שריון מרוכב
שריון מרוכב הוא מיגון לרכב קרבי משוריין וכלי רכב אחרים שמורכב מלוחות שריון העשויים ממספר שכבות של חומרים מרוכבים, סגסוגות מתכתיות וחומרים אחרים, כגון חומרים קרמיים, פלסטיק ואף חללי אוויר. השריון המרוכב שוקל פחות משריון פלדה (אם כי לעיתים תופס יותר נפח) ומספק הגנה שוות ערך לפלדה או טובה יותר. ניתן לתכנן שריון מרוכב כך שיהיה קל יותר וחזק יותר משריון פלדה, טיטניום או אלומיניום המסורתיים, אך בדרך כלל הוא יקר יותר. רוב טנקי המערכה המודרניים ממוגנים בסוג של שריון מרוכב, כאשר הרכב השריון המדויק משתנה ממדינה למדינה ונחשב לסוד צבאי. לעיתים, גם כלי רכב קלים יותר ממוגנים בשריון מרוכב.
השריון המרוכב תוכנן להתמודד בעיקר עם רקטות וטילי נ"ט עם ראש קרבי בעל מטען חלול: רקטות נ"ט קלות יותר יכולות להגיע לחדירה של כ-700 מ"מ פלדה הומוגנית[1] ואילו טיל נ"ט מודרני יכול לחדור למעלה מ-1000 מ"מ של פלדה הומוגנית, אחרי חדירת מיגון ריאקטיבי[דרושה הבהרה].[2]
בישראל מפתחים ומייצרים שריון מרוכב הגופים הבאים: צה"ל, רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, התעשייה הצבאית ופלסן סאסא.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ למשל רקטת PG-7VR.
- ^ למשל, ה-9M133 קורנט טוען ליכולת חדירה של עד 1200 מ"מ פלדה הומוגנית.
38571573שריון מרוכב