לודוויג ארהארד
לידה |
4 בפברואר 1897 פירט, בוואריה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 5 במאי 1977 (בגיל 80) | ||||
מדינה | הרפובליקה הפדרלית של גרמניה | ||||
מקום קבורה | גמונד על ימת טגרן, בוואריה | ||||
מפלגה | המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית | ||||
בת זוג | לואיז שאוסטר | ||||
|
לודוויג ארהארד (4 בפברואר 1897 – 5 במאי 1977) היה פוליטיקאי גרמני שכיהן כקנצלר מערב גרמניה.
שנותיו הראשונות
לודוויג וילהלם ארהארד נולד בעיר פירט שבגרמניה. לאחר סיום בית הספר עבד כמוכר בחנות הבגדים של אביו.
ארהארד התגייס לחיל התותחנים של הצבא הגרמני בשנת 1916 ונלחם במלחמת העולם הראשונה, הוא נפצע באופן חמור בקרב איפר בשנת 1918. בשל הפציעה לא היה מסוגל עוד לעבוד בחנותו של אביו ולכן החל ללמוד כלכלה בנירנברג ובפרנקפורט, הוא קיבל תואר דוקטורט בשנת 1925 מידיו של פרנץ אופנהיימר.
במהלך שהותו בפרנקפורט הוא נשא לאישה את לואיז שאוסטר ובשנת 1925 חזר לפירט ועבד כמנהל בחנות המשפחתית. לאחר שלוש שנים החל ארהארד לעבוד כעוזר במכון למחקר כלכלי של תעשיית הלבוש הגרמנית (גרמנית: Institut für Wirtschaftsbeobachtung der deutschen). מאוחר יותר הוא קודם לתפקיד של סגן מנהל במכון.
כתוצאה מפציעותיו במלחמה ארהארד היה פטור משירות צבאי במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הוא עבד על רעיונות לתקופת השלום שלאחר המלחמה, דבר שהנאצים לא ראו בעין יפה. הוא איבד את עבודתו בשנת 1942 אך המשיך לעסוק בנושא באופן פרטי. בשנת 1944 כתב ארהארד מחקר בשם "כלכלת מלחמה וחוב" (גרמנית: Kriegsfinanzierung und Schuldenkonsolidierung) שנבנה על ההנחה שגרמניה תפסיד במלחמה, הוא שלח את מחקרו אל קרל פרידריך גרדלר, אחד מן האישים הבולטים בהתנגדות הגרמנית לנאצים.
אחרי המלחמה
ארהארד הועסק כיועץ כלכלי על ידי רשויות הכיבוש האמריקאית בבוואריה שגם מינו אותו לשר הכלכלי בממשלתו של וילהלם הוגנר. אחרי איחוד אזורי הכיבוש של בעלות הברית המערביות ארהארד הפך ליו"ר של וועדת המומחים שהכינה את הרפורמה במטבע בשנת 1947.
בשנת 1948 ארהארד נבחר למנהל הכלכלה של אזור הכיבוש המערבי, אחרי הכנסת המרק הגרמני לשימוש ארהארד ביטל את השליטה על המחירים והיצור שקבעה ממשלת הכיבוש (ראו: הנס הכלכלי).
בשנת 1949 הוא התמודד מטעם מחוז הבחירה של באדן-וירטמברג על מושב בבונדסטאג. הוא נבחר ובשנת 1950 הצטרף למפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי, הוא מונה לשר הכלכלה בממשלתו הראשונה של קונראד אדנאואר. רעיונותיו בדבר מדינת רווחה הפכו לחלק ממצע מפלגתו.
ארהארד נבחר לקאנצלר עם התפטרותו של אדנאואר בשנת 1963, בשנת 1966 הוא נבחר לכהונה נוספת.
ממשלתו נפלה ב-26 באוקטובר 1966 כתוצאה מהגשת התפטרותם של שרי המפלגה הדמוקרטית החופשית במחאה על הצעת התקציב של הממשלה, ארהארד התפטר באחד בדצמבר, קורט גאורג קיזינגר ירש אותו כקנצלר גרמניה.
ארהארד המשיך את פעילותו הפוליטית ונשאר חבר הבונדסטאג עד יום מותו בשנת 1977.
קישורים חיצוניים
- לודוויג ארהארד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לודוויג ארהארד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הקודם: קונראד אדנאואר |
קנצלר גרמניה 1963-1966 |
הבא: קורט גאורג קיזינגר |
לודוויג ארהארד33289477Q2496