ואן (טורקיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ואן
Van
משמאל לימין, מלמעלה למטה: תחנת הרכבת בעיר, מבט לעיר ממבצר ואן, מרכז העיר, שדה התעופה בעיר, מבצר ואן, הקתדרלה הארמנית של הצלב הקדוש
משמאל לימין, מלמעלה למטה: תחנת הרכבת בעיר, מבט לעיר ממבצר ואן, מרכז העיר, שדה התעופה בעיר, מבצר ואן, הקתדרלה הארמנית של הצלב הקדוש
מדינה טורקיהטורקיה טורקיה
מחוז מזרח אנטוליה
נפה ואן
שטח 1.938 קמ"ר
גובה 1750 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 445,915 (2011)
קואורדינטות 38°29′39″N 43°22′48″E / 38.49417°N 43.38000°E / 38.49417; 43.38000
www.van.bel.tr

ואןטורקית: Van, בארמנית: Վան, בכורדית: Wan, בטורקית עות'מאנית: وان) היא עיר בנפת ואן שבמחוז מזרח אנטוליה שבטורקיה. העיר שוכנת על הגדה המזרחית של ימת ואן. לעיר היסטוריה רבת שנים, עוד מהאלף הראשון לפנה"ס, ושימשה כבירת אוררטו, אז נקראה בשם טושפה. העיר הייתה מרכז חשוב לארמנים עד לשואת הארמנים ב-1915. כיום בעיר רוב כורדי.

היסטוריה

אפיגרפיה של חשיארש הראשון בסמוך למבצר ואן

עדויות ארכאולוגיות מעידות על יישוב אנושי באזור העיר החל מהאלף החמישי לפנה"ס. אולם העיר עלתה לגדולה יחד עם ממלכת אוררטו, שהפכה את העיר במאה ה-9 לפנה"ס לבירתה. באתר העיר העתיקה נמצאו חרסים עם כתב יתדות המתוארכים למאה ה-8 לפנה"ס. בכתובת ביסותון שנחקקה בהוראתו של דריווש הראשון נקראת העיר בבלית אוררטו ובפרסית עתיקה "ארמניה". שם העיר המודרני נובע משמה באררטית - "ביאניה".

ב-331 לפנה"ס העיר נכבשה בידי אלכסנדר הגדול, ולאחר מותו הצטרפה העיר לשטחי הממלכה הסלאוקית. במאה השנייה לפנה"ס שבה העיר לגדולתה, בימי טיגראנס הגדול, שליט ממלכת ארמניה.

האימפריה הביזנטית שלטה בעיר לתקופה קצרה בין השנים 628 - 640, אך לאחר מכן עברה העיר לידי הכובשים המוסלמים. מאוחר יותר התפתח בעיר שלטון עצמאי מקומי שהפך לממלכה עצמאית בתחילת המאה ה-10, אך לאחר כמאה שנות עצמאות הפכה הממלכה למחוז באימפריה הביזנטית. פרק זמן קצר לאחר מכן, בעקבות קרב מנזיקרט ב-1071, עבר השלטון במחוז ובעיר לידי הסלג'וקים. לאחר מכן שלטה בעיר תקופה השושלת האיובית וסולטנות רום, ובמחצית המאה ה-13, נכבשה העיר בידי האימפריה המונגולית.

במהלך המאה ה-15 הייתה העיר במוקד סכסוך בין האימפריה העות'מאנית לבין האימפריה הספווית, והעיר החליפה ידיים כמה פעמים במהלך המאה. לבסוף, ב-1548 הפכה השליטה העות'מאנית בעיר לעובדה מוגמרת. העיר סופחה בתחילה כסנג'ק לאיילט ארזורום ולבסוף כבירת איילט נפרד.

בהסכם סוור החליטו מדינות ההסכמה לכלול את העיר בשטחי הרפובליקה הראשונה של ארמניה, אך במהלך מלחמת העצמאות של טורקיה נכבשה העיר ותושביה הארמניים גורשו בסבב נוסף של טיהור אתני. הסכם לוזאן והסכם קארס הכריעו את גבולות טורקיה, הכוללים את ואן. בסיומה של המלחמה הייתה העיר חרבה ושוממת ועיר חדשה נבנתה בסמוך לעיר החרבה.

רעידות אדמה

העיר ספגה רעידות אדמה קשות במהלך השנים. ב-10 בספטמבר 1941 פגעה רעידת אדמה המדורגת VII בסולם מרקאלי. רעידת אדמה חזקה במיוחד פגעה בעיר בשנת 2011. לפי פרסומים של המכון הגאולוגי של ארצות הברית, הרעידה החלה בעומק של 20 קילומטרים ואירעה בעוצמה של 7.2 בסולם מגניטודה לפי מומנט[1]. ב-2012 חנכה הקהילה היהודית בעיר בי"ס יסודי שנקרא על שמו של חסיד אומות העולם הטורקי צלאח א דין אולקומן.[2]

אקלים

לואן אקלים יבשתי מסוג Dsa, לפי שיטת קפן. כלומר, העונה היבשה היא הקיץ, והקיץ חם במיוחד. החורף בואן אף הוא קר במיוחד, כאשר הטמפרטורה הנמוכה ביותר בטורקיה נמדדה בעיר בשנת 1990: 46.4- מעלות צלזיוס. בחודשי יולי-אוגוסט הטמפרטורה מגיעה בממוצע ל-22 מעלות חום בממוצע בצהריים. אך נמדדו גם שיאי חום של 37.5 מעלות.[3]

ערים תאומות

לעיר ברית ערים תאומות עם הערים:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים