רבי פנחס אליהו הורביץ

רבי פנחס אליהו הורביץ

לידה	23 באפריל 1765 ב' באייר ה'תקכ"ה לבוב
פטירה	21 באפריל 1821 (בגיל 55) י"ט בניסן ה'תקפ"א קרקוב
מקום פעילות	בוצ'אץ', קרקוב
תחומי עיסוק	מחשבת ישראל, קבלה, מוסר, מדעים
רבותיו	אביו ר' מאיר, ר' חיים מוולוז'ין
חיבוריו	ספר הברית השלם, טעם עצו, מצוות טובים, בית היוצר, מטמוני נסתרים, פירוש לספר "חיי העולם הבא"

ר' פנחס אליהו הורביץ (ב' באייר ה'תקכ"ה, 23 באפריל 1765, לבוב - י"ט בניסן ה'תקפ"א, 21 באפריל 1821, קרקוב) היה רב ומקובל שהתפרסם בזכות ספרו ספר הברית השלם, הכולל קיצור של כל החכמות הידועות בזמנו, ושזור בדברי תורה, מוסר השכל וביאורים בקבלה, והפך מיד עם הוצאתו לאור לרב מכר.

קורות חייו

נולד בלבוב בב' באייר ה'תקכ"ה, לרבי מאיר וליענטה, ילידי וילנה, בעת שהיו בדרכם מווילנה לבוצ'אץ', הנמצאת למרגלות הרי הקרפטים. למרות שנולד בלבוב, נוהגים לכנותו ר' פנחס אליהו מווילנה, על-פי מוצאו של אביו. בילדותו ונעוריו התגורר עם משפחתו בבוצ'אץ', שם החל לכתוב את ספרו העיקרי ספר הברית, שלהשלמתו והדפסתו נדד למעלה מעשור ברחבי מרכז אירופה ומערבה.

בעוד שספר הברית מצוטט ומנותח בספרים ומחקרים רבים, מעטים הם המקורות העוסקים בר' פנחס אליהו עצמו, ואף בהם הפרטים על תולדותיו, בני משפחתו ומוריו מעטים. אמנם, ממקור אחד נראה כי היה נשוי, וצאצאיו נקראו בכינוי "אוטור (Autor - סופר)". היה ”איש יפה עיניים וטוב רואי, כל דבריו בנחת נשמעים והכרת פניו העידה על חכמתו”. ישנה עדות שהיה תלמידו של רבי חיים מוולוז'ין, והיה פונה אליו בשאלות בעניין שבע החכמות, כמו גם לחכמי שקלוב.

אביו גדלו על התורה והחכמה, ואכן עלה בידו שבנו שלט "בתורה ובמדע ובכל תבונה". בנערותו נפטר אביו, ואז החל לנדוד ברחבי גליציה וצפון מזרח פולין (בלארוס של היום), כדי להרחיב את ידיעותיו בתורה ובחכמה, אז גם נחשף לאורח חייהם ותרבותם של היהודים במקומות בהם נדד.

לאחר מכן חזר לבוצ'אץ', שם ישב שנים אחדות, ובה התחיל לכתוב את "ספר הברית". בהקדמה הראשונה לספרו כתב שהתאמץ רבות בכתיבת הספר עד שכהה מאור עיניו, אז נסע להתרפא בלבוב (כנראה בסוף שנת ה'תקמ"ח), שם התארח כחצי שנה בביתו של הגביר נחמן רייס, שכנראה נתן לו סיוע כספי להדפסת ספרו. לאחר שהתרפא חזר לבוצ'אץ'.

מאז שהתחיל לכתוב את ספרו, נדד כעשר שנים ברחבי פולין, פרוסיה, הולנד, אנגליה והונגריה. בכל המקומות האלו המשיך לכתוב ולשכלל את ספרו ולקבל הסכמות מרבנים, ובשנת ה'תקנ"ז נסע לעיר ברנו (Brno), שבדרום-מזרח צ'כיה, והדפיס שם בעילום שמו את המהדורה הראשונה של ספרו.

לאור דרישת רבים מהמחבר להדפיס את ספרו שנית, עדכן ר' פנחס אליהו את הספר, הוסיף בו 350 הוספות ושינה את שמו לספר הברית השלם. את המהדורה השנייה והמורחבת הדפיס עם ציון שם המחבר בשנת ה'תקס"ז - עשר שנים לאחר הדפסת המהדורה הראשונה בעיר ז'ולקייב (Zolkiev) שבפולין.

עוד בחייו - בשנת ה'תקע"ח - הודפסה מהדורה שלישית של ספרו בוילנה.

בסוף ימיו גר בקרקוב, שם נפטר בגיל 56, בשבת חול המועד פסח, י"ט ניסן ה'תקפ"א.

משנתו

יראת שמים

יראת השמים במשנתו אינה רק פחד מהבורא אלא פחד על כבוד הבורא, כשהיא נובעת מתוך אהבה:

"אוהב את ה' באהבת האמת הבא מן השכל, על שהוא בעל החמודות, הוא ירא עליו תמיד פן יגרום החטא פגם בכבוד של מעלה חלילה, ולכן הוא ירא לעשות דבר קטן או גדול, אפילו לדבר דבר המנגד רצונו יתברך"

— ספר הברית השלם, חלק שני, מאמר ד', פרק י"א.

ארץ ישראל

ר' פנחס אליהו אהב את ארץ ישראל ועודד את היהודים לעלות אליה. הוא קובל על העשירים שאינם עולים לארץ, כשהוא מדמה אותה לארץ שאווירה מעשיר, בה הם ודאי היו הולכים לגור. הוא גורס שהעליה לארץ מולדתנו צריכה להיות ”כאשר ירוצו התינוקות אל חיק אימותם במרוצה גדולה ושמחה רבה”, שהרי אנו נקראים "עם אחד" רק יחד עם הארץ, ”ומה רב טוב הצפון לקדושים אשר בארץ המה”.

פילוסופיה ולימוד מדעים

במשנתו, דחה לחלוטין את דרכי החשיבה הפילוסופית בכל הקשור לאמונה, ובטוח שעל היהודים להשעין את אמונתם רק על הקבלה המסורה להם מאבותיהם, ושקבלה זו היא בדרגת אמינות גבוהה מכל דרכי ההגיון המקובלים במדע ובפילוסופיה. בספרו, הקדיש לרעיון זה דיון ארוך, ומוכיח בשיטה לוגית, כמעט מתמטית, את צדקת דעתו.

מאידך גרס, שיהודי המחונן בשכל, צריך לדעת ולהבין את הטבע הסובב אותו, הן על מנת שידע את גדולת מעשה ה' בסתרי הטבע, והן לחיזוק מעמדו, תדמיתו וכבוד עמו בחברה בה הוא חי, ”כדי שלא יהיה כסוס כפרד אין הבין בחכמות הטבע והעולם, למען אשר לא יבוש כי ידבר את חכמי הגויים בשער. והוא קידוש ה', שלא יאמרו הגויים: הן עַם ה' אלה כולם טפשים וסכלים, אין אתם יודע בשום חכמה ולא עַם בִּינוֹת הוא”.

תורה עם דרך ארץ

פרק מיוחד בספר הברית השלם מוקדש לכך שעל כל יהודי לרכוש אומנות שיוכל להתפרנס ממנה וכך לא יצטרך לבריות, שזה "יסוד לכל מצוות ה'" למי שרוצה לקיימן רק לשם שמיים, כיון שבלא זה עבודת ה' שלו תהיה מושפעת מתקוותו לבריות, חנופתו אליהם ופחדו מהם. הוא קובל על כך שהאומנות נהייתה לדבר בזוי, בעוד שגדולי התנאים היו בעלי מלאכה.

"חרה לי על תלמידי-חכמים שלא רוצים ללמד לבניהם אומנות רק תורה לבד, וסומכים עצמם שבניהם יהיו רבנים ודיינים. ולא רבים יחכמו בתורה עד שיגיע להיות מורה הוראות בישראל, ונשארים קרח מכאן וקרח מכאן..."

— ספר הברית השלם, חלק ב', מאמר י"ב, פרק י'

ספר הברית השלם

ערך מורחב – ספר הברית השלם

ספר הברית השלם הוא חיבור גדול העוסק בהלכה, מוסר, אמונה, קבלה, טבע, פילוסופיה, מדע וטכנולוגיה. מטרתו המקורית של המחבר הייתה לכתוב מבוא לחלק השלישי בספר "שערי קדושה", של רבי חיים ויטאל. הספר נדפס לראשונה בעילום שם בשנת ה'תקנ"ז (1797) בשם ספר הברית, והפך מיד לרב מכר בעם היהודי. החל מהמהדורה השנייה והמורחבת שהודפסה בשנת ה'תקס"ז (1807) שונה שמו לספר הברית השלם. מאז הופעתו הראשונה הודפס הספר למעלה מ-36 פעמים בבתי דפוס שונים באירופה, ארצות הברית וישראל, ואף תורגם ליידיש וללאדינו. הוא משמש עד היום כמקור מוסמך לרבנים, חוקרים ומחברי ספרים. הספר מתייחד בכך שר' פנחס אליהו התיר להדפיסו ב-11 תנאים, שמטרתם לשמור על הספר במתכונתו המקורית, כמו הדפסה באותיות בינוניות, הדפסת שני חלקי הספר בכרך אחד, ועוד. על אף שבתקופתו המדעים לא היו מפותחים, הספר אקטואלי מבחינות רבות גם לימינו, והרבה מהידע הקיים בו נחשב כנכון גם לאור התפתחויות המדע המודרני.

ספריו וחיבוריו הנוספים

• טעם עצו – פירוש לספר "משנת חסידים" של רבי עמנואל חי ריקי - הודפס בקרקוב בשנת ה'תרמ"ט
• מצוות טובים – דיון על טעמי המצוות
• בית היוצר – פירוש ל"ספר יצירה"
• מטמוני מסתרים על צירופי אותיות
• פירוש לספר "חיי העולם הבא" של רבי אברהם אבולעפיה - בכתב יד

לקריאה נוספת

• הרב מאיר וונדר, "אנציקלופדיה לחכמי גליציה", חלק שני, עמ' 318, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה, ירושלים, ה'תשמ"ב.
• פרופ' רפאל מאהלר, ספר "דברי ימי ישראל דורות אחרונים", כרך ד', עמ' 45, ספרית הפועלים, 1956.
• ד"ר שמואל אבא הורודצקי, ספר "יהדות השכל ויהדות הרגש", עמ' 387, הוצאת טברסקי ה'תש"ז.
• ד"ר נ.מ. גלבר, ספר קרקא, מאמר: "היהודים ברפובליקה הקראקאית תקע"-תר"ו", עמ' 90, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תשי"ט.

קישורים חיצוניים

• כתבי רבי פנחס אליהו הורביץ בפרויקט בן-יהודה
• נח ח. רוזנבלום, האנציקלופדיה העברית הראשונה, מחברה והשתלשלותה, Proceedings of the American Academy for Jewish Research, Vol. 55 (1988), pp. 15-65, באתר JSTOR

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פנחס אליהו הורביץ32893262Q18017237