רונה (דנמרק)

רונה

מחוז	מחוז הוד'סטד'ן

מחוזות הכנסייה הדנית בבורנהולם - מספר 16 הוא מחוז רונה

רונה (בדנית: Rønne) היא העיירה הגדולה ביותר באי הדני בורנהולם אשר בים הבלטי. אוכלוסייתה של רונה מונה 13,780 תושבים (נכון ל-1 בינואר 2019), ושטחה 29.11 קמ"ר. בשנים 1970 עד 2002, הייתה רונה עיר בפני עצמה, כשבורנהולם נחשבה למחוז בדנמרק, וכיום היא מהווה את המרכז המנהלי של בורנהולם. נכון לשנת 2018, התגוררו 11,539 תושבים במחוז הכנסייתי (Sogn; ) רונה בבורנהולם, שנמצא בקצה הדרום-מערבי של האי, ומכסה כשליש מהשטח שהיה בעבר העיר רונה.

רונה נהנית מנמל טבעי וממיקום אסטרטגי בים הבלטי, ועל כן ההיסטוריה שלה עשירה ומגוונת, ומאופיינת בהשפעה גרמנית ושוודית שבאה לידי ביטוי בימי התפתחותה כנמל דיג לדגי הרינג. כיום היא מהווה מוקד משיכה לתיירים, בעיקר מדנמרק, גרמניה, שוודיה ופולין, הנמשכים לרחובותיה המרוצפים, בתיה הבנויים עץ והמוזיאונים שבה.

היסטוריה

מקורו של היישוב ברונה ככל הנראה בסביבות שנת 1000 לספירה, כשהחלה להתפתח קהילת דיג קטנה סביב הנמל הטבעי. בערך בשנת 1275, הוקמה כנסייה שהוקדשה לניקולאוס הקדוש, במיקום שבו ניצבת היום הכנסייה של רונה. זמן קצר לאחר מכן, קיבלה הקהילה מעמד של "עיר מסחרית", ובכך החל לכהן בה ראש עיר והוקמה בה מערכת חוק עצמאית. עם זאת, בראשית המאה ה-14 החלו מספר גורמים להתחרות על השליטה בעיר: מלך דנמרק, הארכיבישוף של לונד וכן מספר נסיכים מצפון גרמניה. הגרמנים גילו עניין מיוחד בבורנהולם בשל המיקום האסטרטגי של האי בים הבלטי בין החופים של צפון גרמניה לבין ויסבי בגוטלנד, דרום-מזרחית לחופי שוודיה הדרומיים, שבה ראו נכס אסטרטגי בפני עצמו. לאחר הרחבת הכנסייה ברונה ב-1360, נוסד המחוז הכנסייתי רונה.

בראשית המאה ה-15, עם שגשוג הסחר בעיר, החלה סדרת פלישות לרונה של פורעים מהעיר הקיסרית החופשית ליבק, תוך ביזה ושריפת מבנים.

בשנת 1525 הצליח המלך הדני כריסטיאן השני לכבוש את כל שטחו של האי בורנהולם ולקחת את הארכיבישוף של לונד בשבי. אך שליטתו באי נמשכה חודשים ספורים בלבד, לאחר שצבא שכיר שפעל בשם ליבק נחת באי וכבש אותו. הליבקים החלו להקים עסקי מסחר ברונה, ועל אף שהם תרמו להתפתחות סחר הדיג, הם דרשו מיסים גבוהים במיוחד מהתושבים המקומיים. התושבים נקמו בליבקים, והניסו אותם מהאי תוך שהם מאפשרים לקהילות גרמניות אחרות להישאר. כך שבשנת 1576, חזרה השליטה על רונה למלך הדני. עם זאת, עד שלב זה איבד הים הבלטי הרבה מהחשיבות האסטרטגית שלו. ענף הדיג נחלש והעיר נתקפה פעמיים במגפה - בשנים 1619 ו-1655, מגפות שהביאו לפגיעה שההתאוששות ממנה נמשכה כמה עשורים.

תהפוכה נוספת בתולדות העיר אירעה באפריל 1658, במהלך המלחמה הדנו-שוודית, כשדנמרק מסרה את השליטה בבורנהולם לשוודיה במסגרת הסכם רוסקילה. השליטה השוודית באי הייתה עם זאת קצרת-מועד כשהתושבים המקומיים יצאו נגד הכוח השוודי והכריעו אותו בדצמבר באותה שנה.

ב-1834 נבנה בית העירייה בכיכר המרכזית Store Torv. בניין זה היווה את המרכז המנהלי של רונה ובורנהולם במשך שנים רבות, והמתחם כלל גם את בית המשפט ובית הכלא של האי.

בסוף מלחמת העולם הראשונה, ב-7 וב-8 במאי 1945, הותקפה העיר בהפצצות אוויריות בידי חיל האוויר הסובייטי כשמפקד הכוח הגרמני הכובש במקום סירב להיכנע. ההתקפה האווירית הרסה 212 בתים, אך עלתה רק בעשר אבידות בנפש, בזכות התרעה מוקדמת לאזרחים. על אף שרוב דנמרק שוחררה משליטת הנאצים ב-4 במאי, הסובייטים כבשו את בורנהולם ב-9 במאי, ולא עזבו עד 5 באפריל 1946, אז נחתם הסכם עם רשויות דנמרק והאי חזר לשליטה דנית. במשך מספר שנים לאחר המלחמה נמשך תהליך השיקום של בתי העיר, תוך שימור האדריכלות המסורתית של האי, הרחובות הציוריים והבתים הבנויים עץ למחצה. שוודיה תרמה 300 בתי עץ לעיירה, וברחבי דנמרק - לרבות גרינלנד ואיי פארו - נאסף סכום כסף משמעותי של 8 מיליון קרונות דניות כדי לסייע בבנייה המחודשת.

• 
  מפת רונה בשנת 1900
• 
  נזקי ההפצצה האווירית הסובייטית ברונה, מאי 1945

אקלים

האקלים ברונה הוא אקלים ימי עם טמפרטורות מאוזנות לאורך השנה. האקלים באי מאפשר גידול זן מקומי של עצי תאנה, המכונה "היהלום של בורנהולם", באזור גידול המרוחק מסביבת הגידול הטבעית של עצי תאנה.

אקלים ברונה
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	2	1.9	4.0	8.0	13.5	17.8	19.5	19.8	16.2	12.0	7.4	3.9	10.49
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-1.3	-1.8	-0.3	2.1	6.4	10.9	13.2	13.4	10.8	7.4	3.5	0.2	5.38
משקעים ממוצעים (מ"מ)	43	28	31	32	39	46	56	49	61	49	53	46	533
מקור: DMI (Danmarks Meteorologiske Institut)

כלכלה ותשתית

הבסיס הכלכלי של רונה התחזק משמעותית במהלך ימי הביניים עם התפתחות ענף דיג ההרינג. עם זאת, בסוף המאה ה-16, החל ענף הדיג לדעוך ובמהלך 300 השנים הבאות כלכלתה של רונה לא רשמה צמיחה. תעשיית הקדרות בעיר עקפה את תעשיית הדיג והמשיכה להיות איתנה עד לעידן של ימינו, וכיום ישנן ברונה כ-50 חנויות חרס. עם זאת, כיום התיירות היא המנוע העיקרי של הכלכלה המקומית, כאשר אחד ממוקדי המשיכה לתיירים הם החופים החוליים באזור.

חברת האנרגיה Bornholms Energi og Forsyning ממוקמת בנמל של רונה, ומשמשת חברת החשמל, המים והחימום של האי.

שעון סבא תוצרת בורנהולם

רונה התפרסמה גם כיצרנית שעוני סבא הידועים גם כ-Bronholmerure, שיוצרו בה מאמצע המאה ה-18 ועד בערך 1900. הרקע לכניסה לתעשייה זו הוא בהתרסקות ספינה הולנדית שעלתה על שרטון בדרכה לאנגליה והגיעה לחופי רונה בשנת 1744. על סיפונה היו חמישה שעוני סבא יקרי ערך שנפגעו בהתרסקות. בשל ערכם של השעונים, קראו המלחים לפואול אוטסן ארבו, חרט מקומי, שהצליח לתקנם. בעקבות התנסותו עם השעונים, החליט להתחיל לייצר שעונים בעצמו, ובכך החל תעשייה מקומית חדשה. בעקבות זאת החלו להיפתח כמה סדנאות לייצור שעונים ברונה, ותוצרתה של בורנהולם זכתה לתפוצה רחבה מאחר שהייתה חלופה זולה יותר מדגמים מקוריים שיוצרו במקומות אחרים. בראשית המאה ה-19 פעלו ברונה ככל הנראה כ-30 יצרני שעונים מקומיים. עד שנות ה-40 של המאה ה-19 היקף הייצור באי עמד על כ-2,000 שעונים מדי שנה. לאורך השנים יוצרו השעונים בסגנונות שונים ובגוף מעץ או ממתכת. גם דגמי שעון המטוטלת הקטנים שיוצרו ברונה היו פופולריים. לקראת סוף המאה ה-19, ייצור השעונים באי נעצר מכיוון ששיטות ייצור שעונים תעשייתיות הפכו לפתרון זול משמעותית משעונים בעבודת יד.

אתרי עניין

כנסיית סנט ניקולס

בעיירה רחובות מרוצפים ציוריים המאופניים בבתים נמוכים בנויי-עץ. שני רחובות המהווים מוקדי עניין הם רח' Laksegade ורח' Storegade, שכוללים בתים היסטוריים רבים ששימשו בעבר כבתי המגורים או בתי המסחר של אנשי סחר ואצילים. אתרים בולטים נוספים בעיירה הם מוזיאון בורנהולם, מוזיאון ההגנה (Forsvarsmuseet), כנסיית סנט ניקולס, בית הספר לרכיבה על סוסים Smedegårds בחלק הדרומי של העיר, והמגדלור של רונה.

מוזיאון בורנהולם מתעד את ההיסטוריה של רונה ושל האי בורנהולם, מהתקופה הפלאוליתית ועד לעת המודרנית, כולל תקופת הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה. המוזיאון כולל מספר ממצאים הקשורים לאי, מתקופת הברונזה הנורדית ועד לתקופת הברזל, וכן הציג בעבר דגם מיולניר שנמצא בבורנהולם, ושמשמש עד היום בלוגו המוזיאון, אף על פי שכיום הוא מוצג במוזיאון הלאומי של דנמרק שבקופנהגן. כמו כן הוא מחזיק אוסף משמעותי של מטבעות, כלי חרס וציורים רומיים.

המגדלור של רונה ניצב על קו החוף לא רחוק מהכנסייה. זהו בניין צר צבוע-לבן, בעל שמונה צלעות, ושלדו ברזל יצוק. הוא נבנה ב-1880, ויצא מכלל שימוש ב-1989. כנסיית סנט ניקולס, שמהווה חלק מהדיוקסיה של קופנהגן, היא מבנה בולט ומובחן, שבשנת 1918 הורחב ושופץ לתצורתו הנוכחית. הכנסייה ניצבת באתר שבו עמדה לפניה כנסייה או קפלה מהמאה ה-13, שחלקים ממנה עדיין קיימים.

Forsvarsmuseet, מוזיאון ההגנה של רונה, פועל בבניין מעוגל עם קירות בעובי 3.5 מטר שמכונה Kastellet או "המבצר". בשנת 1744 נבנה להגנה על העיר, אך מעולם לא היה בו שימוש. המוזיאון כולל פריטים שונים הקשורים להיסטוריה הצבאית של האי, לרבות רובים, להבים, פצצות ומדים.

הכיכר המרכזית, Store Torv, שימשה בעבר למצעדים צבאיים. כמה מבנים חשובים נמצאים במרכז העיר, לרבות הספרייה הציבורית של רונה, סניף הבנק הנורדי (Nordeabank) וכן בתי מסחר ישנים ובתי מגורים של אצילים. דוגמאות בולטות הם Erichsens Gård , שנבנה ב-1806 ומשמש היום מוזיאון השייך למוזיאון בורנהולם, הבניין הנאו-קלאסי Kommandantgården, שנבנה בשנת 1846 ומשמש היום מוזיאון קרמיקה, ו-Amtmandsgården, הממוקם ברחוב Storegade מס' 36. ה-Toldboden הוא בית סחר עתיק, שנבנה בשנת 1624, והוא כיום אחד מהבתים העתיקים ביותר ברונה הבנויים למחצה מעץ. הבניין Torhus, שנמצא בפינת הכיכר, נבנה ב-1834 ושימש בעבר כבית העירייה, כבית משפט וכבית כלא. התיאטרון של רונה נבנה בשנת 1823 והוא אחד מהתיאטראות המקומיים הוותיקים ביותר הפועלים עדיין בדנמרק. בניין Hovedvagten ברחוב Søndergade מס' 12, נבנה כבית שמירה ב-1744 עם לבנים ממבצר האמרסהוס (Hammershus; ), מבצרה המפורסם של בורנהולם, שהיה בשלבי הריסה באותה תקופה. זהו בית הלבנים העתיק ביותר ברונה. הכנסייה המתודיסטית היא מבנה בולט אחר ברונה, שנבנה בין 1917 ל-1918 ונפתח ב-6 בינואר 1918. בניין חשוב נוסף במרכז רונה הוא מבנה הכנסייה הבפטיסטית שנבנה ב-1888.

תחבורה

המעבורת HSC Villum Clausen של חברת BornholmerFærgen נכנסת בשערי נמל רונה, שנת 2000

רונה מחוברת לדנמרק ולשאר יבשת אירופה דרך מערך מעבורות. חברת BornholmerFærgen הדנית מפעילה קווים מרונה לקואה (Køge) שבדנמרק, לאוסטד (Ystad) שבשוודיה ולזאסניץ (Sassnitz) שבגרמניה. חברת Polferries הפולנית מפעילה קו לשווינואוישצ'ה שבפולין.

ישנו קו מהיר של סירות קטמרן מאוסטד שניתן להגיע לנמלו בקו רכבת ישיר המחבר את אוסטד וקופנהגן, בירת דנמרק.

חמישה קילומטרים דרום-מזרחית לרונה, פועל נמל התעופה של בורנהולם (קוד יאט"א: RNN), שממנו יוצאות טיסות ישירות הלוך-חזור מרונה לקופנהגן, ובעונת הקיץ ליעדים נוספים.

ערים תאומות

להלן רשימת ערים תאומות לרונה:

• קורסארה, אסטוניה
• מאנטה (אנ'), פינלנד
• הויוואנגר (אנ'), נורווגיה
• דרלובו (אנ'), פולין
• ולדיסלבובו (אנ'), פולין
• קרלסהמן (אנ'), שוודיה
• רונבי (אנ'), שוודיה
• סימריסהמן (אנ'), שוודיה
• סולבסבורי (אנ'), שוודיה
• נוישטאדט אין הולשטיין (אנ'), גרמניה
• וולגאסט (אנ'), גרמניה
• סן מרינו, סן מרינו

לקריאה נוספת

• Bender, A; O'Brien. S. (2005). Lonely Planet Denmark. לונלי פלנט. pp. 168–171. ISBN 1-74059-489-4. הפרק Rønne bombing.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29727438רונה (דנמרק)