פרא (רכב קרבי משוריין)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | משחית טנקים/טנק טילים |
| מדינה מפתחת |
 ישראל |
| מדינה מייצרת |
ישראל |
| משתמשים עיקריים |
 צה"ל |
| שנת ייצור | 1985 |
| מערכה מרכזית | מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן |
| מידע טכני | |
| אורך | 9.3 מטרים |
| רוחב | 3.65 מטרים |
| גובה | 3.1 מטרים |
| משקל | כ-65 טונות |
| מהירות | כ-50 קמ"ש |
| טווח פעולה | כ-500 קילומטר |
| מנוע | דיזל, 900 כוחות סוס. |
| שריון | פלטות בזוקה בצידי התובה, מיגון ריאקטיבי בחזית הצריח. |
| צוות | 4 לוחמים |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | 12 טילי תמוז |
| טווח מקסימלי | 25 ק"מ |
| חימוש משני | 2 מקלעי מאג 7.62 מ"מ, מרגמה חיצונית 60 מ"מ, 12 מדוכות עשן. |
פרא הוא רכב קרבי משוריין בשירות חיל התותחנים הישראלי, המבוסס על תובת טנק המגח. לדרישתו של צה"ל, הוסב הטנק והותקנו בו משגר מתרומם בעל 12 קנים המכילים טילי תמוז, וכן תורן תצפית המגיח מן הכלי ומאפשר לצוות לאתר מטרות אויב מרוחקות ולהשמידן במדויק. הפרא פותח ברפאל ובתעש בשנות השמונים כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים, וזאת כדי להתמודד עם דיוויזיות הטנקים של צבאות האויב.
על מנת להקשות על כוחות האויב לזהות את הרכב ולהשמיד אותו, הותקן ברכב תותח דמה, שמעניק לפרא מראה של טנק רגיל ומאפשר לו להיטמע בין הטנקים הרגילים שמשתתפים בקרב. בעבר לתותח היה יתרון נוסף, שכן קיומו של הפרא היה סודי בזכות העובדה שהוא דומה מאוד לטנק המגח.
רקע
בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, עבר צה"ל מספר שינויים מערכתיים ותפיסתיים אשר נועדו לתקן ליקויים ונקודות חולשה שנתגלו במלחמה[1][2]. כחלק משנויים אלו, בתחילת שנות השמונים פנה צה"ל אל התעשיות הביטחוניות בדרישה לפיתוח אמצעי לחימה אשר ישמרו על עליונותו של צה"ל בשדה הקרב העתידי.
בנוסף לזאת, במהלך מבצע שלום הגליל נתקלו כוחות צה"ל לראשונה בטנקים סובייטים מדגם T-72, אשר הופעלו על ידי השריון הסורי[3]. טנקים אלו גילו עדיפות על פני טנקי המערכה של צה"ל במספר היתקלויות שונות (דוגמת קרב סולטן יעקב), ומיגונם אף נחשב לעמיד בפני הפגזים הנפיצים של חיל השריון הישראלי, אך לא בפני הפגזים הקינטיים העשויים מיציקת טונגסטן (כמו של גרמניה ושל רוסיה) - שהנם בטיחותיים לסביבה, בניגוד לפגזי אורניום מדולדל של אנגלו-אמריקה.
אחד הפיתוחים עליהם שקדה מערכת הביטחון כדי לתת מענה לאיומים אלו היה ה"מדרס", לימים התמוז דלעיל, למטרת פגיעה סלקטיבית בטנקים בעומק שטח האויב. כנשק בעל קצב אש נמוך, מסובך ויקר אך עמוק ומדויק. ממערכת זו נגזרו הרבה שנים מאוחר יותר טילי "הספייק" - סדרת טילי נ"ט מונחים אשר יוכלו לפגוע במדויק בטורי השריון של האויב ולחדור את המיגון שלהם[4]. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נכנס לשירות בחיל הרגלים טיל ה"גיל", דגם של ה"ספייק" לטווח קצר-בינוני.
עם התקדמות פיתוחו של הטיל, התעורר הצורך בפיתוח "הפרא" - פלטפורמה משוריינת שתוכל לשגר את הטילים מן החזית לעבר טנקי האויב[5].
פיתוח
בעידודם ובסיועם של האלופים קותי אדם ודן שומרון, החלה חטיבת אמל"ח יבשה במפא"ת (משרד הביטחון) בראשותו של אל"ם (מיל') בני בית אור (בֶּנגָה) בפיתוח פרויקט "הפרא". על ניהול הפרויקט הופקד תא"ל (מיל') שמואל יכין (שמוליק) בשותפות עם ישי וקסלר ממפח"ש. יחד עם אנשי המחלקה, פעלו השניים לקידום בנייתו של הפרא ברפא"ל.
רפא"ל הייתה זו שפיתחה הן את הטילים והן את המערכות הממוכנות והמשגרים, אך לימים הוחלט ליטול את הייצור מרפא"ל ולהעבירו לתעשייה הצבאית.
תחת האלוף אורי שגיא הבשילה המערכת וצה"ל החל להצטייד בכלים. ההצטיידות נעשתה תוך הקמת יחידות מבצעיות ייעודיות (דוגמת יחידת מיתר). יחידות אלו נֵהגו על ידי אל"ם בני בית אור, וזה אף היה למפקדן הראשון[5][6].
הנדסה
פיתוחו ההנדסי של הפרא התבסס על טנק המגח 5 (תובת פטון M48A5). דמיונו של הפרא לטנק המגח נשמר מאחר שהותקן בו צינור פח המדמה את קנה התותח. הפרא נועד לשמש כפלטפורמה לשיגור טילי תמוז, להם טווח תקיפה של 25–30 ק"מ, תוך שהוא מוסווה כטנק. הכלי חומש במשגר טילים בעל 12 זבילים בתוך צריח ממוגן, הניתן לפרישה לצורך ירי וכן לטעינה מחדש.
טיל התמוז
ערך מורחב – ספייק
חימושו המרכזי של הפרא הוא טיל תמוז. משגר הטנק מכיל 12 טילים המוכנים לשיגור מיידי, ובבטן הטנק טילים נוספים הניתנים לטעינה מחלקם האחורי של קני השיגור[7].
טיל התמוז הוא שמו הצה"לי של הדגם המתקדם ביותר בסדרת הטילים נגד טנקים של רפא"ל (בחו"ל משווקת החברה את סדרת הטילים תחת השם "Spike" ואת הדגם המתקדם תחת השם "Spike-NLOS"[8]). הטיל פותח בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 כדי לתת מענה לאיום חדירת טורי שריון עוינים לארץ - כפי שהתרחש במלחמת יום הכיפורים[9]. הרעיון העומד בבסיסו של הטיל הוא דילול טורי השריון של האויב עוד לפני שאלו מגיעים לטווחי ירי יעילים, המסכנים את כוחותיו של צה"ל. הטיל נע לעבר המטרה במסלול בליסטי, וזאת כדי לפגוע בחלקם העליון של כלֵי האויב, שלרוב נוטים להיות חסרי מיגון משמעותי. הכוונת הטיל נעשית באופן ידני על ידי מפעיל מוסמך. המפעיל מנחה את הטיל למטרתו באמצעות שליטה בכנפוני ייצוב המחוברים לגופו של הטיל, ובהתאם לתמונת המטרה המתקבלת ממטע"ד אלקטרו-אופטי המותקן בראש הטיל ("מצלמת עין הטיל").
מכיוון שפרויקט זה נועד להפתיע את חילות השריון של סוריה ומצרים, הוגדרה סדרת הטילים כמסווגת, ובשל כך הייתה אסורה בפרסום במשך שנים. סיווג זה בוטל בשנת 2011[10].
סיווג ביטחוני
כבר מראשיתו של הליך בניית מערך החימוש המדויק סוּוג הפרויקט כסודי, ופיתוחו של הפרא והטילים אותם הוא נושא נעשו תחת מעטה סודיות כבד. הצורך בחשאיות זו נגזר מיעודה של המערכת, שכן זו נוצרה על מנת שתהווה גורם הפתעה אסטרטגי במערכה העתידית אליה תידרש ישראל, ותעניק לכוחותיה הלוחמים יתרון משמעותי[11].
בראשית שנת 2011 התקבלה בצה"ל החלטה לחשוף את יעודה של עוצבת קלע דוד, יחידותיה ואמצעי הלחימה שברשותה[12]. בהחלטה זו נכללו, בין היתר, טיל התמוז האלקטרו-אופטי, וכן ה"חפיז" - נגמ"ש ייעודי לשיגור טילים אלו. למרות חשיפת הטילים ורכב השיגור העורפי (החפיז), הוחלט שלא לחשוף את טנק הפרא, אשר בזכות מיגונו משמש כמשגר קדמי.
למעט חשיפה בודדת של הכלי במהלך מלחמת לבנון השנייה (בתצלום עיתונאי שדלף, ובו הוא נראה מאחור), סודיותו של הפרא נשמרה בהצלחה קרוב לשלושה עשורים. עם זאת, בשנת 2013 צילם עיתונאי זר[13] צמד טנקי פרא בסמוך לגבול הסורי ברמת הגולן, והתמונה עוררה התעניינות רבה באתרי אינטרנט ביטחוניים בחו"ל[14][15]. בעוד שתמונות מסוג זה, שפורסמו בשוגג על ידי כלי תקשורת ישראליים הוסרו במהירות בהוראת הצנזורה הצבאית[16], התמונות שפורסמו באתרים הזרים, שאינם כפופים לצנזורה, זכו להדגשה רבה.
לאור חשיפת הכלי בחו"ל, ולאור השנויים במפת האיומים במזרח התיכון[17], פנו מנהלי פורום צבא וביטחון באתר פרש לצנזורה הצבאית בבקשה להסיר את סיווגו הביטחוני של הכלי. הבקשה התקבלה, וביולי 2015 שונה מעמדו של הכלי "לבלתי מסווג".
שימוש מבצעי
הפרא הופעל לראשונה באופן נרחב במלחמת לבנון השנייה. כמו כן, נעשה שימוש בכלי במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן, וכן בתקריות אש בין צה"ל לצבא סוריה בעשור השני של המאה ה-21.
ראו גם
 |
לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו פורטל צה"ל. |
קישורים חיצוניים
- חשיפה בלעדית לפורום צבא וביטחון: טנק "פרא" המשגר טילי תמוז, פורום צבא וביטחון בפרש.
מבט - רובי המרשלג עם אנשי מערך טילי תמוז המוצבים בגולן, ערוץ היוטיוב של רשות השידור, 24 בספטמבר 2015- אודי עציון, "אחרי 30 שנה: הטנק הסודי נחשף", ידיעות אחרונות, 15 ביולי 2015.
- אל"ם (במיל') שאול נגר, טנק ושמו "פרא" - חשיפה ראשונה, אתר יד לשריון.
- הקלטה של מצלמת "עין הטיל" בה חיילי היחידה משמידים טנק הנמצא בתנועה, ערוץ דובר צה"ל ביוטיוב.
הערות שוליים
- ^ חשיפת דוח ועדת אגרנט לחקירת אירועי מלחמת יום הכיפורים, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.
- ^ פחות מפקדות, יותר עוצמה – תא“ל (מיל‘) אריה מזרחי, באתר IsraelDefense.
- ^ חרפת קרב סולטאן יעקב - ד"ר אורי מילשטיין, באתר News1.
- ^ מערך החימוש המדויק - היסטוריה, באתר זרוע היבשה.
- ^ 5.0 5.1 פלטפורמת שיגור טילי תמוז ייחודית ומטעה – טנק ה"פרא" נחשף, באתר IsraelDefense.
- ^ דף הפייסבוק של אל"ם (מיל') בני בית אור בו חשף את הדברים לאור היתר הצנזורה, באתר פייסבוק.
- ^ חשיפה בלעדית לפורום צו"ב "פרש": טנק "פרא" המשגר טילי תמוז, פורום צבא וביטחון בפרש
- ^ SPIKE - Family of Multi-Purpose Tactical Missiles, אתר רפא"ל
- ^ מערך החימוש המדויק, באתר זרוע היבשה.
- ^ דניאלה בוקור, אחרי שנים של הצלחות: חיל התותחנים חושף את טיל הסודי "תמוז", באתר דובר צה"ל
- ^ אור הלר, האתגר הבלתי צפוי של יחידת טילי ה"תמוז", באתר IsraelDefense.
- ^ דניאלה בוקור, אחרי שנים של הצלחות: חיל התותחנים חושף את טיל הסודי "תמוז", אתר צבא ההגנה לישראל (מאורכב מהמקור)
- ^ תמונתו של עאטף ספאדי עבור סוכנות EPA - קיץ 2013.
- ^ IDF deploys new "Magach" tank, אתר !SNAFU.
- ^ ?New Magach, אתר Tank Net (אורכב מהמקור)
- ^ ידיעה על נפילת רקטות מיום ה-27.1.15 - תמונת הכתבה חשפה את הפרא והוסרה כעבור זמן קצר, אתר ynet.
- ^ בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה חדל צבא סוריה מלהתקיים במתכונתו המוכרת, וצה"ל פסק לראות בו איום ממשי.
פרא (רכב קרבי משוריין)38633338Q20948694