פטהייה
 | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| מחוז | מחוז הים האגאי |
| ראש העיר | בהצ'ט סאטצ'י (מפלגת התנועה הלאומית) |
| גובה | 0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 50,689 (2000) |
| קואורדינטות | 36°37′N 29°06′E / 36.617°N 29.100°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.fethiye.bel.tr | |
פטהייה (טורקית Fethiye) היא עיר ומרכזה של תת-נפה באותו שם, השוכנת לחופו של מפרץ מוגן הנושא שם זהה פטהייה (אנ'), בנפת מולה (אנ') בדרום-מערב טורקיה. שמה הנוכחי של העיר הוענק לה בשנת 1913 על שמו של פטהי ביי (Fethi Bey), הטייס הטורקי הראשון.
היסטוריה
פטהייה שוכנת במקום בו ניצבה בעת העתיקה טלמסוס או טלימיסוס (Τελμησσός). טלמסוס הייתה עיר נמל ואחת הערים הגדולות והחשובות במערבה של ליקיה, סמוך לגבולה עם קאריה. העיר השתייכה לליגה האטית-דלית במאה ה-5 לפנה"ס ונכבשה בידי קאריה במאה ה-4 לפנה"ס ולאחר מכן בידי אלכסנדר הגדול ב-334 לפנה"ס.
העיר שימשה מרכז נוצרי במאה ה-3 ובמאה ה-4. החל במאה ה-8 נודעה טלמסוס בשם אנסטסיופוליס, וכמקרי (Μάκρη) במאה ה-10 על שמו של האי הניצב בכניסה לנמלה. רעידת אדמה שפקדה את אזור בשנת 1958 הותירה מעט מאד שרידים מהעיר העתיקה.
בין 1919 ל-1920 נכבשה פטהייה בידי איטליה ולאחר מלחמת העצמאות של טורקיה נעקרו ממנה תושביה היוונים בעקבות הסכם לוזאן מ-1923 וחילופי האוכלוסייה המוסכמים בין טורקיה ויוון. התושבים הקימו את העיר נאה מקרי (Νέα Μάκρη - "מקרי החדשה") סמוך לאתונה.
העיר כיום
פטהייה היא אתר קייט ותיירות בריביירה הטורקית לחופו של הים התיכון. בשנת 2000 התגוררו בעיר 59,689 תושבים, ובתת-הנפה היו אותה עת 154,209 איש. על הגבעה שמדרום לעיר ניצבים שרידיו של מבצר צלבני שבנו ההוספיטלרים מרודוס הסמוכה, ומזרחית לו חצובים בסלע קברים שנחצבו כמצבות לנכבדי טלמסוס. בפטהייה נמצא מוזיאון המציג ממצאים מהתקופה הליקית מהעיר וכן לוח תלת לשוני ביוונית, ארמית וליקית שהתגלה במקדשי לטואון ואשר סייע בפיענוח השפה הליקית. העיר היא נקודות ההתחלה של נתיב ההליכה הארוך של הדרך הליקית.
קישורים חיצוניים
