שמש מרפא לגבי עריכה זו כתבת ש"שמן ששון מחבריך" אינו מקור, מה לגבי שבועון בית משיח הוא מקור או לא? תודה.
שיחה:רבי מנחם מנדל שניאורסון/ארכיון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמש מרפא ?
זה מאד תלוי בסוג הטענה, וגם תלוי על מה מסתמך השבועון עצמו.
שמש מרפא, "שמן ששון מחבריך" לדעתך לא מקור אמין או שפשוט בעריכה ההיא לא סומן בה עמוד?
קער א וועלט עי' פה.
ברור שמי שכתב שם שהמחבר וספריו לא אמינים זה כי יש לו משהו נגד המחבר (ויש הרבה מה להיות נגד...), אם כל אחד יחליט מי אמין בשבילו וימחק את כל השאר לא ישארו מקורות.
אם תביא לו טענה שדבר ספציפי שהוא כתב זה לא אמין הוא יביא לך 'ספר' של מקורות כמנהגו בקודש.
אולי בכ"ז לא צריך להכניס בגלל התשובה שזו הגיוגרפיה, לא יודע מה המקור שלא מביאים מקור מהגיוגרפיה באתר אבל אם שמש מרפא מכיר כזה אני מאמין.
אם מה שמפחיד זה התוכן, רק לא מזמן התפרסם מכתב של הבבא סאלי לרבי עם תוכן מפחיד דומה.
אגב, לא נראה לי ששמש מרפא חושב שהמקור לא אמין שכן הוא השאיר בערך 2 מקורות (מדויקים) לאותו ספר.
האם ראוי שבקטע על פטירתו יופיע רק ההודעה של רבין? א"א להביא (גם) דברי גדו"י שהספידוהו?
באמת מיותר. זה נוהג מקובל ואין שום טעם להזכיר את זה, בוודאי עם ציטוט.
משה מ לתשו"ל. הודעות ניחומים של ראשי ממשלה הן נוהג מקובל מאד, גם להבדיל במקרה של פטירת ידוענים למשל. לא חושב שיש לזה מקום.
לא כ"כ מתמצא.
אבל לא זכור לי (וזו אינה ראיה) שראש ממשלה שמאלני בכנסת, ללא שום מפלגה דתית בקואליציה, יוציא הודעה כזו, ועוד על אדם שלחם ללא חת בכל מה שרבין ייצג (הסכמי אוסלו).
הודעה כזו מפי איש כזה, יש בה - לדעתי - להביע רבות [וכמובן לא בגלל שיש צורך בהספדיו, אלא הדבר נותן פרספקטיבה מסויימת לפועלו של הרבי מחב"ד].
בהחלט יתכן שאני טועה, ואם לדעתך עדיין יש להסיר זאת - בבקשה
העריכה שלי בפיסקה ערוב ימיו שוחזרה, ללא הסבר בדף השיחה. ידוע לי שהנושא רגיש, אך מה לעשות שהוא כתוב בצורה מגמתית ומוטית, כידוע למי שמכיר את הנושא.מפיץ (שיחה) 00:57, 17 בינואר 2020 (IST)
לתשומת לבך: בדפי זרימה (כמו דף השיחה הנוכחי) אין צורך לחתום
מה נעשה שאנחנו באנציקלופדיה נייטרלית ולא בחב"דפדיה?
לכן מותר לשכתב היסטוריה? ישנם עובדות לא נכונות שנכתבו בפיסקה שתיקנתי. ואם מישהו חושב שאיני צודק ניתן לדון על כך ולברר את העובדות כדבעי.
מפיץ, כתוב בדף המכלול:מלחמת עריכה:
מחלוקת על פרשנות של עובדות תיחשב למלחמת עריכה. מלחמת עריכה מן הסוג הזה שכיחה בדרך כלל בערכים פוליטיים.
במקרים שבהם המשתמשים נמצאים במלחמת עריכה, יש להחזיר את הערך לגרסתו היציבה ולאחר מכן לעבור לדון במחלוקת בדף השיחה. אם בכל זאת מכלולאי ממשיך לערוך את הנושא הנמצא במלחמה בלי סיכום בדף שיחה, הרי זו הפרת הכללים למלחמת עריכה - והוא נכנס לקריטריון לחסימה. [...] גרסה יציבה היא הגרסה שהייתה בערך לפני השינוי שהחל את מלחמת העריכה.
ממילא אתה הוא זה שצריך לנמק את דעתך ולדון בשינוי בדף השיחה.
הפיסקה כתובה בצורה מבולבלת כיון שהסתייגות הרבי מהפרסום השתנתה במהלך השנים כך שבתשמ"ה נשא הרבי שיחה ארוכה וחריפה נגד מי שניסה לפרסם ספר המסביר את החיוב לחפש מיהו המשיח עוד לפני התגלותו ובתשנ"ב עודד להוציא את הספר כך שבפסקה ערוב ימיו צורת כתיבת התוכן לא אמורה להיכתב בצורה שמסתייגת מעובדת משיחיותו אלא כמסכימה לכך (העובדה היא שלפני תשנ"ד כל חב"ד האמינו שהוא המשיח). כל זה בנוגע לאופן הכתיבה. עובדות שאינם נכונות בגופה של הפיסקה: כשכותבים את התנגדותו של הרבי לשירה משיחית לאחר שמספרים על ההתלהבות המשיחית נשמע כי הפסקת השירה ארעה אז בעוד שלמעשה הרבי עודד יותר פעמים מאשר הפסיק. עידוד שירת יחי בידו הי' יותר מפעם אחת. בהבאת עמדות הצדדים בחב"ד ראוי לכתוב שרוב חב"ד בזמנו אכן היתה משיחיסטית ובכלל עדיף לנסח את הפיסקה בצורה שתתאים להלך המחשבה בזמן ההוא הנוסח הנוכחי מתאים יותר לערך הפולמוס המשיחי בחב"ד מאשר לפיסקה ערוב ימיו האמורה להביא את הדברים כמו שהם באותו זמן.
ידידי היקר, לא אני כותב הערך ואין לי כל מושג והשגה בערך ובנשוא הערך, כשאני רואה יהודי שעורך בצורה מגמתית וחד צדדי בנושא נפיץ, ולא מביא אפילו מקור אחד לדבריו אני כמנטר פשוט משחזר את העריכה.
אם ברצונך לשנות את הנוסח אתה מוזמן לעשות זאת ע"פ כללי המכלול, עם מקורות וסימוכין לדבריך.
והערה קטנה: עריכה זו סומנה כעריכה משנית ובתקציר עריכה נכתב בהיתממות "ניסוח" להבא נא להיזהר בזה.
מתייג את ידידנו חסידי חב"ד די באתרא קדישא הדין, א.ב. קיסר, Men770, הנחה וחסיד חב"ד. מתנצל עם שכחתי מישהו.
מה דעתכם על עריכה זו?
אני חושב שזה די בסדר, אין פה משהו שהצדדים בחב"ד עצמה חלוקים עליו
אני חושב שזה לא בסדר!
- הרבי לא רק "הורה להפסיק", אלא "מחה על השירה"
- "עודד פעמים רבות" - לא חושב שמדויק.. (בפרט שהפסקה עוסקת בתקופה שלפני כ"ז אדר תשנ"ב)
- ועוד
לדעתי הערך סובייקטיבי לחלוטין. כבר במשפט הראשון יש שני נתונים מוטים.
לדעתי העריכה לא הייתה מוצדקת וטוב שהחזירו את המקור מפני ששם מדובר על שלהי תש"נ ואז באמת היו פעמים בודדות
שלום רב לכל משתמשי ועורכי המכלול. היום ערכתי מעט את הערך על הרבי מליובאוויטש, בעדכני מספר פרטים נוספים, כגון סיבת ציפייתו של הרבי מליובאוויטש לגאולה וטעמיו ההלכתיים, בהוספה לטעמים הכתובים כבר בערך, ותמיכה גלויה של רבנים נוספים כגון הפני מנחם מגור ועוד בתקנותיו של הרבי. עדכנתי גם כן עדכון חשוב לטעמי שמהווה הרחבת הידע באופן שראוי שיהיה כתוב, בכך שציינתי אחר פסקת 'תומכים ומתנגדים' והתנגדות הרב שך, שכיום המחלוקת כמעט ואינה, ובחורים ליטאים רבים לומדים את תורת החסידות,ובכירי רבני חסידות חב"ד נפגשו עם גדולי התורה הליטאים מתוך שלום ואחוה, כגון הרב קנייבסקי, הרב שטיינמן, והרב אדלשטיין תוך העברת ספרים הדדית. אני חושב שברור לכל שההתנגדות שהיתה בשעתה אינה קיימת היום, ומן הראוי ביותר לציין זאת עלי כתב. את כל התיקונים דלעיל מחק המנטר 'קובנא' מטעם שעדכוניי אינם 'אנציקלופדיים' ואינם תואמים לרוח המכלול. לבקשתו, פתחתי כאן דיון ואשמח במאוד לשמוע את דעתכם
לא בדקתי את עריכותיך או את תיקוניו של קובנא, אבל מהשם המואדם שלך מסתבר שאתה די חדש במערכת, ולכן אני יכול לשער שקובנא הותיק יודע את מה שהוא עושה.
עם זאת, אני מניח שאם תביא מקורות לכל הוספה שלך, וגם תכתוב זאת בצורה נייטרלית ואנציקלופדית ולא בצורה מוטה ומגמתית או בצורת פרשנות אישית - זה יישאר לנוח בשלום על משכבו, ואף אחד לא יתנכל לעריכות שלך.
לכן עצתי אמונה תעבור על כל העריכות שלך אחד אחד, תנפה את הצריך ניפוי, תנסח את השאר בצורה אנציקלופדית יבשה ומאופקת ולא בצורה הבאה לפאר ולההדיר את נשוא הערך (זה מאד טוב וחשוב, אבל במסגרת חב"דפדיה ולא במסגרת אנציקלופדיה), ובוודאי לא בצורה מגמתית הכוללת פרשנויות אישיות וכדומה, ואז לא יהיה שום סיבה לבטל את עריכותיך.
בהצלחה רבה, ותודה על תרומותיך להמכלול.
אתן דוגמא לפרשנות: אתה כותב כי המחלוקת שככה, ומוכיח זאת מביקורים שונים שהתקיימו. אז נכון שהמחלוקת כבר אינה בתוקפה כמו פעם, אבל צורת הניסוח הזאת היא פרשנית ולא אנציקלופדית. מוטב אילו תכתוב שעל אף המחלוקת בעבר, כיום מתקיימים לעיתים ביקורים הדדיים בין מנהיגי שני הציבורים[דרוש מקור], ויש בחורים מישיבות ליטאיות הלומדים בספרי חב"ד[דרוש מקור].
אם הבנת את העיקרון - מה טוב.
'לגבי השלום בין הצדדים זה יותר משאלות לב מאשר מציאות מוכחת שיכולה להכתב באנציקלופדיה' עכ לשונו של קובנא, ואילו כפי שגם יחיד ורבים סובר אין מדובר פה בשאלת לב, אלא כביכול בבעיה בניסוח. אעדכן כהמלצתו של יחיד ורבים, ונראה מה יהיה... ומה לגבי שאר הדברים שהוריד לי הנל?
הפרשנות היא משאלת לב, ואילו הנתונים בגיבוי מקורות היא מציאות
אני את שלי כתבתי בשיחת משתמש:קובנא#ערך לא אנציקלופדי.
סילוף מגמתי. אחד הכותבים הוסיף קטע לאחרונה [ראה מודגש] בלי שום מקור ובניגוד לעדויות, ממניעים זרים.
בשנת תרע"ט, בהיותו בן שבע עשרה, עודדו אביו להוסיף במקביל ללימודיו התורניים גם לימודי חול באופן עצמאי, ורשם אותו ללימודי בגרות, תוך שהוא מתנה עמו תנאי, שילמד 18 שעות ביממה, ובששת השעות הנותרות לאכילה שתייה ושינה, ילמד את לימודי החול, ויעשה זאת באופן עצמאי, בביתו. הוא ביקש מישראל בר-יהודה ששימש כמנהל הגימנסיה העירונית ביקטרינוסלב, שיעניק לו הכוונה בלימודי הבגרות.
איזה עדויות בדיוק סותרות את העובדה ההגיונית הלזאת? מובא מקור בערך, וראה בהרחבה בימי מלך של לאופר, עמ' 159.
קצת מענט'שיות לא תזיק..
הקטע המודגש הוא מעדותו של בר-יהודה שהודפסה ב'ימי מלך' – כפי שכל הקטע הוא משם.
א. בעדות שצוטטה בערך לא הובאה. אם אכן הודפס אתה מוזמן להציג זאת בריש גלי!
ב. עצם העדות (לכשתוכיח) על התנאי שהתנה עמו אביו שילמד 18 שעות לימודים תורניים ובשש שעות הנותרות יכללו אכילה, שתיה, תפילה, שינה, וגם לימודי חול.... זה לא ריאלי!
ציטוט: בשנת תרע"ט, בהיותו בן שבע עשרה, עודדו אביו להוסיף במקביל ללימודיו התורניים גם לימודי חול באופן עצמאי, ורשם אותו ללימודי בגרות, תוך שהוא מתנה עמו תנאי, שילמד 18 שעות ביממה, ובששת השעות הנותרות לאכילה שתייה ושינה, ילמד את לימודי החול, ויעשה זאת באופן עצמאי, בביתו. הוא ביקש מישראל בר-יהודה ששימש כמנהל הגימנסיה העירונית ביקטרינוסלב, שיעניק לו הכוונה בלימודי הבגרות.
על כן כל עוד לא צוטטה במכלול עדות שתומכת בגרסה המשונה דין המשפט להימחק!
אתה רוצה לפתוח פה םולמוז המשיחיות.?? לא אתן לזה
אם זה עד כדי מפריע לך תכתוב "לדעת הזרם המשיחיסטי בחב"ד הרבי אמר זה בנבואה"
שום סיבה
סתם עיקשות דיבילית?
אבגד מה זאת אומרת שום סיבה?
שמואל חיים איפה כתוב שם נבואה?
זה שיחה שבה מתפלפל הרבי על חזרת הנבואה בישראל, שבסופה מכריז הרבי שכלל אדמו"רי חב"ד עמדו בגדר נביא, ושבדורנו יש לפרסם את הנבואה של נביא דורנו שמשיח בא:"ישנה ההוראה כנ"ל, שצריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו שהקב"ה בחר ומינה בעל-בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהי' ה"שופטיך" ו"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בנ"י וכל האנשים דדור זה, בכל עניני תורה ומצוות, ובנוגע לחיי והנהגת היום יום הכללית, גם ב"בכל דרכיך (דעהו)" ו"כל מעשיך (יהיו לשם שמים)"[115], עד – הנבואה העיקרית – הנבואה[116] ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא"[117]. בפשטות השיחה מובן שהרבי מתכוון לעצמו, ישנו מיעוט קטן שסובר שהרבי התכוון לחמיו הריי"צ, ומיעוט קטן יותר שסובר הרבי לא באמת התכוון לנבואה, אך רוב חסידי חב"ד (כולל הזרם המתון) מאמינים שהרבי התכוון לעצמו מדובר בבואה.
אוסיף שזה מובא גם בהערה: "לא רק בתור חכם ושופט אלא בתור נביא שזהו בוודאות (ראה מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמ' שנה־שנו)"
על פניו, כיון שזה לא ממש מפורש, ושייך פרשנות, מה גם שאתה אומר שיש מעט פרשנות בזה - באמת עדיף לשמור את זה לפולמוס המשיחיות.
ראשית, אין לזה קשר לפולמוס, שנית, על אף הפרשנות, משפטות השיחה מובן שהרבי מתכוון לעצמו, כמו כן בשבוע שלאחר מכן בעיתון "הגאולה האמיתית והשלימה", הופיעה הכותרת "יש נביא בישראל" מעל לתמונתו של הרבי, שבכתבה הוסבר אודות נבואתו של הרבי על ביאת משיח. העיתון הובא לפני הרבי שהגיב עליו בחיוב (https://chabad.info/moshiach/678153/)
בינתיים אבגד עוד לא הסביר את עצמו, אז נחכה לו ואולי נוסיף את מכלולאים פעילים.
מדובר כאן על ויכוח מאד גדול שכבר שרף כמה דפי שיחה בהמכלול. יש כאן רצון שלא לעורר מחדש את הויכוח.
את כל האמונות שהרבי היה משיח ונביא ושהוא עדיין חי וכו' וכו', וכדומה אפשר להשאיר בדף פולמוס המשיחיות בחב"ד, אין צורך שזה יופיע בכל דף שקשור לחב"ד.
אני משער שזו כוונת אבגד.
אולי יתכן שהרבי לא התכוון שהוא הנביא, אך הוא הצהיר זוהי נבואה של מי שזה לא יהיה
אפשר לכתוב שזה פורש ע"י החסידים כמתייחס אליו או חמיו, בצירוף מקור (שאני בטוח שתצליח למצוא).
למה זה כ"כ חשוב לערך הזה? (אם משום הדיון האם הגדיר את עצמו נביא - זה אמור להיות לדעתי בפולמוס המשיחיות)
הויכוח פה הוא לא האם הרבי הוא נביא, אלא האם לכתוב שהרבי אמר זאת כנבואה
אי אפשר לכתוב דבר כזה (זה לא רק עניין של פרשנות חב"דית, גם אני כליטאי לא רואה שום דבר שנאמר ע"י בן זמננו כנבואה, אפילו לא נבואת שקר).
רוב ככל חסידי חב"ד מאמינים שהרבי הוא נביא, גם אם יש מעטים שמנסים לעדן את הנושא. כשהיה אחד שניסה לומר שהרבי מדבר על חותנו יצאו נגדו לא רק המשיחיסטים (אינפו) אלא גם קיצוני האנטים (שטורעם).
בכל אופן כאן לא מדובר אם הרבי נביא אלא אם הוא אמר לפרסם זאת כנבואה (ללא התייחסות אם שלו או של חותנו).
גם אם לא מקובל על כולם הנבואה בדורינו הרי אין זה סותר שיש לכתוב את העובדה שהוא אמר לפרסם כנבואה, ואדרבה, אם יש דעה כלשהי שאין נבואה בדורינו זה הופך את המידע ליותר נצרך באציקלופדיה.
"קיצוני האנטים".. נו באמת, אותו אלמוני שפירסם באינפו פרסם זאת גם בשטורעם (או שמא הכוונה למגיבים שהם אלו "קיצוני האנטים"..?)
כתבתי קיצוני האנטים על האתר שטורעם
למסקנה?...
למיטב זכרוני לא כתוב במפורש שהוא הצהיר שזו נבואה, אני למיטב זכרוני לא הבנתי כך בצורה ברורה. לכן לדעתי מספיק לרשום מה שברור שהוא אמר במפורש, והשאר בערך הפולמוס.
מה זה "למיטב זכרוני"? הבאתי פה ציטוט שכתוב בו במפורש שזה נבואה!
אני לא יודע אם זה מפורש לחסיד חב"ד, אני קורא את זה שוב ולא בדיוק מבין מה כתוב שם. מה שציטטת לדבי נביא הדור לא מובן שקשור ישירות לגאולה, אח"כ כתוב שיש נבואה ש"לאלתר גאולה". לא כתוב שהוא הורה לפרסם שום דבר, וגם לא לגמרי מפורש שהנבואה היא שעלינו להביא את המשיח בדורנו או וזה הדור האחרון - ואת זה אתה רוצה לכתוב בערך.
"לא מובן שקשור ישירות לגאולה" - "עד הנבואה העיקרית הנבואה שלאלתר לגאולה ותיכף ומיד ממש הנה זה משיח בא"
"לא כתוב שהוא הורה לפרסם שום דבר"?? - "צריכים לפרסם לכל אנשי הדור"...
הנבואה היא אכן לא שעלינו להביא את המשיח אלא נבואה שהמשיח עומד להגיע, ואת זה אנחנו צריכים לפרסם. אפשר לנסח אחרת.
אתה מחבר משפטים, כתוב שצריך לפרסם שהקב"ה מינה בעל בחירה וכו'. וכתוב שיש נבואה שלאלתר גאולה. עכשיו תחליטו מה אתם רוצים לעשות עם זה, כי מה שהוצע פה בהתחלה לא מסתדר עם מה שכתבתי. ואני שוב מציע לוותר על כל הבלאגן הזה ולהשאיר אותו בפולמוס המשיחיות.
כתוב שצריך לפרסם שיש נביא שהוא אמור לתת עצות והדרכות לכולם, שבהם גם נכלל נבואתו שהנה זה משיח בא, מה לא מובן?
אני מתנצל, יש סיכוי סביר, ברצינות, שזה קשור לבורות שלי בענייני חסידויות, אבל אני לא מבין את הקשר שחיברת כעת. אני מבין כמו שכתבתי לפני. אבל איני אומר קבלו דעתי אם הרוב מבינים אחרת. אני כן אומר שלדעתי כדאי לוותר על כל המהלך ולהשאיר את זה בערך הייעודי.
גם אך נגיד לקבל את סברתך שלא צריך לפרסם, אבל אתה מסכים שזה נבואה?, אם כן אפשר לכתוב במקום "בשנת ה'תשנ"א אמר שזוהי נבואה" וכדומה.
על מה אמר שזוהי נבואה? תרשום פה את המשפט כולו
"הנבואה[116] ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא""
לא הבנתי. אתה מדבר על הפסקה הראשונה בכותרת "הגאולה במשנתו"? איפה אתה רוצה להכניס את זה? תרשום את הפסקה כולה כמו שאתה רוצה שתהיה כתובה לאחר התוספת שלך.
לדעתי כל העניין לפולמוס. מיותר כאן. הייתי מסיר פה גם כמה קטעים בערך זה. רק כדי לא לעשות פה פולמוס - בא נשאיר את הערך במצב הנוכחי. אם רוצים לשנות. גם לי יש כמה דברים
שימו לב נכתב בדף רבי מנחם מנדל שניאורסון שנפגש לראשונה בסוכות תרפ"ג עם חותנו לעתיד וכו'
מיד בשורה שאחרי נכתב כי נפגש עם חותנו לעתיד בפסח תרפ"ג.
אם הייתי יודע מה נכון הייתי מתקן. אבל אין לי מקור לאמת.
מי שיודע אם יוכל לתקן .
תודה רבה.
ב'חד בדרא' של הרב שנ"ז רודרמן, (ספר מקיף על תולדות חייו של מרן האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל) מובא שהרממ"מ שניאורסון זצוק"ל נפגש עם חותנו לעתיד מוהריי"צ זוצק"ל, לראשונה אז בשבט תרפ"ג. פרטים אלו מובאים בס' הנ"ל, עמ' 73. (כמו"כ מובא מקור לכך מס' 'ימי מלך', הס' הראשון שמתעד את תולדות חייו של מרן האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל).
אז תתקן זאת על פי מקורך.
תודה רבה.
בספר שנים ראשונות נחשף כי הם נפגשו בסוכות ולא בשבט כפי שהיה מקובל לחשוב
היה זכור לי משהו, לכן עדיין לא שינתי. מוזמן לשנות את הערך עם מקור ברור.
שכל אחד שיש לו אי איזה מקור שיתקן.
תודה
ידוע כי הרבי לא גילח את שערו וציפורניו כי-אם לעיתים רחוקות בלבד.
אשמח אם אי מי יוכל לציין את טעם הענין, את נכונותו ואת מנהגיו בזה.
תודה
אני אישית לא שמעתי על כך מעולם.
לגבי השערות אין כ"כ מה לשמוע. זה בולט כמעט בכל וידיאו (שמעתי פעם כי הוא עשה זאת לאות אבילות על החורבן).
לגבי הציפורניים אכן אין לי מקור.
לא קשור לחורבן, אלא מפטירת הרבנית בכ"ב בשבט תשמ"ח לא התגלח עד ערב חג השבועות תשמ"ט!
את זה גם אני שמעתי
זאת אומרת שכל הסרטונים בהם הוא נראה עם שערות ארוכות הם אך ורק מאותה תקופה?
כנראה
אכן
מדוע שמת את התבנית בכלל?
כפי שהסברתי בתקציר העריכה: "הערך נראה יותר כספר ביוגרפיה, מאשר ערך אנציקלופדי".
יש הרחבה מוגזמת לדעתי על כל פרט ופרט מחייו. ניתן לציין בקצרה במידת הצורך את הנקודות הדומיננטיות, אך אין צורך לצאת מכלל פרופורציה.
אם אתה סבור אחרת - אשמח לשמוע את דעתך. יתכן בהחלט שאני טועה.
[כדי למנוע אמוציות שליליות, אציין מראש שאיני נמנה על עדת המתנגדים, על כל זרמיהם וחניכותיהם. הערצתי לנשוא הערך גדולה מאד.
אני ממליץ לך להציץ שניה כאן, ולהבין כי יש לי בעיה מסויימת עם ההתנגשות בין אנציקלופדיה לבין ספר ביוגרפיה..].
אני חושב שזה כלל לא מקיף הערך ואתה טועה
דווקא להיפך הערך מאוד ממוקד ולא מורחב היה אפשר להאריך פי 2 ועדיין זה היה נחשב אנציקלופדיה ולא ביוגרפיה.
זה לא משנה עד כמה אפשר להאריך כאן עוד. כמעט בכל ערך יש עוד הרבה מה להאריך ולהרחיב, אבל אז זה כבר יהיה ספר ולא ערך אנציקלופדי.
הסרתי זאת. קביעה שרירותית שלא על פי הכללים. ויקיפדיה לא פחות טובה מפה בעניין הזה
ולכן כתבתי שעדיין זה היה נחשב לאנציקלופדיה.
עי' בערך על הגר"ח קניייבסקי והגר"ג אדלשטיין שליט"א וכן כל מנהיגי הציבור הליטאי זי"ע ויבלח"ט שליט"א, כל העניינים שכתובים התם אינם נצרכים (לכאורה) לערך מצומצם על סיפור חיייהם. יש"כ.
אצטט לכם מדברי המנור 'קובנא' האגדי במנה לשיחה על איש מסויים ע"כ שהאריכו בכל פרט מחייו:
"יש במכלול עוד ערכים כאלו, ראו גם רבי מנחם מנדל שניאורסון והרב אברהם יצחק הכהן קוק איך שנראים הערכים, ומי שדוקר לו קיומו של ערך על מאן דהו שלא יסתכל בערך".
אחיו של הרבי זכאים לערך?
לכאורה הם להם חשיבות אולם מתוקף היותם אחיו זה מקנה להם חשיבות?
{{מכלולאים פעילים}}?
אין דבר כזה חשיבות מדין "אח של".
ספרא?
מה פתאום?
אולי הריא"ל (תכל'ס, גם ויקפדית יש לו חשיבות, כידוע ליודעים)
איזו?
אבגד הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
חסיד חב"ד הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
חסיד חב"ד הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
יכלת להסתיר את התגובה הזאת
גם אימו של הרבי הרבנית חנה שניאורסון לא זכאית לערך והסיבה היחידה שהיא כאן זה רק בגלל שהיא אימו של הרבי
יש מצב שהיא באמת לא זכאית. מקריאת הערך לא הבנתי מדוע היא זכאית.
אבל נניח לזה, "הורים של" יותר חשובים מ"אחים של"...
"עסקה בענייני הציבור בהרחבה כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה בסיוע לאלפי פליטים", לא שזה סיבה מספקת אבל זה אומר שהיא מפורסמת בפני עצמה.
לשמואל חיים, המלצתי לך לקרוא את הערך על הרבנית בת שבע קניבסקי נ"ע.
ולקובנא היקר, ישנם עוד עניינים שארעו בחייה שדורשים ערך, לדוגמא הייתה בגלות בצ'יאלי, ומי דלא יודע מה זה הגלות שיברר...
שמשמרפא, עי' מערכים על בני הגר"ח קנייבסקי, משם נראה שבנים זכאים לערך, וכן בערכים על אחי הר"ג אדלשטיין.
לא יודע מה ראית בערכים הנ"ל, אבל חלק מהם זכאים בזכות עצמם וחלק אכן לא זכאים.
אני לא מתערב בעצם הוויכוח אבל אין ראיה מדוגמאות שהבאת כי שם כל אחד מפורסם בפני עצמו אתה לא משווה למשל בין הרב יעקב לאדלשטיין לנידון הנ"ל~~~~
בדקתי ומצאתי בהתאם לשיטתו של גולד אך לכ"כ,כי הערך על אחיהם של הרבנים שליט"א הינם קצרים ופחות תוכן מאשר על אימו של הרבי זצ"ל,אבל בהחלט הם זכאים לערך היות שהם רבנים גדולים בפני עצמם,ולכן אמלצתי ליודעי בינה בתולדות חייהם לאיו"ט שירחיבו לערך.
אין נושאים ישנים יותר