רבי שלמה הכהן
 | |
| לידה | תקפ"ח |
|---|---|
| פטירה | כ"ט בכסלו תרס"ו (בגיל 77 בערך) |
| מקום פעילות | וילנה |
| השתייכות | רבני ליטא (וילנה), |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה, אגדה |
| רבותיו | אביו, הרב ישראל משה הכהן, ואחיו, הרב בצלאל הכהן |
| חיבוריו | "חשק שלמה" (הגהות וחידושים על התלמוד הבבלי), 'חידושי מהרש"ך' לתלמוד והמשנה, "חידושי בנין שלמה", "בנין שלמה" (שו"ת וחידושים), "עצי ברושים" (שו"ת וחידושים) |
רבי שלמה הכהן מווילנה (בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו) היה אב"ד ומו"צ בוילנה. מחברם של ספרים תורניים נודעים - "חשק שלמה" על הש"ס ושו"ת "בנין שלמה".
קורות חייו
נולד לרבי ישראל משה הכהן, ונודע כעילוי מגיל צעיר. בגיל 13 חלה מאד והרופאים אמרו שעליו להפסיק ללמוד תורה כי הלימוד פוגע בלבו החלש. אך הנער הצעיר סירב להפסיק מלימודו באמרו שהתורה היא חייו, והוא המשיך ללמוד עוד כ-65 שנים.
עד גיל שבע עשרה למד בעיקר אצל אביו ומעט גם עם אחיו רבי בצלאל אצלם סיים את כל הש"ס, ולאחר מכן למד כשנתיים בישיבתו של רבי יצחק שירווינט מרבני וילנא אצלו למד שלחן ערוך חושן משפט עם הסמ"ע והש"ך, ולאחר מכן למד מספר שנים בישיבתו של רבי יעקב בריט אצלו למד את כל הארבעה טורים והשלחן ערוך עם מפרשיהם.[1]
בשנת תרי"ט התמנה למו"צ של הפרפר הוילנאי אנטוקול[2] ובסביבות שנת תרכ"ה[3] התמנה למו"צ בעיר וילנא עצמה ובכהונה זאת שימש עד יום מותו.
תמך בתנועת המזרחי והיה מהחותמים על הצהרת היסוד של המזרחי ביחד עם רבנים נוספים כמו הרב חנוך אייגש בעל "המרחשת" והרב יצחק יהודה שמלקיש מלבוב. בביקורו של הרצל בווילנה, קיבל את פניו בברכת כהנים. במעמד זה העניק לו זאב יעבץ ספר תורה קטן בתוך ארון עץ מחוטב.
הרב שלמה הכהן היה רעו של החפץ חיים ואף היה מהרבנים שה"חפץ חיים" ביקש מהם הסכמה למשנה ברורה.
אחיו הגדול, הרב בצלאל הכהן, כיהן גם הוא כדיין ומו"צ בעיר, והתפרסם כמחבר "מראה כהן" על הש"ס. הוא היה גדול בכ-10 שנים מר' שלמה והיה מרבותיו.
חיבוריהם של רבי שלמה ואחיו על תלמוד בבלי הוכנסו למהדורת ש"ס וילנה שיצא לאור בדפוס האלמנה והאחים ראם.
חיבוריו
- חשק שלמה - הגהות וחידושים על התלמוד הבבלי, הודפס לראשונה בש"ס וילנא. בשם זה כתב גם הגהות וחידושים לטור יו"ד שבשו"ע, ולמשניות (נדפס לראשונה בדפוס וילנא).
- חידושי מהרש"ך - פירושיו וחידושיו למשניות ולתלמוד[4].
- בנין שלמה - כולל שו"ת וגם חידושי תורה, פלפולים וביאורים בדברי הפוסקים בענייני טור או"ח שבשו"ע. יצא לאור לראשונה בדפוס ראם, וילנה תרמ"ט, ושוב בתרס"ג יחד עם "עצי ברושים" על טור יו"ד. בהקדמת המהדורה השנייה חידושים על התורה ממנו מאביו[5].
- עצי ברושים - כולל שו"ת וגם חידושים וביאורים על טור יו"ד שבשו"ע. יצא לראשונה בדפוס ראם בווילנה תרס"ג יחד עם "בנין שלמה". יצא שוב במהדורת צילום בניו-יורק תשכ"ה.
- חידושי בנין שלמה - בכתב יד.
- חידושים על יורה דעה. הודפסו עם חידושי אחיו במהדורת השולחן ערוך בהוצאת "האלמנה והאחים ראם", וילנה תר"ם.
- קונטרס בענייני שמות גיטין - צורף לספר "בכורי יהודה" מאת חתנו רבי יהודה ליב דון יחיא.
- ביאורים וחידושים להגדה של פסח. הודפסו בספר "הגדה של פסח עם פירושים יקרים ונחמדים מרבני גאוני ק"ק ווילנא" בחלק השלישי ששמו "מנחת כהנים" ובו דברים ממנו ומאחיו הרב בצלאל. יצא לאור לראשונה בוילנה תרל"ז[6].
- חידושים בהלכה ובאגדה על ברכת החמה מצורפים ל"סדר ברכת החמה" שעיקרו הוא החוברת "ברכת ראשית" מאחיו הרב בצלאל הכהן. מהדורה מתוקנת יצאה בהוצאת 'מפעל תורת הג"ר בצלאל הכהן מווילנא', לייקווד תשס"ט.
- כמו כן ההדיר את פירוש רבינו חננאל בש"ס וילנא בכמה מסכתות[7].
כתבים נוספים ובהם תשובות וחידושים רבים מצויים עדיין בכתב יד.
צאצאיו
לרבי שלמה הכהן היו בן אחד ושש בנות.
- בנו היחיד - רבי אברהם יעקב הכהן, מילא את מקומו בווילנא.
- בתו מרים - נישאה לרבי מאיר קרליץ, רבה של לכוביץ' וחבר ועד הישיבות ומועצת גדולי התורה.
- בתו מושא שיינא - נישאה לרבי יהודה לייב דון יחיא.
- בתו חיה ברכה - נישאה לרבי נחום גרינהויז רבה של טרוקי.
- חתנו רבי אהרן מרקלס מו"ץ בווילנא.
- חתנו רבי אברהם שמואל הירשוביץ.
- חתנו רבי אשר ברקמן.
- חתנו רבי חיים שמעון טאפ מו"ץ בווילנא.
בן אחותו - הרב אברהם קרצ'מר - רבה הראשי של אנטוקול (פרבר וילנה). הרב קרצ'מר כיהן כמגיה הראשי בבית הדפוס האלמנה והאחים ראם, והיה אחראי על הגהת ש"ס וילנה.
לקריאה נוספת
- רבותינו שבגולה : דברי ימיהם של גאוני ישראל בדורות האחרונים, בהוצאת "אגודת נחליאל", ירושלים תשנ"ו ותשנ"ח.[דרושה הבהרה][8]
- אבן שלמה - הספד עליו מאחיינו הרב חיים אורי, בן אחיו הרב בצלאל. צורף לחיבורים: 1. "בונה ירושלים" מממחבר ההספד שיצא לאור לראשונה בוילנה תרנ"ט ובו 3 דרשות לשבת חזון, שבת נחמו ושבת מברכים של ראש חודש אלול והספר על פטירת הרבנים שמואל מוהליבר ועזריאל הילדסהיימר; 2. "פרח שושן" על מגילת אסתר מהרב אפרים זילבר, דרוהוביץ' תרנ"ו. החיבורים המצורפים הודפסו יחד בוילנה תרס"ז.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' שלמה כהן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמודים 24–25, באתר HebrewBooks
- 'ר' שלמה ב"ר ישראל־משה הכהן („ר' שלמה'לי מווילנה”)', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 99 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1297).
- כתביו
- בנין שלמה - חלק א, מהדורת תשנ"ב, באתר היברובוקס
- בנין שלמה - חלק ב, באתר היברובוקס
- עצי ברושים, תרס"ג, באתר היברובוקס
- חיבוריו, חיבורים שבו דברי תורה שלו ודברים עליו בקטלוג המאוחד של הספריות בישראל
הערות שוליים
- ^ על פי דבריו בהקדמתו לספרו בנין שלמה.
- ^ הלל נח מגיד שטיינשניידר עיר וילנא עמ' 80, וגם רבי שלמה מזכיר בספרו בנין שלמה ח"ב מה ששמע בהיותו מו"צ באנטיקאליע בשנת תר"כ.
- ^ בהקדמתו לספרו בנין שלמה שיצא לאור בשנת תרמ"ט כתב שהוא משמש כמו"צ בוילנא קרוב לעשרים וארבע שנים.
- ^ הודפס גם בדפוס צילום כנספח לזרע קודש חלק א' מאת רבי שמואל פריינד ניו יורק תשנ"ב.
- ^ בניו יורק תשכ"ה הודפס בדפוס צילום יחד עם "עצי ברושים". במהדורת ירושלים תשנ"ב יצא לאור כחיבור בין שני חלקים: בחלק הראשון "בנין שלמה" המקורי עם "שיעורים למסכת קידושין" מרבי נחום פרצוביץ וקונטרס "אבן שלמה: חדושים ובאורים" מהרב שלמה ניימן שהוא המו"ל והנין של ר' שלמה הכהן, ובשני שו"ת וחידושים מר' שלמה, מלוקטים מספרים וכתבי יד בעריכת הרב דוד מצגר.
- ^ יצא גם כן בדפוס צילום בברוקלין תשנ"ג וירושלים תשנ"ז (על ידי המוסד לעידוד לימוד התורה). בהוצאה חדשה הודפס ב"הגדות גדולי ליטא: הגדת גאוני וילנא" ירושלים תשנ"ג.
- ^ ע"פ מה שמפנה בהערות לרבינו חננאל במסכת שבת דף פג עמוד א' לחידושיו שבסוף המסכת
- ^ החיבור הוא בין שני חלקים כשבחלק הראשון 36 רבנים ובשני 21.
