אוויה (אי)

מפת אוויה (אנ') הכולל את האי "**אוויה**", האי סקירוס ממזרחו, ומקצת מהיבשת במרכז יוון

אוויה (ביוונית: Εύβοια; הגייה ביוונית המודרנית: אֶוִיָה; ההגייה ביוונית עתיקה: אֶוּבּוֹיָה) הוא האי השני בגודלו ביוון (אחרי כרתים), המהווה את חלקה הגדול של היחידה האזורית אוויה (אנ') (הכוללת גם את האי סקירוס וחלק קטן מן היבשת).

גאוגרפיה

שטח האי הוא 3,908 קילומטרים רבועים, ואוכלוסייתו מנתה 215,136 תושבים, נכון לשנת 2001. צורת האי מוארכת, הוא כמעט צמוד לחוף המזרחי של יוון, ומהווה המשכו של רכס הרים הכולל על היבשת את ההרים אתוס, אולימפוס, אוסה ופליון, עובר דרך אוויה וממשיך בכמה איים הרריים, אנדרוס, טינוס ומיקונוס. קיימת חלוקה טבעית של האי לשלושה אזורים. האזור הצפוני מיוער מאד ונשלט על ידי הפסגה פיקסריה (גובה 1,371 מטר) ואקלימו זהה לאקלים של חצי האי פליון הסמוך אליו. מרכז האי הוא הפורה ביותר ובו מישורים נרחבים וכשבדרומו ההר דירפיס (גובה 1,745 מטר). דרום האי דומה טופוגרפית ואקלימית לאיים הקיקלאדיים ובמרכזו ההר אוכחי (גובה 1,394 מטר).

שני גשרים, הגשר הישן והגשר הגבוה, מחברים בין האי לבין היבשת, וניתן להגיע אל האי במכונית וברכבת, וכמובן גם במעברות שחוצות את מצר אוריפוס. לאי יש שלושה נמלים עיקריים: קימי, כלקיס וקריסטוס.

אוכלוסיית האי מגוונת ומקורה ממחוזות שונים ביבשת וגם מהאיים השונים. בין התושבים היוונים יש גם אלבנים וולאכים. הומרוס מספר באיליאדה שהערים היווניות סיפקו את האוניות לצי שיצא נגד טרויה, ובהן מונה הומרוס שבע ערים ששכנו באי זה: כלקיס, ארטריה, איסטיאיה, קירנטתו, דיון, קריסטו וסטירה. ערים אלה השתתפו עם 40 ספינות.