תובה

איור של מבנה הטנק מתחילת המאה ה-21 (מרכבה סימן 4מ)

תובה (תֻּבָּה; אולי מן תיבה, באנגלית: Chassis) היא השלדה של רכב קרבי משוריין, שבה נמצאות המערכות האוטומטיביות של כלי הרכב, בהן המנוע, ממסרת, המזקו"ם (או הגלגלים), מכלי דלק ותא הנהג. התובה ממוגנת בדרך כלל במעטפת שריון כבדה.

לעיתים קרובות תובה אחת (למשל של טנק או נגמ"ש) משמשת בסיס למשפחה שלמה של כלי רכב משוריינים. דבר זה נעשה הן בתכנון מראש (תובה אחת מתוכננת למשפחה שלמה של כלי רכב והתקנת המרכבים השונים היא פשוטה יחסית, כגון משפחת הסטרייקר) והן בתכנון שבדיעבד, כלומר בהסבת תובות באופן שלא היה בתכנון המקורי (לדוגמה: הסבת טנק ה-T-55 לנגמ"ש "אכזרית" על ידי צה"ל).

חלקי התובה

שלדת רכב – המהווה מסגרת לכלי הרכב כולו ואליה מתחברים המכלולים השונים, כגון חטיבת הכוח, מערכות ההנעה והמרכב.
תא הנהג – נמצא בחזית התובה, וממנו מפעיל הנהג את הכלי ומנווט אותו.
חטיבת כוח – כוללת את המנוע והממסרת, ומספקת כוח מניע לכלי ולכלל מערכותיו.
מערכות הנעה:
- המַזְקוֹ"ם (מערכת זחלים, קפיצים ומרכובים) הוא כינוי למכלול המניע של הטנק הכולל זחלים, מַרכּוֹבים (בוגים) וקפיצים (בולמי זעזועים).
- גלגלים אופניים – במספר כלי רק"ם, לרוב נגמ"שים ושיריוניות, במקום מזקו"ם מונע כלי הרכב על גבי גלגלים עטויי צמיגים בדומה לטרקטורים ומשאיות כבדות.
מכלי דלק – נושאים את הדלק הדרוש לפעילות חטיבת הכוח.
שריון לכלי רכב – לוחות שריון, יציקות פלדה ומיגונים נוספים המגינים על התובה, המערכות המכניות שבה ואנשי הצוות הנמצאים בה.
מרכב – החלק הייעודי של כלי הרק"ם, המותקן על התובה. דוגמאות למרכבים כוללים: צריח נושא תותח טנק בטנקים, תא לוחמים בנגמ"שים, משגר רקטות או תותח הוביצר בכלי ארטילריה, וכדומה.
בתובה אפשר גם לשאת תחמושת וציוד נוסף.