מאר דל פלאטה

מאר דל פלאטה
Mar del Plata
	מגדל הנזיר במאר דל פלאטה
	מגדל הנזיר במאר דל פלאטה
מדינה	ארגנטינה
פרובינציה	בואנוס איירס
תאריך ייסוד	10 בפברואר 1874
שטח	79.48 קמ"ר
גובה	38 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	614,350 (2010)
‑ צפיפות	6,816 נפש לקמ"ר (2010)
אזור זמן	UTC -3
	http://www.mardelplata.gov.ar
	(למפת ארגנטינה רגילה) בואנוס איירס קורדובה בארילוצ'ה רוסאריו טוקומאן סלטה סנטה פה סן חואן אושואיה איגואסו אקונקגווה ברזיל פרגוואי בוליביה צ'ילה איי פוקלנד אורוגוואי האוקיינוס האטלנטי האוקיינוס; השקט; מאר דל פלאטה

מאר דל פלאטה (בספרדית: Mar del Plata; מילולית: "ים הכסף") היא עיר בפרובינציית בואנוס איירס בארגנטינה. היא שוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי, כ-400 ק"מ דרומית לבירה, בואנוס איירס. העיר משמשת כמרכז דיג ונחשבת לאחד מאתרי הנופש הגדולים במדינה. בשנת 2010 התגוררו בה כ-614 אלף תושבים, והיא הייתה העיר השביעית בגודלה בארגנטינה.

היסטוריה

האזור היה מיושב גם לפני הגעת הספרדים. יש הטוענים כי פרדיננד מגלן היה האירופאי הראשון שהגיע לאזור, כשעבר במקום במסעו ב-1519, אך הראשון שהגעתו למקום מתועדת הוא סיר פרנסיס דרייק, ב-1578. הוא כינה את המקום "קייפ לובוס" (שילוב של אנגלית וספרדית, שפירושו "כף הזאבים", על שם מושבת אריות הים הגדולה שראה שם (בספרדית: זאבי ים)). הראשונים שהגיעו למקום בדרך היבשה היו הספרדים, ב-1581, אך המקום נותר בלתי מיושב.

ב-1746 הקימו הספרדים, בהוראת המלך, את המסדר הישועי "נואסטרה סניורה דל פילאר דה לוס פואלצ'ס", ליד לגונה דה לוס פאדרס ("אגם האבות") הסמוכה למאר דל פלאטה של ימינו. המסדר ננטש ב-1751, לאחר שהותקף בידי הילידים.

ב-1856 הגיע לאזור היזם הפורטוגלי ז'וזה קואליו דה מיירלס, שהקים מפעל לבשר מומלח. לראשונה החלה להתבסס במקום אוכלוסייה יציבה, בעיר שנקראה פוארטו דה לה לגונה דה לוס פאדרס ("הנמל של אגם האבות"). ב-1860 הגיע יזם נוסף, פטריסיו פראלטה ראמוס, שרכש אדמות באזור. ראמוס נחשב למייסדה של מאר דל פלאטה.

ב-10 בפברואר 1874 הוקמה מאר דל פלאטה באופן רשמי. ב-1886 חוברה העיר לרשת הרכבות, וב-1888 נפתח בה מלון הפאר בריסטול. עם הרכבת הגיעו מהגרים רבים, בעיקר איטלקים, ספרדים וצרפתים. המהגרים האיטלקים הם שפיתחו את הדיג, בשלהי המאה ה-19, אך הנמל נחנך רק ב-1916.

פיתוחה של העיר כיעד תיירותי החל בשנות ה-30 של המאה ה-20. בתחילה הייתה יעד לעשירים, שנפגעו פחות מהשפל הכלכלי הגדול, אך בשנות ה-50, תחת שלטון פרון, הפכה העיר נגישה גם למעמד הביניים ולמעמדות נמוכים יותר. התיירות המשגשגת האיצה את פיתוחה של העיר, ובשנות ה-60 שיעור הבניה למ"ר בעיר היה הגבוה בעולם. בשנות ה-70 וה-80 נחלשה התיירות, אך ענף הדיג התחזק.

ב-1978 הייתה העיר אחת מחמש הערים שבהן נערך המונדיאל. מאחר שאין בעיר קבוצות כדורגל בכירות, האצטדיון, שבו כ-43 אלף מקומות, עומד בדרך כלל בשיממונו.

ב-1982 שימש הנמל את ספינות חיל הים הארגנטינאי שיצאו להילחם במלחמת פוקלנד.

בנובמבר 2005 אירחה מאר דל פלאטה את ועידת האמריקות הרביעית, שזכורה בעיקר משום ששימשה זירת התגוששות בין נשיא ארצות הברית, ג'ורג' בוש, ונשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס בנושא ההצעה להקים אזור סחר חופשי באמריקה.

כלכלה

התעשייה הבולטת במאר דל פלאטה היא תעשיית הדיג. בנוסף, יש בעיר מפעלי אריזה ומוצרי טלקומוניקציה.

לתיירות חלק חשוב בכלכלת העיר. חופי מאר דל פלאטה מושכים אליה כ-6 מיליון תיירים בשנה. מלבד חוף הים, משופעת העיר במוזיאונים, ויש בה מבנים רבים הבנויים בהשפעת סגנון האר-דקו. מושבת אריות הים שראה פרנסיס דרייק עדיין חיה באזור, וניתן לצפות בבעלי חיים אלה שוחים באין מפריע בנמל.

מדי שנה נערכים בעיר מספר פסטיבלים בנושאים שונים: תיאטרון, קולנוע, אמנות, אופנה, ואפילו דיג.