שגרירות ישראל בבנגקוק
מידע כללי | |
---|---|
תאריך פתיחה | 1954 |
מתקפות | משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (1972) |
דיפלומטיה | |
חלק מ | יחסי ישראל–תאילנד |
שגריר | אורנה שגיב |
שטח האמנה |
תאילנד קמבודיה |
מדינה מיוצגת | ישראל |
https://embassies.gov.il/bangkok |
שגרירות ישראל בבנגקוק היא הנציגות הדיפלומטית של ישראל בתאילנד. השגרירה המכהנת כיום היא אורנה שגיב.
השגרירות כלולה במחלקת דרום-מזרח אסיה של אגף אסיה והפאסיפיק של משרד החוץ.[1]
היסטוריה
בנובמבר 1953 מונה פרץ יעקובסון כקונסול הכבוד הישראלי הראשון בתאילנד.
ב-1954 הקימה ישראל צירות בבנגקוק, כשג'וזף אייבור לינטון, שגריר ישראל ביפן, מונה כציר-לא תושב.
ביולי 1958, אישרה ממשלת תאילנד את הצעת ממשלת ישראל להפיכת הצירות הישראלית בבנגקוק לשגרירות ובאוגוסט, מונה מרדכי קדרון לשגריר-תושב הראשון של ישראל בתאילנד.[2]
ב-19 בינואר 1971 נפטר מהתקף לב שגריר ישראל בתאילנד, דניאל קורט לוין.[3]
ב-28 בדצמבר 1972, ארבעה מחבלים פלסטינים מארגון ספטמבר השחור השתלטו על בניין השגרירות וחטפו שישה דיפלומטיים שהיו בו, ביניהם שגריר ישראל בקמבודיה, שמעון אבימור.[4] החוטפים דרשו את שחרורם של 36 מחבלים מבתי הכלא בישראל, בהם הטרוריסט היפני קוזו אוקמוטו שעמד בראש חוליית מחבלים מתאבדים שביצעה את הטבח בנמל התעופה לוד והמחבלים שנותרו בחיים בתום מבצע איזוטופ. המחבלים איימו לפוצץ את השגרירות במידה ודרישותיהם לא יענו עד ה-29 בדצמבר בשעה 08:00. לאחר 19 שעות של משא ומתן, הובטח לחוטפים כי הם יועברו בביטחה במטוס, שסופק על ידי מועמר קדאפי, לקהיר ובתמורה הם ישחררו את החטופים, וישראל תעביר למשפחות את גופותיהם של חוטפי הסבנה.[5]
בדצמבר 1983 הוטל רימון על ידי מטול רימונים שהופעל מתוך מכונית נוסעת על בניין השגרירות, וגרם נזק לחומת המקיפה את השגרירות.[6][7]
באוגוסט 1985 אירע פיצוץ נוסף ליד השגרירות.[8]
במרץ 1994 נכשל ניסיון פיגוע נגד השגרירות באמצעות משאית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד, בדומה לפיגועים שבוצעו נגד שגרירות ישראל בארגנטינה במרץ 1992 ונגד בניין הקהילה היהודית בארגנטינה ביולי 1994.[9] הפיגוע נכשל עקב תאונה בין המשאית לריקשה, שגרמה למחבל הנוהג במשאית להימלט. במשאית נתגלתה גם גופתו של הנהג, שנרצח קודם לכן. יוזמי הפיגוע זוהו כמחבלי חזבאללה ואנשי מודיעין איראניים.[9]
ב-14 בפברואר 2012 התפוצץ מטען בבית בנגקוק, שנחשד כתאונת עבודה של חוליה איראנית שניסתה לפגוע בדיפלומטים ישראלים על ידי הדבקת מטען לרכבם, בדומה לפיגועים נגד הדיפלומטים הישראלים בהודו ובגאורגיה ב-13 בפברואר.[10]
מחלקות והאמנות
ביוני 1960 מינתה ישראל את שגריר ישראל בתאילנד מרדכי קדרון, כשגריר שאינו תושב בקמבודיה.[11][12] עקב סכסוך גבול בין תאילנד לקמבודיה, הוחלט להעביר את נציגות ישראל בקמבודיה לשגרירות ישראל ביאנגון (מיאנמר).[13] ובאוגוסט 1972 פתחה ישראל שגרירות בפנום פן. עם השתלטות הקמר רוז' על קמבודיה ב-1974 נסגרה השגרירות ונותקו היחסים. ב-4 באוקטובר 1993 חודשו היחסים בין המדינות, והשגרירות הואמנה מחדש על היחסים.[14][1]
בשנת 1988 נפתחה נספחות כלכלית בשגרירות. הנספח הכלכלי הראשון היה גבי בר. כיום, מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות בבנגקוק, שמטרתה לקדם את היחסים הכלכליים בין המדינות. הנספח הכלכלי בתאילנד הוא דגן אלוני.[15]
שגרירים
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
ג'וזף אייבור לינטון | 1954–1957 | ציר לא תושב, טוקיו |
מרדכי קדרון | 1958 – 1963 | השגריר הראשון |
יחיאל אילסר | 1963 – 1965 | |
אברהם דרום | 1965–1968 | |
דניאל קורט לוין | 1969–1971 | מת במהלך כהונתו |
רחבעם עמיר | 1971–1975 | |
ראובן דפני | 1975–1979 | |
מרדכי לדור | 1979–1981 | |
אברהם כהן | 1981–1984 | |
יצחק נבון | 1984–1988 | |
בנאד אביטל | 1988–1991 | |
עוזי מנור | 1991–1994 | |
מרדכי לוי | 1994–1997 | |
דוד מתנאי | 1997–2002 | |
גרשון זוהר | 2002–2005 | |
יעל רובינשטיין | 2005–2009 | |
יצחק שוהם | 2009–2012 | |
שמעון רודד | 2012–2017 | |
מאיר שלמה | 2017– | |
אורנה שגיב | 2021–מכהנת[16] |
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בבנגקוק
- שגרירות ישראל בבנגקוק, ברשת החברתית פייסבוק
- שגרירות ישראל בבנגקוק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- אודות אסיה 1 - דרום מזרח - נציגות ישראל בתאילנד, באתר ארכיון המדינה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אגף אסיה והפאסיפיק, באתר GOV.IL
- ^ ממשלות תאילנד וישראל, קול העם, 19 באוגוסט 1958
- ^ מת דניאל לוין השגריר בתאילנד, דבר, 20 בינואר 1971
- ^ גם שגריר ישראל בקמבודיה הוזמן לבוא ל"ביקור בית", מעריב, 2 בינואר 1973
- ^ ישראל נענתה לבקשת תאילנד-גוויות תוקפי מטוס "סבנה" יימסרו למשפחות, על המשמר, 7 בינואר 1973
- ^ רימון הושלך על שגרירות ישראל בבנגקוק, דבר, 4 בדצמבר 1983
- ^ שוטרים תאילנדים בוחנים את שיעור הנזק שנגרם לחומת שגרירות ישראל, דבר, 5 בדצמבר 1983
- ^ בקצרה, חדשות, 13 באוגוסט 1985
- ^ 9.0 9.1 מתקפת טרור של איראן וחזבאללה נגד יעדים ישראליים בחו"ל (עמ' 27-28), באתר המכללה לביטחון לאומי
- ^ "תאונת עבודה" בתאילנד?, באתר Israel Defense, 19 במאי 2011
- ^ ישראל וקמבודיה העלו נציגויותיהן, דבר, 20 ביוני 1960
- ^ ישראל מיוצגת ב־62 מדינות, קול העם, 5 בספטמבר 1960
- ^ משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 216
- ^ עוד מדינות מחדשות את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל, חדשות, 5 באוקטובר 1993
בני אבני - ניו יורק, עתי"ם, שמעון פרס, יורש העצר הירדני וקלינטון נפגשים בבית הלבן, חדשות, 1 באוקטובר 1993 - ^ ברק שרעבי, בבלוג מינהל סחר חוץ
- ^ Harkov, Lahav (20 ביוני 2021). "Meet the 36 new ambassadors approved to new posts around the world". The Jerusalem Post. נבדק ב-26 באוגוסט 2022.
{{cite news}}
: (עזרה)
נציגויות דיפלומטיות של ישראל | ||
---|---|---|
המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • בחריין • טורקיה • ירדן • מצרים • (מרוקו) | |
אסיה | אוזבקיסטן • הפיליפינים • הודו (בנגלור • מומבאי) • (הונג קונג) • וייטנאם • טורקמניסטן • יפן • מיאנמר • נפאל • סין • סינגפור • קוריאה הדרומית • קזחסטן • תאילנד | |
אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אירלנד • אלבניה • בולגריה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לטביה • ליטא • נורווגיה • סלובקיה • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
אפריקה | אנגולה • אתיופיה • גאנה • דרום אפריקה • חוף השנהב • ניגריה • סנגל • קמרון • קניה • רואנדה | |
אמריקה | אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית (סן פרנסיסקו) • ברזיל • גואטמלה • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • פנמה • פרו • צ'ילה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
אוקיאניה | אוסטרליה • ניו זילנד | |
נציגויות שנסגרו | איראן • (לבנון) • מאוריטניה | |
מתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות של ישראל |
35963145שגרירות ישראל בבנגקוק