תותח מתנייע
תותח מתנייע (בראשי תיבות תומ"ת) הוא רכב קרבי משוריין המורכב מקנה ארטילרי המותקן על תובה זחלית או אופנית המאפשרת לו כושר ניידות עצמאי.
היסטוריה
הרכבת תומ"ת הפכה אפשרית אחרי מלחמת העולם הראשונה עם פיתוח הרק"מ והטנק. עם זאת, עד תחילתה של מלחמת העולם השנייה כמעט ולא נעשה ניסיון לפתח כלים שכאלה, ורק עם פיתוח דוקטרינת הבליצקריג (בעברית: מלחמת בזק) התגלה בצבא הגרמני הצורך בכוחות סיוע באש שיכולים לנוע בקצב הגייסות המסתערים. במהלך המלחמה פיתחו כל המדינות גרסאות משלהם לתומ"תים. גרמניה אף תכננה את התותח המתנייע הגדול ביותר בהיסטוריה, הלנדקרוזר P.1500 אך בנייתו לא יצאה אל הפועל. עם זאת, עד סוף המלחמה עדיין היוו התותחים הנגררים את רוב כוחה של הארטילריה בקרב שני הצדדים הלוחמים.
בחצי השני של המאה ה-20 הפכו התומ"תים לכלי חשוב בקרב היבשה, בשל חלקו המהותי בדוקטרינת הקרב המשולב ולוחמת השריון באופן כללי. תפקידם של התומ"תים בקרבות היה מכריע במלחמת קוריאה ובמלחמת וייטנאם, והן בקרבות היבשה במלחמת המפרץ הראשונה ובמלחמת המפרץ השנייה.
ערך מורחב – תותחים מתנייעים בצה"ל
וראה בהמשך: "תומ"תים בישראל":
בשנותיו הראשונות השתמש חיל התותחנים הישראלי בארטילריה נגררת. במלחמת העצמאות השתמשו בתותח הנפוליונצ'יק, אך כבר לקראת מלחמת ששת הימים עבר חיל התותחנים לשימוש בתותחים נגררים שהורכבו על פלטפורמות של טנקים, כמו ה-M-68 שהורכב על טנק שרמן ותותחים נגררים כמו ה-M-71 חתרן, שתאמו את דוקטרינת לוחמת התמרון הצה"לית. כיום כל המערך הארטילרי של חיל התותחנים הישראלי מתנייע, ומורכב מתומ"תי M-109AL ומשגרים מתניעים MLRS ואחרים. ב-2014 נסגר האגד האחרון של תותחים נגררים M-71 (חתרן).[1]
דגמי תומ"תים מודרניים עיקריים
ארצות הברית
M-109 תומ"ת אמריקאי שפותח בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 ושופר רבות במהלך השנים. קצב אש של 4 פגזים לדקה. 6 אנשי צוות. טווח מ-3.9 ק"מ ועד 29 ק"מ עם תחמושת לטווח ארוך.
M-109A6 "פאלאדין" הוא הדגם החדש ביותר, המהווה את עמוד השדרה של הגדודים הארטילריים האמריקאים היום. את התותח מתפעלים 4 אנשי צוות והוא מתאפיין בטעינה אוטומטית. ה"פאלאדין" הוא תותח עצמאי בשטח המסוגל לנווט, לקבל ולחשב תוכניות אש ללא עזרה תוכנית מבחוץ ולשחרר פגז ראשון תוך 60 שניות בלבד. קצב האש של ה"פאלאדין" הוא 6 פגזים לדקה וטווח הירי המרבי הוא כ-30 ק"מ. בנוסף, ה"פאלאדין" מסוגל להתחבר לנגמ"ש "אלפ"א" למילוי תחמושת.
M110A2 הוא תותח בקליבר 203 מ"מ והוא התותח הכבד ביותר בצבא ארצות הברית. דגם ה-A1 פותח בתקופת מלחמת וייטנאם והיווה כוח ארטילרי כבד במלחמה זאת. בעל בסיס ומראה דומה לתומ"ת M107 ששירת בצה"ל עד סוף שנות ה-90 של המאה ה-20. הדגם מופעל על ידי 8 אנשי צוות וקצב אש שלו הוא 2 פגזים לדקה. הטווח המרבי עומד על 28.8 ק"מ.
XM2001 פרויקט אמריקאי שבוטל על ידי שר ההגנה דונלד רמספלד במאי 2002 לאחר שהושקעו בו יותר מ-11 מיליארד דולר. תומ"ת 155 מ"מ שהיה אמור להוות את "הדור הבא" בתומ"תים האמריקאים. לפי התוכנית היה אמור התומ"ת להכיל טעינה אוטומטית, מערכות מתוחכמות לשיפור שרידות אנשי הצוות, מערכת ניווט מתקדמת ומנוע חדיש.
תומ"תים רוסים וסובייטים
התומ"תים הסובייטים ידועים לרוב לפי השם שניתן להם על ידי המערב. השם ניתן לרוב לפי השנה בו נצפה הכלי לראשונה על ידי צבאות המערב. התומ"תים הסובייטים בעלי מספר מאפיינים ברורים: 1. הנדסת אנוש ירודה. 2. לרוב מערכת החימוש כוללת טעינה אוטומטית. 3. המנוע ממוקם באחורי הכלי ולא בקדמתו. 4. הכלי מצויד במערכות הגנה מפני אב"כ. 5. מתאפיינים בשרידות מכנית מצוינת.
M1973 "אקטסיה" הוא תומ"ת בקוטר 152 מ"מ שנכנס לשירות צבא ברית המועצות ב-1973 (2S3). התותח עצמו דומה להוביצר D-20 הנגרר והאמין. טווח מרבי של 18 ק"מ או 24 ק"מ עם תחמושת מיוחדת. הרכב עצמו מבוסס על תובת רכב טילי SA-4.
M1974 "גווזידקה". זהו תומ"ת רוסי בקוטר 122 מ"מ, המבוסס על נגמ"ש הMT-LB, ונכנס לשירות ב-1974 (2S1). טווח מקסימלי של 15 ק"מ או 21 ק"מ כאשר מדובר בתחמושת ייעודית לטווח ארוך. התותח שימש בסיס לרק"ם ייעודי ויוצא למדינות רבות בעולם, כולל סוריה ואיראן.
M1985 הוא תומ"ת 120 מ"מ סובייטי (2S9). בשימוש כנשק ארטילרי וכנשק נ"ט. התותח מופעל על ידי 4 אנשי צוות ומנגנון האש מבוסס טעינה ידנית. קצב האש של התומ"ת נע בין 6 עד 8 פגזים בדקה. הדגם מתאפיין בהיותו נשק אמפיבי בעל יכולת הצנחה. ישנו שיפור של התומ"ת הנקרא 2S23. M1981 תומ"ת 153 מ"מ (2S5). טווח עד 17.3 ק"מ. 5 אנשי צוות. מהירות עד 65 קמ"ש.
2S19 Msta-S הוא תומ"ת מתקדם בקוטר 152 מ"מ שנכנס לשירות ב-1990. התותח עצמו מבוסס על תותח נגרר משנות השמונים, והרכב הורכב מרכיבים של הT-72 והT-80. טווח מרבי של 24 ק"מ או 40 ק"מ עם תחמושת מיוחדת.
Koalitsiya-CB הוא מיועד להחליף את הדגם המבצעי הנוכחי, 2S19 MSTA-S SPA. כלים מייצגים של דגם התומ"ת החדש נראו במהלך מצעד הצבאי השנתי לציון הניצחון במלחמת העולם השנייה. דגם התומ"ת החדש צפוי להיות מצויד בתותח חדיש בקוטר 152 מ"מ הכולל מערכת מודולרית. אף כי המערכת החדשה מבוססת על גוף הטנק הרוסי החדש, Armata, מבנה התומ"ת שונה ממנו מאוד. בעוד הקשת הקדמית ועמדות הצוות דומות לאלו של הטנק החדש, המרכב דומה לזה של דגמי הטנקים הקודמים, ה- T-72 וה-T-90, בכך שהוא מצויד בשישה גלגלים. משקלו של ה-2S35 Coalition-SV נאמד ב-55 טון.
תומ"תים אחרים
Panzerhaubitze 2000 או בקיצור PzH 2000. תומ"ת 155 מ"מ גרמני הנחשב לתומ"ת המבצעי המתקדם ביותר. הוא בעל יכולת ירי בקצב מהיר של 3 פגזים ב-9 שניות, או 10 פגזים ב-56 שניות. טווחו עומד על 30 ק"מ ועד 40 ק"מ עם תחמושת לטווח ארוך. התומ"ת מופעל על ידי 5 אנשי צוות והוא בעל מערכת טעינה אוטומטית. מלבד הצבא הגרמני משמש התומ"ת גם את צבאות יוון ואיטליה.
AS-90 תומ"ת "הברייבהארט" הבריטי 155 מ"מ, הוצג לראשונה ב-1993 ומשמש עד היום כאחד התומ"תים המרכזיים בצבא בריטניה. מגיע לטווח של 24.5 ק"מ ועד ל 38 ק"מ עם תחמושת לטווח ארוך. 5 אנשי צוות. בעל מערכות ניווט וכינון מתקדמות. קיים גם גרסת AS-90D המותאמת ללחימה במדבר.
K9 Thunder תומ"ת דרום קוריאני 155 מ"מ, שפותח על ידי הסוכנות לפיתוחי הגנה וסמסונג עבור צבא דרום קוריאה. התומ"ת מיוצא למדינות נוספות בהם: פינלנד, אסטוניה, נורווגיה ומהווה בסיס לתומ"תים אחרים גמו ה-T-155 Firtina הטורקי וה-AHS Krab הפולני.
AHS Krab תומ"ת פולני 155 מ"מ, המשלב את תובת ה-K9 הדרום קוריאני עם צריח ה-AS-90 הבריטי ותותח 52 קליבר. הצבא הפולני הזמין 120 תומ"תים מהסוג הזה.
ארצ'ר (ARCHER Artillery system) הוא מיזם בינלאומי לפיתוח תותח מתנייע (תומ"ת) עבור שוודיה, דנמרק ונורווגיה. מערכת "ארצ'ר" כוללת תותח אוטומטי בקוטר 155 מ"מ ובאורך 52 קליבר, המותקן על גבי משאית 6x6. בנוסף, המערכת כוללת רכב נושא תחמושת, רכב לקימוש כללי (תמיכה) ויכולת ירי של פגזים מונחים מסוג "אקסקליבר". מגיע לטווח של 50 ק"מ ותשעה פגזים לדקה. 4 אנשי צוות ובמצב חירום 2.
Autonomous Truck Mounted Howitzer System) ATMOS) היא מערכת ארטילריה מודרנית מתוצרת סולתם מערכות. היא מורכבת מתותח הוביצר 155 מ"מ שנישא על משאית בעלת עבירות גבוהה (6x6). התותח משתמש בקליבר 155 מ"מ, קליבר נאט"ו הסטנדרטי ואורכו עומד על 52 קליברים. מערכת זו, תוכננה כדי לענות על דרישות הצבא המודרני במאה העשרים ואחת: קצב אש גבוה, מערכת טעינה אוטומטית, טווח מקסימלי גדול, מגוון מערכות המאפשרות להשיג דיוק גבוהה במגוון תנאים, ויכולות פרישה מהירה. בין מפעילי המערכת צבא אזרבייג'ן (מפעיל 5 מערכות), צבא קמרון (18 מערכות), צבא תאילנד (18), וצבא אוגנדה (6).
תומ"ת SIGMA 155 הוא תותח מתנייע מודרני ישראלי המורכב מתותח הוביצר בקליבר 155 מ"מ הנישא על גבי משאית בעלת עבירות גבוהה (10x10), מערכת בקרת ירי מתקדמת, קצב אש גבוה, מערכת טעינה אוטומטית, טווח מקסימלי גדול, מגוון מערכות המאפשרות להשיג דיוק גבוה במגוון תנאים, ויכולות פריסה מהירה. מערכת זו עתידה להיות התומ"ת של חיל התותחנים של צה"ל.
תותח AGM ראשי תיבות של Artillery Gun Module - זוהי מערכת תותח 155 מ"מ אוטומטית המתבססת על התותח של ה-Panzerhaubitze 2000 הגרמני, הניתנת להתקנה על גבי תובה של מגוון רק"מים. היא אוטומטית, קלה, זולה ודורשת פחות מפעילים מה-PZH 2000 עליה היא מתבססת. התותח הוצע לצה"ל כאופציה להצטיידות עתידית כתחליף ל-M-109.
תומ"תים בישראל
- ערך מורחב – תותחים מתנייעים בצה"ל
תותחים מתנייעים מהווים כיום את רובו המוחלט של המערך הארטילרי של חיל התותחנים הישראלי.
בשנותיו הראשונות השתמש החיל בארטילריה נגררת, אך כבר לקראת מלחמת ששת הימים החל החיל לעבור לשימוש בתותחים מתנייעים שתאמו את דוקטרינת לוחמת התמרון הצה"לית. החיל השתמש בעיקר בתותחים מתנייעים מתוצרת ארצות הברית, אך גם פיתח תומ"תים. רוב התומ"תים שפותחו על ידי החיל התבססו על תותח כבד (כגון 155 מ"מ או 175 מ"מ) שהותקן על תובה של טנק ללא צריח (כגון טנק השרמן).
כיום צה"ל משתמש בתומ"ת "דוהר" תומ"ת M-109 משודרג.
שולף הוא פיתוח ישראלי ייחודי של תומ"ת על בסיס של טנק מרכבה בעל טעינה אוטומטית וטווח של עד כ-40 ק"מ. הדגם מופעל על ידי 4 אנשי צוות וקצב אש שלו הוא 10 פגזים לדקה. בעל יכולת ירי ארטילרי מדויק תוך כדי תנועה עם שילוב GPS. השולף פותח בישראל באמצע שנות השמונים אך מעולם לא נכנס לשירות. בסך הכל יוצרו 2 כלים, אשר משמשים את התעשיות הביטחוניות לניסויים. בשנת 1987 הושלם התכנון, ודגמים ראשונים לאחר בדיקות מבצעיות היו אמורים להיות מוכנים בשנת 1993. עם זאת, דגם ניסיוני של השולף ביצע ירי מבצעי אחד בלבד, ממוצב סוג'וד, בכינון ישיר, בשנת 1990, במסגרת מבצע "נעים הליכות".
מסקנת דו"ח מבקר המדינה הייתה כי "אין מחלוקת במערכת הביטחון על רמתם הגבוהה של ביצועיו, אך צה"ל אינו מתכוון להצטייד בו בשל מחירו הגבוה".
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תותח מתנייע |
הערות שוליים
- ^ נעם ויטמן, נפרדים מהאמל"ח המיושן: נסגר הכוח האחרון של תותחי M-71, באתר דובר צה"ל, 22 באפריל 2014
36547670תותח מתנייע