T-84 Oplot-M
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | טנק מערכה |
| מדינה מייצרת |
 אוקראינה |
| יצרן | מורוזוב |
| משתמשים עיקריים | ראו מפעילים תאילנד |
| שנת ייצור | 2009 |
| דגם קודם | T-84 |
| מערכה מרכזית | מלחמת האזרחים באוקראינה • מלחמת רוסיה אוקראינה (2022) |
| מידע טכני | |
| אורך |
תותח מלפנים: 9.7 מטרים תובה: 7.7 מטרים |
| רוחב | 3.8 מטרים |
| גובה | 2.3 מטרים |
| משקל |
46 טון 51 טון (מוכן לקרב) |
| מהירות |
75 קמ"ש (כביש) 45 קמ"ש (שטח) |
| טווח פעולה | 500 ק"מ |
| מנוע |
דיזל, 1,200 כוחות סוס (סטנדרטי) דיזל, 1,500 כוחות סוס (אופונציונלי) |
| שריון | רב שכבתי; פאסיבי, ריאקטיבי ואקטיבי רך |
| צוות | 3 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | תותח חלק קדח 125 מ"מ |
| מספר פגזים | 40 |
| חימוש משני |
מקלע כבד נגד מטוסים 12.7 מ"מ מקלע מקביל 7.62 מ"מ |
M=Modernized) T-84 Oplot-M) הוא טנק מערכה מודרני מתוצרת אוקראינה המבוסס על ה-T-84. הטנק מצטיין בעבירות גבוהה וביחס גבוה של כוחות סוס לטון יחסית לטנקים אחרים.
פיתוח
ערך מורחב – T-84
ראשיתו של הטנק הוא בטנק ה-T-80 הסובייטי שלמעשה ירש את מקומו של טנק ה-T-64. בדומה ל-T-64, גם ה-T-80 הציג מגוון חידושים טכנולוגיים אך במחיר של עלות גבוהה ומורכבות טכנית, והיה לטנק מתקדם בתקופתו. ה-T-80 שודרג על ידי אוקראינה לטנק ה-T-84. במסגרת השדרוג הוא עבר התאמות לצרכיה של אוקראינה, שכללו בעיקר שדרוג של השריון והחלפת מנוע טורבינת הגז הבזבזני למנוע דיזל חסכוני ויעיל. תכנונו החל בשנת 1993 וייצורו בשנת 1994, אך הוא נכנס לשירות לראשונה רק בשנת 1999.
הטנק Oplot-M הוא פיתוח של הרשות האוקראינית לפיתוח רכב קרבי משוריין (Kharkiv Morozov Machine Building Design Bureau) ובתכנונו יושמו לקחים שנלמדו מפיתוחו של ה-T-84. הטנק תוכנן במיוחד עבור צרכיו של הצבא האוקראיני. לדוגמה, הטנק מותאם לפעולה במצבי מזג אוויר קשים במיוחד, הוא מסוגל לפעול בטמפרטורה של 40- מעלות צלזיוס ועד לטמרפטורה של 55 מעלות צלזיוס. הוא תוכנן לפעול כנגד כל סוגי מטרות הקרקע וגם כנגד כלי טיס מנמיכי טוס.
אף על פי ששודרג באופן ניכר ברוב מרכיביו ונחשב לטנק מתקדם המסוגל לעמוד באיומי זירת הקרב המודרנית, ה-Oplot-M הוא אינו טנק שעוצב ותוכנן מחדש. עיצובו מתבסס על העיצוב של ה-T-84 שלמעשה מבוסס על טנק ה-T-80 הסובייטי שייצורו החל בשנות ה-70 של המאה ה-20.
הנדסה, מבנה ומאפיינים
מבנה
המבנה הפנימי של הטנק זהה לזה של טנקי מערכה רוסיים, וכולל שלושה אנשי צוות (נהג, תותחן ומפקד) ומערכת מיזוג אוויר. תא הנהג של הטנק ממוקם במרכזה של חזית התובה ויש לו מדף יחיד הנפתח לצד ימין. בתא הנהג ישנם שלושה פריסקופים, האמצעי מביניהם מתחלף בעת הצורך עם אמצעי ראיית לילה. מקומם של התותחן והמפקד הוא בצריח, בעוד הראשון בצידו השמאלי של הצריח והשני בימינו ולכל אחד מהם מדף בודד.
כמו בכל הטנקים (פרט לטנקי המרכבה בהם חטיבת הכוח ממוקמת מלפנים) גם מנוע ה-Oplot-M ממוקם בירכתי הטנק. פתח ההצלה של הטנק ממוקם ברצפת הטנק, מאחורי מקומו של הנהג. הפגזים מאוחסנים בתוך "קרוסלה" המאפשרת ברירה בין מגוון סוגי פגזים הנטענים על ידי מערכת טעינה אוטומטית, כמקובל בטנקים מהגוש המזרחי. לטנק תא דלק בנפח של 1,300 ליטרים המאפשר טווח פעולה מקסימלי של 500 ק"מ.
הנעה ועבירות
ה-Oplot-M מצטיין בניידות בסוגים שונים של שטחים ויכולות הניידות והעבירות שלו היא אחד המאפיינים החשובים בטנק. תכונה זו הודגשה על ידי המתכננים עקב תנאי השטח הקשים השוררים באוקראינה תכופות, הכוללים שלג גבוה ומשטחים בוציים. משטחים אלו מקשים מאוד על תנועה של טנקים, וזו הסיבה שיכולת העבירות והניידות היא גורם חשוב לצבא אוקראינה.
הנעה
חטיבת הכוח המרכזית של הטנק היא מנוע דיזל ידידותי לסביבה מדגם 6TD-2E, גרסה מתקדמת של המנוע המקורי שפותח עבור טנק ה-T-84. הוא בעל 6 צילינדרים המקורר באמצעות נוזל ומיוצר על ידי הרשות האוקראינית לפיתוח רק"ם. הספקו עומד על כ-1,200 כוחות סוס, כך שהמנוע עוצמתי במיוחד ביחס למשקל הטנק, זאת בשל העובדה כי קיים יחס של 23 כוח סוס לכל טון בטנק (כאשר הטנק מוכן לקרב במשקל 51 טון), יחס גבוה מאוד ביחס לטנקי מערכה מקבילים. זהו רכיב נוסף המאפשר לטנק את העבירות הגבוהה שלו. בנוסף לכך, ישנה חטיבת כוח משנית להפעלת מערכותיו של הטנק בעת שהמנוע הראשי כבוי. המנוע מאפשר לטנק נסיעה במהירות של 75 קמ"ש בכביש ו-45 קמ"ש בשטח.
עבירות
יכולת העבירות הגבוהה של הטנק מתאפשרת במידה רבה בזכות גודלו של מזקו"ם הטנק, הפורס את משקלו הנמוך (יחסית לטנקים מקבילים) על שטח נרחב, כך שהטנק יכול להתנייד בשטחים בוציים הנפוצים באוקראינה ללא חשש, והאפשרות כי הטנק ישקע נמוכה. הטנק משתמש במזקו"ם ויקרס (בו הזחל מתוח) המסוגל להתמודד טוב יותר עם מכשולי הדרך ולספק עבירות גבוהה יותר, אם כי זו באה על חשבון המהירות. במזקו"ם מסוג כריסטי (בו הזחל קורס אל מערכת הגלגלים) שהיה נהוג בטנקים מהגוש המזרחי (עד להופעת הT-64) מתאפשרת מהירות גבוהה יותר על חשבון העבירות. הבחירה של המתכננים במזקו"ם ויקרס היא דוגמה לרצון התכנוני להגדיל במידה רבה ככל האפשר את יכולת העבירות של הטנק.
יכולותיו של ההמזקו"ם הם רכיב חשוב עבור הטנק; הטנק מסוגל לטפס מדרונות תלולים בזווית מקסימלית של 30 מעלות ומאפשר נסיעה בשיפוע צד של כ-22 מעלות. יתר על כן, הטנק מסוגל לטפס על מדרגה אנכית בגובה של מטר ולחצות תעלה בעומק של 2.85 מטר לכל היותר. לטנק גם יכולות אמפיביות המאפשרות לו צליחה של נהרות בעומק של 1.8 מטר (ללא הכנה מוקדמת) ועד לעומק של 5 מטרים (לאחר הכנה מוקדמת).[1]
מיגון
מיגון פאסיבי
המיגון הפאסיבי של הטנק בנוי משריון מרוכב מודולרי, דבר המאפשר החלפה פשוטה בעת הצורך. הצריח מרותך כמקשה אחת וכמו שריון החזית של הטנק גם הוא משופע. השיפוע של השריון, שקיים בטנקים החל ממלחמת העולם השנייה, מגביר את האפקטיביות ואת היכולות שמספק השריון הפאסיבי. עם זאת, השריון הפאסיבי דק יחסית מאחר שהשכבות הרבות של המיגון הריאקטיבי מצריכות זאת. כמו כן, בהתאם לתורת הלחימה הסובייטית, לטנק גובה נמוך (באופן יחסי לטנקים מקבילים כמו הלאופרד 2 הגבוה בעשרות סנטימטרים) וצללית נמוכה בהתאם המקטינה את חתימתו בשדה הקרב, דבר המגדיל את שרידותו בשטח. בדומה לטנקים רבים, לטנק פלטות בזוקה המגנות על המזקו"ם של הטנק מפני רקטות נגד טנקים הנישאות בידי חיל רגלים.
כמקובל ברובם המוחלט של טנקי מערכה מודרניים, ה-Oplot-M מצויד במדוכות עשן למטרות מיסוך והטעייה של נשק מונחה, במערכת המגנה על הצוות מפני איומי אב"כ, ובמערכת כיבוי אש המופעלת באופן אוטומטי. אמצעים אלו מסייעים להגדלת השרידות והמיגון של הטנק בשדה הקרב.
מיגון ריאקטיבי
המיגון ריאקטיבי של הטנק הוא מיגון מתקדם מתוצרת עצמית (המכונה Nozh-2), לטענת מפתחי הטנק מדובר במיגון מדור חדש והוא מספק שכבת הגנה נוספת לטנק.
המיגון הריאקטיבי של הטנק הוא ייחודי בהשוואה לטנקים אחרים, ישנם 3 שכבות נפיצות בצריח ובצדדים ו-2 שכבות בתובה ובחזית. בין כל שכבה יש פלטות פלדה שמגנות על הלוחות האחוריים, כך שבעת שכבה ישירה, לא כל הלוחות יתפוצצו בבת אחת. הפלטות שבהם משתמשים האוקראינים, עובדות על העיקרון של מטען חלול, מה שלטענתם מגדיל את היעילות, עם זאת, מיגון כזה אינו יעיל כנגד ראש נשק בעל מטען חלול מתקדם. זאת, בניגוד לרעיון של המיגון הריאקטיבי הנפוץ, בו לוח הנפץ מפזר את המטען החלול.
עקרון הפעולה של מיגון זה הוא בעיקר כנגד חודרנים קינטיים, כך, שבעת פגיעה של חודרן קינטי במיגון הריאקטיבי, המטען החלול שבו יחתוך את הפגז ויפגע באנרגיה הקינטית של הפגז, וכך יפגע משמעותית בכושר החדירה שלו. אולם, ישנם חודרנים קינטיים המצוידים בקצה העשוי פלדה רכה, וכך נמנעת הפעלתו של השריון הנפיץ. בתרחיש כזה, ההגנה של הטנק נפגעת משמעותית.
בנוסף, בעת פגיעה, פגז בעל חודרן קינטי יפגע לרוב בשתי שכבות או בשלוש לכל היותר, כך שהפגז נחתך למספר חלקים. עם זאת, פגזים מודרניים מתוכננים להתמודד עם פיצול, וישנם פגזים אשר תוכננו מראש על מנת להתמודד עם שריון מסוג זה. כמו כן, השריון הריאקטיבי הוא מרותך ולא מוברג, דבר היוצר נטל לוגיסטי גדול, ופגיעה על ידי נשק עם ראש קרב כפול מנטרלת את הטנק בשטח, ומצריכה את החזרתו לצורך החלפת מודל המיגון, דבר אשר בלתי אפשרי לעשות בתנאי שטח.
מתכנני מיגון זה הצהירו כי הוא עדיף על המיגון הריאקטיבי הרוסי המתקדם, בו מצוידים טנקי המערכה הרוסים המתקדמים מסדרת טנקי ה-T.[2] עם זאת, הצהרתם מוטלת בספק. יצרן הטנק ציין כי המיגון הריאקטיבי יעיל גם כנגד פגזים בעלי חודרן קינטי וטילים נגד טנקים מונחי תיל מתחילת הדור השני: ה-טאו II האמריקאי, טיל ה-9K114 Shturm הרוסי וטיל המילאן הצרפתי. כמו כן, על פי היצרן המיגון יעיל גם כנגד רימונים נגד טנקים[3] ותותחים ללא רתע החמושים בפגזים בעלי ראש קרב דו שלבי "טנדם".[4]
נשקי הנ"ט שנבדקו, אינם חוד החנית של החימוש נגד טנקים בשדה הקרב המודרני, והטילים שנבחנו הם טילים מוקדמים מן הדור השני שנכנסו לשירות מבצעי בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20,[5] וכיום (2016) ישנם טילים מתקדמים נגד טנקים מן הדור השני שיצורם החל בשנות ה-90 של המאה ה-20 וביכולתם לחדור כמעט כל טנק מערכה שאינו מצויד במערכת הגנה אקטיבית "קשה" (כמו ה-מטיס והקורנט; אם כי טנקי מרכבה סימן 4 ונגמ"שי נמ"ר הפגינו עמידות מסוימת כנגדם[6]) ואף טילים נגד טנקים מתקדמים ביותר מן הדור השלישי (כמו הספייק והג'אוולין). כמו כן, רימונים נגד טנקים אינם אפקטיביים כנגד כלים משוריינים כבר מספר עשורים, והשימוש בתותחים ללא רתע כמעט ואינו קיים.
מיגון אקטיבי
בדומה לטנק ה-T-90 הרוסי, וכמו בגרסאות המאוחרות של טנק ה-T-80, ה-Oplot-M צויד במערכת ההגנה אקטיבית שטורה (ברוסית: Штора, "וילון"; באנגלית: Shtora) שפותחה ומיוצרת על ידי רוסיה. מערכת זו היא מערכת הגנה אקטיבית "רכה" שאינה מיירטת באופן פיזי את האיום על הטנק, בניגוד למערכות דוגמת "מעיל רוח" הישראלית והארנה המשגרות מיירט המשמיד את האיום. המערכת פועלת באופן אוטומטי ללא תלות במערכת בקרת האש של הטנק.
בנוסף למערכת ההגנה האקטיבית הרוסית, לטנק גם שבש מתוצרת עצמית שביכולותו לשבש טילים מונחים נגד טנקים בעלי הנחיה אופטית, מערכות בקרת אש, מד טווח לייזר ומצייני לייזר לנשק מונחה.
עם זאת, מערכת השטורה לא הוכיחה עצמה בשדה הקרב, אף כנגד טילים נגד טנקים מתחילת הדור השני, כמו ה-BGM-71 טאו האמריקאי.[7]
מבנה ואופן פעולה
המערכת מורכבת משני שבשים עגולים הנמצאים בשני צדי הצריח. השבשים פועלים באופן רציף והוצהר כי אלו מסוגלים לשבש את מערכות ההנחיה של טילים נגד טנקים מסוגים שונים, אך בעיקר טילים מתבייתי כתם לייזר או רוכבי כתם לייזר. ובנוסף, המערכת מסוגלת לשבש את מערכות האופטיקה והתצפית של טנקים עוינים (כולל צייני לייזר לנשק מונחה) ומחשבי בקרת האש של האויב. כמו כן, מחשב המערכת יודע להפעיל באופן אוטומטי את מדוכות העשן של הטנק כדי למסך את השטח.[8] עם זאת, המערכת יוצרה בשנות ה-80 של המאה ה-20 ואינה מספקת הגנה נגד מכלול גדול של איומים וביצועיה מוטלים בספק.
הטנק נבנה כך שיוכל לקלוט בעתיד מערכת הגנה אקטיבית מתקדמת יותר הנקראת Zalson, וזו תחליף את מערכת השטורה הוותיקה המותקנת על הטנק.
חימוש ובקרת אש
חימוש
החימוש העיקרי של הטנק הוא תותח חלק קדח ארוך יחסית מדגם 2A46 בקוטר של 125 מ"מ ובאורך של 48 קליברים. זהו תותח ותיק שיוצר לראשונה על ידי ברית המועצות והותקן לראשונה על טנקי ה-T-55 בגרסאותיהם המתקדמות ועל טנקי ה-T-64 פורצי הדרך, והתגלה כמוצלח ויעיל. גרסאות משודרגות שלו הותקנו על משפחת טנקי ה-T-72 (הכוללת גם את ה-T-90) וגם על טנקי ה-T-80 הסובייטים וטנקי ה-T-84 שהושבחו על ידי אוקראינה, ועליהם מתבסס ה-Oplot-M ועליו הורכבה גרסה משודרגת של התותח. לתותח מפנה גזים[9] והוא עטוף בשרוול תרמי המגן על התותח מעיוותים הנוצרים כתוצאה מהפרשי טמפרטורות.
התותח ערוך ומסוגל לירות תחמושת פגזים מגוונת. טווח הירי המקסימלי עומד על 5 ק"מ ברוב הפגזים ולעיתים משתנה לפי סוג הקליע. קצב האש הוא גבוה הודות למערכת הטעינה האוטומטית החוסכת את הצורך בטען. התותח נחשב למדויק ויעיל, והוכיח עצמו בשדה הקרב. בדומה לתותחים רבים שיוצרו בגוש המזרחי, התותח גם יכול לשגר טילי מונחים נגד טנקים מקנה התותח, והוא חמוש בטילי 9M119 סביר בגרסתם המתקדמת "ריפלקס" המיוצרים ברוסיה וטווחם המקסימלי עומד על 6 ק"מ.
ייצוב התותח והכוונון שלו מתבצע באופן אוטומטי על ידי צירים הנשלטים בידי המחשב של מערכת בקרת האש של הטנק. בשילוב עם התותח הארוך יחסית ומערכת בקרת האש המתקדמת מתאפשרים אחוזי פגיעה גבוהים במטרות רכב קרבי משוריין משוריין נעות ונייחות ואף בכלי טיס מנמיכי טוס, בעוד הטנק נמצא בתנועה או בעמדת ירי החל מהפגז הראשון.
לטנק חימוש משני הכולל מקלע מקביל בקוטר של 7.62 מ"מ עם 1,250 כדורים ומקלע כבד נגד מטוסים 12.7 מ"מ (0.5 אינץ') החמוש בכ-450 כדורים הנשלט מפנים הטנק, בדומה לעמדת קטלנית מתוצרת חברת רפא"ל הישראלית. בנוסף לכך, לטנק מדוכות עשן, כחלק ממערכת ההגנה שלו.
בקרת אש
הטנק מצויד במערכת בקרת אש דיגיטלית משופרת המשלבת מחשב בליסטי, מערכת דימות תרמי, מד טווח לייזר, מערכת ייחוס לוע, מערכת ניווט (GPS) ומערכת זיהוי עמית-טורף. מחשב המערכת מעבד את המידע המתקבל מן הרכיבים האלו, והוא מייצב את התותח ומכוון אותו באופן אוטומטי על פי הנתונים שהתקבלו, במטרה להשיג דיוק רב ופגיעה במטרות רכב קרבי משוריין נעות ומסוקים מנמיכי טוס החל מהפגז הראשון, הן שהטנק בעמדת ירי והן שהטנק נמצא בתנועה גם הוא.[10]
המערכת יכולה לעקוב באופן עצמאי אחר מטרות נעות ונייחות ואף לנעול על מטרות אלו, ובנוסף, בין הטנקים ישנה מערכת קשר, כך שמפקד הטנק יכול לשתף מידע טקטי בין הטנקים הפועלים בשטח, ולקבל מודיעין מגורמים אחרים בצבא. לתותחן עצמו כוונת פנורמית, המאפשרת ראייה ביום וראייה בלילה ועם הכוונת יכול התותחן לראות למרחק של 8 ק"מ.
הטען האוטומטי
הטען האוטומטי של ה-T-80 שונה מהטען שבו משתמשת משפחת טנקי ה-T-72 והוא למעשה מבוסס על אותו מנגנון טעינה אוטומטית, עליו בוסס המנגנון של הטען האוטומטי בו השתמש ה-T-64. טען זה מבוסס על יד רובוטית. התחמושת בטען זה מוצבת כך שהפגז נמצא במצב אנכי ("עומד") וההודף נמצא במצב שוכב, בניגוד למנגנון של ה-T-72 בו הפגז שוכב ולמעשה עולה בצורה אנכית, ולכן מערכת מסוג זה פשוטה יותר לייצור המוני.
מערכת טעינה זו המבוססת על יד רובוטית יקרה משמעותית ממערכת טעינה בה הפגז "שוכב", היא מורכבת יותר, ובמקרה של כישלון או תקלה במערכת, הטיפול בה מסובך יותר מהטיפול במערכת הטעינה של ה-T-72 (שגם בה הטיפול מסובך במילא), אך במקרה של תקלה למפקד ישנה אפשרות לטעון את התותח באופן עצמאי. היתרון הגדול הטמון במערכת טעינה בה הפגזים נמצאים במצב אנכי הוא המרחב שהיא מפנה בתוך הטנק, דבר המאפשר לצוות תנאים נוחים יותר.
המערכת חמושה בכ-40 פגזים בסך הכל. 28 מתוכם נמצאים בתוך מנגנון המערכת, ומוכנים לטעינה אוטומטית מיידית. הפגזים הנותרים נמצאים בצריח, כגיבוי למקרה של תקלה במערכת הטעינה האוטומטית שתצריך טעינה באופן ידני. 5 מתוך הפגזים מאוחסנים בחלקו האחורי של הצריח ו-7 הפגזים הנותרים בצידו השמאלי. הפגזים הנמצאים בצריח ולא בתוך המערכת חסרי הגנה מספקת וזו אחת מנקודות התורפה של הטנק. במקרה שהטנק נחדר, ישנו תרחיש סביר כי התחמושת תתפוצץ והטנק יושמד לחלוטין.
דגמים
Oplot-M משודרג מנוע
מפעל הטנקים מייצר את ה-Oplot-M עם מנוע דיזל ידידותי לסביבה מדגם 6TD-2E עם 6 צילינדרים ובהספק של 1200 כוחות סוס. המפעל הציע גרסה של הטנק עם מנוע מתוצרת עצמית מדגם 6TD-3 עם 6 צילינדרים ובהספק של 1500 כוחות סוס. וגם הוא נחשב לידידותי לסביבה.
טנק נושא גייסות
בדומה ל-BTMP-84, אב טיפוס לטנק נושא גייסות שפותח על בסיס מרכב ה-T-84, המסוגל לשאת בחלקו האחורי של הטנק 5 חיילי חי"ר הנכנסים דרך דלת אחורית,[11] עלתה הצעה לתכנן גרסה על בסיס ה- Oplot-M. בדגם זה ככל הנראה עברה חטיבת הכוח לחלקו הקדמי של הטנק וישנה דלת כניסה אחורית לטנק. למעשה, טנק המרכבה לדורותיו והאב-טיפוס של PL-01 הם הטנקים היחידים מלבד גרסה זו של ה-Oplot-M שלה יכולת לשאת חיילי רגלים בחלקו האחורי ובנוסף לשמש כטנק לוחם.
טנק גישור
בדומה ל-T-84 שעל בסיסו נבנה טנק גישור הוצע כי גם על בסיס ה-Oplot-M ייבנה טנק גישור. לא ברור אם מדובר בטנק גישור שיישא גשר צמד קצר עבור מכשולים קלים או גשר מספריים (מתקפל לשניים) ארוך יותר וכבד יותר המאפשר לעבור מכשולים רציניים יותר.
טנק חילוץ
בדומה ל-T-84 שעל בסיסו נבנה טנק חילוץ משוריין, הוצע כי על בסיס ה-Oplot-M ייבנה טנק חילוץ, בשל העובדה כי לו עבירות מעולה ומנוע חזק, תכונות חשובות עבור טנק חילוץ, אלו יאפשרו לטנק לשאת ציוד רב גם בתנאי שטח קשים ומזג אוויר סוער במיוחד.
מפעילים
מפעילים נוכחיים
- הכוחות המזוינים של אוקראינה - דווח כי עשרה טנקים נמצאים בשירות (נכון לשנת 2009) וכי וכי עתידים להיכנס לשירות כ-200 טנקים.[12] הטנקים לקחו לראשונה חלק במלחמת האזרחים באוקראינה.
הכוחות המזוינים המלכותיים של תאילנד - אוקראינה הציעה את הטנקים האלו לתאילנד לאחר שזו הביעה רצון להחליף את טנקי ה-M41 ווקר בולדוג האמריקאים הקלים והמיושנים. הממשלה התאילנדית אישרה רכש במחיר כולל של 7.155 מיליארד באט[13][14] לרכישה של כ-49 טנקים מסוג זה ומשוער כי בסופו של דבר יוחלפו כ-200 טנקים לטנקי Oplot-M.[15][16] תאילנד החלה לקלוט טנקים מסוג זה והטנק העשירי נמסר בפברואר 2014[17] מפעל הטנקים הציע לתאילנד רכישה של כ-5 טנקים נוספים. בשנת 2016 דווח כי מסירת הטנקים לתאילנד מתעכבת וכי תאילנד שוקלת חלופות בעקבות העיכובים[18]
מפעילים פוטנציאלים
צבא פרו - בשנת 2009, החלה פרו לבחון את ה-Oplot-M וה- Oplot הרגיל, אך הממשלה בראשותו של אלאן גארסיה החליטה בסוף שנת 2010 לבחור בטנק ה-MBT2000, גרסת הייצוא של הטנק אל חאליד. יורשו של גארסיה, אויאנטה אומאלה, החליט לבטל את החלטת קודמו בשנת 2012.[19] במהלך שנת 2013 חזר ה-Oplot-M להתמודד על המכרז[20] והוא נבחן אל מול ה-T-90S הרוסי, הלאופרד 2 בגרסאות A4 ו-A6, האברמס בגרסה M1A1 וגרסה משודרגת של ה-T-64 שהוצעה גם היא על ידי אוקראינה .[21] בספטמבר 2013 דווח כי רק ה-Oplot-M, ה-T-90S, הT-80 הרוסי והאברמס בגרסה M1A1 הם אלו שנותרו בהתמודדות על המכרז.
הצעות שנדחו
צבא בנגלדש החל במשא ומתן לרכישה של כ-76 טנקי T-84 וטנקי Oplot-M, אך דווח כי בסופו של דבר הצטמצם המשא ומתן והוא רק על רכישה של טנקי T-84. הצבא של בנגלדש הכריז כי אם תתבצע רכישה ראשונית ירכוש מספר לא מבוטל של טנקים של כמה מאות טנקים כחלק מהתוכנית להחליף את טנקי מערכה המיושנים המשרתים בצבא.[22] בסופו של דבר בחרה בנגלדש בטנק האל חאליד ובניגוד להכרזותיה כי תירכש מסה רצינית של טנקים, רכשה בנגלדש 44 טנקים מסוג זה.[23]
ייצוא
- ערך מורחב – אל-חאליד (טנק)
כל טנקי אל-חאליד אשר בשירות פקיסטן ומדינות נוספות להן הטנק נמכר, אשר מספרם גדול מ-1,000 כלים, משתמשות במנוע הדיזל של ה-T-84 Oplot-M, מדגם 6TD-2E בהספק של 1,200 כוחות סוס. כמו כן, אוקראינה ייצאה שבש מתוצרת עצמית, המיועד לפעול כנגד טילים נגד טנקים בעלי הנחיה אופטית, מערכות בקרת אש, מד טווח לייזר ומצייני לייזר לנשק מונחה עבור טנקי האל חאליד אשר מיוצרים על ידי פקיסטן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: T-84 Oplot-M |
אימון של צבא תאילנד עם טנקי ה-Oploto M. ניתן לראות בסרטון את העבירות של הטנק ואת תא הלוחמים., סרטון באתר יוטיוב- רק"ם חדש: הטנק T-84 120) Oplot-M) באתר יד לשריון, 5 באפריל 2011.
הערות שוליים
- ^ Oplot-M Main battle tank באתר Military-today
- ^ מיגון זה מכונה Kontakt 5; הוא אינו מותקן על טנק הארמטה
- ^ מדובר בעובדה זניחה; רימונים נגד טנקים אינם יעילים כבר מספר עשורים כנגד רק"ם כבד
- ^ תותחים ללא רתע כמעט ואינם נמצאים בשימוש כיום (2016), זאת בשל העובדה כי ביצועיהם נחותים ביחס לרקטות נגד טנקים או לטילים מונחים נגד טנקים, בנוסף לגודלם ומשקלם.
- ^ הטאו נכנס לשירות בשנת 1970 ואילו המילאן בשנת 1972
- ^ שי לוי, הסיפורים נחשפים: כך הנגמ"שים החדישים הצילו את חיי הלוחמים בעזה, באתר מאקו, 13 באוגוסט 2014.
- ^ TOW vs. Shtora active protection system on T-90 tank. TOW wins באתר YouTube, בתאריך 26 בפברואר 2016
- ^ ניתן לראות שבשים המורכבים על טנק T-90 כאשר הם דלוקים ומכסים פתוחים בתמונה הזו
- ^ מפנה גזים הוא מתקן הנמצא על קנה התותח (הוא בולט יותר וכך ניתן להבחין בו) ומטרתו היא להגן על אנשי הצוות מפני הצטברותם של אדי גזים בתא הלחימה.
- ^ Oplot-M Main Battle Tank (MBT), Ukraine באתר Army-technology
- ^ ניתן לראות בתמונה של דגם הטנק את דלת הלוחמים בחלקו האחורי של הטנק
- ^ Украина закупит около 200 боевых танков Оплот-М (אוקראינית; בתרגום חופשי: אוקראינה תקנה 200 טנקי Oplot-M באתר X-True ב-24 ביוני 2016
- ^ 7 מיליארד לפיוס הצבא (בתאית)
- ^ מימוש של קניית "נשק" של תהליך בניית קונצנזוס מהחברה. (בתאית)
- ^ ARCHIVENew Ukraine tanks leave soldiers riled(באנגלית)
- ^ Украина выиграла тендер на поставку 200 танков "Оплот" в Таиланд (ברוסית) תרגום: אוקראינה זכתה במכרז לאספקת 200 טנקי מערכה תאילנד
- ^ Ready for Another Five Tanks "Oplot-T" for Thailand
- ^ Franz-Stefan Gady ? Will Thailand Buy Russian T-90 Tanks באתר The Diplomat בתאריך 4 בינואר 2016
- ^ El Ejército renueva proyecto para sustituir los viejos tanques T-55 (בספרדית) תרגום חופשי: הצבא מחליף את טנקי הT-55
- ^ חדשות שריון בתקופונים בין-לאומיים בפסקה אוקראינה, באתר יד לשריון 8 בדצמבר 2015
- ^ Russia offers T-90S main battle tank to Peruvian Army באתר army-technology בתאריך 17 במאי 2013
- ^ bangladesh-armys-main-battle-tank-procurement-program באתר bdmilitary בתאריך 12 בפברואר 2016
- ^ Army to get 44 tanks
| רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים | T-84 Oplot-M • T-90 • T-84 • T-80 • T-72 • IT-1 • T-64 • T-62 • PT-76 • T-55 • T-10 • ארמטה T-14 | |
| נגמ"שים | BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80 • BTR-70 • BTR-60 • BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50 • MT-LB | |
| נגמ"שי לחימה | BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3 • BMP-2 • BMP-1 • T-15 ארמטה | |
| תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
| ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
| טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה • 9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה • OTR-23 אוקה • 9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P | |
| רק"ם נ"מ | SA-22 • SA-19 • ZSU-23-4 • ZSU-57-2 • BTR-152A\D\E • BTR-40A | |
| מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 | |
