דניאל קורט לוין
| לידה |
18 באוגוסט 1907 ברלין, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1971 (בגיל 63) בנגקוק, תאילנד |
| מידע כללי | |
| מדינה |
 גרמניה |
| ספורט | |
| ענף ספורט | אתלטיקה |
| תת-ענף | ריצת 100 מטר |
ד"ר דניאל קורט לוין (בגרמנית: Daniel Kurt Lewin; 18 באוגוסט 1907, ח' באלול ה'תרס"ז – 19 בינואר 1971, כ"ב בטבת ה'תשל"א) היה אתלט יהודי-גרמני, משפטן ודיפלומט ישראלי. הוא סגן אלוף המכביה השנייה (1935) בריצת 100 מטר. עם קום המדינה עבד במשרד החוץ וכיהן כשגריר ישראל במדינות רבות בהן אוסטריה, בורמה, הפיליפינים, סרי לנקה, הולנד, יפן, קוריאה הדרומית, לאוס ותאילנד.
לוין היה העצור היהודי הראשון בליל הבדולח.[1] מכורח תפקידו כקונסול ישראל באוסטריה בשנת 1949 היה אחראי על עליית עצמותיו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל.
ביוגרפיה
לוין נולד וגדל בברלין. הוא היה חבר בקבוצת בר כוכבא ברלין. הוא למד באוניברסיטאות של ברלין, פרייבורג, בזל ופריז. בשנת 1934 קיבל תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת בזל. בשנים 1935–1938 שימש כמזכיר מכבי וחבר מזכירות החלוץ בברלין.[2][3]
עלייה לארץ ישראל
במאורעות ליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938 היה לוין היהודי הראשון שנעצר.[1] מיד עם שחרורו מהמעצר הוא עלה לארץ ישראל והשתקע בכפר המכבי.[4][5]
בשנת 1942–1946 היה חבר במועצת ההסתדרות ובשנת 1945 שימש כמנהל מחלקת קליטת העלייה וההסתדרות בחיפה. בשנים 1946–1948 היה לוין מרכז משלחת הסוכנות היהודית ונציגה כלפי מעצמות הכיבוש בגרמניה בברגן-בלזן וסייע לניצולים להגר.[2]
עבודה במשרד החוץ
למשרד החוץ התקבל לוין ב-1 בדצמבר 1948. הוא שימש בתפקיד קצין עלייה וסוכן קונסולרי ולאחר הכרה דה-פקטו מונה לקונסול בקונסוליה של ישראל בווינה, אוסטריה עד לשנת 1950. באותה העת במסגרת תפקידו דאג להגירתם המסודרת של היהודים פליטי השואה שהוחזקו במחנות באוסטריה ובאוגוסט 1949 על הבאת עצמותיו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל לקבורה בישראל.[6] עמד בראש הוועדה המארגנת את המשלחת האוסטרית למכביה השלישית.
בשנים 1950–1952 שימש כיועץ בצירות ישראל בהאג, הולנד. בסיום תפקידו חזר לישראל ושימש כשנה כסגן מנהל מחלקת אסיה. בשנים 1953–1957 שימש כמנהל מחלקת אסיה ואפריקה. כחלק מתפקידו נסע לוין בינואר 1955 לשליחות במשלחת הישראלית הראשונה לסין.[7] בשנים 1957–1960 התמנה לשגריר ישראל ברנגון, בורמה וציר לא-תושב בפיליפינים, ציילון ולאוס.[2] משם עבר לשמש כציר ישראל בטוקיו, יפן והחל מ-1962 גם שגריר לא-תושב בקוריאה הדרומית. בשנים 1963–1964 עבד כמנהל המחלקה לחבר העמים הבריטי ובשנים 1964–1966 חזר לנהל את מחלקת אסיה. בשנת 1966 התמנה לשגריר ישראל בהאג ובשנת 1969 התמנה לשגריר ישראל בבנגקוק, תאילנד ושגריר לא-תושב בלאוס.
לוין נפטר מהתקף לב במהלך כהונתו כשגריר ישראל בבנגקוק ב-19 בינואר 1971.[8]
קישורים חיצוניים
- דניאל לוין, Daniel Lewin, (1971 - 1907), אתר ההנצחה של משרד החוץ
- שיחות - עיסוקו של דיפלומט, מעריב, 26 בינואר 1971
- תמונה של ד"ר דניאל קורט, שני משמאל (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "רוץ אבי, אחרת סופך למות!", מעריב, 26 באפריל 1961
- ^ 2.0 2.1 2.2 דניאל לוין - ציר ישראל בבורמה, דבר, 25 באוקטובר 1957
- ^ במערכות "המכבי", דבר, 13 בנובמבר 1938
- ^ מן המתרחש בתנועת "המכבי" - ידיעות כלליות, הארץ, 13 בינואר 1939
- ^ ספורטאים יהודים בנכר, אומר, 28 ביולי 1940
- ^ נאום מר קורט לוין נציג ישראל בווינה, הצופה, 17 באוגוסט 1949
- ^ ד"ר ד. לוין חזר משליחות בסין, מעריב, 13 במרץ 1955
- ^ מת דניאל לוין השגריר בתאילנד, דבר, 20 בינואר 1971
