לימוד תורה בתשעה באב
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ל' |
|---|---|
| שולחן ערוך | שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיף א'. |
בתשעה באב ישנו איסור על לימוד תורה. טעם האיסור הוא משום שתלמוד תורה משמח, ולכן סותר את חובת האבלות ביום זה, וכן משום שאסור להסיח דעת מהאבלות. משתי סיבות אלו מותר ללמוד דברים השייכים לאבלות[1]. חלק מהראשונים הרחיבו את האיסור גם לערב תשעה באב אחר חצות היום.
זמן ומהות האיסור
בתשעה באב אסור לקרות בתורה נביאים וכתובים או לשנות במדרש הלכה וגמרא, מפני שלימוד התורה משמח, שנאמר ”פיקודי ה' ישרים משמחי לב” (ספר תהילים, פרק י"ט, פסוק ט')[2].
איסור זה נוהג כל תשעה באב מבין השמשות ועד צאת הכוכבים ואפילו אם התפלל ערבית מוקדם יותר[3]. לדעת חלק מהראשונים[4] איסור זה נוהג אף בערב תשעה באב מאחר חצות היום, אולם יש מן האחרונים שהקילו בזה[5].
אף על פי שהרהור לאו כדיבור דמי, וגם לפי השיטות שאין מברכין ברכות התורה על הרהורים בלבד[6] - אסור להרהר בדברי תורה ביום זה[7], מפני שעיקר האיסור כאן הוא משום שמחה ובהרהור יש שמחה[8] אמנם, אדם שבא לידו הרהור בדברי תורה אינו מחויב להסירו מלבו, וכל האיסור הוא רק לקבוע לימוד על ידי הרהור[9].
כשחל בשבת
נחלקו הפוסקים בדין לימוד תורה בתשעה באב שחל בשבת:
- לדעת הלקט יושר, אסור ללמוד תורה כל השבת, משום שלימוד תורה נחשב ל"דברים שבצנעה", כלומר מנהגי האבל שאינם בפרהסיא, ונוהגים אף בשבת[10]. וכן פסק המגן אברהם[11].
- לדעת המהרי"ל, מותר ללמוד רק עד חצות היום, משום שאף שלימוד תורה נחשב לדעתו כדברים שבפרהסיא, כיוון שהוא גורם לשמחה בתשעה באב עצמו נאסר ללמוד אף בשבת[12].
- ואילו לדעת רוב האחרונים, מותר ללמוד כל היום[13].
- אמנם, לכל הדעות מותר ללמוד בערב שבת שחל בה תשעה באב[14] מכיון שטעם האיסור (שלא יהיה שמח בתשעה באב) אינו שייך כלל במקרה כזה.
גדר האיסור
האחרונים נחלקו האם יש חיוב תלמוד תורה ביום זה: רבי יהודה עייאש[15] ורבי יעקב חיים סופר[16] סבורים כי גם בדברים שמותר ללומדם אין חיוב בדבר אלא מצווה. הרב אשר וייס[17] הוכיח כשיטה זו מדברי כמה ראשונים[18]. רבי שלמה זלמן אוירבך[19] תלה את הדבר בשתי דעות שהובאו בחידושי הריטב"א[20], אך סייג שגם לפי הצד שיש חיוב תלמוד תורה בתשעה באב, לדעת הריטב"א אין זה חיוב ללמוד כל היום כבכל השנה, אלא שיש חיוב לקרוא בתורה פעם אחת, וברגע שקרא קריאת שמע יצא ידי חובתו[21]. מאידך, הערוך לנר[22], השדי חמד[23], רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם[24] הרב אלישיב[25] והרב עובדיה יוסף[26] פסקו שחיוב תלמוד תורה ביום זה אינו שונה מיום רגיל.
המאמר מרדכי[27] כתב על האיסור המגביל את הלימוד בתשעה באב רק לנושאים הקשורים לחרבן: ”אי לאו דמיסתפנא מחבריא הוה אמינא דאפילו ביום תשעה באב עצמו היה לנו להקל”, מפני שעיקר האיסור תוקן כדי שיעסקו בעניני האבלות, וכיוון שלמעשה אין עוסקין לא בתלמוד תורה ולא בזכרון החורבן - שוב אין האיסור ממלא את ייעודו, אך במסקנת דבריו כתב שמאחר שמקור האיסור בתלמוד ובפוסקים אין לנו כח להקל.
דברים המותרים בתשעה באב
דברים מסוימים הותרו בלימוד בתשעה באב:
- ספר איוב[2] ופירושו[28].
- מדרש איכה[29] וכן פרוש מגילת איכה[30].
- נבואות החורבן של ירמיהו ובלבד שידלג את דברי הנחמה שבתוכם[31] ונבואות החורבן שעל הגויים הרי הם כנחמות לעניין זה[32].
- פרק "אלו מגלחין" במסכת מועד קטן שעוסק בהלכות אבלות.
- אגדות החורבן שבתלמוד, בעיקר בפרק הניזקין במסכת גיטין ובפרק חלק במסכת סנהדרין[33].
- סיפורי החורבן המוזכרים ביוסיפון[34].
- ספרי מוסר המעוררים את האדם לתשובה[35][36] אמנם יש אומרים שאסור ללמוד את דברי חז"ל המוזכרים בהם[37], ויש מתירים[38].
- כתיבת סת"ם אינה חשובה לימוד[39].
- ספרים העוסקים באבלות, כמו ספרים על השואה[40].
כמו כן מותר להורות הלכה הנוגעת למעשה באותו יום[41] ומותר לעיין לצורך כך אף לשיטות האוסרות לימוד בעיון[42]. ואסור לדון בדין תורה מעיקר הדין, אך אם אי אפשר לדחותו ליום אחר מותר[43] אבל אין ליטול שכר על כך ביום זה[44] מפני שכל המלאכות בטלות בתשעה באב.
כמו כן לא נאסר אלא לימוד התורה, ולא אמירת דברי תורה כחלק מסדר התפילה, לפיכך מותר לקרוא קריאת שמע ולומר פרשת הקרבנות, משנת איזהו מקומן[45], פרשת העקדה[46] ומזמור לתודה[47]. אמנם מי שאינו אומר בדרך כלל סדר הקרבנות, ופרשיות העקדה ואיזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל - אסור לו לאמרן ביום זה[48].
לימוד בעיון ובחברותא
אף במקרים בהם הותר ללמוד, לא הותר לימוד בעיון או משא ומתן הלכתי אלא לימוד שטחי[49], והמשנה ברורה אסר את הלימוד בעיון אפילו במחשבה[50]. אמנם החזון איש התבטא שלא ייתכן שיותר הלימוד אך יאסר הלימוד בעיון, וכמו כן התיר ללמוד פרוש "לחם דמעה" על מגילת איכה למרות שהוא מאריך[51]. לפי פסקו של הרב אלישיב, מותר לאבל ללמוד בעיון - אבל לא לחדש חידושים[52]. כמו כן לגבי לימוד בחברותא העיד הרב חיים קנייבסקי שדעת החזון איש להתיר[53], ורבי ניסים קרליץ התיר לימוד בחברותא אם לומדים בפשטות[54].
הכנת הקריאה בתורה
מותר לחזן הקורא בתורה להכין את הקריאה של שחרית ומנחה בתשעה באב כיון שהוא צורך הרבים לאותו יום[55].
קישורים חיצוניים
- לימוד תורה בתשעה באב מאת הרב יוסף אברמסקי, באתר קול הלשון
- לימוד תורה בערב תשעה באב שחל בשבת סיפור על הרב מרדכי אליהו, באתר יוטיוב
- איסור לימוד תורה בתשעה באב, הרב יצחק יוסף, באתר הידברות
- לימוד תורה בתשעה באב, באתר שיחת השבוע
- האם ישנה מצות תלמוד תורה בתשעה באב? באתר דרשו
- לימוד תורה ערב תשעה באב שחל בשבת, באתר דין
- בדיני תלמוד תורה בתשעה באב, הרב אשר וייס באתר מנחת אשר
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיף כ"א. מטה משה תשי"ח. ערוך השולחן יו"ד סימן שפ"ג ס"ט
- ^ 2.0 2.1 תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ל' ; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיף א'.
- ^ משנה ברורה, סימן תקנ"ד, סעיף קטן א'
- ^ המפה, על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ג, סעיף ב', בשם המהרי"ל; ספר מנהגים דבי מהר"ם מרוטנבורג עמ' 33, בשמוו
- ^ המהרש"ל, הובא בט"ז על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ג, סעיף ב'; ביאור הגר"א שם; מאמר מרדכי שם.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן מ"ז, סעיף ב' בהלכות ברכות התורה
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיף ג', מדברי האגור בשם מהר"י מולין
- ^ משנה ברורה, סימן תקנ"ד, סעיף קטן ה'
- ^ רבי שלמה קלוגר, הגהות חכמת שלמה, סימן תקנ"ד
- ^ רבי יוסף יוזל אוסטרייכר, לקט יושר, עמ' ק"י.
- ^ על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ג, סעיף ב'.
- ^ מגן אברהם, על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ג, סעיף ב' ; וכדעה זו נקט רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, אורח חיים סימן קנ"ו. וכן נהג החזון איש, ראה תורת המועדים ס"ק ה.
- ^ ביאור הגר"א לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ג, סעיף ב' ; חיי אדם שם; ט"ז סעיף קטן ב; מאמר מרדכי שם. וכדעה זו פסקו הכף החיים סעיף קטן י"ח וה סעיף קטן י'.
- ^ לקט יושר, עמוד ק"י; אשל אברהם, סימן תקנ"ג; רבי דוד צבי הופמן, שו"ת מלמד להועיל, חלק א' סימן קי"א.
- ^ ספר מטה יהודה על שלחן ערוך סימן תקנד
- ^ כף החיים סימן תקנד סעיף קטן י
- ^ רבי אשר וייס, בדיני תלמוד תורה בתשעה באב, באתר מנחת אשר
- ^ המפרש (בנוגע לזהותו ראו כאן) על מסכת מועד קטן דף כא ב, רבי צדקיה בן אברהם בספרו שבלי הלקט הלכות שמחות סימן כו, וכן מדברי הריטב"א שמובאים בהמשך
- ^ הליכות שלמה, בין המצרים, פרק ט"ו; דבר הלכה אות י"ב
- ^ חידושי הריטב"א, מועד קטן דף טו עמוד א'
- ^ הליכות שלמה בין המצרים פרק ט"ו; אורחות הלכה הערה 34
- ^ מסכת מועד קטן דף טו עמוד א'; צוטט בהליכות שלמה בין המצרים פרק ט"ו
- ^ אסיפת דינים בין המצרים סימן ב' אות י"ב
- ^ שו"ת דברי יציב חלק ב' סימן ר"מ
- ^ קרא עלי מועד פרק ח' ס"ק ד
- ^ שו"ת יביע אומר חלק ח יורה דעה סימן לה
- ^ צוטט בביאור הלכה סימן תקנג סעיף ב
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיף ב' מתשובות מהרי"ל
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיף ב', מהגהות מיימוני החדשות בשם הכולבו
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיף ב'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיף א'
- ^ משנה ברורה, סימן תקנ"ד, סעיף קטן ב'
- ^ משנה ברורה, סימן תקנ"ד, סעיף קטן ג'
- ^ משנה ברורה, סימן תקנ"ד, סעיף קטן ג' בשם הלבוש
- ^ כן כתב השדי חמד (אסיפת דינים מערכת אבלות) בשם נוה שלום יו"ד סי' שפ"ד ס"ק א'
- ^ ובלבד שילמד בהם לשם התעוררות ולא לשם ידיעה בלבד, הרב אלישיב, הלכות ומנהגי בין המצרים עמ' קמ"ח
- ^ רבי בן-ציון אבא-שאול, 'אור לציון, חלק ג', פרק כ"ט, תשובה א'; רבי שריה דבלצקי והרב חיים קנייבסקי, רבבות אפריים חלק א' סימן שפ"ו
- ^ הרב אלישיב, הלכות ומנהגי בין המצרים עמ' קמח
- ^ הרב יוסף שלום אלישיב, תורת המועדים ס"ק ד
- ^ ערוך השולחן יורה דעה סימן שפד סעיף ט, פסקי תשובות סימן תקנד.
- ^ משנה ברורה, סימן תקנ"ד, סעיף קטן ג' וכתב המגן אברהם ש"אסור להורות הוראה אם לא לחולה הצריך עכשיו". וכתב רבי שלמה קלוגר בהגהות חכמת שלמה שכן הוא בכל הלכות תשעה באב, ולא הדגיש המגן אברהם הלכות חולה אלא כי הם ההלכות השכיחות באותו יום, וכן כתבו בסידור יעב"ץ בשער שלכת[דרושה הבהרה] שער הדלק דלת א' ארובה ה' אות ד', והערוך השולחן סימן תקנ"ד סעיף ה'.
- ^ רבי שלמה זלמן אוירבך, הליכות שלמה, בין המצרים פרק ט"ו; אורחות הלכה, הערה 34
- ^ משנה ברורה, סימן תקנ"ד, סעיף קטן ה'.
- ^ שו"ת מהרי"ל דיסקין קו"א סימן ה' ס"ק ס"ט
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקנ"ד, סעיף ד'
- ^ ערוך השולחן תקנ"ד סעיף ו', וכן דעת רבי שלמה זלמן אויערבך. שלמי מועד פרק צ"א עמ' תצ"ז
- ^ משנה ברורה, סימן ו', סעיפים קטנים תקנ"ט–כ'
- ^ רבי חיים קנייבסקי. קרא עלי מועד, פרק ח' ס"ק ו; הרב שלמה זלמן אוירבך, שלמי מועד פרק צ"א עמ' תצ"ז
- ^ המגן אברהם בשם מהרי"ל
- ^ משנה ברורה, סימן תקנ"ד, סעיף קטן ג'
- ^ אורחות רבנו חלק ב' עמוד קמ"ב
- ^ ספר הערות מועד קטן כ"א א
- ^ קרא עלי מועד הערות הגר"ח קנייבסקי אות ל"ב.
- ^ קרא עלי מועד עמוד ס"ב
- ^ הרמ"א סימן תקנד ס"ד.