שיראז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שירז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "שירז" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעות אחרת, ראו שיראז (פירושונים).

شیراز
מראה העיר
מראה העיר
מראה העיר
מדינה איראןאיראן איראן
פרובינציה פארס
תאריך ייסוד 2000 לפנה"ס
שטח 340 קמ"ר
גובה 1,500 מטרים
אוכלוסייה ‏
 ‑ צפיפות 3,609.8 נפש לקמ"ר (2009)
קואורדינטות 29°37′N 52°32′E / 29.617°N 52.533°E / 29.617; 52.533
אזור זמן UTC +3:30
http://www.shiraz.ir

שיראז (בפרסית: شیراز (מידע • עזרה)) היא בירת פרובינציית פארס בדרום איראן. העיר שוכנת במרכז הפרובינציה כ-685 ק"מ דרומית לבירה טהראן. על פי מפקד האוכלוסין האחרון של איראן משנת 2016 התגוררו בעיר מעל מיליון וחצי בני אדם והיא העיר החמישית בגודלה במדינה. העיר מוזכרת בלוחות חרס מעילם, המתוארכים לשנת 2000 לפנה"ס בקירוב, ונמצאו ביוני 1970 בעת חפירות בפינה הדרום מערבית של העיר. הלוחות, שנכתבו בעילמית מזכירות עיר בשם "טיראזיס" (שם זה הפך בפרסית עתיקה ל/širājiš/). לאורך ההיסטוריה הייתה העיר מרכז מסחרי אזורי, והיא שימשה מספר פעמים כבירה ראשית או כבירה מחוזית. בשנים 1750–1781,[דרוש מקור][דרושה הבהרה] בתקופת שושלת זנד (אנ'), היא שימשה כבירתה של פרס.

כלכלתה של העיר נשענת על גידולי גפן, פירות הדר, כותנה ואורז הגדלים בסביבתה. העיר מפורסמת בזכות הגנים המרובים (למשל גן אראם) ובזכות עצי הפרי הפזורים בה. כן היא נחשבת כ"עיר המשוררים, היין והפרחים".

היסטוריה

שרידים להתיישבויות בסביבת שיראז נמצאו בחפירות ארכאולוגיות ומצביעים על קיום התיישבות באזור במאה ה-6. ממצאים מתקופת האימפריה הסאסאנית נמצאו ממזרח לשיראז בברמדלכ (برم‌دلک), בצפון מערבה בג'וים (گويم) וכן שרידי מבצר בקסר אבו נסר (قصر ابو نصر) ממזרח.

שיראז הוקמה או נוסדה מחדש ב-693 על ידי מחמד בן יוסף אלת'קפי (محمد بن يوسف الثقفي).

על פי המסורת שיראז שימשה כמקום מסתור לבני משפחתו של עלי א-רידא לאחר מותו ב-817/18. בסוף המאה ה-9 השושלת הצפארית בהנהגתו של יעקוב בן לית' הפכה את שיראז לבירה של המדינה האוטונומית שלהם. אחיו עמר בן לית' הקים בעיר את המסגד הגדול הראשון.

השושלת הבויהית בהנהגתו של עמאד א-דוולה הדיחה את השושלת הצפארית מהשלטון ב-933, ובהמשך אחיינו עצ'ד אל-דולה פאנה ח'וסרו ירש אותו והנהיג את פארס בשנים 949 עד 983, כשב-987 הוסיף לתחום השפעתו את עיראק, בירת הח'ליפות העבאסית, שהפכה להיות ממשלת בובות של שיראז. שיראז התפתחה להיות העיר המשגשגת והגדולה בפארס ומרכז תרבותי וכלכלי חשוב בח'ליפות. עצ'ד אל-דולה החזיק בספרייה גדולה, בית חולים, מספר מסגדים, בזארים, חאנים, מבצרים וגנים בשיראז ומדרום לעיר החזיק במבצר וכוחות. בתקופה זו התקיימו בשיראז גם שני מקדשי אש זורואסטרים, עבור פרסים שלא המירו את דתם לאסלאם.

תחת הבויהים חולקה שיראז ל-12 רבעים והיו לה שמונה שערים.[1] בתקופה זו שגשגה העיר כלכלית ונהנתה ממסחר בתוצרת החקלאית. בתקופה זו יין, דגנים, כסף וזהב יוצאו דרך ערי הנמל הפארסיות. עצ'ד אל-דולה השקיע במחקר מדעי, רפואי ואסלאמי בשיראז.

כאשר פלשו המונגולים לפרס, השליט המקומי שילם לג'ינגיס חאן כדי שייחוס על העיר. ב-1382 השליט המקומי, שאה שג'אע (شاه شجاع) נכנע למרותו של טימור, ואף הציע לו את לשאת את נכדתו. לפני מותו הבטיח שאה שג'אע לטימור את נאמנותם של בניו אליו. בהמשך מינה טימור את בנו לשלוט בשיראז.[2] במאה ה-13 ידעה העיר שגשוג תרבותי ואמנותי ופעלו בה משוררים ופילוסופים חשובים כדוגמת סעדי שיראזי, חאפז, רוזביהאן בקלי ומולא סדרא.

ב-1504 נכבשה שיראז על ידי כוחות של אסמאעיל הראשון מייסד האימפריה הספווית. בתקופת שלטונה של האימפריה (1501–1722) הייתה שיראז בירה מחוזית. אימאם קולי ח'אן (امامقلی خان) תחת עבאס שאה הראשון הקים בעיר מבצרים רבים. ב-1617 נציגי חבר הודו המזרחית פתחו משרדים בה ובאספהאן.

במאה ה-18 לאחר תקופה די ארוכה של שלום בין שתי האימפריה העות'מאנית והאימפריה הספווית, החלה האימפריה הספווית לקרוס. מרד במזרח המדינה הביא את הפשטונים להכריז על מדינה אפגנית בשם האימפריה ההותכית אשר עם היווצרותה החלה לכבוש את הספווים. תחילה נכבשו סיסתאן ובלוצ'סתאן, כמו גם ח'וראסאן, ומאוחר יותר גם שיראז נכבשה. בעודם רואים את האימפריה הספווית מתפרקת, קפצו האימפריה הרוסית והאימפריה העות'מאנית על ההזדמנות לקרוע שטחים מתוך פרס המתפרקת. השליט המקומי מרד בנאדיר שאה, ששלח לעיר את כוחותיו והטיל עליה מצור במשך חודשים עד להבקעתה. בזמן הירצחו של השאה ב-1747 רוב הבניינים ההיסטוריים של העיר נהרסו או נפגעו, ומספר התושבים בעיר צנח ל-50 אלף.

העיר חזרה לשגשוג תחת שלטונו של כרים ח'אן זאנד (محمدکریم خان زند) שקבע אותה כבירתו ב-1762. הוא העסיק 12,000 איש במיזמי בנייה בעיר. בתקופה זו הוקם חפיר סביב העיר, הוקמו מערכות השקיה ונבנו מחדש חומות העיר. כאשר אע'א מוחמד ח'אן קאג'אר, אבי השושלת הקאג'ארית, עלה לשלטון הוא תקף את העיר והרס את מבצריה. בתקופתו נקבעה טהראן כבירה, ולמרות ירידת מעמדה של שיראז היא עדיין הייתה עיר חשובה, ובתקופה הקאג'ארית הוקמו בה מבנים וגנים מפורסמים. ב-1821 סבלה העיר ממגפת הכולרה הראשונה.

ב-1844 חווה עלי מוחמד שיראזי, הבאב שהיה סוחר משיראז התגלות והכריז על עצמו כמהדי ובעקבותיו קמה התנועה הבאבית. מסיבה זו שיראז היא מקום קדוש לבהאים ומשמשת כאתר עלייה לרגל. בשל היחס העוין לבהאים באיראן נהרס ביתו של הבאב בשיראז.

ב-1891 בתקופת השושלת הקאג'ארית פרצה בשיראז מחאה שהתפתחה למרד הטבק באיראן, בעקבות מתן זיכיון בלעדי ל"חברה הקיסרית לטבק" (Imperial Brands) הבריטית למכירה ולשליטה על הטבק ומוצריו באיראן.

ב-1910 נערך פוגרום ביהודי העיר בעקבות עלילת דם שבה הואשמו יהודים בחטיפה והריגה של ילדה לצורכי פולחן.

ב-1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה השתלטו כוחות פרסיים שתמכו במעצמות המרכז ואסרו נתינים בריטיים.

במהלך מלחמת איראן–עיראק ירו העיראקים על שיראז טילי סקאד.

ב-2009, בעקבות הבחירות לנשיאות איראן שבהן גבר מחמוד אחמדינז'אד על מיר-חוסיין מוסאווי, שזכה לתמיכה מצד צעירים רבים במדינה, עלו טענות לזיוף התוצאות והחלה מחאה מצד תומכי מוסאווי, שהפגינו בשיראז ובמקומות נוספים ברחבי איראן. ב-2011, בהשראת האביב הערבי, התקיימו בשיראז כמו גם בערים נוספות באיראן הפגנות המוניות.

אתרים

תרבות וספורט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ברק שיראז היא קבוצת כדורגל מהעיר.

בשנים 1967–1977 נערך נערך מדי שנה בתקופת הקיץ פסטיבל האמנויות בשיראז שהיה פסטיבל אמנויות בינלאומי.

השכלה

ב-1946 הוקמה בעיר מכללה ללימוד רפואה, שהפכה בהמשך לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת שיראז (נודעה בעבר כאוניברסיטת פהלאווי).

מוסדות מוכרים נוספים בשיראז או בסמוך אליה הם אוניברסיטת אזאד האסלאמית, האוניברסיטה הטכנולוגית של שיראז, ואוניברסיטת שיראז למדע שימושי וטכנולוגיה.

תחבורה

בעיר נמצא נמל התעופה הבינלאומי של שיראז, שהוא אחד מנמלי התעופה הגדולים באיראן.

בעיר מופעלת מערכת הרכבת התחתית של שיראז, הכוללת מספר קווים ואשר בנייתה החלה ב-2001.

יהדות שיראז

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
ערך מורחב – עלילת הדם בשיראז

בכתב משנת 981 הוזכר שיהודים הגיעו להלווייתו של מנהיג מוסלמי מקומי. לפי עדות של בנימין מטודלה בשנת 1162 היו בעיר כ-10 אלף יהודים.

היו תקופות שבהן הם נהנו מחופש פולחן יחסי אך גם סבלו מרדיפות. בשיראז חגגו פורים מועד קטן או אבן אלחסן, ב' בחשוון במאה ה-12 (השנה המדויקת לא ידועה). יהודי העיר נאלצו להתאסלם אחר שהקצב אבד אלחסם הלשין עליהם לפני השלטון שהם קיללו את דת האסלאם, כדי לנקום על שהודח מתפקידו על חשד שמכר בשר טרף בערב ר"ה. לפני מותו הודה הקצב בכתב ששקר העליל על אחיו. כתוצאה מכך הורשו היהודים לחזור לדתם. אותו היום עשאוהו יו"ט לדורות לאכול ולשמוח.

מבחינה היסטורית, באיראן חייתה אוכלוסייה יהודית משמעותית למשך 2,500 שנים. מעת לעת, מסיבות שונות התבצעו התקפות מסוימות אם כי בתדירות די נדירה, נגד האוכלוסייה היהודית. החל מהמאה ה-17 התבצעו מספר רציחות, פוגרומים, גירושים וכפיה להמרת דת על יהודים באיראן ובמחוז שיראז. ההיסטוריון האיראני ג'משיד סדאקט, טען כי לאורך המאה ה-19 התבצעו התקפות קבע נגד יהודים, דבר שהושם לו סוף בעקבות לחץ אירופאי. האחרון שבין ההתקפות התרחש בשנת 1910.

קוג'ה יעקב אהרון, בנקאי יהודי מאנגליה וסוכן של חברת הודו המזרחית הבריטית בבצרה ביקר בעיר בתקופת הכיבוש הפרסי של בצרה בשנת 1777. במהלך המאה ה-19 רוב יהודי העיר היו צורפים או בעלי חנויות. בשנת 1830 היו בעיר כ-3 אלף משפחות יהודים. בהמשך חלק מהם התאסלם מסיבות שונות. מוחמד רזא ג'דיד אל-אסלאם שהיה בין ראשי הקהילה התאסלם ואף כתב ספר נגד יהדות.

הנוסע ישראל יוסף בנימין שביקר בעיר בערך ב1845 כתב בספרו מסעי בני ישראל שהיו בעיר 2500 יהודים שהתאסלמו מפני "התלאות הרבות והצרות אשר עברו עליהם", אבל חלקם "עדיין שומרים דת אבותיהם בלבביהם ובסתר ימולו בשר בניהם". היו בעיר גם הרבה יהודים שלא התאסלמו, הוא מתאר שנשיא היהודים הרב מולא אליהו נאסר, נדרש מהקהילה לשלם כופר כדי לשחררו ושלא הצליחו ביקש שר העיר שהרב ימיר את דתו, הרב אמר שהוא מבקש מעט זמן לחשוב על כך ואח"כ התחרט על הדברים שאמר שאולי הוא יעזוב את דתו, לכן ציוו להכותו 500 מכות על רגליו ולהשליכו אל הכלא, הרב שוחרר אחרי ארבעה ימים על ידי מורדים.[3]

בשנת 1904, כתגובת לפעילותם של המיסיון הנוצרי ושל התנועה הבהאית בקרב יהודי הקהילה, נוסד בעיר בית ספר של רשת אליאנס, שפעל עד שנות ה-60 של המאה ה-20. ב-30 באוקטובר 1910 הותקף הרובע היהודי של שיראז בעקבות האשמות שווא שהיהודים הרגו ילדה מוסלמית לצורכי פולחן. מספר יהודים נהרגו והרובע כולו נשדד בידי המון הפורעים.

בשנת 1948 חיו בשיראז בין 12,000 ל 15,000 יהודים.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 החלו היהודים לצאת מהרובע היהודי. רשת אורט הפעילה מוסדות חינוך במקום. בשנת 1960 כאלף ילדים יהודים למדו בבתי ספר ממשלתיים.

באפריל 2000, הובאו למשפט בשיראז 13 יהודים שנאשמו בריגול לטובת ישראל.[4] בלחץ הקהיליה הבינלאומית שיזם ג'אק מאהפר הם שוחררו לבסוף, האחרונים בשנת 2003. בסוף אותו עשור מספר היהודים בשיראז נאמד בכ-5,000. על אף שלא התגורר שם רב, פעלו בעיר 15 בתי כנסת לפחות.

אישים מפורסמים

ערים תאומות

תמונות

לקריאה נוספת

  • Limbert, John (2004). Shiraz in the Age of Hafez: The Glory of a Medieval Persian City. Seattle and London: University of Washington Press. ISBN 0-295-98391-4.
  • Berney, K. A.; Ring, Trudy, eds. (2013). Middle East and Africa: International Dictionary of Historic Places, Volume 4. Routledge. ISBN 978-1-884964-03-9.
  • מסעי בני ישראל, ישראל יוסף בנימין https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38963&st=&pgnum=96

קישורים חיצוניים

עיינו גם בפורטל:
פורטל איראן
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שיראז בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Limbert, עמ' 9
  2. ^ "History of Shiraz". אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2008. נבדק ב-31 בינואר 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ ישראל יוסף בנימין, מסעי ישראל, 1856, עמ' 96
  4. ^ https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2447693,00.html
הערים הגדולות של איראן
מפקד האוכלוסין 2016[אוכלוסין 1]
דירוג שם פרובינציה אוכלוסייה דירוג שם פרובינציה אוכלוסייה
טהראן
טהראן
משהד
משהד
1 טהראן טהראן 8,693,706 11 רשת גילאן 679,995 אספהאן
אספהאן
כרג'
כרג'
2 משהד ח'וראסאן רזאווי 3,001,184 12 זאהדאן סיסתאן ובלוצ'סתאן 587,730
3 אספהאן אספהאן 1,961,260 13 המדאן המדאן 554,406
4 כרג' אלבורז 1,592,492 14 כרמאן כרמאן 537,718
5 שיראז פארס 1,565,572 15 יזד יזד 529,673
6 תבריז מזרח אזרבייג'ן 1,558,693 16 ארדביל ארדביל 529,374
7 קום קום 1,201,158 17 בנדר עבאס הורמוזגאן 526,648
8 אהוואז ח'וזסתאן 1,184,788 18 אראכ מרכזי 520,944
9 כרמאנשאה כרמאנשאה 946,651 19 אסלאמשהר טהראן 448,129
10 אורמיה מערב אזרבייג'ן 736,224 20 זנג'אן זנג'אן 430,871
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35892090שיראז

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שיראז&oldid=2615273"