BTR-70
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | נגמ"ש |
| מדינה מייצרת |
 ברית המועצות |
| שנת ייצור | החל מ-1972 בשירות |
| דגם קודם | BTR-60 |
| דגם עוקב | BTR-80 |
| מערכה מרכזית | מלחמת אפגניסטן, מלחמת צ'צ'ניה. |
| מידע טכני | |
| אורך | 7.53 מ' |
| רוחב | 2.80 מ' |
| גובה | 2.32 מ' |
| משקל | 11.5 טון |
| מהירות |
80 קמ"ש (כביש) 45 קמ"ש (שטח) 10 קמ"ש (מים) |
| טווח פעולה | 600 ק"מ |
| מנוע | זוג מנועי בנזין, 120 כ"ס כל אחד |
| שריון | 7-10 מ"מ פלדה |
| צוות | 3 + 7 לוחמים |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | מקלע כבד 14.5 מ"מ KPV |
| חימוש משני | מקלע 7.62 מ"מ PKT |
ה-BTR-70 (מרוסית: БТР-70 קיצור של: Бронетранспортер המתורגם נושא גייסות משוריין) הוא נגמ"ש אמפיבי בעל 8 גלגלים, המשמש בדגם הבסיס שלו להובלה ולחימה של חיילים בשדה הקרב. ה-BTR-70 שודרג ופותח כפלטפורמה לעשרות גרסאות למטרות שונות.
הכלי פותח במהלך סוף שנות ה-60 כדגם עוקב ל-BTR-60 בסדרת ה-BTR ונכנס לראשונה לשירות הצבא האדום באוגוסט 1972. מלבד ברית המועצות הכלי יוצר במדינות שונות בעיקר כאלו שהיו חלק מברית ורשה והוא עדיין נמצא בשירות כיום במספר מדינות.
תיאור
ה-BTR-70 היינו המשך ישיר של פיתוח ה-BTR-60 ומהווה שדרוג של ה-BTR-60PB. פיתוחו החל בסוף שנות ה-60 בברית המועצות, אך הוא נכנס לשירות רק בשנת 1978 והוצג באופן פומבי לראשונה רק בשנת 1980.
הכלי דומה מאוד בצורתו לקודמו, ה-BTR-60, ההבדלים החיצוניים העיקריים הם קדמת כלי רחבה יותר ושריון בחלק הקדמי אשר מעניק יותר מיגון לצמיגים הקדמיים, כמו גם מיגון רב יותר על הנגמ"ש כולו. ה-BTR-70 אמפיבי לחלוטין (בדומה לדגמים המאוחרים של קודמו), כאשר ההנעה במים נעשית על ידי מנוע סילון מים אחד והכלי מגיע למהירות 10 קמ"ש לערך במים.
הנגמ"ש מחולק פנימית לאזור צוות הנגמ"ש בקדמת הכלי ותא לוחמים בחלק האחורי. צוות הנגמ"ש כולל נהג ומפקד היושבים זה לצד זה בקדמת הכלי, כאשר מקלען מפעיל את המקלע הכבד בצריח. תא הלוחמים מכיל מושבים ל-7 לוחמים היושבים גב אל גב כאשר הם פונים כלפי צידי הכלי, זאת כדי להשתמש בחרכי הירי.
מלבד יכולותיו האמפיביות של הכלי, ה-BTR-70 כולל יכולת סינון אב"כ ואיטום הכלי כדי לפעול בסביבות עוינות מבחינת אב"כ. צריח הנגמ"ש הוא צריח מסוג BPU-1 אשר בתוכו מותקן מקלע כבד 14.5 (KPVT) ומקלע מקביל 7.62 (PKT) שהופעלו על ידי מקלען בעמדת הצריח מאחורי הנהג והמפקד, צריח מסוג זה מותקן גם על ה-BTR-60PB וה-BRDM-2. ה-BTR-70 כולל שני פתחים בצידי הכלי (בין זוג הסרנים הקדמי לזוג האחורי), שני פתחים בגג תא הלוחמים אשר נפתחים כלפי חוץ ומאפשרים לחימה ושיגור טילים[1] מתוך הכלי, ושני פתחים על גג החלק הקדמי לשימוש המפקד והנהג.
הנגמ"ש תוכנן על ידי צוות מהנדסים של מפעלי גא"ז בניז'ני נובגורוד ובמשך 5 שנים (עד לשנת 1981) היה מיוצר במפעל זה. החל משנת 1981 ייצורו עבר למפעל אחר בעיר ארזמס.
ה-BTR-70 משרת כיום בעיקר במדינות הגוש הסובייטי וברית ורשה לשעבר ביניהם רוסיה (כ-2,000 כלים), אוקראינה (כ-1,026 כלים), פקיסטן (כ-750 כלים) ובלארוס (כ-446 כלים). מלבד מדינות אלו, משרת הנגמ"ש על דגמיו השונים במספרים מצומצמים במדינות נוספות בעיקר במרכז אסיה.
יתרונות וחסרונות
ה-BTR-70 היווה שיפור משמעותי ביחס לקודמו, אולם העיקרון של שני מנועי הבנזין נשמר. למרות שמכלי הדלק של ה-BTR-70 הופרדו מתא המנוע, המנועים צרכו 72 ליטר ל-100 ק"מ על הכביש או 116 ליטר בנסיעת שטח. הסיכון להתלקחות הדלק ולשריפה עדיין גבוה משמעותית בהשוואה לכלי רכב המונעים בדיזל. בנוסף, הדלתות החדשות בין זוג הגלגלים השני והשלישי היו קטנות למדי והקשו על הכניסה והיציאה של החיילים מן הכלי ואליו.
דגמים עיקריים
.JPG)
ברית המועצות ורוסיה
- BTR-70V: דגם שדרוג מאוחר בעל צריח ה-BTR-80 במקום צריח הכלי המקורי.
- BTR-70M: דגם שדרוג שעבר 'מודרניזציה', בעל צריח, מנוע סולר בדומה ל-BTR-80, כמו גם חלק אחורי משודרג.
- SPR-2 Rtut-B: דגם לוחמה אלקטרונית, כנגד פגזי ארטילריה.
- BTR-70K: דגם פיקוד של הכלי, בעל ציוד קשר, גנרטור וציוד ניווט נוסף.
- BTR-70KShM: דגם פיקוד שמיועד לתפקד כעמדת פיקוד ניידת.
- BREM: דגם נגמ"ש חילוץ, ללא צריח ובעל מנוף.
אוקראינה
- BTR-70D: דגם בעל מנוע 300 כ"ס ופתחי יציאה בצידי הכלי (בין הגלגלים).
- BTR-70DI: דגם בעל מנוע 276 כ"ס. לדגם זה קיימת אפשרות להתאמה של צריחים מסוגים שונים לפי הצורך.
- BTR-70SM: דגם אמבולנס ממוגן ללא נשק, בעל עיצוב שונה מעט.
גרמניה המזרחית
- SPW 70: (ר"ת של: Schützenpanzerwagen) הכינוי של ה-BTR-70 אשר יוצר ברישיון ברומניה ונמכר לגרמניה המזרחית.
- SPW 70S: דגם פיקוד.
רומניה
- BTR-70: מיוצר ברישיון ברומניה.
- TAB-77: גרסת שדרוג רומנית, כחלק ממשפחת נגמ"שי ה-TAB. הגרסה כוללת מנוע סולר 132 כ"ס, צריח ומערכת בקרת אש משודרגים.
הרשות הפלסטינית
50 כלים מסוג BTR-70, מעודפי הצבא הרוסי נתרמו על ידי רוסיה לרשות הפלסטינית באישור מדינת ישראל בשנת 2008. הכלים נמסרו דרך ירדן במטרה לעזור למנגנוני הביטחון הפלסטינים להילחם נגד ארגוני המחבלים.[2]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: BTR-70 |
- מפרט הדגמים השונים כולל תמונות באתר אינטרס.
- תיאור הכלי באתר מיליטרי פקטורי.
הערות שוליים
- ^ לצוות הכלי הייתה היכולת לשאת בתא הלוחמים משגרים מסוגים שונים לשימוש נגד מטוסים בעיקר, ביניהם ה-9K38 איגלה, ה-9K34 סטרלה-3 ומטולי רימונים.
- ^ ידיעה מתוך סוכנות הידיעות RIA Novosti הרוסית (קישור לידיעה).
| רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים | T-84 Oplot-M • T-90 • T-84 • T-80 • T-72 • IT-1 • T-64 • T-62 • PT-76 • T-55 • T-10 • ארמטה T-14 | |
| נגמ"שים | BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80 • BTR-70 • BTR-60 • BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50 • MT-LB | |
| נגמ"שי לחימה | BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3 • BMP-2 • BMP-1 • T-15 ארמטה | |
| תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
| ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
| טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה • 9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה • OTR-23 אוקה • 9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P | |
| רק"ם נ"מ | SA-22 • SA-19 • ZSU-23-4 • ZSU-57-2 • BTR-152A\D\E • BTR-40A | |
| מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 | |
37702517BTR-70