שגרירות גרמניה בישראל
 | |
| המגדל בו נמצאת השגרירות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
שגרירות גרמניה בתל אביב היא הנציגות הדיפלומטית של גרמניה לישראל.
השגרירות ממוקמת במגדל אדגר 360 שברחוב השלושה 2, בתל אביב. בשגרירות נמצאים גם קונסוליה, מחלקות שונות והנספח צבאי. השגריר הנוכחי (מאז 2022) הוא שטפן זייברט.
המחלקות בשגרירות כוללות את המחלקה המדינית המקשרת בין הממשלה הגרמנית לממשלה הישראלית ומעדכנת על אותן התפתחויות, הנספחות הצבאית שאחראית על קשרים בין משרד ההגנה הגרמני (אנ') ומשרד הביטחון, מחלקה לעניינים משפטיים וקונסולריים, המחלקה הכלכלית שעובדת בשיתוף פעולה עם לשכת המסחר ישראל-גרמניה, מחלקת התרבות שמשתפת פעולה בין היתר עם מכון גתה, מחלקה לעבודה ורווחה ומחלקת עיתונות.
היסטוריה
בשנת 1965 החליטו ממשלות ישראל וגרמניה המערבית לכונן ביניהן יחסים דיפלומטיים ולפתוח באופן הדדי שגרירויות. רולף פאולס התמנה לשגרירה הראשון של גרמניה בישראל והחל בתפקידו ב-19 באוגוסט 1965. שיגור השגריר היה מלווה בהיסוסים משני הצדדים. גרמניה עמדה תחת לחץ של מדינות ערב שלא לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואילו ישראלים רבים לא ראו בעין יפה קיום יחסים דיפלומטיים עם גרמניה שני עשורים בלבד לאחר השואה. במאי 1965 קיבלה הכנסת החלטה על כינון היחסים. ישראל שלחה לבון את השגריר אשר בן נתן, וגרמניה שלחה לתל אביב את השגריר פאולס. מינויו לשגריר בישראל גרר גל נרחב של מחאות בציבור הישראלי, חלק מההפגנות כנגד מינויו היו סוערות ואלימות. ביטויי המחאה בישראל הבליטו את היותו של פאולס קצין בצבא הוורמכט הנאצי, את עיטורו בצלב הברזל הנאצי ואת שירותו כנספח צבאי בשגרירות גרמניה הנאצית בטורקיה. נתונים אלה מעברו שמשו בסיס לטענה כי מינויו כשגריר גרמניה לישראל הוא מינוי בלתי ראוי.
פאולס התקבל אצל הנשיא זלמן שזר ומסר לו את כתב האמנתו ב־19 באוגוסט 1965. השגריר החדש התקבל ברגשות של כאב וזעם. מכוניתו הותקפה באבנים, ואלפי מפגינים הפגינו כנגדו. מנחם בגין נשא נאום שבו האשים את ישראל כי בקבלה את האמנתו של פאולס כשגריר היא בוגדת בזכרם של קדושי השואה.
פאולס הוכיח בתפקידו רגישות ודיפלומטיה. פעולתו הראשונה כשגריר הייתה ביקור במוסד "יד ושם". במהלך כהונתו פעל פאולס לנורמליזציה של היחסים. פאולס שימש כשגריר אף בימי מלחמת ששת הימים וסיים את תפקידו בשנת 1968, אז הוחלף על ידי קארל הרמן קנוקה[1].
בתחילת שנות ה-80 התפוצץ רימון יד בחצר השגרירות הגרמנית בתל אביב, כביכול בשם ארגון בשם "בל נשכח"[2].
מאז 1984 מארגנת שגרירות גרמניה בישראל טקס אזכרה שנתי בבית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת.
שגרירים
| שם | תקופה |
|---|---|
| רולף פאולס | 1965–1968 |
| קארל הרמן קנוקה | 1968–1971 |
| גסקו פון פוטקאמר[3] | 1971–1974 |
| פר פישר[4][5] | 1974–1977 |
| קלאוס שולץ | 1977–1981 |
| נילס הנסן | 1981–1985 |
| וילהלם הס[6] | 1985–1990 |
| אוטו פון דר גאבלנץ[7] | 1990–1993 |
| פרנץ ברטלה | 1993–1996 |
| תאודור וולאו[8] | 1996–2000 |
| רודולף דרסלר[9] | 2000–2005 |
| הרלד קינדרמן | 2006–2011 |
| אנדריאס מיכאליס | 2011–2015 |
| קלמנס פון גטצה | 2015–2018 |
| סוזאנה ואזום-ראינר | 2018–2022 |
| שטפן זייברט | מאז 2022[10] |
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות גרמניה בישראל- משרד החוץ הגרמני
הערות שוליים
- ^ הממשלה הסכימה למנוי קנוקה כשגריר גרמניה בישראל, הצופה, 21 ביוני 1968
- ^ תום שגב, המיליון השביעי, ו, 3, עמ' 359.
- ^ אינגה דויטשקרון, פון פוטקאמר ־ מועמד לשגריר בון בישראל, מעריב, 28 בפברואר 1971
- ^ פר פישר - שגריר החדש של בון בישראל, מעריב, 24 בספטמבר 1974
- ^ שלמה שפיר, חילופי הביקורים - סימן לאיכות היחסים, דבר, 8 ביולי 1975
- ^ שלום לשגריר, מעריב, 31 ביולי 1990
- ^ אוטו פון דר גאבלנץ - שגריר חדש של גרמניה המערבית בישראל, מעריב, 19 ביולי 1990
- ^ פגישת השר לוי ושגרירי מערב אירופה, משרד החוץ, 20 ביוני 2000
- ^ אי.פי., השגריר הגרמני יחל בתפקידו למרות התבטאותו, באתר ynet, 9 באוגוסט 2000
- ^ "Seibert wird neuer Botschafter in Israel" (בגרמנית). Der Tagesspiegel. 2022-07-12. נבדק ב-2022-07-12.
