איי סילי
| נתונים מדיניים | |
|---|---|
איי סילי (באנגלית: Isles of Scilly, בקורנית: Ynysek Syllan) הוא ארכיפלג הנמצא סמוך לקצה הדרום-מערבי של האי הבריטי. בעבר האיים נוהלו אדמיניסטרטיבית על ידי מחוז קורנוול, אולם היום קיימת מועצת איי סילי, האחראית לניהולם.
איי סילי מוגדרים כאזורי יופי טבעי יוצא דופן.
גאוגרפיה
איי סילי יוצרים ארכיפלג של חמישה איים מיושבים וכ-140 איונים סלעיים לא מיושבים, המשתרעים לאורך 45 קילומטרים מלנדס אנד שבחוף אנגליה. כל האיים מורכבים מסלע גרניט. בטבלה שלהלן רשומים האיים העיקריים בארכיפלג:
| שם האי | אוכלוסייה (מפקד 2001) |
שטח (קמ"ר) | יישוב עיקרי |
|---|---|---|---|
| סנט מרי'ס | 1,666 | 6.29 | יו טאון |
| טרסקו | 180 | 2.97 | ניו גרימסבי |
| סנט מרטינ'ס (ביחד עם האי וייט) | 142 | 2.37 | האייר טאון |
| סנט אגנס (ביחד עם האי גוף) | 73 | 1.48 | סנט אגנס |
| בריאר (ביחד עם גוול) | 92 | 1.32 | בריאר |
| סמסון[1] | -(1) | 0.38 | |
| אנט | - | 0.21 | |
| סנט הלנ'ס | - | 0.20 | |
| טין | - | 0.16 | |
| גרייט גנילי | - | 0.13 | |
| 45 איונים נוספים | - | 0.50 | |
| סך הכל איי סילי | 2,153 | 16.03 | יו טאון |
מיקומם של האיים יוצר ניגוד בין שתי מגמות שונות. אין בהם כמעט קרה או שלג כתוצאה מקרבתם לים, ובשל כך החוואים המקומיים יכולים לגדל פרחים בעונה מוקדמת יותר בהשוואה למגדלי הפרחים הפועלים בשאר בריטניה הגדולה. התוצא החקלאי העיקרי הוא פרחים גזומים, בעיקר נרקיסים. כתוצאה מהחשיפה למשטר הרוחות של האוקיינוס האטלנטי פוקדות את האיים סערות חורף מדי פעם. דבר זה בא לידי ביטוי בין השאר באי טרסקו. בקצה הדרומי המוגן של האי נמצאים "גני המנזר" שבהם צמחייה סובטרופית, ואילו בקצהו הצפוני, החשוף לרוחות, עיקר הנוף הוא סלעים חשופים.
האיים ידועים בקרב חובבי צפרות, בעיקר בגלל היותם נקודת מעבר לעופות נדירים מרחבי כדור הארץ. עונת השיא לצפייה בציפורים היא בדרך כלל באוקטובר.
אקלים
באיי סילי יש אקלים ממוזג אוקייני. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 11.6 מעלות צלזיוס, לעומת 11 מעלות צלזיוס בלונדון. עונת החורף באיים היא בין החמות ביותר במדינה עקב מיקומם הדרומי וההשפעות הממזגות של האוקיינוס. עונת הקיץ איננה כה חמה כמו בשאר הממלכה המאוחדת. ממוצע שעות האור הוא בין הגבוהים במדינה, ועומד על 7.6 שעות ליום ביולי. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה על האיים הייתה מינוס 6.4 מעלות צלזיוס, ב-13 בינואר 1987, והגבוהה ביותר הייתה 27.8 מעלות צלזיוס ב-16 באוגוסט 1947[2]. כמות השלגים המרבית שנמדדה הייתה 23 סנטימטרים, ב-12 בינואר 1987.
| אקלים באיי סילי | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 9 | 9 | 11 | 12 | 14 | 17 | 19 | 19 | 18 | 15 | 12 | 10 | 13.8 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 6 | 6 | 7 | 7 | 9 | 12 | 13 | 14 | 13 | 11 | 9 | 7 | 9.3 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 91 | 71 | 69 | 46 | 56 | 49 | 61 | 64 | 67 | 80 | 96 | 94 | 844 |
| מקור: ClimateTemp | |||||||||||||
היסטוריה
ככל הנראה איי סילי היו גדולים יותר בעבר, כשרובם מחוברים לאי אחד בשם אנור (Ennor). גובה פני הים העולה הציף את המישור המרכזי של אנור במאה ה-5, והקנה לאיים את המראה הנוכחי שלהם[3]. העדויות לאיים גדולים יותר בעבר כוללות:
- עדות מתקופת בריטניה הרומית שבה נכתב "Scillonia insula" בלשון יחיד, כפי שאמור להיות אם מדובר באי אחד או באי הרבה יותר גדול משכניו.
- שרידים של חווה קדומה נמצאו בנורנאור (Nornour), שהוא אי סלעי זעיר שאינו מתאים לחוואות מפאת גודלו.
- בחלק מתקופות השפל ניתן ללכת בין חלק מהאיים.
- באי סמסון ניתן לראות גדרות עתיקות של שדות חקלאיים מתחת לקו השפל של המים.
- כל החלק הדרומי של אנגליה שקע בניגוד להתרוממות בתר-קרחונית שהתרחשה בסקוטלנד. דבר זה גרם לשקיעתם של עמקי נהר בחוף הקורנוולי הדרומי.
קורנוול, ביחד עם איי סילי, עבר לשליטת הכתר האנגלי בשלהי שלטונו של אתלסטאן. בתחילת השלטון האנגלי האיים היו בחזקתם של מספר נזירים. המלך הנרי הראשון העניק את האיים לנזירים של מנזר טביסטוק, שהקימו מנזר בטרסקו. מנזר זה נסגר בתקופת הרפורמציה האנגלית בימי הנרי השמיני[4].
בשנת 995 הפך אולף טריבאסון למלך אולף הראשון מנורווגיה. הוא נולד בשנת 960 בקירוב, וערך פשיטות על מספר ערים באירופה והשתתף במספר מלחמות. אולם, בשנת 986 הוא פגש ככל הנראה חוזה עתידות נוצרי באיי סילי, כפי שמתואר בסאגה שחוברה על ידי סנורי סטורלוסון, ובה תואר כיצד אולף יהפוך למלך, יעשה דברים נודעים, ולאחר שיינצל מפצעים קטלניים שיספוג בקרב הוא יעבור טבילה לנצרות ויתנצר.
לאחר פלישת ויליאם הכובש לאנגליה הפכו האיים לחלק משלטון מרכזי. עשרים שנים לאחר מכן נערך בהם סקר יום הדין. האיים היו חלק ממחוז אקסטר, שכלל גם את קורנוול, דבון, דורסט, סומרסט ווילטשייר.
ככל הנראה באמצע המאה ה-12 נערכה על האיים מתקפה של ויקינגים, שנקראו סילינגאר בנורדית ותועדו בסאגה על ידי סוויין אסלייפסון מאורקני[5].
לא ידוע מתי תושבי האיים הפסיקו לדבר קורנית, אך הדבר אירע ככל הנראה בימי הביניים. תושבי האיים הפסיקו לדבר בשפה הקלטית העתיקה לפני שאר החלקים של פנווית', בניגוד להיסטוריה של השפה האירית או הגאלית סקוטית.
בשנת 1648, במהלך מלחמת האזרחים האנגלית, הצליחו תומכי הפרלמנט בראשות אוליבר קרומוול לדחוק את יריביהם המלוכנים, נאמניו של המלך צ'ארלס השני ומי ששלטו בצי המלכותי, אל איי סילי. תומכי הפרלמנט נעזרו בצי של איחוד שבעת המחוזות ההולנדי, שהותקף על ידי הצי המלכותי הבריטי וספג אבדות כבדות. ב-30 במרץ 1651 הגיע אדמירל מרטין הרפרסון טרומפ לאיי סילי על מנת לדרוש פיצויים מהצי המלכותי על הנזקים שנגרמו בקרב. משלא נענה, טרומפ הכריז מלחמה על איי סילי אך עזב מבלי שהספיק לירות. ככל הידוע "מלחמה" זו נשכחה ולכן לא הוכרז על סיומה. מצב זה התקיים במשך 335 שנים (ולכן מכונה "מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים") עד שנת 1986 אז נחתם הסכם שלום סמלי בין הולנד לבין איי סילי.
בשנת 1707 שייטת אוניות מלחמה בריטית בפיקודו של קלאודסלי שובל נטרפה במזג אוויר סוער אל חופי האיים בשל טעות בניווט. ארבע אוניות מלחמה טבעו ועימן לפחות 1,400 מלחים במה שהיה אחד האסונות הימיים הגדולים ביותר בתולדות האיים הבריטיים.
בשנת 1975 הוכרזו האיים כאזור יופי טבעי יוצא דופן. ההכרזה הייתה על כל שטח הארכיפלג, כולל האיים והסלעים הלא מיושבים, והיא האזור הקטן ביותר מסוג זה במדינה. באיי אנט וסמסון יש אוכלוסיות גדולות של שחפיתיים, ובארכיפלג כולו יש טורפים ימיים רבים. איי סילי הם המקום היחיד במדינה שבו ניתן למצוא פרטים של חדף קטן.
ממשל
ממשל מקומי
באופן היסטורי נוהלו האיים כאחת מנפות מחוז קורנוול באנגליה. ארכיפלג איי סילי היה חלק מדוכסות קורנוול והדוכס נהנה מזכויות מיוחדות באיים, שהוענקו לו על ידי הכתר הבריטי. חוק השלטון המקומי משנת 1888 הסמיך את מועצת השלטון המקומי באיי סילי להקים "מועצות ורשויות מקומיות אחרות הנפרדות מאלה של מחוז קורנוול... זאת לצורך יישום כל חקיקה הנוגעת לשלטון המקומי באיים." בהתאם לחוק זה הוקמה בשנת 1890 המועצה האזורית הכפרית של איי סילי, כרשות ייחודית מאוחדת, הפועלת מחוץ לתחום האדמיניסטרטיבי של מחוז קורנוול. מחוז קורנוול סיפק שירותים מסוימים לאיים, אשר עבורם שילמה המועצה האזורית. סעיף 265 של חוק השלטון המקומי משנת 1972 איפשר את המשך קיום המועצה האזורית, אולם שמה שומה ל"מועצת איי סילי".
משמעות המעמד השלטוני המיוחד של איי סילי מתבטא בכך שחלק מן המשפט המנהלי הקיים בכל אנגליה, מיושם באיי סילי בשינויים מסוימים. כך למשל, בתחומי שרותי הבריאות ומבנה השלטון המקומי. מכיוון שבאיים חיים רק כ-2,000 תושבים, המועצה מייצגת פחות תושבים ממה שמייצגות מועצות כפריות רבות באנגליה והיא מהווה את יחידת השלטון המקומי העצמאי הקטנה ביותר באנגליה. בשנת 2005 כיהנו במועצה 21 חברים (כולם עצמאיים ולא מזוהים עם מפלגה מסוימת). במועצה מועסקים 164 עובדים, כך שכמעט 10% מתושבי האיים עובדים עבור השלטון המקומי.
אין לאיי סילי מערכת משפט עצמאית וסכסוכים מתבררים בבתי המשפט של מחוז קורנוול.
דגלים
לאיי סילי שני דגלים עיקריים:
- דגל מועצת איי סילי, עליו מופיע אף הלוגו של האיים.
- הדגל הבלתי רשמי של איי סילי, "הצלב הסילוניאני" (Scillonian Cross) אשר נבחר על ידי קוראי העיתון המקומי בשנת 2002[1].
כלכלה
רקע היסטורי
מאז המאה ה-18 הייתה כלכלת איי סילי תלויה במסחר עם בריטניה הגדולה ומדינות מעבר לה. לאורך השנים השתנה אופיו של המסחר באיים וזאת בהתאם לגורמים כלכליים ומדיניים. כך באו והלכו להם תחומי מסחר ועיסוקים שונים, כגון: איסוף אצות ים, ניתוב ספינות, הברחות, דיג, בניית ספינות, ולאחרונה גידול פרחים. במחקר שנעשה על כלכלת האיים בשנת 1987 נמצא כי רבות מן החוות החקלאיות באיים נאבקות כדי לשמור על רווחיותן וכתוצאה מכך יש נטייה להרחיב את תחומי ההכנסות ולעסוק אף בתיירות. על פי נתונים שנאספו בתחילת המאה ה-21 נראה שמספר העוסקים בחקלאות מהווה רק כ-2% מכלל העובדים באיים.
תיירות
ההערכה היא כי בתחילת המאה ה-21 ההכנסות מתיירות מהוות כ-85% מהכנסות תושבי איי סילי. האיים השקיעו משאבים ומאמצים רבים בשיווק תיירותי המדגיש את הסביבה הייחודית של איים אלה, מזג האוויר הקייצי, התרבות הנינוחה, התחבורה הנוחה בים ובאוויר בין האי הבריטי לאיים וגודלם הזעיר של האיים, המהווה נקודת משיכה. רוב התיירים המבקרים באיים שוהים באי סנט מרי'ס, שבו חדרי אירוח רבים ושאר שירותי תיירות. באי טרסקו קיים מלון דירות נופש. באיי בריאר וסנט מרטינ'ס מבקרים פחות תיירים, אף שבכל אחד מהם קיים בית מלון וחדרי אירוח. באי סנט אגנס אין בית מלון.
האיים זכו לפרסום, שתרם לתיירות, גם בשל הטענה שבשנת 1651 הוכרזה מלחמה עם הרפובליקה ההולנדית, מלחמה שלכאורה הסתיימה רק ב 1986 ולכן מכונה "מלחמת שלוש מאות שלושים וחמש השנים". בפועל לא התנהל כל קרב ביניהן.
תנועת התיירים לאיים מאפשרת קיומם של שרותי תחבורה בתדירות שקשה היה להצדיקה לאור מספרם של תושבי האיים לבדם. לכן, תנועת התיירים משפיעה אף על אותם תושבים שאינם עוסקים בתיירות. תנועת התיירות היא עונתית באופייה ומתרכזת בעיקר בקיץ, אף שבחודש אוקטובר מדי שנה מגיע לאיים גל של צפרים כדי לצפות בציפורים נודדות החולפות בעונה זו באיים.
תחבורה
תחבורה בין האיים לאי הבריטי אפשרית בים ובאוויר. האי היחיד שבו כבישים של ממש הוא סנט מרי. באי סנט מרי פועל שדה תעופה ובו שני מסלולים, שאורך כל אחד מהם אינו עולה על 600 מטר. באי טרסקו קיים מנחת מסוקים.
את האיים משרתת מעבורת המופעלת על ידי "חברת הספינות של איי סילי" והיוצאת מנמל פנזנס לאי סנט מרי'ס וכן ספינת משא. שאר האיים מקושרים לאי סנט מרי'ס בסירות מנוע.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ היה מיושב 1885
- ^ פרופיל אקלימי של האיים באתר המועצה המחוזית של איי סילי
- ^ אתרים עתיקים באיי סילי באתר Cornwall in focus
- ^ Cornish Church Guide; p. 194
- ^ Anderson, Joseph (Ed.) (1893) Orkneyinga saga. Translated by Jón A. Hjaltalin & Gilbert Goudie. Edinburgh. James Thin and Mercat Press (1990 reprint). מסת"ב 0-901824-25-9
