דיגורים
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
---|---|
| |
שפות | |
דיאלקט דיגור של אוסטית | |
דת | |
נצרות, ועצדין, אסלאם סוני | |
קבוצות אתניות קשורות | |
אוסטים, קברדינים |
הדיגורים או הדיגור הם עם אוסטי שהושפע במידה רבה, מבחינה תרבותית ולשון הדיבור שלהם, מהקברדינים. כיום מתגוררים בנפת דיגורסקי (Дигорский район) בצפון-אוסטיה.
מוצאם של הדיגורים הוא מהאלאנים, שהיו צאצאי שבט הסרמטים, דוברי הפרסית. הפלישה המונגולית לגאורגיה ודרום הערבה הרוסית, בתחילת המאה השלוש-עשרה, גרמה להתפזרותם של האלאנים ממקום מושבם, דרומית לנהר הדון (כיום ברוסיה) דרומה ומערבה. אחת מקבוצות האלאנים התיישבה בצפון הקווקז באזור חבל אוסטיה. באזור זה יצרו צאצאי האלאנים שלוש ישויות טריטוריאליות נפרדות שדיגור הייתה אחת מהן. הדיגורים התיישבו בעמק דיגור בחלקה המערבי של הרפובליקה המאוחרת יותר, צפון אוסטיה אסס"ר, ליד הגבול עם קברדינו בלקריה אסס"ר, במרכז צפון הקווקז.
הדיגורים הם דוברי גרסה ארכאית של השפה האוסטית עם השפעה קברדינית. האוסטית הארכאית הפכה למושא למחקר על מוצא האלאנים בהיותה השפה הקרובה ביותר לשפת האלאנים. לדיאלקט הדיגורי יש שיטת כתב משלו. מהמאה התשע-עשרה הוא נכתב באלפבית הערבי. בשנת 1923 הוא שונה לאלפבית הלטיני שבוטל אף הוא מאוחר יותר בשנת 1939, בה הפך דיאלקט האירון האוסטי לשפתם.
בשנת 1944 הוגלו הדיגורים, יחד עם עמים אחרים בצפון הקווקז לקזחסטן במרכז אסיה. מאוחר יותר הורשו חלקם לשוב לצפון הקווקז כאוסטים. כיום מתגוררים צאצאי הדיגורים בעיר הטורקית ביטליס ועיירה קטנה נוספת בטורקיה וכן בקווקז (רוסיה וגאורגיה).
מקורות
- מיכאל ריווקין ורולנד ויקסמן (1984), עמי ברית המועצות, עמ' 58, מסת"ב 0873325060, (באנגלית)
- דוברי דיאלקט דיגור בטורקיה, אתנולוג, (באנגלית)
לקריאה נוספת
- אגוסטי אלמני (2000), מקור האלאנים, מסת"ב 9004114424, (באנגלית)
26557670דיגורים