בית הכנסת איצקוביץ'
 | |
| בית הכנסת איצקוביץ' ברחוב הרב שך | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | צבי איצקוביץ' |
| מיקום | בני ברק |
| מדינה | ישראל (מדינה) |
| מייסדים | צבי איצקוביץ' |
| קואורדינטות | 32°05′09″N 34°50′08″E / 32.085965°N 34.835554°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הכנסת איצקוביץ' | |
בית הכנסת תפארת צבי הידוע בכינויו בית הכנסת איצקוביץ' הוא בית כנסת ברחוב הרב שך בבני ברק, סמוך לפינת רחוב רבי עקיבא. בית הכנסת ידוע בהיותו אחד מבתי הכנסת הפעילים ביותר בעולם. בדיקה שנערכה בשנת 2010 העלתה כי מתפללים בממוצע בבית הכנסת כ-17 אלף איש ביממה[1]. העובדה שסביבת בית הכנסת, בלב בני ברק, צפופה ומלאה בחנויות, בתנועה דחוסה ובהמוני הולכי רגל, מגדילה את הפופולריות שלו.
בית הכנסת מאופיין ברבגוניות הגדולה של המתפללים בו, ספרדים ואשכנזים, חרדים ודתיים. נוסח התפילה משתנה לפי זהותו של זה שבחר לשמש כשליח ציבור. עם זאת כדי לקיים את צוואת מייסד בית הכנסת, שהתפילה תתנהל לפי נוסח אשכנז, מקפידים על כך שבאולם הגדול שבקומה השנייה יהא זה נוסח התפילה הבלעדי. קבצנים ושליחי מוסדות צדקה רבים מסתובבים באזור בית הכנסת ומנסים להיעזר בנדיבותם של באיו.
מבנה
בית הכנסת מכיל 14 אולמות תפילה. בקומת הכניסה ישנם שישה אולמות תפילה קטנים יחסית, ובקומת הקרקע שבעה נוספים מפוארים (שנחנכו בערב חג שבועות ה'תשע"ה במעמד הרב אהרן יהודה לייב שטינמן[2]). מספר מנייני תפילה מתקיימים בו בו-זמנית, ולרוב מיד עם סיומו של מניין תפילה אחד מתחיל מניין חדש. (בתי כנסת מסוג זה נקראים שטיבלאך [מיידיש: "שטיבל" פירושו "בית קטן", חדר, וברבים: שטיבלאך] כינוי לבית כנסת עם כמה חדרי תפילה נפרדים). בקומתו השנייה של בית הכנסת שוכן אולם תפילה גדול, בו מתקיימים גם שיעורי תורה. בקומה השלישית שוכנת עזרת הנשים שפתוחה רק בשבתות.
היסטוריה
הקמה
בית הכנסת נוסד בטרם קום המדינה בידי גר צדק בשם צבי איצקוביץ', שרצה שתאסר תנועה ליד ביתו בשבתות (רחוב זה היווה עורק ראשי למעבר בין תל אביב למחנה תל השומר). כדי לגרום לכך הפך על פי עצת החזון איש את אחד מחדרי ביתו לבית כנסת, כדי לנצל את חוקי המנדט שלפיהם רחוב שבו יש בית כנסת נסגר לתנועה בשבת. איצקוביץ' ואשתו עברו לגור ברפת שהייתה בחצר, והבית הפך לבית כנסת. מאז בית הכנסת קרוי על שמו. השם הרשמי של בית הכנסת, "תפארת צבי", אינו ידוע לכלל הציבור. בעקבות סגירת הכביש, סללו הבריטים את הכביש השחור (ז'בוטינסקי)[3].
שלב ביניים
במשך עשרות שנים היה בית הכנסת מקום תפילה פעיל לתושבי האזור, ועם הזמן גדלה המושבה בני ברק והפכה לעיר שמרכזה הוא רחוב רבי עקיבא שחוצה את העיר. מטבע הדברים, אולמו הקטן של בית הכנסת איצקוביץ לא היה יכול להכיל את כל המתפללים, והם החלו להתפלל גם באולם המבוא ובחצר. לאחר מכן גברה מצוקת המקום עד שהמתפללים החלו חוסמים את תנועת העוברים והשבים שברחוב הרצל , (כיום רחוב הרב שך). השינוי החל לפני כ-20 שנה כאשר הרב אהרן נחום מילצקי נבחר לעמוד בראש עמותת בית הכנסת. הרב מילצקי שימש כאיש סודו של הרב שך, ובעידודו האקטיבי הוא החל במגבית רחבה ובשלב הראשון רכש את חלקו השמאלי של הבית בן הקומה האחת, כך שבבת אחת נוספו כמה שטיבלאך לרווחת הציבור. רק לאחר כמה שנים החל השלב השני של בניית מבנה בית הכנסת בן ארבע הקומות.
כיום
כיום קיימת הבחנה בין הקומות התחתונות של בית הכנסת, שם כאמור התפתחה "תעשיית תפילה" מגוונת, לבין הקומה העליונה של בית הכנסת, שם נשמרת מסגרת קהילתית יותר של תפילות בזמנים קבועים ובנוסח אשכנז, של שיעורי תורה ומוסר סביב כל שעות היום עד חצות לילה, ודרשות פרשת שבוע בלילות שבת. בעבר כיהן הרב יובל יוסף אורדנטליך כרב בית הכנסת במתכונתו הישנה, בגלל אופי בית הכנסת ששינה את פניו לא מונה רב לבית הכנסת לאחר פטירתו והגבאים היו מתייעצים בכל נושא וענין עם רבי אהרן לייב שטינמן שקבע את מקום תפילתו במנין הנץ המרכזי שבבית הכנסת, לאחר פטירתו מונה בנו הרב שרגא שטינמן כרב בית הכנסת. בית הכנסת מנוהל כיום על ידי העמותה שבראשה עומד כיום הרב נחום גליק, והגבאי הראשי הוא הרב יצחק שיינין.
תקופת הקורונה
בתחילת התפשטות נגיף הקורונה בית הכנסת נסגר למשך חצי שנה[4], ונבנתה פרגולה עם תאורה ואוורור מחוץ לבית כנסת ששימשה למניינים רבים במהלך כל שעות היום, בהמשך נפתח בית הכנסת מחדש.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אריאל שנבל, מפעל תפילה, באתר nrg, 24 בספטמבר 2004
- סיור החודש: בי"כ איצקוביץ באתר איגוד בתי הכנסת העולמי
הערות שוליים
