בובי פישר

בובי פישר
Bobby Fischer

בובי פישר, 1960
לידה	9 במרץ 1943
פטירה	17 בינואר 2008 (בגיל 64)
הישג בולט	אלוף העולם בשנים 1975-1972
הדרגה הגבוהה ביותר	רב-אמן משנת 1958
מד כושר מרבי	2785 (יולי 1972)
מדינה	ארצות הברית, איסלנד

רוברט ג'יימס "בובי" פישר (באנגלית: Robert James "Bobby" Fischer;‏ 9 במרץ 1943 – 17 בינואר 2008) היה שחמטאי אמריקאי, יהודי מומר, בדרגת רב-אמן, ואלוף העולם ה-11 בשחמט לאחר שניצח באליפות העולם בשחמט 1972, והפסיד את תוארו כאשר סירב להשתתף באליפות העולם בשחמט 1975. פישר נחשב בעיני רבים לגדול השחמטאים בכל הזמנים. התפרסם גם בשל התנהגותו המגלומנית והאימפולסיבית. חרף מוצאו, נודע כבעל דעות אוטואנטישמיות ואנטי-אמריקאיות בוטות וקיצוניות. הוא חבר בהיכל התהילה העולמי של השחמט .

חייו

ילדותו

בובי פישר נולד בשיקגו שבאילינוי. אמו, רגינה ונדר (Wender), יהודייה ילידת שווייץ, היגרה בילדותה לארצות הברית. היא הייתה אחות מוסמכת ומורה. טרם הגירתה, עבדה בברלין כמזכירתו של הגנטיקאי הרמן מולר. היא נישאה להנס גרהארד פישר, שהיה רופא וביופיזיקאי יליד ברלין, ממוצא גרמני. הם הכירו בברית המועצות, לשם נמלטו כקומוניסטים אחרי עליית הנאצים לשלטון. לזוג נולדה תחילה הבת ג'ואן, ובובי פישר נולד ב-1943, מספר שנים אחרי שבני הזוג לא חיו ביחד (ארצות הברית סרבה להעניק ויזה להנס גרהארד פישר בגלל פעילותו הקומוניסטית). למרות זאת נרשם הנס גרהארד פישר כאביו בתעודת הלידה, אולם לאחר שנים חשפו העיתונאים פיטר ניקולס וקליאה בנסון כי אביו הביולוגי של בובי פישר הוא פול נמני, פיזיקאי הונגרי יהודי שהגיע לארצות הברית כפליט עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שאף תמך כלכלית באמו והיה בקשר מסוים עם בובי פישר עד מותו של נמני ב-1952. מספר שנים לאחר לידתו התגרשו אמו והנס גרהארד פישר.

למרות מוצאו היהודי של פישר, הוא העדיף לא להחשיב את עצמו כיהודי, ונהג להשמיע דעות אנטישמיות לעיתים מזומנות. בשנות ה-60 לחייו התקרב לכנסיית האלקים העולמית Worldwide Church of G-o-d, כת נאו-פרוטסטנטית אדבנטיסטית שומרת שבת, שמרכזה בפסדינה בקליפורניה. אחת ההשקפות הנפוצות בקרב כת זו היא החשבת ה"גזע" האנגלו-סקסי כעם הנבחר של אלקים.

לאחר מספר העתקות מגורים התיישבה המשפחה בניו יורק, שם גם התוודע למשחק השחמט. אחותו בת האחת-עשרה רכשה מערכת כלים עם דף הוראות, והם למדו יחד את כללי המשחק. פישר גילה כישרון רב ואהבה למשחק, ובשנת 1951 השתתף במשחק סימולטני, באולם הספרייה העירונית בברוקלין, מול אומן השחמט מקס פייבי. פישר הפסיד במשחקו זה תוך פחות מ-15 דקות, אך הרשים את מנהל מועדון השחמט של ברוקלין, קרמין ניגרו, שהזמינו להצטרף למועדון וללמוד שחמט ללא תמורה. פישר למד שחמט תחת הדרכתו של ג'ון קולינס, שהדריך לפני כן שחמטאים בכירים אחרים, והיה כאב שני לפישר, שגדל ללא אב. פישר עבר בילדותו הערכות פסיכיאטריות מיוזמת אמו, בגלל הפרעות בהתנהגות ובגלל התמסרותו הבלעדית לשחמט.

הוא נכנס לתחום השחמט המקצועי בשנת 1951, בעזרת הרמן הלמס. בגיל 10 שיחק לראשונה בתחרות והגיע למקום החמישי. ב-1955 הוא ניצח לראשונה בתחרות ארצית, בטורניר וושינגטון סקווייר פארק. ביוני שנה זו, גם עבר לשחק במועדון השחמט של מנהטן, היוקרתי יותר, וניצח באליפות הנוער לדרג ג' ולאחריו לדרג ב'. באליפות לדרג א' ניצח בשני משחקים, סיים שישה בתיקו והפסיד בשניים.

נעוריו

בשנת 1956, בגיל 13, ניצח באליפות ארצות הברית לנוער ובכך היה האלוף הצעיר ביותר עד אז. ניצחון זה העניק לו את זכות ההשתתפות באליפות הבוגרים. משחקו בשנה זו נגד דונלד ביירן, זכה אז לכינוי "משחק המאה". לאחר הצלחה זו השיג פישר תוצאות בינוניות בלבד ולא בלט במיוחד עד שנת 1957.

בשנת 1957 הייתה הפריצה הגדולה שלו. הוא ניצח באליפות ארצות הברית לנוער, באליפות הפתוחה של ארצות הברית, ולבסוף זכה באליפות ארצות הברית לבוגרים . פישר הכריז אז: "בגיל 20 אהיה אלוף העולם".

בשנת 1958 השתתף בתחרות הבין אזורית, בעיר פורטורוז' ביוגוסלביה, בה השתתפו רבי אומנים ידועים. הוא סיים במקום החמישי ועלה לשלב דו קרבות המועמדים. בזכות הצלחות אלו קיבל פישר דרגת רב אמן בשחמט. בכך היה לרב האמן הצעיר ביותר בהיסטוריה (שיא זה נשבר מאז).

רב אמן

אביו של פישר עבר שוב לעיר אחרת ואימו נישאה בשנית ועברה להתגורר באנגליה, וזאת לאחר סכסוך וקרע בינה לבין פישר על רקע התערבותה ומעורבותה היתרה בקריירה שלו. כך נותר פישר הנער ללא הורים לצדו, בגיל 16 הוא עזב את בית הספר בטענה ש"כל המורים מטומטמים – הם אינם מסוגלים לעזור לי להתקדם בשחמט", והחליט להשקיע את כל כולו בשחמט.

בשנת 1960 ניצח פישר שוב באליפות ארצות הברית כשהוא צובר 7 ניצחונות, 4 תיקו וללא שום הפסד. באותה שנה זכה גם במקום הראשון, במשותף עם בוריס ספאסקי, בתחרות החשובה במאר דל פלאטה, ארגנטינה. באוקטובר נערכה אולימפיאדת השחמט בלייפציג, מזרח גרמניה, ופישר שובץ ללוח מספר 1, כשחמטאי הבכיר ביותר, בנבחרת ארצות הברית. הוא ניצח בעשרה משחקים, סיים שישה בתיקו והפסיד בשניים בלבד.

בשנת 1961 ארגנה אישה עשירה, הגב' פיאטיגופסקי, דו-קרב בין פישר לבין שמואל רשבסקי, גדול שחקני ארצות הברית והקצתה 8,000 דולר למנצח. פישר פרש מהתחרות כשהתוצאה הייתה 5.5:5.5 בטענה שגב' פיאטיגופסקי קובעת שעות שנוחות לה למשחקים ואינן נוחות לו. רשבסקי ניצח טכנית אך פישר הכריז על עצמו כשחקן הגדול ביותר בהיסטוריה.

פישר הסתמן כתקווה הגדולה של ארצות הברית להדיח את הסובייטים מכתר אליפות העולם. ברית המועצות שלטה בצמרת העולמית והחזיקו בכתר זה 25 שנה ברציפות. השלטון בברית המועצות ראה בזה דבר חשוב, שכן שליטה בשחמט העולמי מהווה כמעין הנצחת "הניצחון האינטלקטואלי" או "היתרון האינטלקטואלי" של הקומוניזם אל מול הקפיטליזם במערב. שחמט נחשב למשחק לאומי בברית המועצות והמדינה הקצתה משאבים רבים על מנת להבטיח את ההגמוניה העולמית שלה במשחק זה,

פישר התבטא בתקשורת נגד השחמטאים הסובייטים, אותם הוא מנצח בקלות, על הנשים האמריקאיות, על המיליונרים האמריקאים ועל מערכת החינוך. הוא הודיע שינצח כל אישה שחמטאית כשהוא פותח ללא פרש אחד.

פישר, 1972

בשנת 1962 ניצח פישר בתחרות הבין-אזורית בסטוקהולם בצורה מוחצת. הוא עלה לשלב הבא, בו התקיימה תחרות בין כל שמונת ה"מועמדים" לאליפות העולם. כל השחקנים התמודדו אחד נגד השני ארבע פעמים (סה"כ 28 משחקים לשחקן). תוצאת התחרות הייתה ניצחון לשחמטאי הארמני (במסגרת ברית המועצות) טיגראן פטרוסיאן, כאשר פישר סיים רביעי. פישר טען שנעשתה נגדו קנוניה על ידי השחקנים הסובייטים ופרש משחמט בינלאומי. הוא חזר לתחרויות בינלאומיות רק לאחר שנתיים.

ב-1964 פורסם לראשונה מד כושר. פישר וטיגראן פטרוסיאן קיבלו מד כושר 2690, ועד סוף שנה זו הגיע ל-2734.

בשנת 1965 חזר והשתתף בתחרות "גביע פיאטיגופסקי" והגיע שני אחרי בוריס ספסקי הרוסי. הוא חזר במהירות לכושרו וניצח במספר תחרויות חזקות בשנה זו.

התחרות הבין-אזורית של שנת 1967 נערכה בעיר סוסה, תוניסיה. זו הייתה התחרות החשובה הגדולה הראשונה שנערכה באפריקה. פישר מחה כל העת נגד תנאי התחרות הגרועים, התאורה הדלה, ההיתר לקהל הצופים לצלם את המתחרים בזמן המשחק, והעובדה ששיחק שישה משחקים בשישה ימים (ויקטור קורצ'נוי שיחק בתחרות זו שמונה משחקים בשמונה ימים). משחקו נגד קורצ'נוי נדחה לבקשת פישר, מסיבות דת. משחקו בסיבוב הבא נגד יפים גלר נדחה שוב עקב תלונותיו של פישר על עומס המשחקים בתחרות. למשחק הבא נגד אייבארס גיפסליס איחר פישר בלמעלה משעה והפסיד טכנית. מול רשבסקי הוא שוב איחר בחצי שעה וניצח, אך עורר את זעמו של רשבסקי שטען שפישר נהנה מזכויות יתר. פישר עצמו כעס על ההפסד הטכני במשחקו נגד גיפסליס ודרש משחק חוזר. כשהנהלת התחרות החליטה שההפסד עומד בעינו הודיע פישר על פרישתו מתחרות זו וממשחק תחרותי בכלל. הוא לא הופיע למשחקו מול רב האומן הורט, ונרשם לו הפסד טכני, אך אז החליט שהוא חוזר לתחרות. התנהגותו עוררה מורת רוח רבה בקרב השחקנים. פישר חזר לתחרות אך לא התייצב למשחקו מול בנט לארסן הדני כדי לא לחלל את יום השבת. הפעם הודח מן התחרות. פישר פרש מתחרויות ונעדר מן הזירה למשך שנתיים.

בשנת 1968 חזר וניצח בתחרויות בנתניה וביוגוסלביה, ושוב פרש מתחרויות.

בשנת 1970 השתתף כשחקן לוח שני, בדו-קרב על 10 לוחות בין נבחרת רוסיה לנבחרת שאר העולם. הוא הביס את טיגראן פטרוסיאן 1–3 על לוח זה.

בשנים 1971-1970 הגיע פישר לשיאו וניצח בקלות יתרה בכל תחרות אליה ניגש. מאזנו לשנה זו היה 38 ניצחונות, 17 תיקו ושני הפסדים. בין היתר ניצח בתחרויות חזקות בבואנוס איירס וזאגרב.

כיבוש הכתר העולמי

בתחרות הבין-אזורית בפאלמה דה מיורקה שבספרד, ניצח בקלות ועלה לדו קרבות המועמדים. הוא ניצח 6:0 את טיימאנוב, ואחריו 6:0 את לארסן. את פטרוסיאן ניצח 6.5:2.5 והעפיל לדו-קרב על הכתר באליפות העולם בשחמט 1972 מול אלוף העולם הרוסי, בוריס ספאסקי.

ההתמודדות הצפויה העלתה את משחק השחמט למרכז החדשות ולמוקד התעניינות מרכזי בכל העולם. היא קיבלה אופי של מאבק בין המזרח למערב, וזאת בשיא תקופת המלחמה הקרה והאיבה בין המעצמות.

פישר הערים קשיים על המארגנים האיסלנדים בדרישות רבות שהיו בלתי אפשריות. הוא גם חשד שעומדים "לשתול" מהפנטים ומכשפים בקהל, חשד במקורם של כלי המשחק ובחומר מהם הם עשויים ודרש להחליפם, ולעיתים נראה היה שהקרב לא יתקיים ופישר יפרוש שוב. הפרס למנצח בדו-קרב הכתר נועד להיות 125,000 דולר, אך פישר הודיע שלא יתמודד על סכום כזה. המיליונר הבריטי, ג'ים סלייטר, התערב והודיע שהוא תורם 125,000 דולר נוספים, ובכך מעלה את הסכום לרבע מיליון דולר. גם הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה האמריקאי, דיבר על לבו של פישר בשיחה טלפונית ביניהם וביקש שלא ישבש את התחרות, שכן מדובר ב"דו-קרב המאה". פישר ניצח בדו-קרב בתוצאה 12.5:8.5 והפך בכך לאלוף העולם ה-11 במספר.

כאשר פישר היה אמור להתחרות באליפות העולם בשחמט 1975 ולהגן על תוארו מול אנטולי קרפוב, הוא סירב בגלל אי הענות לדרישותיו הרבות לשינויים בחוקי התחרות ופרש משחמט מקצועני.

בסך הכול היה פישר אלוף ארצות הברית שמונה פעמים (1957–1960, 1962, 1963, 1965, 1966), ולמעשה זכה באליפות בכל פעם שניגש אליה. בין השנים 1962 ו-1972 ניצח בכל התחרויות בהן השתתף, למעט שתיים.

דוגמאות מתוך משחקיו

לבן: בובי פישר שחור: הנס ברלינר ניו יורק 1960

כדי לראות את המשחקים, יש לאפשר בדפדפן שלכם ג'אווהסקריפט.

[Event "USA-ch"] [Site "New York, NY USA"] [Date "1960.12.23"] [EventDate "1960.12.18"] [Round "5"] [Result "1-0"] [White "Robert James Fischer"] [Black "Hans Berliner"] [ECO "B03"] [WhiteElo "?"] [BlackElo "?"] [PlyCount "71"] [FirstMove "21d"] 1. e4 Nf6 2. e5 Nd5 3. d4 d6 4. c4 Nb6 5. exd6 cxd6 6. Nc3 g6 7. Bd3 Bg7 8. Nge2 Nc6 9. Be3 O-O 10. O-O e5 11. d5 Ne7 12. b3 Nd7 13. Ne4 Nf5 14. Bg5 f6 15. Bd2 Nc5 16. Nxc5 dxc5 17. Bxf5 Bxf5 18. f4 exf4 19. Nxf4 Qd6 20. Nh5 Rae8 21. Nxg7 Kxg7 22. Bf4 Qd7 23. Qd2 Rf7 24. Bh6+ Kg8 25. Rae1 Rfe7 26. Rxe7 Qxe7 27. h3 Qe4 28. Qf2 Qe7 29. g4 Bd3 30. Rd1 Be4 31. d6 Qe5 32. Bf4 Qc3 33. d7 Rd8 34. Qe2 Qf3 35. Qxf3 Bxf3 36. Bc7 1-0

רגלי מעבר - אמר קפבלנקה - מגביר את כוחו ככל שמספר הכלים על הלוח פוחת.

במשחק זה מדגים פישר בסגנון מבריק את הכח של רגלי המעבר. פישר מסלק את הכלים שחוסמים של הרגלי, ולאחר מכן נפטר מהכלים שמפריעים לו להתקדם. האיומים המתמידים של פישר כלפי רגלים וכלים לא מוגנים מעסיקים את יריבו בשעה שהוא עצמו מרוויח זמן יקר. האנרגיה של פישר בהתקפה מזכירה את הסגנון של פול מורפי.

המסע 15. רד2 מאיים 16. ז4 ומגרש את הפרש שמגן על רגלי המלכה ב-ד6. לאחר חילופי הכלים מייד לאחר מכן רגלי ד5 הופל לרגלי מעבר. המסע 22. רו4 מגרש את המלכה השחורה ובכך עוד מחסום של הרגלי סולק.

השתתפות באולימפיאדות השחמט

שנה	לוח	קבוצה	נקודות	תוצאות	%	מקום
1960	1	ארצות הברית	13 מ-18	10+ 6= 2-	72.2	2 קבוצתי, 3 אישי
1962	1	ארצות הברית	11 מ-17	8+ 6= 3-	64.7	4 קבוצתי
1966	1	ארצות הברית	15 מ-17	14+ 2= 1-	88.2	2 קבוצתי, 2 אישי
1970	1	ארצות הברית	10 מ-13	8+ 4= 1-	76.9	4 קבוצתי, 2 אישי

דו-קרבות

שנה	מיקום	המתמודד השני	תוצאה
1957	ניו יורק	מקס אויבה	0.5 מ-2	הפסד
1957	ניו יורק	רדולפו קרדוסו	6 מ-8	ניצחון
1958	בלגרד	דרגולוב אינוייביץ'	1 מ-2	תיקו
1958	בלגרד	מילן מטולוביץ'	0 מ-1	הפסד
1961	ניו יורק	שמואל רשבסקי	5.5 מ-11	תיקו
1971	ונקובר	מרק טיימנוב	6 מ-6	ניצחון
1971	דנוור	בנט לארסן	6 מ-6	ניצחון
1971	בואנוס איירס	טיגראן פטרוסיאן	6.5 מ-9	ניצחון
1972	רייקיאוויק	בוריס ספסקי	12.5 מ-21	ניצחון, אלוף העולם
1992	בלגרד	בוריס ספסקי	17.5 מ-30	ניצחון

לאחר הפרישה

לאחר פרישתו עסק בסיוע לפיתוח תכנות שחמט. כמו כן חיבר מספר ספרי שחמט למתחילים, בהם הספר "בובי פישר מלמד שחמט".

בשנת 1977 שיחק שלושה משחקי ראווה מול תוכנת השח המובילה דאז, תאנדרבילט. באותה שנה סירב לשתי הצעות מפתות: לשחק משחק בודד תמורת 250,000$ במלון סיזר-פאלאס שבניו יורק, ולהשתתף בתחרות בפיליפינים תמורת שלושה מיליון דולר. את הכנסייה בעיר מגוריו תבע על סך של 3.2 מיליון בטענה שהכומר הקליט את שיחת הווידוי שלו.

בשנת 1981 נעצר פישר בחשד לשוד מזוין. החשד נגדו גבר כשסירב לדבר עם השוטרים. לבסוף הוא שוחרר.

הפעם הבאה בה הסכים להתחרות הייתה רק בשנת 1992 בבלגרד, בירת הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. התחרות הייתה אמורה להיות שחזור של קרב האליפות שלא התקיים ב-1975 בינו לבין ספאסקי, אף על פי שבאותה עת קספרוב היה אלוף העולם הרשמי. התגמול למשתתפים נקבע על 5 מיליון דולר, מתוכם שני שלישים למנצח. פישר ניצח בתחרות (10:5 ניצחונות, 15 תיקו), אף על פי שרוב המומחים שצפו בתחרות העירו שפישר נמצא בבירור מעבר לשיאו. היה זה משחקו הרשמי האחרון.

בשנת 1996 הכריז פישר על וריאצית שחמט שהמציא שנקראת שחמט 960 ובה הכלים מסודרים באקראיות, וזאת על מנת למנוע את המצב שבו שחקנים משננים בעל פה פתיחות במקום להפעיל יצירתיות ומחשבה כבר מהמהלך הראשון.

ההשתתפות בתחרות בתחומי יוגוסלביה גררה כתב אישום של ממשלת ארצות הברית בהפרת הסנקציות כנגד יוגוסלביה, ופישר נעצר ביפן באוקטובר 2004. יפן הרשתה לו לצאת מתחומה במרץ 2005 לאחר שקיבל אזרחות מאיסלנד, אך ארצות הברית עדיין דרשה את הסגרתו. אם היה מורשע הוא היה צפוי לעונש של עד 10 שנות מאסר.

פישר גם רשם בשנת 1988 פטנט על המצאת שעון שחמט ייחודי. השעון הקרוי על שמו (Fischer digital Chess clock) מעניק תוספת זמן של שתי שניות לכל מהלך שמתבצע.

מורשתו

פישר תרם רבות להתפתחות התאורטית במספר פתיחות. הוא נחשב לשחקן הפתיחה הספרדית החזק ביותר (בכלים הלבנים) באותה תקופה. כמו כן הוא החזיר לאופנה את וריאנט ההחלפה בספרדית ושיכלל אותו. בכלים השחורים הוא נחשב למומחה בהסתעפות ניידורף להגנה סיציליאנית ובהגנה הודית של המלך. הוא תרם גם תרומה חשובה להגנת גרינפלד. על שמו קרוי וריאנט פישר בהגנה נימצו-הודית. הוא היה אחד מהמפתחים של וריאנט הרגלי המורעל בהגנה סיציליאנית. בלבן הוא פיתח את התקפת פישר-סוזין כנגד ההגנה הסיציליאנית. הוא פיתח את הגנת פישר כנגד גמביט המלך.

עמדותיו האנטישמיות והאנטי-אמריקניות

פישר ידוע לא רק בזכות הישגיו בשחמט (והקשיים הרבים שהוא הערים על מארגני התחרויות), אלא גם עקב התבטאויותיו המתריסות כנגד ארצות הברית, ישראל והיהודים. החל משנות השישים נהג פישר להשמיע הערות אנטישמיות בראיונות פומביים רבים. הוא היה מכחיש שואה(הקישור אינו פעיל, 11.10.2019)}} והצהיר ש"יש יותר מידי יהודים בשחמט", וש"היהודים היו תמיד רמאים לאורך ההיסטוריה. הם שקרנים, והם החלאות הכי גרועות בעולם". באחד מראיונותיו טען כי ארצות הברית נשלטת על ידי "יהודים מנוולים ומלוכלכים בעלי אף מכופף".

בשנת 1999, בריאיון לרדיו הונגרי, טען פישר כי הוא קורבן לקונספירציה יהודית עולמית. בשנת 2001, לאחר קריסת מגדלי התאומים, אמר בריאיון לתחנת רדיו בפיליפינים כי "אלו הן חדשות נפלאות... אני מוחא כפיים למאורע. ארצות הברית וישראל רוצחות ושודדות את הפלסטינים במשך שנים... עכשיו זה מכה בארצות הברית בחזרה". באותו ראיון טען כי יש "להרוס את ארצות הברית" אם לא תשנה את מדיניות החוץ שלה, קרא לרצח הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, והביע ציפייה להפיכה צבאית בארצות הברית שבה מנהיגי הצבא יוציאו להורג "מאות אלפי מנהיגים של יהדות ארצות הברית" וכן "יאסרו את כל היהודים ויסגרו את בתי הכנסת". הערות דומות הושמעו על ידו בראיונות רדיו רבים בין השנים 1999–2005 בפיליפינים, באיסלנד, בקולומביה וברוסיה.

מותו

קברו של בובי פישר

בובי פישר מת בגיל 64, ב-17 בינואר 2008, כתוצאה מאי ספיקת כליות. הוא נפטר באיסלנד, בה התגורר לאחר שהוצא נגדו צו מעצר מצד ארצות הברית ויפן, בשל הפרת הסנקציות על יוגוסלביה. לבקשתו הוא נקבר כקתולי.

בשנת 2010 הורה בית המשפט העליון של איסלנד להוציא את שרידי גופתו של פישר מקברו כדי לבצע בדיקת DNA. הבדיקה נועדה לאמת או להכחיש את הטענה כי פישר הוא אביה של ילדה פיליפינית בת תשע, כמו גם להכיר בה ובאמה כיורשות של רכושו הרב. לאחר כחודשיים נפסק שפישר אינו האב של הילדה.

בשנת 2011 נעשה סרט תעודי על חייו של פישר על ידי HBO בשם "בובי פישר נגד העולם" שהכיל קטעים נדירים ממשחק הגמר נגד בוריס ספאסקי ב-1972 ובשנת 2014 נעשה הסרט "שובר את הכלים" (הסרט נקרא במקור "Pawn Sacrifice"), דרמה ביוגרפית המביאה את סיפור חייו ומתמקדת בניצחונו על בוריס ספאסקי.

לקריאה נוספת

• בובי פישר, בובי פישר מלמד שחמט. הוצאת ביתן, 2002. (הספר בקטלוג ULI)
• דייוויד אדמונדס וג'ון איידינאו, בובי פישר יוצא לקרב. תרגום:שמעון בוזגלו, הוצאות ידיעות ספרים, 2006. (הספר בקטלוג ULI)
• Frank Brady, Endgame : the spectacular rise and fall of Bobby Fischer_{, Sydney: Murdoch, 2011}

קישורים חיצוניים

• בובי פישר (1943-2008), דף שער בספרייה הלאומית

• אתר האינטרנט הרשמי של בובי פישר

• בובי פישר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• בובי פישר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• תחבולות של בובי פישר, באתר wtharvey.com (באנגלית)
• רנה צ'אן, בובי פישר: סוף משחק(הקישור אינו פעיל, 18.1.2023), The Atlantic, פורסם בעיתון הארץ, 22 באפריל 2003
• ynet, מת אלוף העולם בשחמט לשעבר, בובי פישר, באתר ynet, 18 בינואר 2008
• אלי פנגס, בובי דיק, באתר ynet, 25 בפברואר 2008
• יפעת גדות, בובי פישר זוכה באליפות, (1958), חדשות מחלקה ראשונה
• על הדרמה הביוגרפית "שובר את הכלים", ynet
• הרצאה על חייו ומשחקיו של פישר, באתר יוטיוב (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35826194בובי פישר