ניצני עוז
ערך זה עוסק במושב בישראל. אם התכוונתם למחלף, ראו  | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | לב השרון |
| גובה ממוצע[1] | 43 מטר |
| תאריך ייסוד | 1951 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,121 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   ניצני עוז | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
8 מתוך 10 |
| אתר הבית של המושב | |
נִצָּנֵי עוֹז הוא מושב באזור השרון ליד טולכרם השייך למועצה אזורית לב השרון.
היסטוריה
היישוב הוקם בשנת 1951 כהיאחזות נח"ל ואוזרח בשנת 1952. שמו של היישוב סמלי ומציין גבורה ועוז. לגרעין הוצעו מספר נקודות התיישבות שונות הממוקמות באזורי גבול ברחבי הארץ. הם בחרו דווקא בנקודת התיישבות זו, כי בסיורם באזור הם גילו שיח עגבניות עמוס בעגבניות גדל פרא והופתעו לטובה. הם הבינו, כי אם שיח הצליח עגבניות להצמיח, באדמה לא מעובדת - זה סימן שהאזור טוב לגידולי החקלאות. בשנת 1953 הצטרפו לגרעין הקטן שתי קבוצות עולים חדשים מתוניסיה שהגיעו מהמושבים פתחיה וצרופה. זו הייתה תוספת משמעותית לגרעין שהחל את דרכו כמושב לכל דבר.
היישוב ממוקם בצמוד לטולכרם וקו הגבול הישן בין ישראל לירדן ולכן ספג פגיעות קשות והסתננויות עד מלחמת ששת הימים. ממזרח ליישוב ממוקם מחלף ניצני עוז שעל כביש 6, גדר ההפרדה ואזור תעשייה ניצני שלום. בצומת הכניסה ליישוב מרכז מסחרי ואנדרטה לזכר נופלי חטיבה 5 בקרבות מלחמת ששת הימים במערב השומרון. בצמידות למושב מדרום עובר נחל תאנים, אחד מיובליו העיקריים של נחל אלכסנדר.
במרכז המושב נמצא אתר הנצחה לבני המקום שנפלו במערכות ישראל ובו אנדרטת אבן בצורת גזע עץ, מעשה ידיו של הפסל מרדכי כפרי. במושב עדיין עוסקים בחקלאות גם בימים אלה. בין הענפים המובילים ניתן למנות: רפתות, לולים, חממות פרחים, שמן זית וגידולי ירק.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ניצני עוז
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
| ||||||||||||
