רבי ישראל איסר יעקב קלצקין
| לידה |
ה'תר"ד אושפול, |
|---|---|
| פטירה |
1 בדצמבר 1921 (בגיל 77 בערך) ל בחשון תרפ"ב ליבנהוף |
| מקום פעילות | ליבנהוף, רוסיה (ליטא) |
| השתייכות | רבני חסידות ליובאוויטש |
| תחומי עיסוק | תלמוד, חסידות, פסיקה, דרשות |
| רבותיו | הצמח צדק, רבי הלל מפאריץ' |
רבי ישראל איסר יעקב קלצקין[1] (כונה ר' איסר, ה'תר"ד 1844 - ל בחשון תרפ"ב[2] 1 בדצמבר 1921), היה רבן של האנשישוק וליבנהוף ומגדולי רבני חסידות לובביץ'.
ביוגרפיה
נולד באושפול שבמחוז אוטיאן לרבי נפתלי הרץ, בן למשפחת רבנים מיוחסת, (דור חמישי לרבי יעקב ריישר)[3] ולחיה שרה, אשר גם הייתה ממשפחה מיוחסת. מסופר ששרפה את מגילת יוחסין שהיתה בידה, כדי שבניה לא ייסמכו על ייחוסם אלא יקפידו להקדיש את כל זמנם ללימוד תורה.
למד אצל רבותיו של אביו ה"צמח צדק" ורבי הלל מפאריץ. כבר בצעירותו נודע כעילוי, ובגיל 18 התפרסם כבקיא בעל פה ביותר מ-1000 דפי גפ"ת. נסמך להוראה על ידי הנצי"ב מוולוז'ין ורבי אליהו שיק[4].
נישא לביתו של רבי אליעזר (כונה ר' אליעזר טאלענדער) מכפר טאלון הסמוך לפומפיאן, על שולחנו נסמך למשך שנים רבות.
בתמוז ה'תרכ"ג (יולי 1863), בעקבות המרד הפולני, הביא אליו אביו מהעיר שימבורג את אחיו הצעיר אליהו למקלט, שם למדו יחד[5]. בין תמוז ה'תרכ"ו לאדר ה'תרכ"ח התגורר בשקלוב, זאת כדי ללמוד יחד עם אחיו רבי אליהו שנישא לאחת מבנות עשיריה, אשר ייחד חדר לימוד עם שוער בפתחו כדי שלא יפריעוהו מלימוד התורה[6]. לאחר מכן עבר לדננבורג. בשנים אלו התכתב בהלכה עם רבי לוי שפירא רבה של טרישק. אחיו הצעיר רבי אליהו הצטרף לאותה התכתבות[7]. כן התכתב בדברי תורה רבות עם אחיו הרבנים, בספרי אחיו רבי אליהו ניתן למצוא תשובות רבות המופנות אליו[8].
בשנת ה'תרל"ג מונה לכהן כרב ואב"ד בהאנשישוק שבגבול לטביה[9]. ובשנת ה'תרנ"ו מונה לכהן כרבה של ליבנהוף במחוז דווינסק שבפלך ויטבסק כהונתו נמשכה 26 שנים עד לפטירתו, שם גם נקבר.
בעת מלחמת העולם הראשונה גלה לליוזנא, בה כיהן אחיו רבי אברהם קלצקין כרב. עם סיום המלחמה שב לליוונהוף[10].
הריי"צ מליובאוויטש שיגר אליו בתחילת חשון תרפ"ב מכתב ארוך בעניין ההשתתפות עם הציונות[11]. ימים ספורים לפני פטירתו שלח לו ספרי תניא להפיצם בעירו[12]. לאחר פטירתו שלח מכתב ניחומים לבני הקהילה[13]. הוא מוזכר גם באגרת הרש"ב מליובאוויטש אל רבי חיים עוזר גרודזנסקי בשם: "הרב הישיש הר' איסר קליטשקין"[14].
חידושי תורתו
- רבים מחידושיו פזורים בספרי אחיו רבי אליהו[15] ובמכתבים הממוענים אליו, שרבים מהם גנוזים בירושלים בספרייה הלאומית[16].
צאצאיו
- בנו הבכור, רבי יהושע מרדכי קלצקין (ה'תרכ"ב – ח בשבט ה'תרפ"ה) חיבר שבעה עשר כרכים של חידושי תורה שאבדו במלחמת העולם הראשונה. (חתנו של רבי צבי הירש מה יפית רבה של איישישוק). כיהן כר"מ בישיבת סלבודקה בראשית ימיה (כשחלה מילא חמיו את מקומו), רבן של שויאדשץ פלך קובנה, הורדוק פלך וילנה, ברעזי פלך הורדנא (לאחר דודו רבי אליהו קלצקין), ראסיין.
- בנו, רבי מנדל קלצקין, אבעל פלך קובנה.
- בנו, רבי חיים דוב (או "חיים דוד"), בספר עמודי שש, באתר היברובוקס ישנה תשובה אליו מרבי אליהו.
- חתנו, רבי מענדיל לייען בעיר נעוויל.
- חתנו, רבי מררכי (בן רבי יעקב ליב)[17].
- חתנו, רבי מיכל עדלשטיין (בן רבי יצחק שו"ב ברעזיצע)[18].
- חתנו, רבי שמעון יאהילמאן (בן רבי יחיאל מריגא)[19].
משפחתו
- אחיו רבי אליהו קלצקין רבה של לובלין ומגדולי פוסקי דורו.
- אחיו רבי אברהם קלצקין (? - ה'תר"ע) רבן של רומנוב, ליוזנא.
- אחיו רבי שניאור זלמן קלצקין (ה'תרי"ג – ה'תרצ"ב חתנו של רבי צבי דוב לוטקר רבה של הומיל) רבה של רוגצ'וב, נסמך להוראה על ידי רבי יחיאל מיכל עפשטיין בעל ה"ערוך השולחן", ורבי יוסף ראזין בעל ה"צפנת פענח".
- אחיו רבי משה צבי קלצקין (ה'תרל"ב- ?) רבה של רומנוב פלך מוהליב, חיבר "לקוטי צבי" (כת"י, הערות ותקונים על הש"ס וארבעת חלקי שו"ע וראשונים ואחרונים - מעט מהם נדפסו ב"כנסת הגדולה" (סובאלסקי וורשא התרנ"א)), ציונים והארות (בכת"י) על תשב"ץ קטן וספר התניא, כמו כן חיבר מפתחות למצוא כל מאמרי חז"ל מש"ס וזוהר והתקונים המובאים בספר התניא.
- אחיו רבי דוד פיינברג (? אושפול - ה'תרס"ז ניו יורק) ורבי ראובן קלצקין (ליבנהוף), תלמידי חכמים שסירבו לשמש ברבנות, ועסקו במסחר.
לקריאה נוספת
חיבת הקדש סימן לח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ גם קלאצקין, קלאצקי, ברוסית: Кляцкин
- ^ על פי נוסח המצבה, תמונה בספר לטביה ורבניה מרדכי גלזמן. בספר יהדות ליטא (כרך ב עמ' 85) כתוב בשנת התרפ"א, אחיו בספר חיבת הקודש (סימן לח) כתב בסביבות ה'תרפ"ג.
- ^ תולדות, אבן פנה, ירושלים: מכון שמעתתא, תשפ"ג, עמ' 9.
- ^ גוטליב, שמואל נח, אהלי שם, באתר היברובוקס
- ^ "בזכרוני כי בירח תמוז שנת תרכ"ג שהיה שעת חירום מרד התושבים במושליהם, הביאני כבוד אדוני אבי מו"ר זצ"ל משימבורג, העומדת על הספר של לטביה ופלך קובנה, לכפר טאלון מקום מגורו של אחי בבית חותנו, ובמשך איזה שבועות למדנו בצוותא לגירסא וגם שיעור עיון ארבעים דפים הראשונים במסכת שבת וגם שיטת קלוטה ממערכות הגרע"א זצ"ל". רבי אליהו קלצקין, חיבת הקודש סימן לח.
- ^ דר. קלצקין "הדואר" תש"ה גליון כ
- ^ בספר בית לוי ח"ב סימן כא וכד, נמצאות תשובות המופנות "לכבוד ידידי הרב כו' מ' איסר יעקב בהרב הערץ נ"י בדענעבורג", ובסימן כב וכג, התכתבות באותו עניין עם אחיו הצעיר רבי אליהו, וראה עוד בספר אבן הראשה, רבי אליהו קלצקין סימן מז
- ^ אבן פנה, מלואים, סימן ב. אמרי שפר סימן לז, סה, מלואים לדבר הלכה סימן כח, דבר אליהו סימן סח
- ^ תולדות ישיבת היהודים בקורלנד עמ' 155.
- ^ רבי אליהו קלצקין, חיבת הקודש סימן לח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ "הנראים כאוהבים ודורשים שלום ארצנו הקדושה תובב"א", אגרות קודש חלק יד עמ' סז.
- ^ אגרות קודש חלק יג עמ' עד.
- ^ אגרות קודש חלק יד עמ' קסב.
- ^ אגרות קודש הרש"ב חלק ב עמ' תתעד.
- ^ ראה לדוגמא בספר אבן פנה סי' מג ועוד
- ^ רבי ישראל איסר קלצקין.
- ^ אהלי שם עמ' 109.
- ^ אהלי שם עמ' 109.
- ^ אהלי שם עמ' 109.