קנצלר גרמניה
איוש נוכחי | אוֹלָף שוֹלְץ | ||
---|---|---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 8 בדצמבר 2021 | ||
דרכי מינוי | מינוי הנשיא באישור הבונדסטאג | ||
תחום שיפוט | גרמניה | ||
מעון | קומפלקס הקנצלרייה, ברלין | ||
מושב המשרה | קומפלקס הקנצלרייה, ברלין | ||
משך כהונה קצוב | 4 שנים | ||
ייסוד המשרה | 1871 | ||
איוש ראשון | אוטו פון ביסמרק |
ראש הממשלה בגרמניה נקרא באופן מסורתי קַנְצְלֶר. בין השנים 1871 ל-1945 המשרה נקראה רייכסקנצלר (בגרמנית: Reichskanzler; משמע: קנצלר של הרייך), אך אחרי מלחמת העולם השנייה גרמניה הפכה לרפובליקה פדרלית, ועל כן שונה שם המשרה, ומאז ועד היום שמה הוא בונדסקנצלר (בגרמנית: Bundeskanzler; משמע: קנצלר פדרלי). הקאנצלר הוא המנהל והמוביל של הקבינט של גרמניה.
מקורו של המונח, המתועד לראשונה בימי הביניים, הוא במילה הלטינית cancellarius.
קנצלר גרמניה הנוכחי הוא אולף שולץ, והוא מכהן בתפקיד החל מ-8 בדצמבר 2021.
רייכסקנצלר
לפני מלחמת העולם הראשונה נקראה משרת ראש ממשלת גרמניה בשם "רייכסקנצלר", שמשמעותו היא "קנצלר קיסרי" או "קנצלר של הרייך". באימפריה הגרמנית של 1871, הרייכסקנצלר לא נבחר על ידי הפרלמנט (הרייכסטאג), ולא נשא באחריות כלפיו. במקום זאת, הוא מונה על ידי הקיסר. בשל כך לא ניתן לקרוא לאימפריה הגרמנית דמוקרטיה, גם אם הרייכסטאג היה פרלמנט נבחר.
מצב עניינים זה השתנה רק ב-29 באוקטובר 1918 בתיקון שהוכנס לחוקת 1871. עם זאת, השינוי לא יכול היה למנוע את התפרצותה של מהפכה כמה ימים לאחר מכן.
על פי החוקה החדשה של רפובליקת ויימאר ב-1919, הרייכסקנצלר אמור להיבחר על ידי הנשיא, אך לפרלמנט הזכות לפטר את הקנצלר, או את כל אחד מן השרים שלו. למעשה, רוב הממשלות של רפובליקת ויימאר נשענו בצורה חזקה על שיתוף פעולה עם הנשיא, בשל חוסר היציבות שבפרלמנט. הרייכסקנצלר האחרון בסדרת הקנצלרים של רפובליקת ויימאר היה אדולף היטלר, שמונה ב-30 בינואר 1933.
הקיסרות הגרמנית (1871 - 1918)
מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
מפלגה | תקופת כהונה | קיסר
(תקופת שלטון) | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|
התחלה | סיום | ||||||
1 | הנסיך
Otto von Bismarck (1815-1898) |
בלתי מפלגתי | 21 במרץ 1871 | 20 במרץ 1890 | וילהלם הראשון
Wilhelm I (1871-1888) | ||
פרידריך השלישי
Friedrich III (1888) | |||||||
וילהלם השני
Wilhelm II (1888-1918) | |||||||
2 | הרוזן
Leo von Caprivi (1831-1899) |
בלתי מפלגתי | 20 במרץ 1890 | 26 באוקטובר 1894 | |||
3 | הנסיך
כלודוויג, מהוהנלוהה-שילינגספירסט Chlodwig zu Hohenlohe-Schillingsfürst (1819-1901) |
בלתי מפלגתי | 29 באוקטובר 1894 | 17 באוקטובר 1900 | |||
4 | הנסיך
Bernhard von Bülow (1849-1929) |
בלתי מפלגתי | 17 באוקטובר 1900 | 14 ביולי 1909 | |||
5 | תאובלד פון בתמן-הולווג
Theobald von Bethmann-Hollweg (1856-1921) |
בלתי מפלגתי | 14 ביולי 1909 | 13 ביולי 1917 | |||
6 | גאורג מיכאליס
Georg Michaelis (1857-1936) |
בלתי מפלגתי | 14 ביולי 1917 | 1 בנובמבר 1917 | |||
7 | הרוזן
Georg von Hertling (1843-1919) |
מפלגת המרכז | 1 בנובמבר 1917 | 30 בספטמבר 1918 | |||
8 | הנסיך
Max von Baden (1867-1929) |
בלתי מפלגתי | 3 באוקטובר 1918 | 9 בנובמבר 1918 | |||
9 |
Friedrich Ebert (1871-1925) |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 9 בנובמבר 1918 | 13 בפברואר 1919 | ללא |
רפובליקת ויימאר (1919 - 1934)
מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
מפלגה | תקופת כהונה | רייכסטאג
(שנת בחירות) |
נשיא
(תקופת כהונה) | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
התחלה | סיום | |||||||
1 | פיליפ שיידמן
Philipp Scheidemann (1865-1939) |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 13 בפברואר 1919 | 20 ביוני 1919 | האספה הלאומית
(1919) |
פרידריך אברט
Friedrich Ebert (1919-1925) | ||
2 | גוסטב באואר
Gustav Bauer (1870-1944) |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 21 ביוני 1919 | 26 במרץ 1920 | ||||
3 | הרמן מילר
Hermann Müller (1876-1931) |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 27 במרץ 1920 | 21 ביוני 1920 | ||||
4 | קונסטנטין פרנבאך
Constantin Fehrenbach (1852-1926) |
מפלגת המרכז | 25 ביוני 1920 | 4 במאי 1921 | 1
(1924) | |||
5 | יוזף וירט
Joseph Wirth (1879-1956) |
מפלגת המרכז | 10 במאי 1921 | 14 בנובמבר 1922 | ||||
6 | וילהלם קונו
Wilhelm Cuno (1876-1933) |
עצמאי | 22 בנובמבר 1922 | 12 באוגוסט 1923 | ||||
7 | גוסטב שטרזמן
Gustav Stresemann (1878-1929) |
מפלגת העם | 13 באוגוסט 1923 | 30 בנובמבר 1923 | ||||
8 | וילהלם מרקס
Wilhelm Marx (1863-1946) |
מפלגת המרכז | 30 בנובמבר 1923 | 15 בינואר 1925 | ||||
2
(מאי 1924) | ||||||||
9 | האנס לותר
Hans Luther (1879-1962) |
עצמאי | 15 בינואר 1925 | 12 במאי 1926 | 3
(דצמבר 1924) | |||
פאול פון הינדנבורג
Paul von Hindenburg (1925-1934) | ||||||||
(8) | וילהלם מרקס
Wilhelm Marx (1863-1946) |
מפלגת המרכז | 17 במאי 1926 | 12 ביוני 1928 | ||||
(3) | הרמן מילר
Hermann Müller (1876-1931) |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 28 ביוני 1928 | 27 במרץ 1930 | 4
(1928) | |||
10 | היינריך ברינינג
Heinrich Brüning (1885-1970) |
מפלגת המרכז | 30 במרץ 1930 | 30 במאי 1932 | 5
(1930) | |||
11 | פרנץ פון פאפן
Franz von Papen (1879-1969) |
עצמאי | 1 ביוני 1932 | 17 בנובמבר 1932 | 6
(יולי 1932) | |||
12 | קורט פון שלייכר
Kurt von Schleicher (1882-1934) |
עצמאי | 3 בדצמבר 1932 | 28 בינואר 1933 | 7
(נובמבר 1932) | |||
13 | אדולף היטלר
Adolf Hitler (1889-1945) |
מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית | 30 בינואר 1933 | 2 באוגוסט 1934 |
גרמניה הנאצית (1934 - 1945)
מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
מפלגה | תקופת כהונה | רייכסטאג
(שנת בחירות) |
נשיא
(תקופת כהונה) | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
התחלה | סיום | |||||||
1 | אדולף היטלר
Adolf Hitler (1889-1945) פיהרר ורייכסקנצלר |
מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית | 2 באוגוסט 1934 | 30 באפריל 1945 | 8
(מרץ 1933) |
- | ||
9
(נובמבר 1933) | ||||||||
10
(מרץ 1936) | ||||||||
11
(אפריל 1938) | ||||||||
2 | יוזף גבלס
Joseph Goebbels (1897-1945) |
מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית | 30 באפריל 1945 | 1 במאי 1945 | - | קרל דניץ
Karl Dönitz (1945) | ||
3 | לוץ שוורין פון קרוזיק (ראש השרים)
Lutz Graf Schwerin von Krosigk (1887-1977) |
מפלגת הפועלים הנציונל-סוציאליסטית | 2 במאי 1945 | 23 במאי 1945 |
בונדסקנצלר
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של גרמניה |
חוקה ונשיאות
הרשות המבצעת
חלוקה מנהלית
|
החוקה המערב גרמנית של 1949, חוקת גרמניה (בגרמנית: Grundgesetz; מילולית: חוק בסיסי), מעניקה לקנצלר, שנקרא מעתה בונדסקנצלר, סמכויות ביצוע מרכזיות. מסיבה זו, יש המתייחסים למערכת הפוליטית הגרמנית כ"דמוקרטיית קנצלר". הממשלה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesregierung) מורכבת מהקנצלר ושרי הקבינט שלו או שלה. (מנהיג גרמניה המזרחית נשא בתואר "מזכיר המועצה המדינית של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית", ולא בתואר קנצלר).
סמכות הקנצלר נובעת מהחוקה ומהמעמד שלו כמנהיג המפלגה או קואליציית המפלגות שמחזיקה ברוב הכיסאות בבונדסטאג (בגרמנית: Bundestag). בעבר, עם הלמוט קוהל ולאחר מכן גרהרד שרדר, אנגלה מרקל וגם כיום עם אולף שולץ, שימש ומשמש הקנצלר גם כמנהיג מפלגתו שלו. הדבר לא היה נכון באשר להלמוט שמידט.
בכל ארבע שנים, לאחר בחירות ארציות ותחילת כהונתם של חברי הבונדסטאג החדשים, נבחר הקנצלר בעזרת רוב קולות חברי הבונדסטאג, לאחר שהוצע כקנצלר על ידי נשיא גרמניה (בגרמנית: Bundespräsident). הצבעה זו היא אחד המקרים היחידים שבו יש להשיג רוב קולות מתוך כל חברי הבונדסטאג, בניגוד לרוב יחסי של המצביעים. הצבעה זו נקראת "קנצלרמרהייט" (בגרמנית: Kanzlermehrheit), ובשלה אף אולצו להגיע לפרלמנט בעבר חברי פרלמנט חולים (או בהיריון) כאשר הרוב המפלגתי היה קטן מדי.
אם מועמד הנשיא לא נבחר, יכול הבונדסטאג לבחור מועמד משלו תוך 14 יום. אם איש לא נבחר במהלך תקופה זו, הבונדסטאג יכול להכריז על בחירות חדשות למשרת הקנצלר. אם לאדם שקיבל את מספר הקולות הרב ביותר יש רוב, הנשיא מחויב למנותו. אם לאדם שקיבל את המספר הרב ביותר של הקולות אין רוב בבונדסטאג, יכול הנשיא למנות אותו או לקרוא לבחירות חדשות.
הקנצלר הוא החבר היחיד בממשלה שממונה על ידי הבונדסטאג. השרים נבחרים על ידי הקנצלר בעצמו (וממונים רשמית על ידי הנשיא).
שלא כמו בפרלמנטים אחרים, הבונדסטאג לא יכול להפיל את הקנצלר בהצבעת אי אמון פשוטה, מאחר שברפובליקת ויימאר נוצלה אפשרות זו לרעה על ידי שני הקצוות הפוליטיים, במטרה לחתור תחת הקנצלר ותחת ההליך הדמוקרטי. במקום זאת, החלפתו המוקדמת של הקנצלר יכולה להעשות רק אם מוסכם על יורש. כדי לצבור תמיכה מהבונדסטאג, יכול הקנצלר לקרוא להצבעת אמון, שניתן לשלבה בהצעת חוק כלשהי. אם הוא לא מצליח להגיע לרוב בהצבעה מסוג זה, יכול הנשיא לפזר את הבונדסטאג.
סעיף 65 של החוקה מגדיר כיצד על הרשות המבצעת לתפקד. ראשית, "עקרון הקנצלר" קובע כי הקנצלר אחראי לכל מדיניות ממשלתו. כל העקרונות המדיניים המנחים, שנקבעים על ידי הקנצלר, מחייבים חוקית, ועל השרים ליישמם. מצופה משרי הקאבינט להציג מדיניות פרטנית ברמת השר, שמשקפת את המדיניות הרחבה שקבע הקנצלר. שנית, "עקרון האוטונומיה המיניסטריאלית" מעניק לכל שר את הזכות להשגיח על פעולות מחלקתו, ולהכין הצעות חוק ללא התערבות של הקבינט, כל עוד מדיניות השר חופפת למדיניות שקבע הקנצלר. כמו כן, "עקרון הקבינט" קובע כי על כל אי הסכמה בין חברי הקבינט על תחומי סמכותם או ענייני תקציב להגיע לפתרון על ידי הצבעת רוב חברי הקבינט.
הקנצלר קובע את הרכב הקבינט. הנשיא ממנה ומפטר באופן רשמי את שרי הקבינט, בהמלצתו של הקנצלר; אין צורך בהסכמת הבונדסטאג. על פי החוקה, הקנצלר יכול לקבוע את מספר שרי הקבינט, ולהגדיר את תפקידיהם. הקנצלר לודוויג ארהארד החזיק בקבינט הגדול ביותר, עם 22 שרים, באמצע שנות השישים. הלמוט קוהל הנהיג מעל ל-17 שרים בתחילת כהונתו הרביעית ב-1994; הקבינט השני של גרהרד שרדר החזיק ב-13 שרים ב-2002.
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1949 - היום)
מס' | דיוקן | שם
(תקופת חיים) |
סיעה | תקופת כהונה | בונדסטאג
(שנת בחירות) |
נשיא
(תקופת כהונה) | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
התחלה | סיום | |||||||
1 | קונראד אדנאואר
Konrad Adenauer (1876-1967) |
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית | 15 בספטמבר 1949 | 20 באוקטובר 1953 | 1
(1949) |
תיאודור הויס
Theodor Heuss (1949-1959) | ||
20 באוקטובר 1953 | 29 באוקטובר 1957 | 2
(1953) | ||||||
29 באוקטובר 1957 | 14 בנובמבר 1961 | 3
(1957) | ||||||
היינריך ליבקה
Heinrich Lübke (1959-1969) | ||||||||
14 בנובמבר 1961 | 13 בדצמבר 1962 | 4
(1961) | ||||||
13 בדצמבר 1962 | 15 באוקטובר 1963 | |||||||
2 | לודוויג ארהארד
Ludwig Erhard (1897-1977) |
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית | 16 באוקטובר 1963 | 26 באוקטובר 1965 | ||||
26 באוקטובר 1965 | 30 בנובמבר 1966 | 5
(1965) | ||||||
3 | קורט גאורג קיזינגר
Kurt Georg Kiesinger (1904-1988) |
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית | 1 בדצמבר 1966 | 21 באוקטובר 1969 | ||||
גוסטב היינמן
Gustav Heinemann (1969-1974) | ||||||||
4 | וילי ברנדט
Willy Brandt (1913-1992) |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 22 באוקטובר 1969 | 15 בדצמבר 1972 | 6
(1969) | |||
15 בדצמבר 1972 | 7 במאי 1974 | 7
(1972) | ||||||
- | ולטר של
Walter Scheel (1919-2016) ממלא מקום |
המפלגה הדמוקרטית החופשית | 7 במאי 1974 | 16 במאי 1974 | ||||
5 | הלמוט שמידט
Helmut Schmidt (1918-2015) |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 16 במאי 1974 | 14 בדצמבר 1976 | ||||
ולטר של
Walter Scheel (1974-1979) | ||||||||
14 בדצמבר 1976 | 4 בנובמבר 1980 | 8
(1976) | ||||||
קרל קרסטנס
Karl Carstens (1979-1984) | ||||||||
6 בנובמבר 1980 | 1 באוקטובר 1982 | 9
(1980) | ||||||
6 | הלמוט קוהל
Helmut Kohl (1930-2017) |
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית | 1 באוקטובר 1982 | 29 במרץ 1983 | ||||
30 במרץ 1983 | 11 במרץ 1987 | 10
(1983) | ||||||
ריכרד פון וייצזקר
Richard von Weizsäcker (1984-1994) | ||||||||
11 במרץ 1987 | 18 בינואר 1991 | 11
(1987) | ||||||
18 בינואר 1991 | 17 בנובמבר 1994 | 12
(1990) | ||||||
רומן הרצוג
Roman Herzog (1994-1999) | ||||||||
17 בנובמבר 1994 | 27 באוקטובר 1998 | 13
(1994) | ||||||
7 | גרהרד שרדר
Gerhard Schröder (1944-) |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 27 באוקטובר 1998 | 22 באוקטובר 2002 | 14
(1998) | |||
יוהנס ראו
Johannes Rau (1999-2004) | ||||||||
22 באוקטובר 2002 | 22 בנובמבר 2005 | 15
(2002) | ||||||
הורסט קלר
Horst Köhler (2004-2010) | ||||||||
8 | אנגלה מרקל
Angela Merkel (1954-) |
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית | 22 בנובמבר 2005 | 28 באוקטובר 2009 | 16
(2005) | |||
28 באוקטובר 2009 | 17 בדצמבר 2013 | 17
(2009) | ||||||
כריסטיאן וולף
Christian Wulff (2010-2012) | ||||||||
יואכים גאוק
Joachim Gauck (2012-2017) | ||||||||
17 בדצמבר 2013 | 14 במרץ 2018 | 18
(2013) | ||||||
פרנק-ואלטר שטיינמאייר
Frank-Walter Steinmeier (2017-) | ||||||||
14 במרץ 2018 | 8 בדצמבר 2021 | 19
(2017) | ||||||
9 | אולף שולץ
Olaf Scholz (1958-) |
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית | 8 בדצמבר 2021 | מכהן | 20
(2021) |
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
|
---|
- אתר האינטרנט הרשמי של קנצלר גרמניה
- בונדסקנצלר - האתר הרשמי
36316714קנצלר גרמניה