כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט
.jpg) | |||||||||
| לידה |
31 במרץ 1819 רוטנבורג אן דר פולדה, רוזנות הסן-רוטנבורג  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 1901 (בגיל 82) באד ראגאץ, שווייץ  | ||||||||
| מדינה | הקיסרות הגרמנית | ||||||||
| מפלגה | עצמאי | ||||||||
| בת זוג | מריה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין-זיין | ||||||||
| שושלת בית הוהנלוהה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
כלודוויג קרל ויקטור, הנסיך מהוהנלוהה-שילינגספירסט (Chlodwig Carl Viktor Fürst zu Hohenlohe-Schillingsfürst; 31 במרץ 1819 - 6 ביולי 1901), היה מדינאי גרמני ששימש כקנצלר גרמניה וראש ממשלת פרוסיה בין השנים 1894 ל-1900. לפני מינויו כקנצלר שימש כלודוויג כראש ממשלת בוואריה (1866–1870), שגריר בצרפת (1873–1880), שר החוץ (1880), ומושל אזורי אלזס ולורן (1885–1894). כלודוויג נחשב לאחד מחשובי המנהיגים הליברלים בגרמניה בתקופת הקיסרות הגרמנית.
ביוגרפיה
ראשית חייו
כלודוויג נולד ב-31 במרץ 1819 ברוטנבורג אן דר פולדה, שהייתה חלק מרוזנות הסן-רוטנבורג, לפרנץ יוזף, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט ולקונסטנצה, נסיכת הוהנלוהה-לנגנבורג, בתם של קרל לודוויג הראשון, נסיך הוהנלוהה-לנגנבורג ואמליה הנרייטה, רוזנת זולמס-בארוט.
קריירה מוקדמת
כלודוויג החל את דרכו הציבורית כצוער בשירות החוץ של ממלכת פרוסיה. למרות מעמד הגבוה של משפחתו החל כלודוויג את הקריירה בדרגים הנמוכים של הממשל הציבורי כפקיד משפטי, בזכות חשיפתו להתנהלותה של המדינה הפרוסית גיבש כלודוויג בגיל צעיר את הבנתו לגבי הפגמים המושרשים במסורת הפרוסית ותמיכתו בדרך הליברלית. למרות תמיכתו באיחוד גרמניה בעזרתה של פרוסיה, כלודוויג התנגד נחרצות להפיכתה של כל גרמניה למדינה בסגנון הפרוסי.
בשנת 1841 מת אביו פרנץ יוזף, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט, וכלודוויג היה אמור לרשת את תאריו, מאחר שאחיו הגדול ויקטור הראשון, דוכס ראטיבור ויתר על זכויותיו בתמורה לתואר "דוכס ראטיבור", אולם כלודוויג ויתר על זכותו לטובת אחיו פיליפ ארנסט, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט, בתנאי שיירש אותו לאחר מותו. בשנת 1845 מת אחיו פיליפ ארנסט, וכלודוויג ירש את תאריו, ובשנת 1846 אף ירש את מושבו בבית העליון של הפרלמנט הבווארי, אולם בעקבות כך נאלץ להתפטר מן השירות הציבורי הפרוסי. בזמן מהפכת 1848 תמך כלודוויג בליברלים שביקשו לאחד את גרמניה תחת משטר דמוקרטי. לאחר מלחמת פרוסיה-אוסטריה משנת 1866 פעל כלודוויג בפרלמנט הבווארי למען התקרבות לפרוסיה על חשבון אוסטריה, דבר שהבטיח לו תפקיד בכיר תחת מלך בוואריה החלש לודוויג השני. כלודוויג מונה ראש ממשלת בוואריה ושר החוץ ובזמן כהונתו פעל רבות לאיחוד בין מדינות דרום גרמניה לקונפדרציה הצפון גרמנית, ופיתח את צבא מדינות הדרום לפי המודל הפרוסי. כמו כן נאבק כלודוויג באפיפיור פיוס התשיעי שביקש להפריד בין צפון גרמניה הפרוטסטנטי לדרום הקתולי ברובו. בעקבות תבוסה בפרלמנט על רקע קבלת חוק המצדד בחינוך קתולי בבתי הספר התפטר כלודוויג מראשות הממשלה הבווארית במרץ 1870.
בשנת 1873 מונה כלודוויג על ידי ביסמרק לשגריר גרמניה בצרפת, ובשנת 1888 לאחר מותו של שר החוץ ברנהרד ארנסט פון בילוב מונה כשר החוץ וממלא מקום הקנצלר. בשנת 1885 מונה כלודוויג למושל אלזס-לורן - חבלי ארץ שסופחו לגרמניה לאחר הניצחון על צרפת בשנת 1871, גישתו הפייסנית והמתחשבת לתושבי החבלים עזרו להשקיט את האזור ולמנוע מהומות מצד לאומנים צרפתיים.
קנצלר גרמניה
בשנת 1894 נעתר כלודוויג לבקשתו של הקיסר וילהלם השני ומונה לתפקיד הקנצלר. כלודוויג מונה לתפקיד בגיל 77 וחולני, ובעקבות כך אישיותו לא באה לידי ביטוי בניגוד לשני קודמיו. הופעותיו בפרלמנט היו מועטות ורוב החלטות המדיניות של תקופת כהונתו נעשו על ידי הקיסר ושרי החוץ. כלודוויג התפטר בשנת 1900, ונפטר שנה מאוחר יותר ב-6 ביולי 1901 בעיר באד ראגאץ שבשווייץ.
משפחתו
ב-16 בפברואר 1847 התחתן כלודוויג עם מריה, נסיכת זיין-ויטגנשטיין-זיין, בתם של לודוויג, נסיך זיין-ויטגנשטיין-ברלבורג וקרולינה סטפניה, נסיכת רדזיוויל, ממנה נולדו לו 6 ילדים:
- אליזבת, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט (1847–1915)
- סטפני, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט (1851–1882)
- פיליפ ארנסט, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט (1853–1915)
- אלברט, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט (1857–1866)
- מוריץ, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט (1862–1940)
- אלכסנדר, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט (1862–1924)
קישורים חיצוניים
| הקודם: לאו פון קפריבי |
קאנצלר גרמניה 1894-1900 |
הבא: ברנהרד פון בילוב |
