חואדין
.jpg) | |
| מבנה טיפוסי בעיירה חואדין | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | קלוז' |
| חבל ארץ | טרנסילבניה |
| שטח | 61 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 9,346 (2011) |
| קואורדינטות | 46°52′N 23°02′E / 46.87°N 23.03°E |
| שנה | מס' תושבים | גידול באחוזים |
|---|---|---|
| 1930 | 5401 | -- |
| 1948 | 5134 | -4.9% |
| 1966 | 7834 | +52.6% |
| 1977 | 8378 | +6.9% |
| 1992 | 9961 | +18.9% |
| 2002 | 9955 | -0.1% |
| 2011 | 9346 | -6.1% |
חואדין (בהונגרית: Bánffyhunyad, ביידיש הוּנְיַאד) היא עיר במחוז קלוז', בטרנסילבניה, רומניה.
חואדין ממוקמת בקצה הצפוני של הרי אפוסני (אנ') והיא ידועה ביוזמות התיירות האקולוגית שלה.
היסטוריה
משנת 1330 ועד 1848 בעלי הבית היו משפחת באנפי (עדות לכך ניתן למצוא בשם ההונגרי של העיר - באנפיוניאד). העיירה הייתה אז חלק מממלכת הונגריה. בשנת 1526 הפכה לחלק מטרנסילבניה ועד 1867 היתה תחת שליטת נסיכות טרנסילבניה.
בשנת 1910 מנתה אוכלוסיית העיר 5194 תושבים, מתוכם 90.5% דיברו הונגרית. באותה תקופה 57.5% היו קלוויניסטים, 20.7% יהודים ו -10% קתולים. בין השנים 1918 עד 1940 העיר הייתה חלק מרומניה. בשנים 1940-1944, היא הייתה חלק מהונגריה, בשל תכתיב וינה.
יהודים
רבי זאב גולדברגר - מחסידי צאנז - היה רב העיר וראש הישיבה מעל שלשים שנה, נפטר בכ"א באב תרע"א, אחר פטירתו תבעו בני המשפחה והחסידים בעיר למנות את חתנו רבי ישראל פריינד במקומו והוא כבר הגיע לגור בעיר, אך רוב יהודי העיר שלא היו חסידים מינו את רבי יעקב יחזקיה גרינוולד לרב העיר וראש הישיבה, החסידים לא הכירו ברבנותו והנושא נהפך למחלוקת בין חסידים למתנגדים, עד שסוכם שהדבר יתברר בדין תורה, הדיינים רבי יעקב גוטליב אב"ד מישקולץ רבי שלמה הלר ראב"ד סיגט ורבי אשר אנשיל ווייס אב"ד נאדיפאלו פסקו שרבי יעקב חזקיה יהיה אב"ד ורב העיר, ורבי ישראל יהיה אב"ד בהוניאד, בשנת תרפ"ג הגיע רבי יעקב חזקיה להוניאד שם כיהן עד שנת תרפ"ט שאז עבר לפאפא, ורבי ישראל פריינד קיבל את רבנות העיר וראשות הישיבה באופן רשמי[1].
הישיבה
על פי עדותו של רבי משה זאב פרידמן בהקדמה לספרו קרבן משה, היתה בעיר ישיבה בה למדו כ-500 בחורים. ראשות הישיבה הייתה שייכת לרב העיר, בראשה עמדו רבי זאב גולדברגר, רבי יעקב יחזקיה גרינוולד[2], ורבי ישראל פריינד, בנו רבי משה אריה פריינד כיהן כר"מ בישיבה. אחד מתלמידי הישיבה הנודעים היה רבי אברהם יצחק קאהן האדמו"ר מתולדות אהרן.
אוכלוסייה
במפקד שנערך בשנת 2011 מנתה אוכלוסיית העיר 9346 איש, מתוכם 59.32% היו ממוצא רומני, 28.88% היו ממוצא הונגרי ו 11.45% צוענים[3].
לקריאה נוספת
- זכרונותי מבאנפי-הוניאד: ספר זכרון ליהודי באנפי-הוניאד, קלפנר, אליעזר לאצי.
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אהרן צבי ויינברגר, ספר זכרון לקהילת סעפלאק וגליל מארגרטן, עמוד 354, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ישיבת הוניאד, טרנסליבניה מתוך אתר זכור, אמונה בימי השואה.
- ^ Populaţia stabilă după etnie - judeţe, municipii, oraşe, comune, National Institute of Statistics; accessed July 15, 2015.
