רבי מנשה בן ישראל
 | |
| דיוקן של מנשה בן ישראל מאת רמברנדט | |
| לידה |
1604 ה'שס"ד  מדיירה, ממלכת פורטוגל |
|---|---|
| פטירה |
20 בנובמבר 1657 (בגיל 53 בערך) י"ד בכסלו ה'תי"ח  מידלבורך, הרפובליקה ההולנדית |
| מקום קבורה | בית הקברות "בית חיים", אדורקרק, הולנד |
| מקום פעילות | אמסטרדם - אנגליה |
| תחומי עיסוק | רב, דרשן |
| תפקידים נוספים | מייסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי |
| רבותיו | חכם רבי יצחק עוזיאל מפאס |
| חיבוריו |
מקווה ישראל, נשמת חיים ועוד |- | חתימה | |
הרב מנשה בן ישראל (ה'שס"ד 1604 - י"ד בכסלו ה'תי"ח, 20 בנובמבר 1657) היה רב, דרשן, מייסד הדפוס העברי הראשון באמסטרדם ומדינאי, הזכור בעיקר בשל פעילותו למען יהודי התפוצות.
קורות חייו
בן ישראל נולד באיי מדירה, פורטוגל,[1] תחת השם מנואל דיאס סואירו (Manoel Dias Soeiro), ליוסף בן ישראל, ממשפחת אנוסים. בשנת 1605, כשנה לאחר הולדתו, נמלטה משפחתו מפורטוגל לצרפת בשל רדיפות האינקוויזיציה. תחילה עברו ללה רושל, ולבסוף בשנת 1614, התיישבה המשפחה באמסטרדם שבהולנד.
על-אף שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם, לא חסכו הוריו של בן ישראל בחינוכו של ילדם והוא נשלח ללמוד אצל חכם יצחק עוזיאל מפאס, שהיה רב קהילת בית הכנסת נווה שלום באמסטרדם.
עד מהרה התגלה מנשה הצעיר כעילוי, וכבר בגיל 15 החל לדרוש באופן רשמי בקהילה היהודית. בגיל 17 חיבר את חיבורו הראשון, "שפה ברורה", ובגיל 18, לאחר פטירת רבו (בשנת 1622), מונה ליורשו כמנהיג קהילת נווה שלום. אחד מתלמידיו היה ברוך שפינוזה.
בגיל 20 נישא לרחל סואירו, שהייתה קרובת משפחתו של רבי יצחק אברבנאל. נולדו להם בת ושני בנים, יוסף ושמואל.
הרב בן ישראל שלט בעשר שפות ואף פרסם חלק מחיבוריו בחמש מהן (עברית, לטינית, פורטוגזית, ספרדית ואנגלית). שליטתו בשפות אלו סייעה לו בהמשך חייו במאמציו המדיניים אצל מנהיגי אומות העולם למען יהודי התפוצות.
הרב מנשה בן ישראל לא הסתפק בידיעותיו התורניות, וקנה לו ידיעות רבות בחכמות חיצוניות ובמדעים. הוא אף מצא להם שימוש בחיבוריו, וכך כתב בהקדמתו לספרו "נשמת חיים":
- "ואל ירע בעיניך הביאי בקצת דברינו אלו עדות סופרים אשר לא מבני עמנו, יען מן האנשים הטובים הוא לקבל את האמת ממי שאמרו ומהחכמים לאכול התוך ולזרוק הקליפה (...), ואני תפילות לא-ל לא עשיתי מהחכמות החיצוניות קבע".
עקב מצוקה כספית נאלץ הרב בן ישראל לצמצם את היקף לימודיו ולעבוד למען פרנסת משפחתו. עקב כך ייסד ב-1627 את הדפוס העברי הראשון באמסטרדם, ולימים הפכה העיר לאחד ממרכזי הוצאת הספרים החשובים בקהילות ישראל בגולה.
בשנת 1632 פרסם הרב בן ישראל את החלק הראשון של הספר " המכריע" ("El Conciliador") (ב-1644 פרסם את החלק השני וב-1651 את השלישי). הספר, שהיה אחד מספריו החשובים, נכתב בשפה זרה ופנה בעיקר למלומדים נוצרים כדי לקרבם להבנת היהדות ובכך להפחית את הניכור כלפי היהודים. הספר עוסק ביישוב מאות פסוקים במקרא שלכאורה סותרים זה את זה. הספר זכה להצלחה רבה בעולם, תורגם לכמה שפות והעלה את מעמדו של הרב בן ישראל אצל נכבדי אומות העולם. כך החל בקשרי ידידות וחליפת מכתבים עם מלומדים נוצרים, כגון הוגו גרווטוס ופייר דניאל הוט, עם בעלי שררה כמו כריסטינה מלכת שוודיה, שאותה ניסה לשכנע ליישב יהודים בארצה, וגם עם האמן רמברנדט, שאף הנציח את דמותו של הרב בן ישראל באחת מיצירותיו. על הכבוד הרב שרחשו לרב בן ישראל בעולם ניתן ללמוד ממכתב ששלח לו כומר נוצרי קאספר פן בארל:
- "אף כי דתך משונה מדתי, לעבוד הא-ל נחיה באהבה.
- ותהי נא חכמתך וחכמתי, בכל מקום כערכה נחשבה.
- זאת היא אהבתי, האמן כי כן היא בלי עקבה.
- אכן עודני חי אהיה נוצרי, וחיה עד העולם אתה עברי."
בשנת 1644 מונה לראש ישיבה אשר נתמכה בידי האחים אברהם ויצחק פיריירה. באותה העת הוציא את החלק השני של ספרו "המכריע", ושלחו לפני שרי ושופטי מחוז פירנאבוקו אשר בברזיל, שם חפץ ללכת ולהשתקע בעקבות גיסו אפרים סואירו אברבנאל אשר ישב בה, אך הדבר לא עלה בידו.
בשנת 1652 בעקבות איחוד שלוש קהילות היהודים באמסטרדם הפסיד הרב בן ישראל את משרתו ופרנסתו התמעטה. לרב הקהילה המאוחדת התמנה רבי שאול מורטירה, והרב בן ישראל כיהן כדיין תחתיו בבית דינו. בעקבות המתיחות ששררה בינו לבין הרב מורטירה ופרנסתו הדחוקה גמר בליבו לעקור דירתו, וב-1654 שם פניו אל ארץ אנגליה.
בין השנים 1655–1657 העסיקה את ממשלת אנגליה בראשותו של אוליבר קרומוול שאלת חירותו של כל אדם להאמין באלוקיו, ובפרט שאלת חופש הדת ביחס ליהודים. בדצמבר 1655 התכנסה באנגליה ועידת ויטהאל שדנה בזכותם של היהודים לשוב לאנגליה ולחיות בה כנתינים מוכרים על ידי הממשל, לאחר שגורשו ממנה ב-1290. הרב בן ישראל הוזמן לאנגליה על ידי קרומוול כנציג העם היהודי על מנת להשתתף בפולמוס. על אף שהרב בן ישראל היה אורחו הרשמי של קרומוול, הוא עדיין נזקק בבואו לאנגליה לתואר "רופא" כדי שיוכל להיכנס בשעריה. בספטמבר 1655 עמד הרב בן ישראל בראש המשלחת שהגיעה לאנגליה, ובין מלוויו נמנו בנו שמואל ורבי יעקב ששפורטש. באנגליה ניסה הרב בן ישראל לפעול לטובת היהודים כדי שיוכלו להתיישב בה מחדש ולהקים בה קהילה יהודית כהלכתה. הרב בן ישראל ראה פעולה זו כמימוש נבואת ישעיהו:"וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת תֻּבַל וְיָוָן הָאִיִּים הָרְחֹקִים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם"(ישעיהו ס"ו, י"ט) כש"האיים הרחוקים" לפי פירושו היא בריטניה. כחלק מאמצעי השכנוע בפולמוס חיבר באנגלית את הקונטרס "תשועת ישראל" (הכותרת במקור בלטינית: Vindiciae Judaeorum) והקדישו לפרלמנט הבריטי. בחיבור אפולוגטי זה הפריך את הטיעונים הרבים כנגד ישראל ודיבר רבות בזכותם. הספר נחשב עד לימינו כאפולוגטיקה היהודית הקלאסית בעת החדשה, וברבות השנים תורגם מאנגלית לגרמנית (על ידי מרכוס הרץ, ביוזמת משה מנדלסון שהוסיף הקדמה חשובה), עברית, הולנדית, פולנית, צרפתית ואיטלקית.
הרב בן ישראל שהה באנגליה כשנתיים, אך עם פטירתו הפתאומית של בנו ב-10 בספטמבר 1657 עזב את אנגליה על מנת להביא את בנו לקבורה בהולנד, כפי שהשביעו בנו על ערש דווי. ואולם הוא לא הספיק להגיע לאמסטרדם; הוא הגיע עד העיר מידלבורך בה התגוררו חלק מבני משפחתו ושם חלה ונפטר ב-20 בנובמבר 1657, י"ד בכסלו ה'תי"ח.
פעילותו המדינית של הרב בן ישראל באנגליה לא זכתה להצלחה מיידית, אולם שנים מספר לאחר פטירתו, ב-1664, זכתה קהילת לונדון להגנה רשמית, וב-1698 הוכרה חוקיות הפולחן היהודי והחלה להיווסד מחדש קהילה יהודית במקום. בשיאו של התהליך, ב-1868, עמד בראש ממשלת אנגליה בנימין דיזרעאלי, שהיה ממוצא יהודי.
לזכרו של בן ישראל נקראו רחובות על שמו במרכז העיר ירושלים (חוצה את גן העצמאות), בעיר תל אביב-יפו (במקביל לשדרות הר-ציון) ובעיר רחובות.
באמסטרדם הוקם על שמו מכון מנשה בן ישראל (Menasseh ben Israel Instituut) ללימודי מדעי החברה, התרבות וההיסטוריה היהודית.
חיבוריו
רבי מנשה בן ישראל חיבר כעשרה ספרים, ביניהם:
- מקוה ישראל, מנשה בן ישראל, אתר "הלכה ברורה", (PDF)
- הרב מנשה בן ישראל, נשמת חיים, הוצאה מחודשת, לבוב, 1858; יצא שוב במהדורה חדשה ומנוקדת, בהוצאת יריד הספרים, ירושלים, תשנ"ה.
- Manasseh ben Israel, Elias Hiam Lindo, The Conciliator of R. Manasseh Ben Israel, Vol. 1, London, 1842
- Manasseh ben Israel, Elias Hiam Lindo, The Conciliator of R. Manasseh Ben Israel: The prophets and hagiography, Vol. 2, London, 1842
- Menasseh ben Israel, Thesouro dos Dinim, Amsterdam 1645-1647
לקריאה נוספת
- מנחם דורמן, מנשה בן ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א תשמ"ט.
- צבי גולדבלום, איש התקווה מנשה בן ישראל, סגולה 1 (אייר תש"ע, 4/2010)
- ססיל רות, מנשה בן ישראל, הוצאת מסדה.
- הנרי משולן, מנשה בן ישראל, מורשת ספרד (הוצ' מאגנס תשנ"ב) 622-639.
- לשם, רמברנדט והחכם מנשה בן-ישראל, ציור ופיסול 12 (תשל"ו) 3-13;
- י' דן, תורת הרע ודימונולוגיה בספר "נשמת חיים" לר’ מנשה בן ישראל, מחקרים באגדה ובפולקלור יהודי (תשמ"ג) רסג-רעד.
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 296)
- כ"ץ, שליחותו של מנשה בן-ישראל אל המלכה כריסטינה, זמנים 21 (1986) 40-49.
- ר' ש"ץ-אופנהימר, עמדתו של מנשה בן ישראל כלפי המשיחיות במערך היהודי-נוצרי, שנתון בר-אילן כב-כג (תשמ"ח) 429-447 [=הרעיון המשיחי בימי הביניים עמ' 162-180].
- נ' יושע, בין תאולוגיה לאנתרופולוגיה: עיון בחיבורו של ר’ מנשה בן ישראל : "De la fragilidad humana y inclinacion del hombre al peccado", תרביץ סא,ב (תשנ"ב) 273-295.
- מיזלש, מנשה בן ישראל ו"היהודי הנודד", תימורה (תשס"ו) 87-110.
- Lucien Wolf, Menesseh Ben Israel's Mission to Oliver Cromwell, London 1901.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנשה בן ישראל |
- סריקת מכתבים בכתב ידו של מנשה בן ישראל, וסריקת ספרים שנדפסו על ידו באתר אוניברסיטת אמסטרדם
- "מנשה בן ישראל", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 250–251, באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רבי מנשה בן ישראל", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1064-1063, באתר HebrewBooks
- "מנשה בן ישראל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- דוד כ"ץ, שליחותו של מנשה בן-ישראל אל המלכה כריסטינה משוודיה, זמנים 21
- צבי גולדבלום, איש התקווה, פורסם במגזין סגולה, אפריל 2010
- אורי קציר, "תקדים רובלס" (אורכב 26.09.2007 בארכיון Wayback Machine), בבלוג אפלטון
- תלמיד חכם, בעל בית דפוס ומדינאי דגול: הכירו את מנשה בן ישראל (אורכב 25.07.2016 בארכיון Wayback Machine), אתר בית חב"ד
- חן מלול, תרגום נדיר של "המכריע" למנשה בן ישראל, באתר הספרייה הלאומית, אפריל 2017
- אושי דרמן, מקוה בן ישראל הראשון: האיש שהחזיר את היהודים לאנגליה, בלוג בית התפוצות, אוקטובר 2018
- רבי מנשה בן ישראל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
מנשה בן ישראל31284550