טוקי פונה

טוקי פונה
toki pona

סמל שפת טוקי פונה, בצורת הכתב "סיטלן פונה"
מדינות	בכל העולם
דוברים	לא ידוע מספר מדויק
שפת אם	אחדים בודדים
כתב	-הכתב הלטיני -סִיטֶלֶן פּוֹנָה (sitelen pona, מערכת הירוגליפית ייחודית לשפה) -סִיטֶלֶן סִיטֶלֶן (sitelen sitelen, מערכת כתב הברות ייחודית לשפה) -השפה ניתנת לכתיבה בסוגי כתב נוספים המותאמים לפונולוגיה שלה
משפחה	שפות מתוכננות טוקי פונה
לאום	אין
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

טוקי פונה (toki pona) היא שפה מתוכננת אוליגוסינתטית בעלת אוצר מילים בן 137 מילים בסיסיות ו-14 פונמות. השפה הומצאה על ידי הבלשנית הקנדית סוניה לאנג (לשעבר סוניה אלן קיסה). היא תוכננה סביב עקרונות של טאואיזם (ולא כשפת עזר בינלאומית), כאשר הכוונה בתכנונה הייתה ליצור שפה פשוטה.

שמה של השפה בטוקי פּונה מורכב מהמילים טוקי, שפירושה כשם עצם הוא "שפה" או "דיבור", ופונה, שפירושה הוא "טוב" או "פשטות". משמעות שמה היא לפיכך דיבור פשוט או שפה טובה.

מטרותיה העיקריות הן לעצב את דרכי החשיבה של הדובר סביב פשטות: "שפה פשוטה, לדרך חיים פשוטה", וכן לעצב שפה שבה הדובר מבטא בדיוק את מה שהוא מתכוון להגיד.

היסטוריה

סוניה לאנג, יוצרת השפה, פרסמה לראשונה את יצירתה באינטרנט בשנת 2001. ב-2014 יצא ספר ללימוד השפה פרי עטה של היוצרת, וב-2021 יצא מילון מעודכן ומקיף של השפה.

כתיבה והגייה

האלפבית של טוקי פונה

כללי ההגייה של השפה נקבעו באופן מינימליסטי. יש בה תשעה עיצורים וחמש תנועות.

אוצר המילים של השפה נבחר מתוך מספר שפות. רובו שאול מטוק פיסין, מפינית, מאספרנטו, מאנגלית, מקרואטית, מצרפתית (בניב האקדי), מהולנדית ומגאורגית. מיעוטו שאול משפות כגון מנדרינית, קנטונזית, ולשית, לוז'באן וסוואהילי. יש האומדים את אחוז המילים האנגליות בשפה בפועל בכ-30%, מאחר שמילים רבות שנלקחו מטוק פיסין, מאספרנטו ומשפות נוספות, קיימות באנגלית או שמקורן בשפה זאת.

המילים הותאמו לכלליה הפונולוגיים של טוקי פּונה. דוברים שונים מבטאים מילים בצורה שונה, היות שלעיתים מילה מסוימת מזכירה להם מילה עם משמעות דומה בשפה שאותה הם דוברים.

ביסודה, טוקי פונה מיועדת לדיבור ופחות לתקשורת כתובה. למרות זאת ניתן לכתוב את השפה בצורות כתב רבות. הכתב הנפוץ והמקובל ביותר הוא האלפבית הלטיני. עם זאת, ניתן לכתוב את השפה בכל מערכת כתיבה היכולה להתאים לפונולוגיה של השפה. בנוסף, קיימות שתי מערכות כתב שפותחו עבור השפה. האחת היא מערכת הירוגליפית המכונה סיטלן פונה (sitelen pona). משמעות המילה סיטלן היא תמונה, ציור או דבר חזותי. במקרה זה היא במשמעות של כתב או ציור, והיא מכילה הירוגליף מקביל לכל מילה. השנייה מכונה סיטלן סיטלן (sitelen sitelen) והיא מערכת של כתב הברות ציורי.

קיימת גם שפת סימנים שבאמצעותה אפשר לבטא את כל מילות השפה. כמו כן ניתן לכתוב את השפה באלפביתים בינלאומיים נוספים, כגון אלפבית קירילי, אלפבית יווני, אלפבית דוונאגרי, היראגאנה, ועוד.

עיצורים

המערכת ההירוגליפית סִיטֶלֶן פונה, יחד עם מילות השפה בכתב הלטיני ותרגומן לאנגלית

‏העיצורים
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
j	j	נהגה כהגיית יו"ד
k	k, g	נהגה כהגיית כ"ף דגושה או גימ"ל
l	l	נהגה כהגיית למ"ד
m	m	נהגה כהגיית מ"ם
n	n	נהגה כהגיית נו"ן
p	p, b	נהגה כהגיית פ"א דגושה או בי"ת דגושה
s	s, z	נהגה כהגיית סמ"ך או זי"ן
t	t, d	נהגה כהגיית תי"ו או דל"ת
w	w, v	נהגה כהגיית וי"ו במילה "וואו" או כהגיית בי"ת רפה

ברירת המחדל בהגיית כל מילה היא הגייתה כפי שהיא נרשמת באלפבית הפונטי הבינלאומי. עם זאת, אפשר להגות כמה מן האותיות ביותר מדרך אחת. זאת משום שהדובר חופשי לבטא את האותיות על פי הנוחות או הטבעיות שבהגייה.

תנועות

‏התנועות
הסימון הגרפי	תעתיק IPA	הערך הפונטי
a	[a̠]	נהגה כהגיית פתח
e	[e̞] Error missing media source	נהגה כהגיית צירי
i	[i]	נהגה כהגיית חיריק
o	[o̞]	נהגה כהגיית חולם
u	[u] Error missing media source	נהגה כהגיית שורוק

הגיית התנועות דומה להגיית חמש התנועות המצויות בספרדית ובאיטלקית, וכמו כן גם בעברית המודרנית.

פונולוגיה

שמות ארצות אירופה בטוקי פונה נכתבים באותיות גדולות, כדי להבדילן ממילים רגילות

הפונולוגיה של השפה דומה מאוד לבסיס הפונולוגיה היפנית, ומבוססת ברובה על הברות. הטעמת כל מילה היא בהברה הראשונה. מלבד העיצור "n" (נו"ן בעברית) אין בה צמדי עיצורים או עיצורים ללא תנועה (המקבילים לעיצורים המנוקדים בשווא נח בעברית). לדוגמה, המילה סִינְפין (sinpin), שאחת ממשמעויותיה היא "חומה". במילה זו קיים אשכול עיצורים , והעיצור הראשון בו הוא איפוא "n", על פי כללי השפה.

המילים, למעט שמות פרטיים, נכתבות תמיד באותיות קטנות, כדי להבדילן משמות פרטיים – הפותחים באותיות גדולות. גם הגיית השמות הפרטיים מותאמת לכללי הפונולוגיה של טוקי פונה. למשל, השם "ספרד" בטוקי פונה, שנהגה בספרדית בתור "אסְפָּנְיָה", יתועתק לטוקי פונה (באופן ראשוני) בתור "Espanja". במצב זה התעתיק כולל שני אשכולות עיצורים: האחד של "s" ו-"p", והשני של "n" ו-"j". באשכול הראשון העיצור הראשון הוא "s", והוא אינו זהה לעיצור "n"; לכן נישאר רק עם העיצור השני באשכול זה. באשכול השני, לעומת זאת, העיצור הראשון הוא n, ולכן אשכול זה יכול להישאר בתעתוק. שמה של המדינה ייכתב איפוא "Epanja" ("אפַּנְיָה").

טבלת ההברות

	a (אַ)	e (א)	i (יִ)	o (וֹ)	u (וּ)
(א)	a (אַ) an (אַן)	e (א) en (אן)	i (א) in (אִין)	o (אוֹ) on (אוֹן)	u (אוּ) un (אוּן)
j (יי)	ja (יַה) jan (יאן)	je (יֶה) jen (יֶן)		jo (יוֹ) jon (יוֹן)	ju (יוּ) jun (יוּן)
k (ק)	ka (קַה) kan (קַאן)	ke (קֶה) ken (קֶן)	ki (קִי) kin (קִין)	ko (קוֹ) kon (קוֹן)	ku (קוּ) kun (קוּן)
l (ל)	la (לַה) lan (לַאן)	le (לֶה) len (לֶן)	li (לי) lin (לין)	lo (לוֹ) lon (לוֹן)	lu (לוּ) lun (לוּן)
m (מ)	ma (מַה) man (מַאן)	me (מֶה) men (מֶן)	mi (מִי) min (מין)	mo (מוֹ) mon (מוֹן)	mu (מוּ) mun (מוּן)
n (נ)	na (נַה) nan (נַאן)	ne (נֶה) nen (נֶן)	ni (נִי) nin (נין)	no (נוֹ) non (נוֹן)	nu (נוּ) nun (נוּן)
p (פּ)	pa (פַּה) pan (פַּאן)	pe (פֶּה) pen (פֶּן)	pi (פִּי) pi (פין)	po (פּוֹ) pon (פּוֹן)	pu (פּוּ) pun (פּוּן)
s (ס)	sa (סַ) san (סַ)	se (סֶ) sen (סֶ)	si (סִי) sin (סִי)	so (סוֹ) son (סוֹ)	su (סוּ) sun (סוּ)
t (ט)	ta (טַה) tan (טַאן)	te (טֶה) ten (טֶן)		to (טוֹ) ton (טוֹן)	tu (טוֹ) tun (טוּן)
w (וו)	wa (וַוה) wan (וַואן)	we (וֶוה) wen (וֶון)	wi (וִוי) win (וִוין)

בטבלה לעיל מוצגות כל ההברות האפשריות בטוקי פונה. לצד כל הברה מוצגת אותה ההברה בתוספת הצליל "n" בסופה. ההברה הבאה יכולה להתחיל בעיצור משל עצמה. על כן הן העיצור שלה והן העיצור "n" בהברה שלפניה יוצרים אשכול עיצורים; תוספת זו מתאפשרת הודות לכך שרק העיצור "n" מסוגל להופיע בפתיחת אשכולות עיצורים.

ההברות ti (טִי), ji, (יִי), wo (ווֹ) ו-wu (ווּ) אינן קיימות בשפה (בדומה ליפנית), ולצורך תעתוק שלוש האחרונות משתמשים בתנועה בלבד ומשמיטים את העיצור. התחליף להברה ti (טִי) בטוקי פונה הוא si (סִי). ההברה ju (יוּ) אינה קיימת באף אחת ממילות השפה העדכניות, אך היא משמשת לתעתוק מילים ושמות משפות אחרות.

דקדוק

איברי הגוף בטוקי פונה

צירופי סמיכות

אחד הכללים החשובים בטוקי פונה הוא שצירופי שמות עצם סתמיים יוצרים סמיכות. לדוגמה, המילה יאן (jan), שמשמעה "אדם" או "מישהו", מקבלת את המשמעות חבר כאשר באה אחריה המילה פונה (pona) בסמיכות "יאן פונה" (jan pona). משמעות הסמיכות היא "האיש של הטוב", ובהשאלה – איש טוב או חבר.

עם זאת, כל שינוי בסדר המילים ישנה את משמעות המשפט. הפיכת סדר המילים יאן פונה, שמשמעו "חבר", תיצור את צירוף הסמיכות "פונה יאן" (pona jan), המתפרש כ"הטוב של האיש", כלומר, "הדבר הטוב אצל האיש". לא ניתן ליצור תוארי שם בטוקי פונה, על כן מרבים להשתמש בצירופי הסמיכות.

עקב המגבלה בכמות המילים בטוקי פונה, נוצר מצב שלרוב המילים יש מגוון גדול של משמעויות. ברוב המקרים משמעויותיה של כל מילה דומות זו לזו.

תהליך בניית שמות העצם בטוקי פּונה נעשה בשלבים, כך שכל שלב בנוי על בסיס קודמו. דהיינו, צירוף שם העצם מתחיל בשם העצם עצמו – הנושא, ולאחר מכן כל מילה משמשת כתואר שם שהופך את העצם לספציפי יותר ויותר. בצירופי סמיכות בעלי שלוש מילים ומעלה, המילים הראשונות מהוות יחידה אחת, בעוד המילים הבאות אחריהן תחבורנה אליהן, כחלק מצירוף סמיכות חדש. מבנה זה גורם לכך שסדר המילים משנה את המשמעות.

משמעות המילה טומו (tomo) היא "בית", "מבנה" או "חדר". משמעות הסמיכות "יאן טומו" (jan tomo) היא "איש של בית", ובהשאלה – "איש בית" או "בנאי". כל מילה נוספת תשנה את המשמעות הכוללת. למשל, אם נוסיף את המילה "פונה" לצירוף הסמיכות, יתקבל הצירוף "יאן טומו פונה" (jan tomo pona), שמשמעו "בנאי טוב". אולם אם נצרף לסמיכות "יאן פונה" (jan pona) את המילה "טומו", יתקבל הצירוף "יאן פונה טומו" (jan pona tomo), שמשמעו "חבר בית", כגון שותף לדירה.

צירופי סמיכות מורכבים

בצירופי סמיכות שבהם שלוש מילים ומעלה, עלול הדובר להתקשות בהבנת משמעות הצירוף, לכן, במקרים מסוג זה, ברירת המחדל היא לקשר בין שתי המילים הראשונות בצירוף, ואילו המילה השלישית נלווית להם.

כדי לעקוף את המגבלה הזו, משתמשים במילה פי (pi). מיקומה של המילה הזו מסמן את המקום שבו נחצה הצירוף לשני חלקים. כך למשל, אם היא תמוקם בין המילה הראשונה לשנייה בצירוף, המילה הראשונה תהא בודדה ואילו המילים השנייה והשלישית יתקשרו ויצרו משמעות עצמאית נפרדת. עם המילה פי ובלעדיה יכולות להיווצר שתי משמעויות שונות לחלוטין לאותו הצירוף. ​לדוגמה:

• טומו טלו נאסה (tomo telo nasa), מילולית: "בית מים משוגע", כלומר: "בית שימוש משוגע". משמעות המילה טלו (telo) היא מים והמילה נאסה (nasa) היא משוגע.
• טומו פי טלו נאסה (tomo pi telo nasa), מילולית: "בית של מים משוגעים", כלומר: "בית אלכוהול", ובהשאלה: פאב או בית מרזח.

בניית משפטים

בטוקי פונה, מילים מקבלות את משמעותן התחבירית באמצעות מיקומן במשפט. על מנת להפוך מילה מסוימת לפועל, יש להוסיף לפניה את המילית לי (li). המילית "לי" מסמנת סיום של רשימת צירופי הסמיכות ותחילת הפועל במשפט. לכן, פירוש המשפט "יאן פונה לי קאמה" (jan pona li kama) הוא "איש טוב בא" או "חבר בא". המילה קאמה (kama) יכולה להתפרש במספר אופנים: כשם עצם, בתור "הגעה", או כפועל, בתור "להגיע", "לחזור" או אף "לשוב".

המילים מי (mi) ו-סינה (sina), שמשמעותן "אני" ו"אתה" ובהתאמה, יוצאות מן הכלל, משום שהן לא דורשות את המילית "לי" (li) אחריהן. ניתן להסביר זאת בכך שגם בעברית, מילים אלה אין באפשרותן ליצור צירוף סמיכות. לכן, המילה שבאה אחריהם כבר יכולה להיות פועל. דבר זה עשוי לגרום לרב-משמעיות במשפט, מה שקורה גם בשפות טבעיות רבות.

פירושם של המשפטים בטוקי פּונה הוא חופשי למדי, ועשוי להיות תלוי מאוד בהקשר. אמרה שגורה היא "טוקי פונה לי טוקי פונה" (toki pona li toki pona), שפירושה הנפוץ הוא "טוקי פּונה היא שפה טובה".

פעלים יכולים להיות הן פעלים עומדים והן פעלים יוצאים. דהיינו, הפעלים האלה יכולים להיות גם בעלי וגם חסרי מושא ישיר. בדומה לעברית, בה ניתן לומר "אני רואה" (ללא מושא) לעומת "אני רואה את הבית", אפשר לומר בטוקי פונה "מי לוקין" (mi lukin), לעומת "מי לוקין א טומו" (mi lukin e tomo). המילית א (e) מסמנת את סיום הפסוק הפועלי, ותחילת בניית שם עצם נוסף, כמושא ישיר שלו. אפשר להשתמש במילית מספר פעמים, לציון מספר מושאים. לדוגמה, המשפט "אני רואה הן את הבית והן את האיש", יתורגם ל"מי לוקין א טומו א יאן" (mi lukin e tomo e jan).

מבנה זה שומר על מינימליזם צוּרני של השפה, והאנטרופּיה של המורכבות בתוכן המשפט מתרכזת בסידורן של המילים. זהו ריכוז הפוך לזה המתקבל בשפות בעלות יחסות או בניינים, בהן מבנה צורני מכיל מידע.

אחרי הופעת המילה 'לי', מתרחש תהליך דומה בבניית הפועל.

במערכת הפועל של טוקי פונה אין נטיית זמנים; ניתן להבין את הזמן מההקשר או ממשפטי התניה. בנוסף, המילים בטוקי פונה אינן מיודעות; במקום היידוע, ניתן להשתמש במילה ני (ni), שמשמעה הוא "הזה" או "ההוא", לאחר שמות עצם בודדים או צירופי סמיכות.

שאלות

בטוקי פונה יש מילת שאלה אחת בלבד, סמה (seme), והיא חסרת כל פירוש. היא מקבלת את תפקידה כתוצאה ממיקומה במשפט; היא מתפקדת כמשתנה בלתי קשור, שיש להשלים אותו על פי מיקומה התחבירי במשפט. מילה זו יכולה לשמש כאחת ממילות השאלה השונות, כגון "מי", "מה", "איזה" ו"כיצד".

דוגמאות:

• "סינה לוקין א יאן סמה?" (?sina lukin e jan seme), מילולית: "אתה רואה את איש איזה", כלומר: "את מי אתה רואה?"

תשובה: "מי לוקין א יאן פונה" (mi lukin e jan pona) או "א יאן פונה" (e jan pona), כלומר: "אני רואה איש טוב".

• "טומו סמה לי טומו סינה?" (tomo seme li tomo sina) מילולית: "בית איזה הוא בית שלך", כלומר: "איזה מן הבתים שלך?"

תשובה: "טומו ני לי טומו מי" (tomo ni li tomo mi) או "טומו ני" (tomo ni), כלומר: "הבית הזה הוא ביתי".

• "סינה סמה א יאן ני?" (sina seme e jan ni) מילולית: "אתה מה את איש זה?", כלומר "מה אתה עושה לאיש הזה?"

תשובה: "מי אוֹלין א יאן ני!" (!mi olin e jan ni), כלומר: "אני אוהב את האיש הזה!". משמעות המילה אוֹלין (olin) היא "אהבה" או "לאהוב".

זאת אומרת, השאלה בנויה כמשפט הצהרה, כאשר המילה סמה הופכת את ההצהרה לבקשה להחליפה במילה אחרת.

שאלות כן–לא מסומנות באחת משתי הדרכים: רק בעזרת אינטונציה עולה (כמו בעברית), או בעזרת הצבת האפשרויות.

למשל: "טומו ני לי פונה אנו סמה?" (?tomo ni li pona anu seme) "בית זה הוא טוב או מה?" משמעות המילה אַנוּ (anu) בעברית היא "או".

אופציה נוספת היא הצבת הצהרה ושלילתה, כמו במשפט "טומו ני לי פונה אלא פונה?" (?tomo ni li pona ala pona), מילולית: "הבית הזה לא טוב/טוב?" (חלק גדול מהמילים ומהדקדוק של טוקי פונה שאול מסינית, כמו במקרה הזה) כאן התשובה יכולה להיות "פונה אלא" (pona ala), או "פונה" (pona). כלומר, "לא טוב" או "טוב". משמעות המילה אלא (ala) היא "לא".

זמנים והמילית "לה"

כחלק מעקרון הדאואיזם של השפה, הפועל איננו מוטה זמן. לכל משפט ניתן להתייחס כאילו נאמר בשלושה זמנים שונים. ברוב המשפטים ניתן להבין את המשמעות מההקשר. אך במקרים שבהם הדובר רוצה בכל זאת להשתמש בזמנים שונים, עליו להיעזר במילית לה (la) בתחילת המשפט. לפניה צריך לציין את הזמן, ולכך יש שלוש אפשרויות:

• עבר: טנפו פיני לה (tenpo pini la), מילולית: בזמן העבר, כלומר: בעבר. משמעות המילה טנפו (tenpo) היא זמן. משמעות המילה פיני (pini) כשם עצם היא "עבר" וכפועל היא "לסיים".
• הווה: טנפו ני לה (tenpo ni la), מילולית: "בזמן הזה", כלומר: "בהווה".
• עתיד: טנפו קאמה לה (tenpo kama la), מילולית: "בזמן הבא", כלומר: "בעתיד".

דוגמאות:

• טנפו פיני לה מי מוקו א טלו (tenpo pini la mi moku e telo), מילולית: "בזמן העבר אני שותה מים", כלומר: "אני שתיתי מים". משמעות המילה מוקו (moku) היא "אכילה" או "שתייה" כשם עצם, או "לאכול" או "לשתות" כפועל.
• טנפו ני לה מי מוקו א טלו (tenpo ni la mi moku e telo), מילולית: "בזמן ההווה אני שותה מים", כלומר: "אני שותה מים"
• טנפו קאמה לה מי מוקו א טלו (tenpo kama la mi moku e telo), מילולית: "בזמן העתיד אני שותה מים", כלומר: "אני אשתה מים"

שימושים נוספים של המילית "לה"

ניתן להתייחס לזמן מדויק באמצעות שינוי נוסף במילית "לה".

משמעות המילה סונו (suno) היא "שמש", כך שהצירוף טנפו סונו (tenpo suno), שמשמעותו המילולית היא "זמן שמש", מתפרש באופן מעשי משמעו "יום". באופן זה, הצירוף "טנפו סונו פיני לה" (tenpo suno pini la) מתפרש כ"אתמול" (מילולית: בזמן השמש הקודם), ו"טנפו סונו קאמה לה" (tenpo suno kama la) מתפרש כ"מחר" (מילולית: "בזמן השמש הבא").

המילית "לה" יכולה לבוא גם במשמעות של "כאשר". כמו בתיאורי הזמן, המילה תבוא בסיום פסוקית הזמן, ולא בתחילתו. לדוגמה:

• מי מוקו לה, סינה לי טוקי (mi moku la, sina li toki), מילולית: כאשר אני אוכל, אתה מדבר.

חיבור בין שתי מילים

בטוקי פונה אין מילה אחת ספציפית שמקבילה לו' החיבור, ובמקום זאת נעשה שימוש בכמה דרכים שונות להביע חיבור בהתאם לתפקידן במשפט של המילים המחוברות. כאשר המילים הם בתחילת המשפט, בתפקיד הנושא, משתמשים במילה אן (en) כדי לחבר ביניהם. למשל, המשפט "הגבר והאישה הלכו לחוף הים" יתורגם בתור "מִייֶה אן מֶלי לי טַאוַוה פּוֹקַה טֶלוֹ" (mije en meli li tawa poka telo).

כאשר מחברים בין שני פעלים או נשואים, המילה לי (li) מוכפלת לפני כל נשוא, מלבד במקרים בהם נושא המשפט הוא בגוף ראשון או שני, שבהם המילה li לא מופיעה. במקרים אלו, בדרך כלל מפצלים את המשפט לשני משפטים. למשל "אני מקלף ואוכל בננה" עשוי להיות מתורגם בתור "מי אוֹפֶּן א קילי פַּאליסַה. מי מוֹקוּ א קילי פַּאליסַה" (mi open e kili palisa. mi moku e kili palisa), או מילולית "אני פותח פרי ארוך. אני אוכל פרי ארוך". קיימת גם גישה נוספת שנמצאת בשימוש אצל חלק מחברי הקהילה, שמוסיפה את המילה לי לצורך חיבור גם כאשר נושא המשפט אינו בגוף שלישי, ולפיה המשפט "אני מקלף ואוכל בננה" עשוי להיות מתורגם בתור "מי אוֹפֶּן לי מוֹקוּ א קילי פַּאליסַה" (mi open li moku e kili palisa).

ניתן להשתמש במילית א (e) באותו האופן, כדי לחבר מושאים של משפט. למשל, המשפט "את רואה צפרדע וזבוב" יתורגם בתור "סינַה לוּקין א אַקֶסי א פִּיפִּי" (sina lukin e akesi e pipi).

אוצר מילים

שמות גוף

בטוקי פונה ישנם 3 שמות גוף. כאשר מוסיפים לשם גוף את המילה mute (הרבה) שם הגוף נהפך מיחיד לרבים:

שמות גוף

יחיד	רבים
mi\אני	mi mute\אנחנו
sina\את.ה	sina mute\אתם.ן
ona\הוא. היא	ona mute\הם.ן

צבעים

הצבעים בטוקי פונה

בטוקי פונה יש חמישה שמות לצבעים: ילו (jelo, צהוב), לויה (loje, אדום), לאסו (laso, כחול-ירוק), פימיה (pimeja, שחור) ו-ואלו (walo, לבן). מפאת המחסור במילים לצבעים, על מנת ליצור צבעים נוספים יש לנקוט בשיטה של חיבור צבעים. כך למשל, המילה "כתום" תיהגה לויה ילו (loje jelo), קרי: "אדום-צהוב". דוגמה:

• מי מוקו א קִילי פי לויה ילו (mi moku e kili pi loje jelo), מילולית: "אני אוכל פרי של אדום-צהוב", כלומר: "אני אוכל פרי כתום", ובהשאלה: "אני אוכל תפוז".
• מי לוקין א לן פי לאסו לויה (mi lukin e len pi waso loje), מילולית: "אני רואה (את) חולצת כחול-אדום", כלומר: "אני רואה חולצה סגולה".

מספרים

מניית דברים ומתמטיקה בסיסית הם דברים חשובים בכל שפה טבעית, אך מנגד, כיוון שטוקי פונה היא שפה אשר עיקרה הוא בדאואיזם, מספרים ותחום המנייה אינם חלק ליבה מהותי בה. עם זאת, ישנן שתי שיטות, מוגבלות אמנם, כדי להביע מספרים במשפט.

השיטה הבסיסית

השיטה הראשונה מבוססת על מספרי בסיס, שהם: וַּאן (wan, אחד), טו (tu, שתיים) ומוטה (mute, הרבה). המילה האחרונה יכולה לשמש לתיאור כל מספר משלוש ומעלה. דוגמות:

• יאן טו לי טוקי (jan tu li toki), מילולית: "איש שתיים מדברים", כלומר: "שני אנשים מדברים" או "הזוג מדבר". (שתי האפשרויות תקניות)
• יאן טו לי פאלי פונה. יאן ואן לי פאלי איקה. (jan tu li pali pona. jan wan li pali ike), מילולית: "איש שתיים עובדים היטב, איש אחד עובד לא טוב", בהשאלה: "טובים השניים מן האחד". משמעויות המילים פאלי (pali) ו-איקה (ike) הן "עבודה" ו"רע" בהתאמה.

השיטה הכמותית

כדי לנקוב במספרים מדויקים, פותחה שיטה שנייה למניית מספרים, המשתמשת בחיבור מספרים קיימים לשם תיאור מספרים חדשים. בשיטה הזו "לוקה" (luka, במקור "כף יד") משמשת כדי לציין חמש. המילים "ואן" ו-"טו" נותרות בעלות משמעויות זהות.

דוגמות:

• טומו טו ואן (tomo tu wan), מילולית: "בית שתיים-אחת", כלומר: "שלושה בתים".
• יאן לוקה טו (jan luka tu), מילולית: "איש חמש-שתיים", כלומר: "שבעה אנשים".

עקב הקושי לבטא מספרים הגדולים מ-25, התווספו מאוחר יותר שני מספרים לשיטה הכמותית. כך, למשל, המילה "מוטה" עברה לציין עשרים והמילה אלי (ali, במקור "הכל") עברה לציין מאה.

דוגמות:

• טוקי אלי מוטה ואן (toki ali mute wan), מילולית: "שפה מאה-עשרים-אחת", כלומר: "מאה עשרים ואחת שפות".
• ליפו ויקיפסיה אלי אלי אלי לוקה לוקה לוקה טו פי טוקי אנטה לי לון (lipu Wikipesija ali ali ali luka luka luka tu pi toki ante li lon), מילולית: "אתר ויקיפדיה מאה-מאה-מאה-חמש-חמש-חמש-שתיים של שפה שונה קיים", כלומר: "ישנן שלוש מאות ושבע עשרה ויקיפדיות בשפות שונות".

כיוון שיכולת הבעת הפריטים ומנייתם היא פרימיטיבית ומסורבלת ביותר, רוב הדוברים יחליפו את המספרים במילים כמותיות בקבוצות שמספר הפריטים שלהן רב. המילים הכמותיות כשמן הן מילים המתארות גודל ואף מספר פריטים. המילים הן: mute (הרבה, רב), suli (גדול, ארוך) ו-lili (קטן, קצת).

סיטלן פונה

ערך מורחב – סיטלן פונה

סיטלן פונה הוא הכתב הייעודי שבאמצעותו כותבים את טוקי פונה. בסיטלן פונה ישנן כ-120 לוגוגרמות, אחת לכל מילה.

טוקי פונה לוקה(שפת הסימנים של טוקי פונה)

טוקי פונה לוקה בתרגום חופשי(טוקי פונה ביד/שפה טובה ידיים) היא שפת סימנים בעלת אותם 120 מילים וכללים תחביריים כמו של טוקי פונה.

בשפה יש שימוש ביד אחת בלבד כדי לשמור על עקרונות הפשטות של טוקי פונה(אם כי ניתן לסמן שני מילים בשני ידיים על מנת לייצג סמיכות או הכפלה של מילה).

יש גרסה רשמית של הטוקי פונה לוקה על שהומצאה על ידי סוניה לאנג שהמציאה גם את הטוקי פונה הרגילה .

ויש גרסה לא רשמית שהמוצאה על ידי צ'אפ(Chuff) ומפורסמת באתר שלו wordpress שהינו אתר בלשנות.

לקריאה נוספת

• Sonja Lang, Toki Pona: The Language of Good (Official Toki Pona), 2014
• Sonja Lang, Toki Pona Dictionary (Official Toki Pona), 2021

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של טוקי פונה (באנגלית)
• אנציקלופדיה בטוקי פונה (לשעבר ויקיפדיה)
• קורס ללימוד השפה (באנגלית)
• קורס נוסף ללימוד השפה (באספרנטו)
• "Toki Pona: "The Language of Good, סרטון באתר יוטיוב (באנגלית)
• What happened when I tried to learn Toki Pona in 48 hours using memes, באתר הגרדיאן (באנגלית)
• 76 שיעורים מאוירים ללימוד השפה (באנגלית)

• טוקי פונה, ביישום טלגרם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35493972טוקי פונה