רוגם
רוגם (או רוג'ום[1]; בערבית: رُجْم, תעתיק מדויק: רֻגְ'ם, רבים: رُجُوم, רֻג'וּם) הוא תל עפר ואבנים המורמים מעל קבר או קברים. הוא ידוע גם בשמות: תל קבורה, טומולוס, או קורגאן. וניתן למצאו ברחבי העולם. התלים מורכבים בעיקר מאבנים ולעיתים נקראים בשם גלעד. רוגם ארוך הוא תל קבורה פרהיסטורי מהעת העתיקה, הבנוי בצורת מלבן או טרפז ולרוב משמש עבור מספר קברים.
שיטת ההטמנה בקרקע עשויה להיות משולבת עם דולמן, סיסט (cist), מתחם קבורה או חדר קבורה. דוגמאות לרוגם ארוך ניתן למצוא במיס האו.
אתרים ברחבי העולם
קורגאן היא מילה שמוצאה טורקי והיא הושאלה מהשפה הרוסית. באוקראינה ורוסיה ישנם קורגאנים מלכותיים עבור המושלים הורנגים, כדוגמת הקבר השחור הממוקם בצ'רניהיב שבאוקראינה (נחפר במאה ה-19. קברו של אולג נסיך קייב. והגבעה רחבת הממדים עבור רוריק בנובגורוד שברוסיה.
קורגאנים חשובים נוספים נמצאו באוקראינה ודרום רוסיה ומשויכים לעמי הערבה העתיקים יותר. בעיקר הסקיתים. התרבויות שנמצאו באופן טבעי המשיכו לתוך מרכז אסיה ובפרט באזור קזחסטן.
ישנם אתרי רוגם רבים ברחבי העולם. באלבניה נמצא אחד המונומנטים הפרהיסטוריים הבולטים. בבולגריה נמצאים הקבר התראקי בקאזאנלק והקבר התראקי בסוושטארי שהוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. בקרואטיה ישנם אלפי רגמים בסמוך לים האדריאטי שנבנו מתקופת הברונזה התיכונה ועד סוף תקופת הברזל.[2] בבריטניה, מגוון רחב של סוגי רוגמים היו בשימוש נרחב עבור קבורת המתים מתקופת האבן החדשה המאוחרת ועד סוף תקופת הברונזה (2900-800 לפנה"ס). בצ'כיה של ימי הביניים הסלאבים נהגו לקבור את המתים באזור שמסביב לפראג תחת רוגמים. בגרמניה תלי הקבורה נקראים האגל-גראב (Hügel-Grab) ונמצאים באזורים רבים כדוגמת מרבורג.
באיטליה נמצאו רוגמים אטרוסקים ששימשו עבור האצולה האטרוסקית החל מהמאה ה-7 לפנה"ס ולרוב היו קברי משפחות ושימשו במשך דורות עבור אותה משפחת אצילים. הם קברו את המתים עם חפצי ערך רבים, רהיטים, ציורים המייצגים את ההלוויה או חיי המתים. ונמצאו בערים אטרוסקיות כגון, ויי שהייתה נקרופוליס חשוב.
בפורטוגל נתגלו אחד הביטויים הצפופים ביותר של השימוש במגליתים. בצפון פורטוגל יש יותר מ-1000 רוגמים פרהיסטוריים מאוחרים. הם בדרך כלל קיימים בקבוצות. שיטת הטמנתם בקרקע בדרך כלל משולבת בדולמן. הם מתוארכים מ-1900-4450 לפנה"ס. גובהם מגיע עד ל עד 3 מטרים, בקוטר של 6–30 מטרים. רובם עשויים מערמות עפר ואבנים, אך המאוחרים יותר מורכבים ברובם מאבנים. בפורטוגל הם נקראים מאמוס (mamoas) מן המילה ממולס (בלטינית:mammulas), שניתנו להם על ידי הרומאים בשל צורתם המזכירה חזה של אישה.
ביוון נמצאים כמה מתלי הקבורה הבולטים בעולם. קברי המקדונים בורגינה כוללים את קברם של פיליפוס השני (359-336 לפנה"ס), אביו של אלכסנדר הגדול (336-323 לפנה"ס). כמו גם את קברו של אלכסנדר הרביעי (323-309 לפנה"ס), בנו של אלכסנדר הגדול. כמו כן מספר רב של קברים מתקופת יוון המיקנית נמצאים באתר של אגממנון במיקנה, ובאתרים אחרים ליד אולימפיה ופילוס, ובעיקר בחצי האי פלופונסוס ליד אתרי התקופה המיקנית ויישובים מתקופת הברונזה. במרכז יוון ישנם רוגמים רבים, חלקם נחפרו, ואחרים לא. הבולט שבהם משמש לקבורה עבור הלוחמים שנפלו במהלך קרב מרתון באתונה.
באסיה הקטנה ישנם מספר אתרים בהם ניתן למצוא את הדוגמאות הגדולות ביותר של תלים מלאכותיים ברחבי העולם. וכוללים תלי קבורה של הממלכות: לידיה, פריגיה וקומגנה.
בארצות הברית תלי הקבורה קשורים בעיקר לתרבות והאדריכלות האינדיאנים. אף על פי שרבים מהתלים נהרסו כתוצאה מחקלאות, ביזה, בניית כבישים, ובנייה בכלל. חלקם שרדו, בעיקר לאורך נהרות מיסיסיפי, טנסי ואוהיו ותלי ספירו (Spiro Mounds)[3] באוקלהומה.
רגמים בישראל
בישראל דגמי שדות קבורה קיימים ברמת עבר הירדן המזרחי, במישורי הבזלת בגולן, ובבקעת הירדן והר הנגב. כאשר הריכוזים הגדולים של רגמים נתגלו בראשי רכסים ובגבעות הסמוכות ליישובים בהר הנגב כדוגמת חורבת הר ירוחם. הרגמים בחורבה עשויים מתיבות אבן מאבנים גדולות שהונחו על הסלע הטבעי. רצפת התיבות רוצפה באבנים קטנות ושטוחות עליהן הונח הנפטר או חלק מעצמותיו. כן נוספו לקבורה כלי מנחה עשויים חרס, נחושת וחרוזים. התיבה כוסתה, גם כן, באבנים שטוחות ומסביבה נבנה מעגל מאבנים אנכיות שכל שטחו מולא באבנים כך נוצר גל אבנים ועפר שגובהו בין 0.5-1.5 מ'.[4]
רגמים בירושלים
ערך מורחב – רגמים בדרום מערב ירושלים
בסמוך לגבולותיה המערביים של ירושלים (בבית זית, עיר גנים, קריית מנחם וגבעת משואה) תועדו 19 רוגמים. אף על פי שמדידה מוקדמת נעשתה בשנת 1870, התיעוד הרשמי הראשון נעשה ברוגם מס' 2 (כיום בלב שכונת גבעת משואה) ב-1923 על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט והרוגם האחרון (מס' 4) נחפר על ידי גבריאל ברקאי בשנת 1983. חלק מהרוגמים נפגעו או נהרסו בשל הבנייה המודרנית. בחפירת הצלה שנעשתה ברוגם 4 התגלה ממצא של חותם למלך.
גלגל רפאים
- ערך מורחב – גלגל רפאים
דוגמה נוספת לרוגם בישראל הוא גלגל רפאים המוכר גם כגילגל רפאים (בערבית: رُجْم الهِرّي, בתעתיק לעברית: רֻגְ'ם אל הִרי, שמשמעותו גל האבנים של חתולי הבר) - מעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק הנמצא ברמת הגולן, בקרבת מושב יונתן וכ-16 קילומטרים מזרחית לחופה הצפוני של הכנרת.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Barkay, Gabriel (2003). "Mounds of mystery: where the kings of Judah were lamented". Biblical Archaeology Review. 29 (3): 32–9, 66, 68.
קישורים חיצוניים
- Mounds of Mystery, Gabriel Barkay, BAR 29:03, May/Jun 2003., באתר cojs.org (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מנשה הראל, הנוף, הטבע והאדם במקרא, עמ' 181, באתר גוגל ספרים
- ^ Goran Majetić (9 ביולי 2008). "Tumulusi u Hrvatskoj - veličanstvene prapovijesne "piramide"". נבדק ב-8 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) (בקרואטית) - ^ Spiro and the Arkansas Basin, באתר אוניברסיטת טקסס באוסטין (באנגלית)
- ^ מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל, יחידות 4–5 , עמ' 102, באתר גוגל ספרים
25491087רוגם