רבי הלל ליבשיץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

רבי הלל אריה ליב ליבשיץ (ה'תר"ד, 1844 - ליל י"ג בחשוון ה'תרס"ח, 20 באוקטובר 1907) היה רב ליטאי, רבן של פלונגיאן, סובאלק ולובלין. נודע בספרו בית הלל על שולחן ערוך חושן משפט.

ביוגרפיה

נולד בשאבילן בעת כהונת אביו רבי דובער זאב וולף ליבשיץ כרב המקומי, התחנך אצל אביו והתפרסם כעילוי. בגיל 18 נישא לבתו של ר' יעקב ר' נאָטילס מראסיין ועבר לגור בעיירה, שם למד בחברותא עם רבי זלמן לנדא מחבר "אור לישרים" והתוודע גם לרב שמחה ראובן עדלמן (הש"ר העדלמי).

בגיל 23 קיבל משרת רבנות ראשונה בעיירה פאפילאן, ואחריה כיהן ברבנות העיר פלונגיאן 3 שנים. בשלב זה של חייו כבר היה רב מפורסם, ואף התנהל מאבק בין קהילת פלונגיאן וקהילת סייני שחשקה בו אף היא כרב. במהלך שנות כהונתו בפלונגיאן, עקר לסייני וכיהן בה מספר שבועות, אך אנשי הקהילה בפלונגיאן הצליחו להחזירו לעירם.

באמצע 1876, לאחר שנתיים שעמדה בלי רב, מאז עזיבת הרב הקודם רבי אליעזר שמחה רבינוביץ, בחרה קהילת סובאלק ברב הלל ליבשיץ לכהן כרבה. תקופת כהונתו שארכה 17 שנים, הייתה שקולה באורכה לתקופות כהונתם של כל ארבעת רבני העיר הקודמים. ברל כהן העיר, כי למרות שהייתה זו אחת התקופות הסוערות בחיי הקהילה, בשל הפוגרומים, ההגירה ההמונית ותנועות ביל"ו וחיבת ציון, אין שמו של הרב ליפשיץ מוזכר רבות במכתבים לעיתונות שנשלחו מסובאלק.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 היה אחד המועמדים למשרת "הרב הכולל" של ניו יורק, ולדברי ברל כהן היה הוא המועמד הבטוח ביותר שנתמך בידי רוב חברי הוועד הבוחר. עמדה לזכותו העובדה ששלט בגרמנית[1] ועובדה זו צוינה מפורשות במכתב ההזמנה שנשלח אליו. הוא דחה את ההצעה ונשאר בסובאלק.

בשנת 1893 קיבל את משרת רבנות העיר לובלין, בה התקיימה קהילה עתיקה גדולה וחשובה. הוא כיהן כרבה של לובלין עוד 14 שנים עד פטירתו בליל י"ג בחשוון ה'תרס"ח, 20 באוקטובר 1907[2].

מלבד ספרו המפורסם "בית הלל" השאיר אחריו עוד 12 ספרים בכתב יד.

משפחתו

בניו שימשו אף הם כרבנים בקהילות פולין: רבי יחזקאל ליבשיץ, מחבר "המדרש והמעשה" כיהן בכמה עיירות בליטא בסוף ימיו בקאליש. רבי אליעזר ליבשיץ בזדונסקה וולה, ורבי יעקב ליבשיץ בקונין[3].

לקריאה נוספת

  • ישראל אברהם גרינבוים, רבי הלל (אריה ליב) ליבשיץ אבד"ק לובלין, בתוך: חכמי פולין, ירושלים תשס"ט, עמ' שפד (וביבליוגרפיה שם)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתקופת פלונגיאן, תרגם הרב ליפשיץ את הספר "זיס אופנהיים" של רבי מאיר להמן מגרמנית לעברית (מיינץ תרל"ג), תחת שם עט האל"ה מפלונגיאן. שאול חיות, אוצר בדויי השם, פריט 1656.
  2. ^ שערי תורה, חלק ג' עמ' 4. לפי ברל כהן נפטר ב-1910, כנראה לפי תאריך תחילת רבנותו של רבי אליהו קלצקין בלובלין.
  3. ^ עליו ראו: עלי מרורות, עמ' 385. ו"מקדשי השם" ח"ב, עמ' תמב.