המשרד לשיתוף פעולה אזורי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שר לפיתוח אזורי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשרד לשיתוף פעולה אזורי
המשרד לשיתוף פעולה אזורי.png
מידע כללי
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
תאריך הקמה 1999
ממשלה Emblem of Israel.svg ממשלת ישראל
שר דודי אמסלם
תאריך כניסה 28 במרץ 2023
מנכ"ל גלעד שדמון
שמות קודמים המשרד לפיתוח אזורי
http://www.morc.gov.il

המשרד לשיתוף פעולה אזורי (או המשרד לפיתוח אזורי) הוא משרד ממשלתי אשר אחראי על תכנון וקידום מיזמים שונים של שיתוף פעולה אזורי בין ישראל לרשות הפלסטינית, ירדן, מדינות ערביות אחרות וטורקיה בתחומים של תעשייה והיי-טק, חקלאות יבשתית וימית, תיירות, איכות הסביבה ועוד. השר הנוכחי לשיתוף פעולה אזורי הוא דודי אמסלם.

הרקע להקמת המשרד

המשרד נוצר לאחר בחירתו של אהוד ברק לראש ממשלת ישראל ב-1999, והשר הראשון במשרד היה ראש הממשלה לשעבר שמעון פרס. ליד המשרד פעלה ועדת שרים לשיתוף פעולה אזורי שהוקמה באמצע אוקטובר 1999. עם הקמתו הופקד המשרד על עבודת המטה לגיבוש עמדת ישראל בנושא שיתוף הפעולה האזורי, ייזום פרויקטים אזוריים ובעקבות אישורם על ידי ראש הממשלה, תיאום ביצועם על פי העניין.

פעולות המשרד עם הקמתו

המשרד עסק ברשימה ארוכה של פעולות בתחום המדיניות והפרויקטים. מבין הפרויקטים יש לציין את : תעלת הימים - 'מובל השלום' מים סוף לים המלח הנמצא בבדיקת היתכנות על ידי הבנק העולמי ומלווה על ידי וועדה משותפת לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית; פרויקט דרך הבשמים (ישראל) שהסתיים בהכרת הערים העתיקות בנגב כמורשת עולמית בשנת 2005; פרויקט המעבר הקבוע שעדיין נמצא ברשימת הנושאים להסכם עם הפלסטינים; הסכמי Qualified Industrial Zones (בראשי תיבות QIZ) עם ירדן ומצרים. לפי הסכמים אלה יזמים המקימים מפעלים ליצוא לארצות הברית באזורי תעשייה מסוימים פטורים ממכס בארצות הברית, אם עומדים בתנאים של רכישה של תשומות בהיקף מסוים מישראל (מעיין שדרוג לרעיון אזורי הסחר המיוחדים). לפי הסכמים אלה מעסיקים המפעלים המורשים עשרות אלפי עובדים בירדן ובמצרים ומייצאים סחורות בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה. בנוסף לפרויקטים הגדולים בוצעו עשרות פרויקטים קטני היקף המתקיימים עד היום כמו: הסדרי עבודה של 300 עובדים יומיים ירדניים באילת; שיתוף פעולה בין חקלאי הערבה ועמק הירדן בירדן ובישראל בנושאי גידולים חקלאיים, בארות מים והגנת הצומח כולל על ידי הדברת הזבוב הים תיכוני וגידול תנשמות; שיתוף פעולה עם חקלאי עזה בנושאי וטרינריה, הגנת הצומח, איכות התוצרת, שיווק ויצוא תוצרת חקלאית וכולי; 'הצל ליבו של ילד' - מפעל של ניתוחי לב של ילדים פלסטינים עם מומים מולדים מעזה; שיתוף פעולה עם ירדן בנושא ניקוי הירדן הדרומי.[1]

בניתוח לאחר מעשה מתברר שהפעילות של שיתוף הפעולה האזורי נתקלה בקשיים גדולים שבלמו את היקף וקצב שיתוף הפעולה. תהליך השלום לא חלחל מלמעלה למטה והרעיונות לפרויקטים היו של מתכננים לא מהעולם העסקי הפרטי והציבורי. לא בכל המקרים היו אינטרסים ברורים שהיו זקוקים לפרויקטים בטווח הבינוני והקצר. היו גורמים בולמים נוספים ביניהם: גורמים פוליטיים שהיו חסרי אמון בתהליך השלום ונחיצותו; גורמים ביטחוניים שחששו מפני החשיפה לסיכונים המתלווה לפעילות כלכלית משותפת או פתיחה חופשית יותר של הגבולות; אינטרסים משוריינים של עובדים או גורמים בענפים שהיו נחשפים לתחרות עם גורמים כלכליים מעבר לגבול; פעילות סיכול מוגברת של משרדי הממשלה שבטריטוריה שלהם היו הפרויקטים והיעדר יכולת פוליטית להתגבר על הקשיים ולגיס את המשאבים המתאימים; ופעילות סיכול מוגברת של משרד האוצר שחשש מהפריצה התקציבית האפשרית מפרויקטים חדשים. הבלימה של התפתחות הפרויקטים הייתה משני צידי הגבול. הגורמים השותפים מעבר לגבול נבלמו: על ידי הדעה שהפרויקטים מקדמים נורמליזציה עם ישראל לפני שהבעיה הפלסטינית נפתרת; על ידי גורמים כמו האחים המוסלמים שהתנגדו לתהליך השלום ונלחמו עם מבצעי הפרויקטים; ועל ידי הבירוקרטיה.[2]

מבנה המשרד

עם הקמתו מחדש בשנת 2009 בעקבות הקמת הממשלה ה-32 וכן בממשלה ה-33, מנכ"ל המשרד לפיתוח הנגב והגליל, היה אחראי גם כמנכ"ל רשמי של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, זאת מכיוון שהשר סילבן שלום עמד בראש שני המשרדים. בממשלה ה-34 המשרדים הופרדו מבחינת האחריות המינסטריאלית, ומונה מנכ"ל נפרד למשרד. החל מחודש ינואר לשנת 2023, משמש גלעד שדמון מנכ"ל המשרד. למשרד הוקצב תקציב של כ-50 מיליון ש"ח. כיום מונה המשרד שני אגפים מרכזיים, ובהם תחום פרויקטים וכלכלה (בכולל בתוכו מחקר ופיתוח) ואגף קשרי חוץ ומיזמים בינלאומיים, ועובדים בו כ-40 עובדים.

שרי המשרד לשיתוף פעולה אזורי

לאחר הקמת הממשלה ה-29 מונתה לתפקיד ציפי לבני. עם הצטרפות מפלגת המרכז לקואליציה, מונה רוני מילוא לתפקיד, ולבני נאלצה לכהן כשרה ללא תיק, עד מינויה לשרת החקלאות ופיתוח הכפר. עם הקמת הממשלה ה-30 בוטל המשרד וסמכויותיו הועברו למשרד לפיתוח הנגב והגליל, שבראשו עמד המשנה לראש הממשלה שמעון פרס. עם הקמת הממשלה ה-31 נשמעו קולות להחזרת התפקיד, ואף בחודשים הספורים בהם כיהן ראלב מג'אדלה כשר בלי תיק הוא הופקד על שיתוף הפעולה האזורי כשר בלי תיק. עם הקמת הממשלה ה-32 המשרד הוקם שנית, ובראשו עמד המשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, שכיהן בו גם בממשלה ה-33. בממשלה ה-34 השר הממונה על המשרד היה ראש הממשלה בנימין נתניהו תחתיו כיהן ח"כ איוב קרא כסגן שר במעמד שר. בינואר 2017 החליפו השר צחי הנגבי. ביולי 2020 מונה השר אופיר אקוניס. ביוני 2021 מונה לתפקיד השר עיסאווי פריג'. למשרד הוקצו כ-40 עובדים. בדצמבר 2022 מונה השר יואב קיש.

מספר שם תמונה תחילת הכהונה סיום הכהונה סיעה ממשלה
1 שמעון פרס Shimon Peres by David Shankbone.jpg 6 ביולי 1999 7 במרץ 2001 ישראל אחת

העבודה

ממשלת ישראל העשרים ושמונה
2 ציפי לבני Tzipi Livni (38130112).jpg 7 במרץ 2001 29 באוגוסט 2001 הליכוד ממשלת ישראל העשרים ותשע
3 רוני מילוא Roni Milo 1.jpg 29 באוגוסט 2001 28 בפברואר 2003 מפלגת המרכז
4 סילבן שלום 2012-09-05 Silvan Schalom.jpg 10 ביוני 2009 14 במאי 2015 הליכוד ממשלת ישראל השלושים ושתיים
הליכוד - ישראל ביתנו

הליכוד

ממשלת ישראל השלושים ושלוש
5 בנימין נתניהו Netanyahu official portrait (cropped).jpg 14 במאי 2015 26 בדצמבר 2016 הליכוד ממשלת ישראל השלושים וארבע
6 צחי הנגבי Tzachi Hanegbi. Photo by Haim Zach - GPO.jpg 26 בדצמבר 2016 17 במאי 2020
7 גלעד ארדן Gilad Erdan.jpg 17 במאי 2020 5 ביולי 2020 ממשלת ישראל השלושים וחמש
8 אופיר אקוניס אופיר אקוניס.jpg 6 ביולי 2020 13 ביוני 2021
9 עיסאווי פריג' Issawi Frej.jpg 13 ביוני 2021 29 בדצמבר 2022 מרצ ממשלת ישראל השלושים ושש
10 יואב קיש
יואב קיש
29 בדצמבר 2022 28 במרץ 2023 הליכוד ממשלת ישראל השלושים ושבע
11 דודי אמסלם Dudi Amsalem 1 (cropped).jpg 28 במרץ 2023 מכהן

סגני שרים:

שם תמונה תחילת הכהונה סיום הכהונה סיעה
איוב קרא Ayob Kara (1).JPG 19 במאי 2015 20 בינואר 2017 הליכוד

מנכ"לי המשרד

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
אבי גיל 1999 2001
מג'לי והבה 2001 2001
אורלי יחזקאל 2009 2009
אורנה הוזמן-בכור 2009 2015
האשם חוסיין 2015 2017
יוסף דרזנין 2017 2020
עדן בר-טל 2020 2021
האשם חוסיין (מ"מ) 2021 2021
רוני אלון 2021 2022
דרור סורוקה (מ"מ) 2022 2023
גלעד שדמון 2023 מכהן

מיזמים של המשרד

  • שיתוף פעולה בין ישראל לירדן לקידום חקלאות ידידותית לסביבה - המשרד מוביל פרויקט צפרות משותף לישראל, ירדן והרשות הפלסטינית, שמטרתו לסייע לחקלאים בצד הישראלי והירדני, לעודד חקלאות ידידותית לסביבה ולהגביר את התיירות בצפון.
  • פרויקט שיקום נהר הירדן הדרומי - המשרד, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה וממלכת ירדן, מקדם פרויקט לשיקום נהר הירדן, כאשר בשלב ראשון ישוקם הקטע המשותף לשתי המדינות, ובהמשך כל מדינה תגבש תוכנית ממוקדת יותר לצד שלה.[3]
  • פרויקט תעלת הימים - המשרד אחראי על הפרויקט המכונה "תעלת הימים", שמטרתו להוביל מים מהים התיכון (ומים סוף) לים המלח וזאת במטרה לייצב את מפלס ים המלח, לייצר חשמל ולהתפיל מי ים.
  • מימון כבאיות להתנחלויות - בשנת 2011 העביר השר שלום תקציבים לרכישת 12 רכבי כיבוי אש והצלה למעלה אדומים, אריאל, גבעת זאב, בית אל, אפרת, גוש עציון, מועצה אזורית בנימין ובקעת הירדן.[4]
  • פרויקט שער הירדן - פרויקט תשתיתי-קרקעי בין ישראל וממלכת ירדן, המוקם מכוח החלטת ממשלה 4705 (נג/36) מיום 31 במאי 2012,[5] ובהמשך להסכם הבילטרלי בדבר אזורי תעשייה מוכרים מיום 16 בנובמבר 1997 ובהתאם להסכם השלום שנחתם בין ישראל לירדן בשנת 1994 והחלטת ממשלה מס' 1036 מיום 11.12.13.[6] מטרתו - הידוק הקשרים הכלכליים בין המדינות, באמצעות הקמת אזור תעשייה, מסחר ותעסוקה, הממוקם משני צדי הירדן ומחובר באמצעות גשר,[7] אשר יקדם פעילויות מסחר וכלכלה בין ישראל וירדן, בין ישראל ומדינות ערב ובין ירדן ואירופה, והכול באמצעות הסקטור הפרטי.[8]
  • שיפוץ והרחבת מעבר אלנבי - בשנת 2018 הורחב מעבר הגבול בגשר אלנבי, במסגרת השיפוץ הוקם משקף מכולות למעבר, הכפלת יכולת הבידוק של המכולות העוברות במחסום מ-100 ל-200 ביום, תכנון טרמינל נכנסים חדש והרחבת חדר האוכל לעובדי המסוף, שיפוץ והרחבת שני אולמות היוצאים במעבר.[9]
  • הקמת טרקליני עסקים בגבולות - הקמת 3 טרקליני עסקים במעבר שער אפרים, במעבר תרקומיא ובמעבר גלבוע. בכל אחד מהמעברים צפויים לקום אודיטוריום וחדרי ישיבות.[10]

הערות שוליים

  1. ^ [1] המשרד לשיתוף פעולה אזורי 1999-2001
  2. ^ שמיר ש. עלייתו ושקיעתו של השלום החם עם ירדן, תל אביב 2012
  3. ^ ynet, ישראל וירדן משתפות פעולה: לשקם את הירדן, באתר ynet, 9 ביוני 2015
  4. ^ נתנאל כ"ץ, כבאיות חדשות נרכשו לישובים ביו"ש, באתר ערוץ 7, 28 בנובמבר 2011
  5. ^ חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי עם ממלכת ירדן - פארק תעשייה ותעסוקה שער הירדן | מספר החלטה 4705, באתר GOV.IL
  6. ^ חיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי עם ממלכת ירדן - פארק תעשייה ותעסוקה "שער הירדן" | מספר החלטה 1036, באתר GOV.IL
  7. ^ "גשר שער הירדן - דוחקים למזרח תיכון חדש". CivilEng - הפורטל הישראלי הנדסה אזרחית בנייה סביבה. 2018-02-07. נבדק ב-2018-03-04.
  8. ^ דרור פויר, ‏ישראל וירדן החלו כמעט בחשאי לבנות אזור סחר חופשי, באתר גלובס, 14 בינואר 2017
  9. ^ אישור הצעת תקציב הפיתוח לפעילות מסופי הגבול של רשות שדות התעופה לשנת 2019, באתר Gov.il, ‏3 בינואר 2019
  10. ^ טלי חרותי-סובר, בראשונה: ייפתח טרקלין עסקים ישראלי-פלסטיני במעבר שער אפרים, באתר TheMarker‏, 20 בספטמבר 2015


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0