גל יתרו
 | |
| מראה הגל בצורת סהר | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 3 דונם |
| גובה מעל פני הים | 543 מטר |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | הגליל העליון |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   גל יתרו | |
גל יתרו הוא מבנה אבן גדל ממדים בצורת חצי סהר, המתוארך לתקופת הברונזה הקדומה לפני למעלה מ-5,000 שנה. הגל ממוקם במורדות הר מירון, מול קיבוץ פרוד.
אורכו של גל האבנים 150 מטרים ורוחבו 20 מטרים, והוא השתמר בגובה מקסימלי של 7 מטרים מעל לסלע האם. נפח הבנייה מוערך ב־14,000 קוב אבן. להערכת ד"ר עידו וכטל, ארכאולוג מהמכון הארכאולוגי באוניברסיטה העברית בירושלים שחקר את המקום, מדובר באתר הדומה בסדר הגודל לאתר הפולחני ברמת הגולן 'גלגל רפאים' (או בשמו הערבי רוג'ום אל הירי) המתוארך לאותה התקופה.
הקדמה
גל יתרו (נקודת ציון 24024/76054) הוא גל אבנים מונומנטלי הממוקם בגובה 543 מטר מעל פני הים בלב חורשה של עצים עתיקים מעל מעיין פרוד. האתר חולש על בקעת חנניה ונשקפת ממנו תצפית כמעט פנוראמית לעבר דרום רמת הגולן, הכנרת, הים התיכון ופסגות נבי שועייב, התבור והכרמל. גל האבנים המונומנטלי אשר מייחד את האתר הוא אלמנט בולט בנוף הסביבה הקרובה, וניתן לראותו ממרחק – למשל מפסגת נבי שועייב במרחק אווירי של כשישה עשר ק"מ.
גילוי האתר ופרסומים ראשונים
האתר זכה בעבר להתייחסות מועטה בספרות המחקרית למרות גודלו של גל האבנים ומיקומו הבולט בנוף. לראשונה הוזכר האתר בסדרת ספריו של יוסף ברסלבסקי, "הידעת את הארץ".[1] ברסלבסקי מתאר אותו בקצרה ואת הפולקלור שליקט מפי תושבי הכפרים הסמוכים. בחיבור ארכאולוגי של "בית ספר שדה הר מירון" מוזכר גל האבנים והועלתה הסברה שזהו אתר יישוב התחום על ידי ביצור וזמנו לפני תקופת הברזל, אולי מתקופת הברונזה הקדומה. בסקר הגליל העליון שנערך על ידי פרנקל ואחרים, תוארך האתר על סמך חרסים שנמצאו בו לתקופת הברונזה הקדומה. הסוקרים העריכו ששטח האתר הוא 40 דונם והוערך שהוא עיר או עיירה מבוצרת.
מקור השם
עד שנת 1948 היה בסמוך כפר ערבי בשם פַרָאדִיֶה. ערביי המקום כינו את המקום "רוג'ם נבי שועיב" שפירושו הוא – גל הנביא יתרו. יוסף ברסלבסקי מביא בספרו הידעת את הארץ (1946, כרך א' הגליל ועמקי הצפון) את ההסבר:
"השם ניתן ל"כרבולת" מאחר שמגל אבנים מׂוארך זה רואים יפה את הכפר חיטין ואת פסגת קורן-חיטין, המתנשאת מעליו – ומנהג מקובל הוא להקים גל-אבנים בנקודה נישאה, אשר ממנה ישקיף אדם על מקום קדוש למרחוק. למרגלות קרני חיטין, 16 ק"מ בקו אווירי מגל האבנים, נמצא המקום הקדוש ביותר לדרוזים בישראל בו טמון אבי הנביאים – שועייב המזוהה עם יתרו חותן משה.
מקור נוסף הוא אגדה המזכירה את סיפור משה המכה בסלע, ברסלבסקי מוסיף את סיפור תושבי הסביבה:
מעשה והנביא שועיב הגיע אל הכפר פארדיה, וירבץ גמלו תחתיו ויהי נובר ומרחרח בין הסלעים, ויבן שועיב כי מעין בסלעים וינף הנביא את מטהו, ויכה בסלע ויפרץ את המעין ... ויאסף שועיב אבנים רבות מעל המעין לבנות לו בית .. ויהי למחרת וירד שועיב אל המעין וירא והנה חזירים נשחטים אל המים... ויחרד הנביא, ויחר אפו, וישא את רגליו, וירד אל הכפר חיטין.. ועוד ימים רבים הייתה צורת מטהו ניכרת בסלע, אלא שהפרץ הרחב והעקבות נעלמו
ומכאן הקישור ליתרו אשר על שמו הוקם גל האבנים הגדול.
ד"ר שמעון אביבי, חוקר העדה הדרוזית מספר כי "בעבר נהגו הדרוזים מכפרי הגליל לעלות לרגל לאתר המקודש, כדי לבצע תצפית למקום הקדוש ביותר לדרוזים – קבר נבי שועייב, שנמצא ליד קרני חיטין ומגל יתרו יש תצפית נהדרת למקום".
תיאור גל האבנים
גל יתרו נמצא בתוך יער אורנים של הקרן הקיימת. במהלך הטיפוס לא ניתן לראות אותו, לפתע הוא מופיע מול העיניים – חומת אבנים לבנה וגבוהה, העשויה עשרות אלפי אבנים. מדובר במבנה גדול, חצי סהר גדול ממדים המתנשא מעל סביבתו.
ד"ר וכטל חוקר הגל, מעריך כי הקדמונים שבנו את האתר היו צריכים 35 אלף ימי עבודה. מדובר ב־100 אנשים שעובדים כל יום במשך שנה.[2] במסורת הדרוזית, הנביא יתרו יצר את המעיין הסמוך ובנה את מבנה האבן העצום ומכאן שמו – רוג'ום נבי שועייב.
לפי וכטל, אין מדובר בביצורי עיר קדומה משום שאין שרידי יישוב ליד הגל והגל עצמו אינו מעגלי וניתן לעקוף אותו בקלות. ייתכן שמדובר בנקודת כינוס טקסית.
פרשנות נוספת היא כי האתר נועד לסמן שליטה ובעלות על משאבים בקרבת האתר, בתקופה של צמיחה דמוגרפית גדולה.
-
מראה מעל הגל -
צילום מרחפן
החפירות הארכאולוגיות בגל
בשנים 2009–2010 התבצעו באתר 29 ימי החפירה במספר ריבועי בדיקה משני צידי גל האבנים. הגל נבנה מאבני שדה בגודל בינוני שאורכן הממוצע 35 ס"מ. אורכו כ-150 מטר (אורך המיתר בקו ישר 90 מטר), רוחב גל האבנים במרכזו כ-20 מטר והוא השתמר לגובה של 4.7 מטר. בחפירה התברר כי גובהו המקסימלי מעל סלע האם הוא 7 מטר. סביב האתר השתמרו עצי חורש עתיקים שעשויים לרמוז על יחוס קדושה למקום. הממצא הקראמי בחפירה דל מאוד ומרמז שלא הייתה במקום התיישבות. הממצאים עצמם מתארכים את הפעילות באתר לתקופת הברונזה הקדומה 2 (כחמשת אלפי שנה טרם זמננו). בצילום ניתן לראות את אופן הנחת האבנים בבניית הגל.
בגליל נסקרו מעל חמישים אתרים מתקופת הברונזה הקדומה (3650 עד 2500 לפני הספירה) מהם 13 ברדיוס של עשרה ק"מ מהגל. (נחף, פרוד, חורבת שמע ועוד). ברמת הגולן מפורסמים מתחמים שהם מערכי יישוב קדום עם ביצור היקפי, חומות וקירות. מתחם גדול מסוג זה הוא "לביאה" מעל היישוב רמות וקסר ברדוויל ליד אליעד. "גלגל רפאים" (רוג'ום הירי) בגולן הוא מאותה תקופה אבל לא שימש למגורים. גל יתרו חריג וחידתי מכיוון שאינו מהווה ביצור (אינו סוגר שטח) ואינו באזור מישורי נח ליישוב.
זיהוי בונה גל האבנים
בשאלת זיהוי האוכלוסייה שבנתה את גל יתרו, העלה ד"ר וכטל כמה אפשרויות:
- אוכלוסייה שישבה באתר עצמו
- אוכלוסייה שישבה באתר סמוך
- שיתוף פעולה של אוכלוסייה ממספר אתרים
באתר עצמו אין עדויות ליישוב משמעותי שיכול היה לבנות את גל האבנים.
האתרים הסמוכים שזוהו בעבר בבקעת חנניה ככל הנראה לא התקיימו בתקופת ב"ק, אפשר להצביע רק על אתר אחד מהתקופה אשר החל להיחשף בפרוד. מכיוון שיודעים שבגל יתרו אין מקום ליישוב משמעותי, ייתכן שהוא נבנה על ידי האתר הסמוך. חסרים נתונים על האתר בפרוד, אך ספק אם תושבי אתר שכן בן כמה עשרות דונמים יכולים היו לבנות גל אבנים כזה – 14,000 מטר מעוקב.
לעומת זאת, די ברור שבניית רוג'ום אל הירי ברמת הגולן שנפחו נאמד ב-12,500 מטר מעוקב נבנה על ידי אתר עירוני סמוך או כמפעל משותף של מתחמים דומים בגולן.
ראו גם
לקריאה נוספת
- עידו וכטל, חידת גל יתרו, עבודת מחקר – המכון לארכאולוגיה האוניברסיטה העברית ירושלים; פברואר 2012.
- אפשטיין ק. וגוטמן ש. (1972", (הסקר ברמת הגולן", בתוך: (עורך מ. כוכבי) יהודה שומרון וגולן – סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים.
- פז י. (2000), יישובים מבוצרים בתקופת הברונזה הקדומה א' – סוגיות נבחרות, עבודת גמר לתואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב.
קישורים חיצוניים
- איתי בלומנטל, קדם לפירמידות: מבנה מסתורי נחשף בגליל, באתר ynet, 22 בספטמבר 2014
- אסף קמר, תעלומת גל יתרו בגליל, באתר ynet, 9 בפברואר 2018
- יואב אבניאון, גל יתרו 14000 קוב של מסתורין, 2 ינואר 2017
הערות שוליים
31683588גל יתרו