אלקרן הגדות
 אלקרן הגדות
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילי פרדות |
| סוג: | Hydropotes |
| מין: | אלקרן הגדות |
| שם מדעי | |
 Hydropotes inermis
| |
אלקרן הגדות, אייל אלקרן או אייל מים סיני (שם מדעי: Hydropotes inermis), הוא סוג של אייל החי במזרח אסיה ומהווה מין יחיד בסוג (Hydropotes) ובשבט האלקרניים. מבחינה חיצונית אלקרן הגדות מזכיר במקצת את משפחת איילי המושק. כיום יש נטייה לסווגו בתת-משפחת איילי פרדות בשל מבנה קרסולו.
תיאור ותת-מינים
אלקרן הגדות הוא חסר הקרניים היחיד ממשפחת האיילים. בנוסף הוא בעל ניבים, דבר נדיר אצל בעלי חיים שאינם טורפים. פרוותו בקיץ דלילה ובצבע חום-אדמדם ובחורף עבה ובצבע חום-אפרפר, האוזניים קצרות ומעוגלות בקצה, הגרון והבטן לבנים, הזנב קצר, ובאורך של 5–10 סנטימטר. הרגליים ארוכות יחסית, והאחוריות ארוכות וחזקות יותר מהקדמיות, מה שמשווה לו מראה כפוף מעט. גובהו בכתפיים: 55-45 ס"מ, אורך ראשו וגופו: 100-77 ס"מ. משקלם של הזכרים 11–14 קילוגרם, ושל הנקבות 8–11 ק"ג.
אלקרן הגדות מחולק לשני תת-מינים:
- אלקרן סיני (Hydropotes inermis inermis) נפוץ בסין.
- אלקרן קוריאני (Hydropotes inermis argyropus) נפוץ בקוריאה.
ניבים
במקום קרניים לאלקרן הגדות יש זוג ניבים הבולטים מהשפה העליונה כמו של איילי מושק. בדרך כלל הניבים של הזכרים גדולים יותר ומגיעים לאורך של 5–8 ס"מ, ושל הנקבות 3–5 ס"מ, אולם לפעמים הניבים זעירים ובאורך של 0.5 ס"מ בלבד. הניבים מתחילים לצמוח בסתיו, וגדלים במשך 18 חודשים עד שנתיים. גם כאשר הם מגיעים לגודלם המלא, רק 60% מהניב בולט מהשפה, והשאר בתוך השורש. הניבים נשלטים על ידי שרירי הפנים, וכאשר אלקרן הגדות אוכל הוא בדרך כלל יזיז את ניביו אחורה כדי שלא יפריעו באכילה. כששני יריבים נפגשים הם יזיזו את ניביהם קדימה ויעמדו זה מול זה במרחק של 10–20 מטר; בשלב זה יכול להיות שאחד מהם ימלט והשני ירדוף אחריו תוך כדי השמעת נקישות, או ששניהם יתקרבו ויתקפו אחד את השני עם הניבים בראש, בכתפיים ובגב. המפסיד יניח את ראשו וצווארו על האדמה, או לחלופין יברח ויעזוב את השטח. צלקות ארוכות, וחתכים באוזניים, שנצפו על זכרים רבים מראה כי הלחימה ביניהם שכיחה.
תפוצה ובית גידול
אלקרן הגדות נמצא בדרום ומזרח סין, בקוריאה הצפונית, ובקוריאה הדרומית. האלקרן הובא לבריטניה ושוחרר לבר, וכמו כן מספר איילים שברחו מחוות פרטיות, ייצרו אוכלוסייה קטנה, ונכון לשנת 2007 נאמדה האוכלוסייה בכ-600 איילים, והיוותה כ-10% מהאוכלוסייה העולמית. בצרפת יש מספר אוכלוסיות פרא קטנות, ובארצות הברית יש מספר פרטים בחוות פרטיות. בטנסי תועדו מספר נקבות שברחו ותקפו בני אדם.
אלקרן הגדות מעדיף אזורים המתאפיינים בשיחים ועצים קטנים, והוא נפוץ לרוב בקרבת נהרות, נחלים, ביצות, ומישורי החוף, שם הוא מוסווה על ידי צמחייה צפופה כדוגמת קנה או סוף. הוא נצפה גם בהרים, קרחות יער, שטחי מרעה, ואזורים מעובדים.
אקולוגיה והתנהגות
אלקרן הגדות פעיל בעיקר בבוקר ובערב, ובשאר היום הוא מסתתר בצמחייה. באזורים שהוא לא מופרע על ידי אדם, הוא יכול להיות פעיל בכל שעות היום. אלקרן הגדות הוא שחיין מיומן ושוחה מאי לאי בחיפוש אחר מזון ומסתור. כאשר הוא נמלט הוא רץ בניתורים בדומה לארנב. האלקרן הוא בעל חיים בודד וטריטוריאלי מאד ומסמן את הטריטוריה שלו בשתן וצואה, וגם על ידי חיכוך בלוטות הריח שברגליו בעצים. לעיתים הוא גם נושך את הצמחייה כדי לסמן את שטחו. נקבות תוקפניות רק לפני ואחרי הלידה, ומגרשות אז נקבות אחרות משטחם. עונת הרבייה היא בחודשי נובמבר וינואר, והעופרים נולדים בחודשי מאי עד יולי לאחר הריון של 170–210 ימים. תכונה ייחודית לאלקרן היא יכולתה של הנקבה להמליט 1–8 עופרים בהמלטה, אם כי בדרך כלל בהמלטה אחת עד ארבעה עופרים. בשעת הלידה העופר שוקל כק"ג אחד, ומסוגל לעמוד על רגליו לאחר שעה. למרות שיעור הלידה הגבוה, כ-40% מהעופרים מתים בארבעה השבועות הראשונים. העופרים מוסתרים בשבועות הראשונים בצמחייה, ונגמלים מחלב לאחר חודשיים. בשונה מיתר האיילים, העופרים של האלקרן נולדים בצבע חום כהה מאוד, וצבעם מתבהר בחלוף הזמן. הזכרים מגיעים לבגרות לאחר 5–6 חודשים, והנקבות לאחר 7–8 חודשים. תזונתו של האלקרן כוללת קני סוף, עשבים, צמחי מים שונים וירקות.
איומים ושימור
בטווח המקורי שלו, האלקרן שרוי בירידה חמורה, כתוצאה מציד בלתי חוקי והרס בתי הגידול. בנוסף להיותו ניצוד כמזיק לחקלאות באזורים מסוימים, המין גם ניצוד עבור בשרו, ואיברים שונים בגופו נמצאים בשימוש ברפואה הסינית. האלקרן רגיש במיוחד לשינויים סביבתיים, והחקלאות ופיתוח עירוני היא איום גדול לבית גידולו. המין כבר איבד הרבה מהטווח המקורי שלו, והוא ממשיך להתכווץ, עם אוכלוסיות קטנות ומפוצלות. תוכניות השימור בסין כוללות בעיקר הגנה והרחבת הטווח באגם פויאנג, וקישור בין האוכלוסיות המפוזרות בנהר היאנגצה. בקוריאה הצפונית לא ניתן לחקור את מצבו בשל המצב המדיני, ובקוריאה הדרומית מתמקדים בעיקר בהגנה מציד לא חוקי.
מצב השימור של אלקרן הגדות הוגדר על ידי IUCN בשנת 2008 כ-"פגיע". תוחלת חייו של האלקרן בטבע 10–11 שנים, ובשבי 10–13 שנים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
