X-7

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוקהיד X-7
מאפיינים כלליים
סוג מטוס ניסוי
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן לוקהיד
טיסת בכורה 1951
תקופת שירות ?–1960
צוות ללא
משתמש ראשי חיל האוויר של ארצות הברית
ממדים 
אורך 9.98 m
גובה 2.1 m
מוטת כנפיים 3.66 m
משקל טעון 3,600 kg
ביצועים 
מהירות מרבית 4,640 קמ"ש (4.31 מאך)
סייג רום 106,000 רגל (32,317 מטר)
דחף 467 kN
הנעה 
1 × Alleghany Ballistics Laboratories X202-C3 solid-fuel rocket

הלוקהיד X-7אנגלית: Lockheed X-7) שכונה "המקטרת המעופפת" היה מטוס ניסוי לא מאויש לבדיקת מנוע מגח סילון ומערכות להנחיית טילים. הוא נישא על כנפיו של B-29 סופרפורטרס או B-50 סופרפורטרס. המגבר של המטוס הופעל לאחר ההטלה והביא את ה-X-7 למהירות של 1,625 קמ"ש, אז הושלך ומנוע המגח סילון המשיך משם. בסופו של דבר חזר הX-7 לקרקע על ידי מצנחים. המהירות המרבית שהושגה הייתה 4,640 קמ"ש (4.31 מאך), ובכך קבעה שיא לאותם זמנים. סך הכל בוצעו 130 טיסות של הX-7 בין אפריל 1951 ליולי 1960.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא X-7 בוויקישיתוף
  • על הX-7 (באנגלית)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21217068X-7