעת פליאתו של רבי אברהם לאחיו רבי אליהו מדוע אינו מזכיר את שמות האדמורי"ם מחב"ד[11].
כן התכתב בהלכה עם האבני נזר אודות מנהג תקיעות בלחש[12], ועם רבי יהושע מקוטנא[13].
תלמידו הוא הרב חיים ליברמן[14].
חיבוריו
- הגהות והערות על שו"ת וחידושי הצמח צדק[15].
- הערות לשו"ת משיבת נפש להגרא"ל צונץ {מקור}.
- אמירת פסוקי אל תירא בשבת קודש [דרושה הבהרה].
- בספר "עמודי שש"[דרושה הבהרה] בסוף ספרו של אביו "אילה שלוחה" יחד עם חידושי שאר אחיו הרבנים.
אחיו
- רבי ישראל איסר יעקב קלצקין (ה'תר"ד – ל' בחשוון ה'תרפ"א) רבן של האנשישוק וליבנהוף, במחוז דווינסק שבפלך ויטבסק, נסמך להוראה על ידי הנצי"ב מוולוז'ין ורבי אליהו שיק אב"ד לידא.
- רבי אליהו קלצקין רבה של לובלין ומחשובי הפוסקים בדורו.
- רבי שניאור זלמן קלצקין (ה'תרי"ג – סיון ה'תרצ"ב) חתנו של רבי צבי דוב לוטקר רבה של הומיל) רבה של רוגצ'וב, נסמך להוראה על ידי רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל ה"ערוך השולחן", ורבי יוסף ראזין בעל ה"צפנת פענח".
- רבי משה צבי קלצקין (ה'תרל"ב- ?) רבה של רומנוב פלך מוהליב, חיבר "לקוטי צבי" (כת"י, הערות ותקונים על הש"ס וארבעת חלקי שולחן ערוך וראשונים ואחרונים - מעט מהם נדפסו ב"כנסת הגדולה" (סובאלסקי וורשא ה'תרנ"א)), ציונים והארות (בכת"י) על התשב"ץ קטן וספר התניא, כמו כן חיבר מפתחות למצוא כל מאמרי חז"ל מש"ס וזוהר והתקונים המובאים בספר התניא.
- רבי דוד פיינברג (? אושפול - ה'תרס"ז ניו יורק), התגורר בשקופישקופ.
- רבי ראובן קלצקין בעל בית חשוב בליבנהוף.
לקריאה נוספת
- מנחם מענדל קסטל, הרב מליאזנא וקשרי עם אדמו"ר הרש"ב, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד רפג ואילך
הערות שוליים
- ^ שנת לידת אחיו רבי אליהו קלצקין
- ^ תאריך המינוי אינו ידוע, בתרל"ה קיבל מכתב בו הוא מתואר כרבה של רומנוב. ראו: ישועות מלכו סימן קב.
- ^ מחסידי הצמח צדק
- ^ הצפירה, כ"ח בסיוון תרס"ב.
- ^ הרב משה זעירא, אבן פנה, מכון שמעתתא ירושלים תשפ"ג תולדות רבינו הערה 57.
- ^ רבי אליהו קלצקין, חיבת הקודש סימן לח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ דר. קלצקין "הדואר" תש"ה גל' כ'.
- ^ מזכרונות אחיינו ד"ר יעקב קלצקין, ה'הדואר' תש"ה, מס' 20.
- ^ כפי שכתב האב במכתב משנת ה'תרל"ח, נדפס בהיכל הבעש"ט, עמ' רפט
- ^ ראה לדוגמא בשו"ת אבן הראשה סימן טז ובסימן לב, ובאמרי שפר סימן נג.
- ^ מכתב משנת תרמ"ז קודם לגמר הדפסת הספר "אבן הראשה", ארכיון קלצקין, הספרייה הלאומית ירושלים: בזה הלשון ראיתי את הקונטרסים הנדפסים וכלתה נפשי בנעימות דבריו הנחמדים ומהראוי היה להזכיר איזה מגדולי הדור יחיו בספרך, ואם כי חותנך הרב הגאון ז"ל השמיט שמות השואלים, באמת הקפידו עליו כמה וכמה. ודע לך אחי יקירי אשר כמו"כ הוא חפץ כבוד אבינו הרה"ג יחי'. וגם אבקש עצה ותחבולה אשר יוזכר שם כ' אדמו"ר הגאון בעל צמח צדק אשר הי' גאון אמיתי וחסיד ועניו מהראוי להזכירו שיהיו שפתותיו דובבות, ובודאי יהי' לך לזכות כי רבינו נבג"מ ימליץ טוב בעדך, ואם רצונך נוטה לזה הודיענו נא ונשלח איזה ענין מדברי רבינו נבג"מ ותוכל להזכירו בשם רבינו, ואין בזה תפיסה למתנגדים, כי הלא תוכל להתנצל כי כציווי כ' אבינו הרה"ג יחי' עשית זאת ושערי תירוצים לא ננעלו.
- ^ ראה אבני נזר, סימן תמ"ו תמ"ז.
- ^ שו"ת ישועות מלכו, סימן קב.
- ^ אוהל רח"ל, כרך א', עמוד 157.
- ^ נדפס בקובץ יגדיל תורה ניו יורק, שנה ב' חוברת ח סימן פד, צמח צדק - פסקי דינים אה"ע חו"מ, חלק שני, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).