ולטר של

ולטר של
Walter Scheel

לידה	8 ביולי 1919 זולינגן, רפובליקת ויימאר
פטירה	24 באוגוסט 2016 (בגיל 97) באד קרוצינגן, גרמניה
מדינה
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP)
נשיא גרמניה ה־4 1 ביולי 1974 – 30 ביוני 1979 (5 שנים) → גוסטב היינמן קרל קרסטנס ←
קנצלר גרמניה ה־5 7 במאי 1974 – 16 במאי 1974 (10 ימים) → וילי ברנדט הלמוט שמידט ←

ולטר של (בגרמנית: Walter Scheel‏; 8 ביולי 1919- 24 באוגוסט 2016) היה פוליטיקאי גרמני שכיהן כנשיא גרמניה הרביעי בין השנים 1974–1979. לפני כן שימש כשר פדרלי לשיתוף הפעולה הכלכלי ולפיתוח, שר חוץ, סגן קנצלר גרמניה וקנצלר מערב גרמניה בפועל לתקופה קצרה.

ביוגרפיה

ולטר של נולד בעיר זולינגן (כעת במדינת נורדריין-וסטפאליה) בגרמניה למשפחה פרוטסטנטית. לאחר סיום לימודיו למד ועבד כפקיד בנק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בספטמבר 1939 התגייס לצבא הגרמני, ובשנותיה האחרונות של המלחמה שירת בלופטוואפה, בתפקיד מפעיל רדאר בטיסות לילה במטוס הקרב מסרשמיט Bf 110 וקיבל את עיטור צלב הברזל. של הכחיש בעקביות טענות שפורסמו לראשונה בעיתונות הבריטית בשנת 1978, לפיהן כביכול הצטרף למפלגה הנאצית בזמן שירותו הצבאי בשנת 1942. בין השנים 1945-1953 כיהן כמנהל כללי בחברות תעשייה שונות.

בסוף שנות ה-40 הוא הצטרף למפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP). בשנים 1954-1950 היה חבר בפרלמנט של מדינת נורדריין-וסטפאליה. בשנת 1953 נבחר לבונדסטאג ובשנת 1956 הצטרף להנהלת הארצית של מפלגתו. בשנים 1956-1961 היה חבר בפרלמנט האירופי.

לאחר הבחירות הכלליות בגרמניה בשנת 1961 הצטרפה מפלגתו לקואליציה בראשות הקנצלר קונראד אדנאואר, ושל מונה לשר פדרלי לשיתוף הפעולה הכלכלי ולפיתוח. הוא נותר בתפקיד גם לאחר מינוי לודוויג ארהארד כקנצלר גרמניה ועד לשינוי בממשלה באוקטובר 1966 בעקבות מחלוקות סביב התקציב. בשנים 1969-1967 כיהן כסגן נשיא הבונדסטאג. בשנת 1968 נבחר של לראש המפלגה הדמוקרטית החופשית.

בבחירות 1969 הוביל של ליצירת קואליציה בין מפלגתו למפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בממשלה שהוקמה כיהן של כשר החוץ של גרמניה וסגן הקנצלר וילי ברנדט. במהלך כהונתו היה מעורב בקידום תהליך של דטאנט מול הגוש המזרחי ובכינון מדיניות חדשה כלפי גרמניה המזרחית, במסגרתה הכירה גרמניה המערבית בגרמניה המזרחית. מדיניות זו עוררה דיון ציבורי נרחב, שבמהלכו עברו מספר חברי פרלמנט לאופוזיציה, דבר שערער את הרוב של הממשלה בבונדסטאג, ואולם תוצאות בחירות 1972 חיזקו את שתי מפלגות הקואליציה.

ולטר של מקבל את פניו של נשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, יולי 1978

של היה שר החוץ הגרמני הראשון שביקר בישראל בשנת 1970. בשנת 2012 חשף השבועות הגרמני "דר שפיגל" כי במסגרת תפקידו כשר החוץ ניהל של, בשליחות ממשלת גרמניה, מגעים סודיים עם כמה מאנשי ארגון הטרור ספטמבר השחור, שביצע בשנת 1972 את טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, כמה חודשים אחרי הטבח. מטרת המגעים הייתה "לבנות יחסי אמון חדשים" עם הארגון, ובתמורה נדרש הארגון להימנע מקיום פעילות טרוריסטית על אדמת גרמניה.

ב-7 במאי 1974 התפטר וילי ברנדט מתפקידו כקנצלר לאחר שעוזרו, גינתר גיום, נעצר בשל ריגול לטובת מזרח גרמניה. של כיהן בתפקיד קנצלר בפועל עד לבחירתו של הלמוט שמידט לקנצלר החדש ב-16 במאי 1974. באותו יום התפטר של מהקבינט הפדרלי.

ב-15 במאי 1974 נבחר של לנשיא גרמניה המערבית בבחירות לנשיאות, וכיהן בתפקיד זה עד להתפטרותו ביוני 1979, לאחר שאפסו סיכוייו להיבחר באותה שנה לקדנציה שנייה. בשנים 1985-1980 כיהן כיושב ראש קבוצת בילדרברג ונשיא התנועה האירופית הבינלאומית (European Movement International) ובשנים 1989-1980 כיהן כנשיא "איחוד הפדרליים האירופאיים" (Union of European Federalists). בשנת 1991 החל לשמש כנשיא כבוד של קרן פרידריך נאומן (Friedrich Naumann Foundation).

במישור האישי

של היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה, אווה נפטרה בשנת 1966, אחרי 24 שנות נישואין. אשתו השנייה, מילדרד, לה היה נשוי משנת 1969, נפטרה בשנת 1985. ב-1988 נישא בשלישית לברברה. לשל בן מנישואיו הראשונים ובן מאומץ מנישואיו השניים. החל משנת 2012 התגורר של בדיור מוגן, לאחר שלקה בדמנציה.

פרסים ואותות כבוד (רשימה חלקית)

של קיבל מעל 60 פרסים ואותות כבוד בינלאומיים, ביניהם:

• 1971 - פרס קרן תיאודור הויס
• 1974 - עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
• 1977 - פרס שארלמאן
• 1973 - מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ולטר של בוויקישיתוף

• תקציר קורות חייו של ולטר של, באתר נשיא גרמניה
• תקציר קורות חייו של ולטר של, באתר LeMO
• ולטר של, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32208252ולטר של