לוקהיד X-7 |
מאפיינים כלליים |
---|
סוג |
מטוס ניסוי |
---|
ארץ ייצור |
ארצות הברית ארצות הברית |
---|
יצרן |
לוקהיד |
---|
טיסת בכורה |
1951 |
---|
תקופת שירות |
?–1960 |
---|
צוות |
ללא |
---|
משתמש ראשי |
חיל האוויר של ארצות הברית |
---|
ממדים
אורך |
9.98 m |
---|
גובה |
2.1 m |
---|
מוטת כנפיים |
3.66 m |
---|
משקל טעון |
3,600 kg |
---|
|
ביצועים
מהירות מרבית |
4,640 קמ"ש (4.31 מאך) |
---|
סייג רום |
106,000 רגל (32,317 מטר) |
---|
דחף |
467 kN |
---|
|
הנעה
1 × Alleghany Ballistics Laboratories X202-C3 solid-fuel rocket | |
הלוקהיד X-7 (באנגלית: Lockheed X-7) שכונה "המקטרת המעופפת" היה מטוס ניסוי לא מאויש לבדיקת מנוע מגח סילון ומערכות להנחיית טילים. הוא נישא על כנפיו של B-29 סופרפורטרס או B-50 סופרפורטרס. המגבר של המטוס הופעל לאחר ההטלה והביא את ה-X-7 למהירות של 1,625 קמ"ש, אז הושלך ומנוע המגח סילון המשיך משם. בסופו של דבר חזר הX-7 לקרקע על ידי מצנחים. המהירות המרבית שהושגה הייתה 4,640 קמ"ש (4.31 מאך), ובכך קבעה שיא לאותם זמנים. סך הכל בוצעו 130 טיסות של הX-7 בין אפריל 1951 ליולי 1960.
ראו גם
קישורים חיצוניים
21217068X-7