גלגל רפאים
גלגל רפאים המוכר גם כגילגל רפאים (בערבית: رُجْم الهِرّي, בתעתיק לעברית: רֻגְ'ם אל הִרי, שמשמעותו גל האבנים של חתולי הבר) הוא רוגם ומעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק הנמצא ברמת הגולן, בקרבת מושב יונתן וכ-16 קילומטרים מזרחית לחופה הצפוני של הכנרת, במרכז מישור נרחב המכוסה מאות דולמנים. בקרבת המקום נמצא יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה.
האתר בנוי כקומפלקס העשוי מיותר מארבעים ושניים אלף אבני בזלת המסודרות במעגלים. במרכז האתר בנוי תל אבנים בגובה של כ-6-5 מטרים, המוקף מספר שכבות מעגליות של מצבורי אבנים. חלקן יוצרות מעגל מושלם וחלקן פתוחות. היקפה של החומה החיצונית ביותר קרוב לחצי קילומטר וקוטרה הוא יותר מ-150 מטרים. ככל הנראה נבנה גלגל רפאים לקראת סוף התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל וחוקרים מעריכים שנבנה באלף השלישי לפנה"ס ונוסף אליו מתחם קבורה באלף השני לפנה"ס.
ישנן השערות שונות אודות הייעוד והמטרה לשמה נבנה האתר, החל מלוח שנה קדום המבוסס על השמש ועד קבר או אתר פולחן.
מקור השם
בעברית נקרא האתר "גלגל רפאים" משום שנאמר במקרא שהרפאים היו תושביו הקדמונים של אזור הבשן - הגולן המודרני, שבו שוכן האתר, עם של ענקים שכינויים המקראי היה "רפאים". בשל כך, לדעת אנשים דתיים מסוימים, נוצר המקום על ידי ענקים, ומהווה הוכחה לפעולתם של ענקים באזור. מקורו של המונח "גִּלְגָּל" או "גַּלְגַּל" הוא הצורה המעגלית של האתר.
בערבית נקרא המקום "רוג'ם אל הירי". שפירושו "גל האבנים של חתולי הבר", ומקור שם זה אינו ידוע. שם זה נגלה לחוקרים רק לאחר מלחמת ששת הימים, בזכות מפות ישנות של האזור שבהן מצוין שם זה, שהושארו לאחר נסיגת הסורים וכיבוש הגולן.
תיאור ומבנה
בשל גודלו ובשל היותו ממוקם באזור מישורי שאין בו הרים או גבעות, ניתן לצפות באתר במלוא גודלו רק במבט מן האוויר.
במבט אווירי על האתר ניתן לראות מעגל אבני בזלת גדול, שבתוכו מעגלים קטנים יותר, חלקם פתוחים וחלקם סגורים. במרכז המעגל נמצא תל אבנים, דולמן, שקוטרו כ-20 מטרים וגובהו חמישה מטרים בקירוב. במבנה כולו יש יותר מ-42 אלף אבנים, שהובאו למקום כבר כ-3,000 שנה לפני הספירה. ככל הנראה, הסיבה לכך שהאתר בנוי מאבני בזלת היא נגישותן של אלה ברמת הגולן; לבונים לא היה קושי לחצוב את האבנים באחד מהרי רמת הגולן ולהביאם לאתר.
היקף החומה החיצונית ביותר קרוב לחצי קילומטר וקוטרה הוא יותר מ-150 מטרים. בין מעגלי האבנים מחברות חומות אבנים קטנות.
מצבור האבנים המרכזי, הדולמן הפנימי, מהווה את גרעינו של האתר והוא בנוי מאבנים קטנות יחסית לאבנים האחרות, גובהו 6-5 מטרים וקוטרו 25-20 מטרים. אל המרכז מחוברים ארבעה קירות עיקריים של אבנים - הקיר הראשון, צורתו חצי מעגל, לא מושלם, קוטרו 50 מטר ורוחבו כ-1.5 מטר. קיר זה מחובר לקיר שני המהווה מעגל כמעט שלם. קוטרו כ-90 מטר. הקיר השלישי מהווה מעגל שלם ללא קטיעות או הפרעות. קוטרו כ-110 מטר ורוחבו 2.6 מטר לכל אורכו. הקיר הרביעי הוא החיצוני והגדול ביותר מבין הקירות, קוטרו כ-150 מטר ורוחבו 3.2 מטרים. נפח כלל האבנים באתר הוא כ-12,000 מ"ק, כך שבוני האתר הביאו אליו יותר מ-37,000 טונות אבני בזלת.
היסטוריה וייעוד
גלגל רפאים נמצא ברמת הגולן. לכן, חוקרים ישראלים הגיעו אליו רק לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש האזור בידי כוחות צה"ל. נראה כי הסורים לא ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, והאיזכור היחיד לקיומו אצלם הוא שמו שצוין במפות ישנות של צבא סוריה. לתושבי האזור בוודאי היה המקום מוכר מאז ומעולם, אולם המחקר המדעי אודותיו החל רק בסוף שנות השישים. למרות המחקר הראשוני, נזנח האתר במשך השנים, והחפירות הארכאולוגיות הרציניות המקצועיות הראשונות שבו החלו רק במהלך שנות השמונים, אז החל האתר להוות מוקד התעניינות לחוקרים ומדענים, בעקבות עבודתם של הפרופסורים משה כוכבי ויוני מזרחי על המקום, בין בחפירות ובין בחקירה תאורטית.
בגלל גיל המבנה ופגעי הטבע ששחקו אותו והרסו חלק ממנו, ייעודו של המבנה אינו ברור לגמרי לחוקרים, והדעות חלוקות לגבי שימושו המקורי. למרות זאת, יש עובדה אחת שעימה מסכימים כל החוקרים: בזמן כלשהו בהיסטוריה שימש האתר כמקום פולחן להתכנסויות שבטיות או חברתיות כלשהן.
במרכז המבנה, במעגל הפנימי ביותר, הדולמן, נמצא קבר עתיק מאד מלא בתכשיטים וחפצים יקרים. הקבר מתוארך בערך לסוף האלף השני לפני הספירה. המבנה עצמו קדום יותר מהקבר, כך שגם אלו שבנו את הקבר וטמנו בו את האוצר אינם בוניו המקוריים.
השערות עיקריות לגבי מהות האתר
- אתר קבורה - אחת הדעות טוענת שהמקום היווה אתר קבורה קדום שבו נקברו אנשים חשובים או מנהיגי העם. אישוש לתאוריה זו הוא הקבר שנמצא במרכז האתר. למרות זאת, לא נמצאו במקום עצמות אדם אלא רק תכשיטים וחפצים המעידים על היותו אתר קבורה. כמו כן, גם אם היה האתר מקום קבורה לא היה זה הייעוד הקדום של בוני האתר המקורי, משום שהקבר נבנה, כאמור, כאלף שנים אחרי בניית האתר.
- קבורת שמים - המונח מתייחס לפעולה של השארת המת במקום פתוח בו יכולים נשרים לאכול את בשרו. הארכאולוג רמי ערב טוען כי צורת הקבורה הרווחת בתקופה הכלקוליתית בגלוסקמאות הצריכה הסרת הבשר מגוף המת, ובשל הדמיון למבנים עגולים דומים באיראן ובהודו בתקופה המקבילה, מתקבל על הדעת שהאתר שימש למטרה זו.
- פולחן אלילי - לפי השערה שמקובלת כיום על חלק גדול מהחוקרים, שימש האתר כבמה לטקסים פולחניים מיוחדים של התושבים המקומיים, ביום הארוך והקצר ביותר בשנה. כפי הנראה, בערך בשנת 3,000 לפני הספירה אכן חדרו קרני השמש הראשונות ביום הארוך בשנה דרך הפתח שבשער הצפון מזרחי, שגודלו 20 מטרים על 29 מטרים. עם זאת, הן לא נכנסו בזווית מושלמת. משערים שזאת משום שלבונים בימים ההם לא היו כלים אדריכליים מדויקים דיים. ככל הנראה, היה הפולחן במקום לאלים עשתר ותמוז, אלי הפריון, כהודיה להם על היבול הטוב במהלך השנה. לאחר שנבנה הקבר במרכז, כאלף שנים מאוחר יותר, נחסם מעבר קרני האור.
- לוח שנה - דעה נוספת היא שהאתר שימש כלוח שנה פרימיטיבי. אמנם, הקדמונים לא יכלו לקבל מהמקום את התאריך המדויק, אולם הוא סיפק את צורכיהם הפשוטים. ניתן היה לקבוע את שני ימי ההיפוך בשנה, בחורף ובקיץ, על ידי מעבר האור בין שני סלעים, שני מטרים גובהם וחמישה מטרים רוחבם, שניצבו בקצהו המזרחי של המתחם.
- תצפיות אסטרונומיות - קיימת סברה שהמקום שימש לתצפיות אסטרונומיות על מערכות הכוכבים בשמים בכל עת, ככל הנראה לשם חישובים דתיים. חוקרים גילו שהמקום בנוי באמות מידה וביחסים שהיו מקובלים באותה התקופה במבנים שונים, וכן על ידי מצב הכוכבים בשמים. למרות זאת, לחלק גדול מהמבנה, בין היתר לחומות הקטנות המחברות בין מעגל למעגל לא מצאו החוקרים כל הסבר מיוחד.
- ישנה סברה שבבניית האתר ובתכנונו התחשבו הבונים במרחב הגאוגרפי באזור, בהרים כגון הר חרמון שכבר אז יוחסו להם משמעויות אליליות ודתיות.
לאחר זמן מה שבו התרבויות שהקימו את המקום התקדמו והתפתחו, ירדה קרנו של המקום, וכנראה, מעבר לנקודת שליטה צבאית, או אף נקודת תצפית או מכלאת צאן, לא הייתה לו חשיבות מיוחדת.
מטבע הדברים, משום היות האתר מקום "מסתורי" שייעודו ואופן בנייתו לא לגמרי ברורים, וכן בעקבות אתרים ה"מקבילים" אליו הקיימים ברחבי העולם, כגון סטונהנג' שבבריטניה ועוד עשרות אתרים ברחבי אירופה, הועלו השערות שונות ומשונות בקשר למטרתו האמיתית, רובן לא הגיוניות ולא ניתנות לאימות מדעי, בין השאר:
- קשר לענקים - כפי שנכתב למעלה, משום שהאתר נמצא במקום בו חי עם של ענקים, כמופיע במקרא, יש הסוברים שהאתר נבנה על ידי ענקים, בשביל ענקים, או שהוא קבר של ענקים. הגדילו לעשות אנשים הסבורים שמקום זה הוא קברו של גלית המקראי. ברחבי הגולן פזורים עוד מספר אתרים שבהם, לפי מסורות שונות, קבור לכאורה גלית, ובוצעו מספר מחקרים על כך[1]. כמו כן, ישנם הטוענים כי במקום נקבר עוג מלך הבשן.
- קשר לחייזרים או לכוחות על טבעיים - כמו לגבי אתרים נוספים דומים ברחבי העולם, כך גם לגבי אתר זה יש אנשים הסבורים שנוצר על ידי כוח עליון על טבעי כלשהו, או חייזרים.
גלגל רפאים כיום
האתר נמצא כ-2.5 ק"מ בכיוון-מזרח-צפון מזרח לצומת דליות, או כשלושה ק"מ דרומית למושב יונתן. שביל הגולן המסומן ירוק-כחול-לבן עובר במקום בקטעו התשיעי. האתר איננו בולט במיוחד מגובה פני הקרקע אף ממרחק קרוב.
כיום, בעקבות תנועת העידן החדש והחזרה ל"מקורות" ול"טבע", וכן לדתות הטבעיות-פולחניות, נאספת באתר מדי שנה קבוצה של שוחרי העידן החדש ביום הארוך ביותר בשנה וכן ביום השוויון בין היום ובין הלילה, לצפייה בזריחה ובקרני האור הראשונות הנכנסות דרך האבנים[2].
במוזיאון העתיקות של הגולן נמצא דגם מדויק של גלגל רפאים, המלווה במצגת שבה אפקטים קוליים וצבעוניים, וכן הסבר בשבע שפות על מהות המקום.
בספר הפנטסיה הישראלי לנוער "אגם הצללים" מאת רוני גלבפיש, תופס האתר מקום מרכזי בעלילה.
לקריאה נוספת
- מנחם מרקוס, מדריך ישראל החדש כרך 2: החרמון והגולן, הוצאת כתר, עמוד 105.
- מיכאל פרייקמן, A Near Eastern Megalithic Monument in Context, בתוך: Journal for Ancient Studies v. 3, 2012. עמ' 143-147.
קישורים חיצוניים
- כתב המגזין "מסע אחר", הסטונהנג' הישראלי: מעגל אבנים מסתורי, באתר ynet, 21 ביוני 2005
- דוד רפ, חתול הבר מרמת הגולן, באתר הארץ, 1 במאי 2003
- מחקריו של יוני מזרחי שנעשו באתר
- מסתורין על זנב החתול כתבה מצולמת כולל תרשים הגעה
- עדי חשמונאי, פה קבור המיתוס: הסוד של גלגל הרפאים נחשף, באתר nrg, 23 בדצמבר 2010
- מה באמת התרחש ב"גלגל רפאים" המסתורי, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2011
- שירות הידען, חתול הבר מרמת הגולן, באתר "הידען", 2 במאי 2003
- אסף קמר, "גלגל רפאים": האתר המסתורי ברמת הגולן, באתר ynet, 17 בדצמבר 2016
הערות שוליים
- ^ שחר שילוח, דור של נפילים, באתר nrg, 5 בדצמבר 2005
- ^ חוגגים את היום, באתר הארץ, 21 ביוני 2005