קנה (נשק)

תותח הוביצר בקוטר 240 מ"מ, שבו בולט הקנה הארוך

חתך לרוחב הקנה, המראה את שלושת סוגיו

קנה חרוק (של תותח 75 מ"מ מודל 1897)

הקנה הוא מרכיב עיקרי בכלי נשק המשמשים לירייה, כגון אקדח, רובה, מרגמה ותותח. הקנה הוא בצורת גליל חלול, שדרכו עובר הקליע מיד עם הירייה - הצתת אבק השרפה יוצרת תגובה כימית מהירה המשחררת כמות גדולה של גזים בתחתית הקנה, ולחץ הגז הפתאומי שנוצר דוחף את הקליע לאורך הקנה ומעביר אליו כמות גדולה של אנרגיה קינטית עד לשחרורו של הקליע מלוע הקנה. הקנה עשוי בדרך כלל ממתכת, והוא מקנה לקליע את הכיוון שבו יעוף.

מאפיינים של קנים:

• קליבר: הקוטר הפנימי של הקנה. זהו המאפיין הידוע ביותר של הקנה, המאפיין פעמים רבות את כלי הנשק כולו. כך, למשל, "תותח 105 מ"מ" או "רובה טו-טו" (רובה שקנהו בקוטר 0.22 אינץ'). הקליבר של כלי ירייה מתוצרת בריטניה וארצות הברית מצוין באינצ'ים, ובמרבית המדינות האחרות - במילימטרים.
• מבנהו הפנימי של הקנה (הנקרא "קדח"). מבחינה זו הקנים הם משלושה סוגים:
  • קנה חלק קדח
  • קנה מחורק, ובו חריטות דמויות סליל על הדופן הפנימית של הקנה, הגורם לקליע לצאת ממנו כשהוא מסתובב סביב צירו.
  • קנה עם חתך בצורת מצולע.
• אופן הכנסת הקליע לקנה. במרבית כלי הירייה המודרניים הקליע נטען לבית הבליעה, הנמצא בקצהו האחד של הקנה, ונורה דרך קצהו האחר של הקנה. במרגמה נטען הפגז דרך הקצה שדרכו הוא נורה.
• אורך הקנה. הגדלת אורך הקנה משפיעה על מהירות הלוע המוקנית לקליע ותורמת לדיוק גדול יותר במעופו, אך מסרבלת את כלי הירייה. לעיתים (בעיקר בתותחים) נמדד אורך הקנה יחסית לקליבר שלו, למשל, קנה שאורכו "800 וקוטרו "16, יסומן כקליבר 50/"16. לעיתים מיוצר רובה בדגמים אחדים - דגם עיקרי בעל קנה ארוך, דגם פחות נפוץ, למשימות מיוחדות, בעל קנה מקוצר, ודגם נוסף, בעל קנה ארוך במיוחד, לצליפה.

בדרך כלל לכלי ירייה יש קנה יחיד, אך רובי ציד מצוידים לעיתים בקנה כפול, ותותחים מסוימים הם מרובי קנים (לתותח M61 וולקן, למשל, שישה קנים), לשם הגברת קצב הירי.

חלק חשוב בתחזוקתו של כלי ירייה הוא ניקוי הקנה, בפרט לאחר הירי.

היסטוריה

הסינים, ממציאי אבק השרפה, השתמשו בקנים עשויים במבוק, שצורתו הטבעית היא כשל קנה. יצרנים אירופיים השתמשו תחילה בברזל חשיל (wrought iron). הסינים היו ראשוניים לייצר קני תותחים מברזל יציקה. ברונזה ונחושת היו חביבים על יצרני רובים, בזכות קלות עיבודם ועמידותם בפני חלודה. תותחים קדומים היו עבים מאד יחסית לקוטרם הפנימי. פגמי ייצור בקנים מוקדמים גרמו להתפוצצותם בעת הירי, עקב חוסר יכולתם לעמוד בלחץ שהופעל עליהם.