אצות

דשא של ים
	האצה Fucus vesiculosus בנורווגיה.
מיון מדעי
על־ממלכה:	איקריוטים או חיידקים אמיתיים

אצות (Algae; ביחיד: Alga) הן קבוצה פוליפילטית של אורגניזמים, רובם איקריוטים, מבצעי פוטוסינתזה. האצות חסרות שורש ונבדלות מצמחי המים הרגילים בדרך הרבייה שלהן. רובן חיות מתחת למים ובמקומות לחים אחרים. אין הגדרה מוסכמת הגובלת באופן את קבוצת האצות, ואורגניזמים מסוימים עשויים להשתייך אליה לפי הגדרה מסוימות ולהעדר ממנה לפי הגדרה אחרת.

תכונות

האצות הן אחד ממיני האורגניזמים הבסיסיים ביותר, והן נשמרו בצורתן הראשונית ללא שינוי מהותי. טווח הגדלים שלהן נע מאצות מיקרואורגניזמיות חד-תאיות הקרויות גם פרוטופיטה, עד אצות רב-תאיות גדולות העשויות להגיע לגודל של עשרות מטרים. האצות מוגדרות לרוב על פי תכונותיהן האקולוגיות.

פוטוסינתזה

האצות הן מעין "צמחי מים" החסרות מספר מאפיינים של צמחים אחרים - כגון שורש, פיוניות, עצה, ושיפה. הן נבדלות מצמחים רגילים גם במנגנון הרבייה שלהן, אך דומות להם ביכולת לבצע פוטוסינתזה. למעלה מ-70% מהפוטוסינתזה בעולם נעשית בידי אצות, וכמות גדולה מהחמצן באטמוספירה מיוצר על ידן. האצות חשובות ביותר לביוספירה, ובייחוד הכחוליות (המהוות חלק מהפלנקטון) בגלל חלקן העיקרי בפוטוסינתזה וכן בקיבוע חנקן.

רוב האצות הן פוטוטרופיות (אנ') - מייצרות את המולקולות האורגניות שלהן על ידי תהליכי פוטסינתזה - חלק קטן מהן מיקסוטרופיות - (אנ') ומקבלות חלק ממזונן ממקורות חיצוניים, וחלק קטן נוסף מהן הטרוטרופיות וחייבות לקבל את רוב מזונן ממקור חיצוני, ותהליכי הפוטוסינתזה שלהן מוגבלים ביותר.

בתי הגידול

בתי הגידול של האצות הם מקווי מים ומקומות לחים, בעיקר ימים, מקווי מים מתוקים ובריכות. יש גם מיני אצות הגדלות על הקרקע ויש כאלה החיות בסימביוזה עם יצורים חיים אחרים, כמו על פרוות העצלן, אך אין להן מבנה הגוף ומנגנוני הרבייה של צמחי יבשה, שמייצגים התאמה לסביבה יבשתית.

דרכי רבייה

אצות מתרבות בדרכים שונות, הן ברבייה זויגית והן ברבייה אל-זוויגית. ברבייה אל-זויגית אין איחוי של תא רבייה או חלוקת הפחתה שהכרחיים ברבייה זויגית. חלק מהאצות מתרבות רק ברבייה אל-זויגית, אך רובן מתרבות הן ברבייה זויגית והן ברבייה אל-זויגית. לאפשרויות אלה יתרונות: רבייה זויגית מאפשרת לאוכלוסיות להגדיל את השונות הגנטית, שמאפשרת לאצות להגיב לתנאי סביבה משתנים דרך תהליכים אבולוציוניים. בנוסף, מינים רבים של אצות משתמשים במבנים קשים ועמידים שנוצרו ברבייה הזויגית על מנת לשרוד בתקופות קשות לגידול.

בניגוד לרבייה זויגית, ברבייה אל-זויגית, בתנאי גידול מועדפים, האצות מתרבות בשכפול בקצב גבוה בעצמן ובלי גמטות, ולכן מתאפשר קצב גידול מהיר מאוד של האוכלוסייה שלהן.

נמצא סרטן שמאביק אצה בעת נדידתו^[1].

האצות כמזון

האצות הכחוליות משמשות מזון דשן ושופע למגוון בעלי חיים אחרים בים. האצות הירוקיות הן "צמחי המים" הנראים בים ובמקווי מים עומדים. האצות שמרכיבות את הפלנקטון מכונות פיטופלנקטון - פלנקטון צמחי.

גם בני האדם אוכלים אצות, לרוב לאחר תהליך של ייבוש, המלחה ושימור. האצה המיובשת נפוצה כמאכל או כתוסף של תבלין בעיקר במאכלים של תושבי מדינות אסיה והמזרח הרחוק.

במחקר שפורסם בכתב העת Nature Plants ב-2022, נמצא כי באצה מסוג "כלורלה אוהדי" (אצה ירוקה), אותרו תהליכים כימיים המזרזים את תהליך הפוטוסינתזה, ולפיכך מסייעים לצמיחתה באופן המהיר ביותר בעולם. מתוצאות המחקר עתידים להאיץ פיתוחים הנדסיים בתחום המזון הבר-קיימא המבוסס על אצות^[2].

מיון

במהלך עשרות השנים האחרונות השתנה מיקומן של האצות בטקסונומיה כמה פעמים. הן היו שייכות לממלכת הצומח, וחלקן עדיין משויכות על ידי אחדים לממלכה זו. חלקן (כדוגמת הכחוליות) משויכות לעל-ממלכת החיידקים האמיתיים ואת בעלות הגרעין נהוג לשייך לממלכת הפרוטיסטה.

מיון האצות, נכון לשנת 2004:

זהוביות (אצות זהובות) Chrysophyceae – מחלקה של אוקריוטיים.
חומיות (אצות חומות) Phaeophyceae – מערכה של אוקריוטיים, מתקיימת בעיקר במים מלוחים.
ירוקיות (אצות ירוקות) Chlorophyta – מערכה בממלכת הצומח.
אדומיות (אצות אדומות) Rhodophyta - קבוצה של אוקריוטיים, מתקיימת בעיקר במים מלוחים.
להוביות (Pyrrophyta) - מערכה של אוקריוטיים.
דינופלגנטים (Dinophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים.
עינניות (Euglenida) – מערכה של אוקריוטיים.
פרימנסיות (Haptophyceae) - קבוצה של אוקריוטיים.
צורניות (Bacillariophyta) – מערכה של אוקריוטיים.
סיליקופלגלטים – (Dictyochophyceae) – מחלקה של אוקריוטיים.
קסנתופיטיות (Xanthophyceae) – מערכה של אוקריוטיים.
נאווניתאים (אצות נאווניתיות) Charales - סדרה בממלכת הצומח הקרובה למערכת הצמחים. בניגוד ליתר היצורים המכונים אצות, איברי הרבייה של הנאווניתאים מוקפים על ידי תאים עקרים.
כחוליות (אצות כחולות או חיידקים כחולים) Cyanobacteria – מערכה בעל ממלכת חיידקים אמיתיים, בגלל היותן חסרות גרעין. נמצאו כחוליות גם מחוץ למקווי מים.