שולחן הטהור (קומרנה)
 | |
| שער הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יצחק אייזיק ספרין |
| סוגה | ספרות תורנית - הלכה |
| נושא | שולחן ערוך אורח חיים |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | תל אביב |
| תאריך הוצאה | ה'תשכ"ג |
| מספר עמודים | 373 |
| עורך | אברהם אבא זיס |
| מהדורות נוספות | |
| מספר כרכים | 2 |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 9003 |
| הספרייה הלאומית | 990010597030205171 |
ספר שולחן הטהור הוא חיבור הלכתי של רבי יצחק אייזיק ספרין מקאמרנא על סדר השולחן ערוך אורח חיים. הספר בולט בפסקי הלכה יוצאי דופן ובמגמתו ליישב את ההלכה והקבלה. בספר מובאים אף הנהגות רבות של צדיקי החסידות.
הדפסת הספר
הספר לא הודפס בחיי מחברו. בהקדמתו לספרו על חמשה חומשי תורה, הוא מזכיר את כתב היד של החיבור: "ודעת הרמב"ם בארתי בשולחן הטהור ובזר זהב שלנו"[1], וכן מספר בנו רבי אליעזר צבי: "יש תחת ידי כתב ידו הקדושה שחיבר על שולחן ערוך אורח חיים"[2].
ישנה שמועה האומרת, כי נשלח על ידי מחברו לרבי שמואל הלר רבה של צפת, ויעץ שלא להדפיסו[3], ויש אומרים, שהמחבר אסר בצוואתו להדפיס את הספר[4].
הספר הודפס לראשונה בשנת ה'תשכ"ג, מתוך כתבי יד של העתקת תלמידים שניצלו מן השואה[5].
מבנה הספר
סימני הספר נכתבו על פי סדר ותוכן הסימנים בשולחן ערוך עם הרחבה בנושאים נוספים הקשורים אליהם[6].
הספר כפי שהוא מודפס כולל רק חלק מסימני השולחן ערוך, עד אורח חיים, סימן רס"ד, אך מדברי המחבר עולה שרצה לכתוב גם על סימנים נוספים[7].
בנוסף להלכות בגוף הספר, הוסיף המחבר מדור להגהות והערות בשם זר זהב, בו הביא את המקורות לדבריו, לעתים תוך הרחבה ופלפול לבאר ולהוכיח את הכתוב בגוף הספר.
המהדיר, רבי אברהם אבא זיס, הוסיף מדור הערות וציונים, הכולל בתוכו השוואות רבות לדברי המחבר בספריו האחרים, ולספרי הפוסקים ותלמידי הבעש"ט.
דרכו בחיבור
הספר בעקרו הוא ספר הלכה, כשדברי הרמב"ם מהווים בדרך כלל את התשתית והיסוד לפסקיו, אך מאידך הוא משלב גם הנהגות המבוססות על תורת הנסתר - ספר הזוהר, האר"י וגוריו, וכן ההנהגות שנמסרו בשם הבעל שם טוב[8].
בכל מקום שישנה סתירה לכאורה בין הקבלה להלכה, חותר המחבר ליישב את שניהם. בדרך כלל ניתנת על ידו העדפה לעולה מתורת הנסתר, מלבד בנוסח התפילה בו על אף מנהג האר"י שהנהיג את נוסח ספרד, עמד המחבר בכל תוקף שלא לנטות מנוסח אשכנז[9].
הספר הוא מקור למסורות שונות שבעל פה על מנהגי ראשוני צדיקי החסידות[10], כמו הבעש"ט[11] החוזה מלובלין[12] ורבי זושא מאניפולי[13].
המחבר אינו נמנע מלחלוק על דברי האחרונים שקדמו לו, וכלשונו: ”...הרשות נתונה ביד כל תופסי התורה כל אחד כדעתו, ובלבד שלא יחלוק על הראשונים, אם לא בטעות דמוכח, וזה אינו נמצא..” (סימן ט"ו, סוף סעיף-קטן א').
התייחסויות לספר
רבים מן הפוסקים האחרונים, בפרט החסידיים, הזכירו את הספר ודנו בדבריו[14]. כמו כן הובא בספרי המלקטים השונים, ובמיוחד בסדרה הידועה פסקי תשובות, בה הובאו מאות מפסקיו על סדר השולחן ערוך.
פסקים מחודשים בספר
מספר פסקים מחודשים ויחודיים של המחבר, התפרסמו במיוחד.
- על עישון מקטרת יש לברך בשם ומלכות, כפי שהיה נוהג הבעל שם טוב, אך מכיון שנוסח הברכה אינו ידוע לנו, יש לפטור אותה בברכה אחרת[15].
- קביעת סוף זמן קריאת שמע וזמן תפילה היא לפי שעות קבועות, ולא לפי שעות זמניות. כך סוף זמן קריאת שמע הוא תמיד בשעה 9 בבוקר[16], וסוף זמן תפילה בשעה 10. גם חצות היום והלילה קבועים בשעה – השעה 12[17].
- חובה על כל אדם להניח תפילין דרבנו תם, ומי שלא מניחם במזיד הריהו "קרקפתא דלא מנח תפילין", שהוא מ'פושעי ישראל בגופם'[18][19], וחובה לברך על תפילין אלו ברכת המצוות[20].
- אסור להפסיק בין הנחת תפילין של יד לשל ראש אפילו בהנחת תפילין דרבינו תם ואפילו לאמן יהא שמיה רבה[21]
- הצריך להתפנות באמצע שמונה עשרה, מותר לו ללכת ולהתפנות, וכן החזן בימים נוראים, כשהציבור מאריך בפיוטים מותר לו לעקור את רגליו, לשבת ולנוח בינתיים[22].
- העוסק בתורה חייב להפסיק לאמירת אמן ויהא שמיה רבא[23].
- כוונת הביטוי ספק ברכות להקל היא להיפך מהמקובל: במקרה של ספק, אפשר להקל ולברך שוב בשם ומלכות, ואין צורך להחמיר באי אמירת שם שמים שוב[24].
- אסור להשהות תפילין על ראשו לאחר צאת הכוכבים[25]
- עשרה שהתפללו ביחידות והזדמנו יחדיו, יכולים לשלוח שליח ציבור שיגיד קדיש וברכו וחזרת הש"ץ וקדיש תתקבל[26]. עוד הוא פוסק במקרה זה, כי החזן, שכבר התפלל בלחש, מתפלל בקול רק עד "הא-ל הקדוש"[27]. אם החזן לא התפלל עדיין, צריך לסיים את התפילה בלחש, ומן הראוי שיחזור לתחילת התפילה, מכיון שהתפילה בקול אינה עולה לו לחיוב התפילה בלחש[28].
- אם יש תשעה בצירוף ארון קודש וגם קטן שהגיע לכלל דעת אפשר לצרפם כעשירי בשעת הדחק[29][30].
- מותר לקרוא קריאת שמע ולומר דברים שבקדושה[31] בתוך בור המקווה שבתוך חדרי המרחץ, מכיון שמחיצותיו הנפרדות מחשיבות אותו כחדר נפרד משאר החדרים, ואינו נחשב כמרחץ מכיון שהעומדים שם מכוסים במים[32].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שלחן הטהור - חלק א, תל אביב תשכג, באתר היברובוקס
- שלחן הטהור - חלק ב, תל אביב תשכח, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ הקדמה לחומש היכל הברכה, באתר היברובוקס
- ^ הקדמה לזוהר חי, באתר היברובוקס
- ^ נפתלי בן מנחם, ספר הבעש"ט עמ' רכ"ב
- ^ מודעה שנתפרסמה בדער איד, ערב שבת שמיני תשכ"ב, על ידי רבי חיים יעקב ספרין נכד המחבר. ראו נפתלי בן מנחם, בשערי ספר עמ' 58.
- ^ מתוך ההקדמה
- ^ לדוגמה, בסימן א', בו עוסק השולחן ערוך בענין השכמת הבוקר, מרחיב המחבר בנושאי: קימה בחצות, זהירות במחשבה הראשונה של היום וכדומה.
- ^ בסימן רנב סעי' יט כותב:"...ואי"ה נבאר היטב בסי' שלח אי"ה לחיים...".
- ^ אברהם אבא זיס, מבוא לספר, עמ' 5, באתר היברובוקס.
- ^ מן המבוא לספר
- ^ נפתלי בן-מנחם, בשערי ספר, מוסד הרב קוק ירושלים תשכ"ז, עמוד 59
- ^ ראו סימן ו
- ^ ראו סימן א סעיף-קטן ד
- ^ ראו סימן א
- ^ ראו למשל: שו"ת דברי יציב אורח חיים סימנים מ"ח, ע"ט, צ' ועוד; שו"ת חלקת יעקב' אורח חיים סימן נ;, שו"ת שבט הלוי חלק י סימן לג; שו"ת מנחת יצחק חלק י סימן טז; שו"ת יביע אומר אורח חיים חלק י סימן יז ועוד; שו"ת בצל החכמה חלק ד סימן ג, חלק ד סימן כו ועוד;, שו"ת באר משה חלק ג סימן יא;, שו"ת משנה הלכות חלק ט סימן קס"א' חלק י סימן כט ועוד; ספר תשובות והנהגות כרך א סימן קלד, קפג ועוד
- ^ סימן ו ס"ק ד
- ^ סימן נח סעיף א'
- ^ סימן ג'
- ^ ביטוי שמקורו מהגמרא במסכת ראש השנה, דף י"ז עמוד א' "פושעי ישראל בגופן ופושעי אומות העולם בגופן, יורדין לגיהנם ונידונין בה י"ב חודש. לאחר י"ב חודש, גופן כלה, ונשמתן נשרפת, ורוח מפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים... פושעי ישראל בגופן, מאי ניהו? - אמר רב: קרקפתא דלא מנח תפילין
- ^ סימן לד סעיף א'
- ^ סעיף ד'
- ^ סעיף כה סעיף ו ז
- ^ סימן קד סעיף א'
- ^ אבל לא לאמירת ברוך הוא וברוך שמו. סימן קכד סעיף יד
- ^ סימן ו ס"ק ד, ר' עקיבא אייגר (גליון הש"ס ברכות ס ע"א) מהרש"ל ומהרש"א (פסחים קב ע"א - לשון מהרש"ל: ואני אומר אדרבה הכא הוא כח דהיתרא שמיקל לברך עוד ולא חיישינן לברכה לבטלה להיות עובר משום לא תשא לאפוקי רבנן דמחמירי שלא לברך) מביאים גם הם שיטה זו.
- ^ בניגוד למוסכם בהלכה שאם הניחם מותר להשהותם כל הלילה, ראו משנה תורה לרמב"ם, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד', הלכה י"א. סימן ל' סעיף א'.
- ^ סימן נה סעיף ד', כדעת השולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס"ט שלא פקע מהם חיוב קדושה בתפילתם ביחיד (וראו מגן אברהם שם בשם רדב"ז), ועל פי האר"י שחובה לשמוע תפילת הש"ץ והיא עיקר התפילה
- ^ כדעת הטור ושולחן ערוך, אורח חיים, סימן ס"ט, סעיף א' ולא כדעת הרמ"א שעל הש"ץ לחזור על כל התפילה
- ^ סימן סט, א-ב-ג
- ^ על פי הגמרא מסכת ברכות, דף מ"ז עמוד ב', "אמר רב הונא תשעה וארון מצטרפין"
- ^ סימן נה סעיף ה'
- ^ תפילה, ברכות ודברי תורה
- ^ סימן פד סעיף א'