שער אפרים
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | לב השרון |
| גובה ממוצע[1] | 42 מטר |
| תאריך ייסוד | 1953 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 2,017 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.0% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   שער אפרים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
שַׁעַר אֶפְרַיִם הוא מושב באזור השרון בתחום שיפוטה של מועצה אזורית לב השרון. שמו של היישוב ניתן לו בגלל מיקומו למרגלות הרי שבט אפרים. שמו הזמני היה בארותיים ד', כשם המושב בארותיים הסמוך.[3]
היסטוריה
המושב יושב בסוף אוגוסט 1953 על ידי משפחות מעולי תימן שהגיעו מקריית שמונה.[4] במושב הוקמו 80 משקים חקלאיים להם הוקצה שטח של 3,000 דונם.[5] באמצע שנות ה-60 נסללו דרכים פנימיות במושב.[6] במלחמת ששת הימים סבל המושב מהפגזה,[7] ורוב יבולו אבד.[8] הרחקת הגבול בעקבות המלחמה לא הביאה הקלה במצב הביטחוני. מספר חוליות פת"ח פעלו באזור ועול השמירה גדל. עם זאת, אנשי המושב הרחיבו את שטחי העיבוד שלהם עד הקו הירוק.[9]
במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 שקע המושב בחובות ונקלע למצוקה כלכלית וחברתית. בעקבות זאת הוחלט במושב בתאום עם המוסדות המיישבים להפוך את המושב ליישוב קהילתי, תוך השארת כ-30 משקים פעילים במקום.[10] בתחילת שנות ה-90 יזמו פרנסי המושב פרויקט הרחבה כדי לשקם את המושב. בניגוד לפרויקטים רגילים בהם ההרחבה כללה הכפלת מספר היחידות במושב, בשער אפרים אושר להקים 350 יחידות דיור בהרחבה, כאשר במושב היו 80 משקים. אישור להרחבה חריגה זו ניתנה בגלל המקום הרגיש של המושב על גבול הקו הירוק בין יישובים ערביים ובמטרה לשקם את המושב ממצבו המדורדר.[11] 160 מגרשים הוקצו לחברי המושב והשאר הוצעו למכירה החל משנת 1996, במחיר של כ-75,000 דולר למגרש. בתחילת שנת 2000 הורה מינהל מקרקעי ישראל על הפסקת שיווק המגרשים, בטענה שבמסמכים הרשמיים לגבי ההרחבה הובטח שמחיר מגרש יהיה 38,000 דולר בלבד. פרנסי היישוב הועמדו לדין בגין אישומים שונים, אך זוכו מרובם לאחר שהשופט קבע שהמנהל היה מודע למחירי השיווק של המגרשים והסכים להם.[12] בגזר הדין של פרנסי המושב שניתן במרץ 2008 קבע השופט צבי גורפינקל כי "אין מנוס ממסקנה כי במקרה הנוכחי, הכריעה הבירוקרטיה את היוזמה החופשית וניסיון כן לשקם מושב כושל ולהפכו למושב לתפארת, סוכל על ידי הבירוקרטיה במדינת ישראל".[13]
בשנת 2003 מונה מפרק למושב. לאחר שנקבע שחברי המושב שילמו דמי פיתוח מופחתים לעומת רוכשי המגרשים, נדרשו חברי המושב להשלים את הסכומים שלא שילמו.[14][15]
התוכנית של הרחבת המושב קרמה עור וגידים ויצאה לפועל באמצע שנות ה-90. רוב השטחים שהוצעו למכירה נרכשו בידי זוגות צעירים, ומשפחות צעירות רבות ממעמד סוציואקונומי בינוני-גבוה שחיפשו איכות חיים גבוהה ואווירה קהילתית.
ב-9.4.2018 החליט בית המשפט המחוזי לסיים את הפירוק במושב שער אפרים. ביום 1.7.18 מונה וועד ממונה בראשות מר אברהם קטרי על ידי רשם האגודות השיתופיות. הוועד הממונה יכהן לתקופה של 12 חודשים. הוועד החליף את עו"ד איתן ארז בתפקידו כמפרק מפעיל של האגודה וניהול האגודה עבר לידיו של הוועד הממונה.
כיום המושב הוא השני בגודלו ביישובי מועצת לב השרון, מונה כ-1,800 תושבים, והוא המושב הגדול ביותר מבחינת מספר הלומדים במערכת החינוך הממלכתית. בתחומי המושב ניתן למצוא מעון מגילאי 0 עד 3 וגני ילדים. כמו כן קיימים במושב מבני ציבור דוגמת אולם לפעילויות תרבות, מועדון נוער, חדרי חוגים וסטודיו למחול, גני שעשועים, בתי כנסת, מקווה, ומשרדי הוועד המקומי.
קישורים חיצוניים
- אתר היישוב "שער אפרים"
- שולמית עמיר, אמא רחל והמושב שלה, דבר, 4 במאי 1959
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1255
- ^ ממשקי עזר - להתיישבות מלאה, דבר, 28 באוגוסט 1953
- ^ הוקם היישוב המ"ט של עולי תימן, דבר, 4 בספטמבר 1953
- ^ המועצה האזורית השרון הצפוני, דבר, 7 בדצמבר 1965
- ^ ליכוד חברתי ועזרה הדדית, דבר, 23 ביוני 1967
- ^ תובעים השתתפות המוסדות בהוצאות השמירה ביישובים, דבר, 23 בינואר 1968
- ^ ג. שרוני, השכנות על הקו הירוק, מעריב, 12 בדצמבר 1969
- ^ אהרן פריאל ומנחם רהט, לייבש אדמות חקלאיות ולהפכן לקרקע לבניה, מעריב, 24 ביולי 1985
תלמה פרויד, החקלאות פשטה את הרגל, מעריב, 20 באפריל 1986
נסים זווילי מציע לכ-50 מושבים כושלים לההפך ליישובים קהילתיים, מעריב, 9 באוקטובר 1986 - ^ פ 040178/05, מדינת ישראל נגד וילמובסקי ואח', הכרעת הדין, 4 בפברואר 2008
- ^ אמנון נגר, כיצד פרויקט שיקום של שער אפרים הפך למסכת תלאות עד כדי פירוק?, אתר דה מרקר קפה
- ^ פ 040178/05, מדינת ישראל נגד וילמובסקי ואח', גזר הדין, 24 במרץ 2008
- ^ בג"ץ 7875/11 עמותה לשיקום וקידום שער אפרים נ' רשם האגודות השיתופיות
- ^ בג"ץ 348/13 דוד סעדיה נ' רשם האגודות השיתופיות
| ||||||||||||
27884589שער אפרים