ברין קל'י ד'י

ברין קל'י ד'י
Bryn Celli Ddu
מידות
שטח	כ-83.2 מ"ר
קוטר	כ-26.5 מטרים
היסטוריה
תקופות	התקופה הנאוליתית
נבנה	4000 לפנה"ס
סוג	רוגם קבורה
אתר ארכאולוגי
חפירות	1929-1928
ארכאולוגים	וילםרד ג'יימס המפ
גישה לציבור	פתוח לציבור
מיקום
מדינה	ויילס, הממלכה המאוחדת
מיקום	דרום-מזרח אנגלסי
	(למפת ויילס רגילה) קארדיף סוונסי ניופורט רקסהאם בארי אנגליה הים האירי אנגלסי ברין קל'י ד'י

ברין קל'י ד'י (בוולשית: Bryn Celli Ddu; 'גבעת החורש האפל') הוא רוגם קבורה, שנבנה בסוף תקופה הנאוליתית ומצוי בדרום-מזרח האי אנגלסי, ויילס.

האתר עבר לפחות שלושה גלגולים, הממצאים המוקדים ביותר מצביעים על הקמתו סביב 3,500 לפנה"ס מתקופה זו נתגלו שאריות גזעי עץ ששימשו למבנה לא ידוע. כ-1,000 שנים מאוחר יותר הוקם במקום הנג' אבן שהורכב מטבעת אובלית של 17 סלעים ניצבים שתוחמה על ידי חפירה וטבעת אדמה מוגבעת. בבסיסם של חלק מהסלעים נמצאו שאריות אדם שרופות מה שמרמז על שימוש באתר להעלת קורבנות אדם, במרכז ההנג' נמצאה אבן מעוטרת בדימויי נחש שניצבה כנראה במרכז האתר הקדום. כ-1,000 שנים נוספות לאחר מכן וסביב 2,000 לפנה"ס האתר עבר שינוי משמעותי, הסלעים כולם מלבד אחד נופצו או הופלו ובמקום ההנג' הוקם רוגם הקבורה. הרוגום המקורי כלל גבעה גדולה מזו הנראית כיום אשר סביבה חומת אבנים שתחמה את הגבעה לאורך טבעת ההנג' הקדומה, מעבר האבן שהוביל למרכז הרוגום ומקום הקבורה הפנימי היה כולו מכוסה מתחת לגבעת האדמה עם פתח אבן.

חפירות ארכאולוגיות ומחקר

האתר התגלה בסוף המאה ה-18, וב-1796 הוא נכלל ברישום הדולמנים באי אנגלסי. בשנת 1802 תיאר הויקאר והארכאולוג ג'ון סקינר את האתר כחלק מסיור שלו באנגלסי, בתיאורו (שהתפרסם רק כמאה שנה מאוחר יותר ב-1908), תיאר סקינר את הרוגם, וסיפר איך הוא התגלה מספר דורות לפני כן על ידי איכר שחיפש אבנים לבנייה. הארכאולוג וילפרד המפ ערך חפירה באתר ב-1928-9, בחפירה זו נמצאה אבן בעלת חריטות שניצבה בעבר מול הרוג'ום, אבן זו הועברה למוזיאון הלאומי של ויילס ובמקומה מוצג כיום העתק במקום בו הוצבה במקור. בנוסף לכך האתר כולו שוחזר וגבעת האדמה שנשחקה לאורך השנים הוחזרה מעל למעבר האבן כדי לדמות את המראה המקורי, אם זאת הגבעה כיום נמוכה וקטנה מהגבעה המקרוית שככל הנראה הגיעה עד לכדי אבני השפה המקיפים את האתר.

במחקר מ-1998 נתגלה כי האתר נבנה בזווית התואמת את נקודת ההיפוך הקייצית, מה שמצביע שהאתר שימש גם כלוח שנה חקלאי (בדומה לאתרים אחרים ברחבי האיים הבריטיים).