תל הדר
תל הדר (ידוע גם כשייח' ח'דר) הינו תל ואתר ארכאולוגי הנמצא בגדה המזרחית של הכנרת. התל נמצא כ-7 ק"מ צפונית לקיבוץ עין גב. צורתו של התל מעגלית ושטחו 10 דונם. התל מוקף שתי חומות, חיצונית שעוביה 4 מטרים ופנימית שעוביה 2.5 מטרים. באתר התקיימו שש עונות חפירה בניהולה של אסתר ידין ונחשפו שש שכבות יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת (התקופה הכנענית) ותקופת הברזל. החפירות נערכו כחלק מ"פרוייקט ארץ גשור" של אוניברסיטת תל אביב, בהנהגת משה כוכבי ופרחיה בק.
העיר בתל הדר היתה מבוצרת כבר מהיווסדה בסוף תקופת הברונזה, תקופה בה לא היו נפוצים ביצורים בארץ. חשיבותה של העיר גדלה עם פריחתה של ממלכת גשור ונראה כמבני הציבור שהיו בה שימשו את הממלכה כולה.
היישוב
היישוב בתל הדר הוקם בתקופת הברונזה המאוחרת א' (המאה ה15 לפנה"ס) והתקיים לתקופה קצרה. היישוב היה מבוצר. החומה הפנימית נבנתה בתקופה הזאת, ונראה כי גם החומה החיצונית אם כי אין הוכחה מוחלטת לכך. בראש התל עמד מגדל עגול אשר היה משולב בחומה. הקוטר החיצוני של המגדל כ20 מטרים ונשתמר גבוהו ל2.5 מטרים ורוחב קירותיו כ3 מטרים. חלקו הפנימי של המגדל מחולק עם קירות ישרים לחצר פנימית וחדרים הצמודים לדופן המגדל. באותה בעת היה תל הדר ככל הנראה מצודת נמל הקשורה באחת מערי המדינה הכנעניות עשתרות, כינרות או חצור. היישוב ניטש בסביבות שנת 1500 לפנה"ס. הצעה לסיבת הנטישה היא התבססות מצרים תחת תחותמס השלישי אשר כבש את הארץ לקראת סוף המאה ה15 לפנה"ס. הצעה נוספת היא המאבקים בין העיר עשתרות לעיר חצור, המוזכרת במכתבי אל-עמארנה אשר התחילו עוד במאה ה14 לפנה"ס.[1][2]
במאה ה12 לפנה"ס, ראשית תקופת הברזל התחדש היישוב ונבנו בו ממגורות על חורבות היישוב הקודם. במאה ה-11 לפנה"ס הוקמה בתל עיר. צמוד לחומה הפנימית נבנו בנייני ציבור גדולים. אחד המבנים היה גדול. עובי קירותיו כמטר וגובהם כשני מטרים. המבנה מחולק לשני אגפים, כאשר בראשון שישה תאים ריבועים צמודים זה לזה בשני טורים אשר שמשו כממגורות ובהם נמצאו אלפי גרעיני חיטה ופכי בירה. מבנה זה הוא יחיד במינו בתקופת הברזל בארץ ישראל. מקבילים אליו נמצאו רק באיזור מצרים. באגף השני בית-מחסן עם עמודי תמך הנראה כמו אולם, בו נמצאו כלי חרס מגוונים. המבנה בנוי בצורה ששתי שורות של עמודים יוצרות שלושה מרחבים מלבניים צרים. יחד עם הכלים האופיניים לארץ ישראל נמצאו גם כלים עם אופי זר. לעיר יובאו כלים מאותרים יוקרתיים מהחוף הפיניקי שבלבנון המדורנית וגם כלים מאיזור הגלעד ועמק הירדן. באולם נמצאו פרט לכלי בישול ואחסון גם כלי פולחן מגוונים. קערה אחת יובאה מהאי אוויה שביוון, מה שמעיד על התחלת הסחר עם יוון בתקופת הברזל. מבנה ציבורי נוסף שלא נחשף בשלמותו היה מבנה מחסנים בעל שלושה אלומות ארוכים. למבנה ככל הנראה היה קשור בפעילות מסחרית[3] מעיד על כך כי העיר בתל הדר שימשה כמרכז שלטוני בארץ גשור.[4] העיר נחרבה בסוף במאה ה-11 לפנה"ס בשריפה עזה.[5] פרופסור ברוך הלפרין טוען כי יש לשייך את סגנון הבניה של בית המחסן עם עמודי התמך לפועליהם של המלכים דוד ושלמה. על פי סברה זו יש לתארך את חורבן העיר כמה שנים מאוחר יותר וניתן לשער כי ההרס בעיר נגרם בסביבות שנת 975 לפנה"ס בחלק ממרד אבשלום.[6]
העיר עמדה בחורבותיה כמאתיים שנה ונבנתה מחדש במאה ה-9 לפנה"ס. עם חורבן העיר בתל הדר במאה ה-11 עבר המרכז השלטוני לתל עין גב השוכן 7 קילומטרים דרומה, שהוא מוצע כזיהויה של עיר ארמית בשם "אפק". תל הדר היווה כפר דייגים עם אופי יותר כפרי. נשתרמו החומות אך לא נשאר זכר למבנים הציבוריים מהתקופה הקודמת. נבנה רובע מגורם מתוכנן וצפוף עם רחובות מרוצפים. נמצאו גם ממגורות חפורות באדמה מדופנות באבנים. לא ברור אם באותה התקופה כבר היתה בנייה צפופה בין שתי החומות, אך היישוב עמד ללא הרפעה זמן רב וזוהו שינויים רבים בתכנון המבנים. במאה ה-8 לפנה"ס עברה היישוב שינויים רבים והתפרס על גבי כל השטח שבין החומות. בתקופה זאת היה האיזור נחלה של ממלכת ארם דמשק המוזכרת בספר מלכים. לא נשאר כבר זכר למבני הציבור ומגדל מהיישובים הקודמים. נראה כי הבתים החדשים שנבנו נבנו בתוואי מאוד צפוף ולכן לא היה באומנות ובעמודים, בשונה משאר האתרים בארץ מהתקופה. כמעט כל קיר שנמצא על ידי החופרים שימש את המרחבים שמשני צידו. עובי הקירות לא עלה על 40 ס"מ ורק המזוזות של הבתים היו בנויות אבנים גדולות. מתקופה זאת נמצאו מספר ממצאים הכוללים עוגן של ספינות עשוי בזלת אשר ניתן לראות את סימני השחיקה מהחבל שהחזיק אותו, דבר המעיד על כך שהעוגן היה בשימוש זמן רב. בנוסף נמצאה צלמית של אישה המחזיקה תף מרים וכתובת ארמית על גבי כלי חרס.[7][8] את חורבנו של היישוב כמו שאר היישובים בגולן ולגליל יש כנראה לקשור בכיבושי תגלת-פלאסר השלישי, מלך אימפריית אשור אשר כבש את ממלכת ארם דמשק ואת ממלכת ישראל הצפונית בשנת 732 לפנה"ס.[3][9]
הערות שוליים
- ^ משה כוכבי, "ארץ גשור - 1995", חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, כרך קח, עמ. 25
- ^ משה כוכבי, "ארץ גשור - 1997", חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, כרך 199, עמ. 21-22
- ^ 3.0 3.1 משה כוכבי, "ארץ גשור - 1991-1992", חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, כרך ק, עמ. 21-24
- ^ משה כוכבי, "ארץ גשור - 1989-1990", חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, כרך צז, עמ. 30-32
- ^ משה כוכבי, "ארץ גשור - 1988", חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, כרך צג, עמ. 19-20
- ^ Jeffrey A. Blakely, "Reconciling Two Maps: Archaeological Evidence for the Kingdoms of David and Solomon", Bulletin of the American Schools of Oriental Research, The University of Chicago Press on behalf of The American Schools of Oriental Research, No. 327, 2002, p.50
- ^ משה כוכבי ופרחיה בק, "ארץ גשור - 1987", חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, כרך צ, עמ. 12-14
- ^ משה כוכבי, "ארץ גשור - תולדות חבל ארץ בתקופת המקרא", ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ספר יוסף, 1996, עמ. 189-192
- ^ משה כוכבי, "ארץ גשור - 1993", חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, כרך קא/קב, עמ. 26-28
