מרכוס הרץ
 | |
| לידה | 17 ביוני 1747 |
|---|---|
| פטירה | 19 בינואר 1803 (בגיל 55) |
| ענף מדעי | רפואה |
| מקום מגורים | גרמניה |
מרכוס (מרדכי) הרץ (גרמנית: Markus Herz; 17 ביוני 1747 - 19 בינואר 1803), רופא ומרצה לפילוסופיה, יהודי-גרמני, מאנשי החברה הגבוהה בברלין, ידידם של עמנואל קאנט ומשה מנדלסון.
חייו
נולד למשפחה מעוטת יכולת, אביו היה סופר סת"ם שייעד אותו להיות סוחר. ב-1762 בא לקניגסברג והחל ללמוד שם באוניברסיטה. הוא היה תלמידו וידידו של עמנואל קאנט והמשיך לעמוד איתו בקשר גם בשנים הבאות. בשל מחסור באמצעים הפסיק את לימודיו ונסע לתקופה קצרה לרוסיה כמזכירו של סוחר יהודי עשיר. ב-1770 חזר לגרמניה והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת האלה. קיבל את התואר דוקטור לרפואה ב-1774 ובאותה שנה בא לברלין וכיהן כמנהל בית החולים היהודי שם (Jüdische Krankenhaus Berlin, ובראשי תיבות JKB). ב-1777 החל להעביר הרצאות פומביות ברפואה, מדעי הטבע ופילוסופיה לאנשי העילית החברתית של ברלין, יהודים ולא-יהודים, ובהם בני המשפחה המלכותית של פרוסיה.
ב-1779 נישא להנרייטה דה-למוס, היא אשת הסלונים הנרייטה הרץ; ביתם היה למקום מפגש אקסקלוסיבי של סופרים, מדינאים והוגי דעות ברלינאים. הרץ היה גם ידידו, תלמידו ורופאו האישי של משה מנדלסון, והשתתף ברבות מפעולותיהם של אנשי תנועת ההשכלה; בין השאר היה מראשי המדברים בפולמוס הלנת המתים, שבו הביע בתוקף את דעתו המקצועית בעד הלנת המתים לפני קבורתם. ב-1791 קיבל מהמלך פרידריך וילהלם השני תואר פרופסור, והיה היהודי הראשון בפרוסיה שקיבל תואר זה. חיבר ספרים רבים בגרמנית בענייני רפואה ופילוסופיה, וכן תרגום לגרמנית, לבקשתו של מנדלסון, את הספר "לתשועת ישראל" של מנשה בן ישראל.
חליפת המכתבים בינו ובין עמנואל קאנט היא בעלת חשיבות רבה להכרת התפתחות השקפותיו של קאנט, וכן להכרת מערכת היחסים בין קאנט לשלמה מימון.
נקבר בבית הקברות היהודי הישן בברלין.
תפילת הרופא
"תפילת הרופא" יוחסה לרמב"ם, אך קרוב לוודאי שחוברה על ידי הרץ. התפילה הופיעה לראשונה בדפוס בשנת 1793, תורגמה (לאנגלית) בידי הארי פרידנוואלד ופורסמה בעלון של בית החולים ג'ונס הופקינס (Bulletin of the Johns Hopkins Hospital) בשנת 1917.
נוסח התפילה:
אֵ-ל עֶלְיוֹן, טֶרֶם שֶׁאֲנִי מַתְחִיל בַּעֲבוֹדָתִי הַקְדוֹשָׁה לְרַפֵּא אֶת יְצוּרֵי כַּפֶּיךָ, אֲנִי מַפִּיל אֶת תְּחִינָתִי
לִפְנֵי כִּסֵא כְּבוֹדְךָ, שֶתִּתֵּן לִי אֹמֶץ רוּחַ וּמֶרֶץ רַב
לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתִי בֶּאֱמוּנָה, וְשְׁהַשְׁאִיפָה לִצְבֹר הוֹן אוֹ
לְשֵׁם טוֹב לֹא תְּעַוִּר אֶת עֵינַי מִלִּרְאוֹת נְכוֹחָה.
אָדוֹן הֲעוֹלָמִים, גֲלוּי וְיָדוּעַ לכֹל בְּנֵי בְּרִיתֶךָ שְׁרָק אָתָה לֶבָד
הוּא מָעָנִישׁ וְמְחַנֶן, מָכֶּה וְמְרָפֶּא. בְּרָם בֶּחֹכְמָתְךָ אֵין
סוֹף רַצִיתָ שְׁאָנִי, עַבְדֶךָ הָאָבְיוֹן, בָּשָׂר וָדָם, עָפָר
וָאֶפֶר בִּיכֹלְתִי הָצָנוֹעַה וּבֶשִׂכְלִי הָקָטָן צָבָרְתִי יֶדָע עָל
גוּף הָאָדָם ועָל רוּחוֹ, שְׁאָתָה בְּרַחֲמֵיךָ הָגָדוֹלִים גִילִיתָ
בֶּעוֹלָמְךָ הָגָשְׁמִי. וְהִנֶה, אָנִי בְּפְּקֻדָתְךָ, בְּמִצְוָתְךָ
וּבְעֶזְרָתֶךָ מַתְחִיל לֶרָפֶּא יְצוּרֵי כַּפֶּיךָ בְּהָבָנָתִי
הָמְלֵיאָה שְׁרָק בִּימִינְךָ הָרָמָה וְהָנִשְׂאֶת הָהָחְלָטוֹת עָל
חָיִים וְעָל מָוֶת, עָל הָבְרָאָה וְעָל חוֹלִי, עָל הָצְלָחָתִי
בְּרִפּוּי הָחוֹלֶה וְעָל כִּשְׁלוֹנִי בְּעָבוֹדָתִי.
שוֹכֵן בִּמְרוֹמָיו, מֶלֶך חַי וְקַיָם, יְהִי רָצוֹן מִלֶפָנֵיךָ שֶתִתֶן לִי,
לֶעַבְדְךָ, לֶבֶּן אֲמָתֶךָ חֶפֶץ, כֹּח וֶיָכוֹלֶת שִׂכְלִית
לֶהַמְשִׁיךְ לִלְמוֹד רַפוּאָה בַּאֵין הָפְסָקָה לֶאוֹרֶךְ כֹּל חָיָי
מִפִי רוֹפְאִים נֶבוּנִים מִמֶנִי.
תְזַכֵּנִי לְהַבִּיט עַל כֹּל סוֹבֵל, הַבָּא לִשְׁאֹל בַּעֲצָתִי, כְּעַל אָדָם,
בְּלִי הֶבְדֵּל בֵּין עָשִׁיר וְעָנִי, יְדִיד וְשׂוֹנֵא, אִישׁ טוֹב
וְרַע, בַּצַר לוֹ הַרְאֵנִי רַק אֶת הָאָדָם, אַהֲבָתִי לְתּוֹרַת
הָרְפוּאָה תְּחַזֵּק אֶת רוּחִי, רַק הָאֶמֶת תִּהְיֶה נֵר לְרַגְלַי,
כִּי כֹל רִפְיוֹן בַּעֲבוֹדָתִי יָכוֹל לְהָבִיא כִּלָּיוֹן וּמַחֲלָה
לִיְצִיר כַּפֶּיךָ. אָנָא ה' רַחוּם וְחַנוּן, חַזְּקֵנִי וְאַמְּצֵּנִי
בְּגוּפִי וּבְנַפְשִׁי, וְרוּחַ שָלֵם תִּטַּע בְּקִרְבִּי.
בָּרוּך אַתָה, אָדוֹן כֹּל הֲמָעָשִׁים וּבוֹרֵא כֹּל הֲהָבְרָאוֹת.
לקריאה נוספת
- Martin L. Davies, Identity or History? Marcus Herz and the End of the Enlightenment, Wayne State University Press, 1995
קישורים חיצוניים
- "מרכוס הרץ", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- תפילת יום יום של רופא, חוברה כנראה בגרמנית על ידי הרץ ותורגמה על ידי יצחק אייכל
26332824מרכוס הרץ