רבי משה אוסטרר
 | |
| לידה |
1705 תס"ה דובנו, ווהלין |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1784 (בגיל 79 בערך) י"א בטבת תקמ"ה ברודי |
| מקום קבורה | ברודי |
| מקום פעילות | אוסטראה, ברודי |
| השתייכות | הקלויז בברודי |
| תלמידיו | רבי מרדכי "חסיד" מרגליות |
| בני דורו | רבי חיים צאנזר, הבעל שם טוב, רבי גרשון מקיטוב |
| חיבוריו | "ערוגת הבושם" ו"דרש משה" |
| צאצאים |
רבי אברהם ברוך, רבי שלום, תמר אשת רבי יקיר בן רבי גרשון מקיטוב, חתנו רבי יהודה לייב אב"ד קליינוורדיין |
רבי משה אוסטרר (תס"ה, 1705 – י"א בטבת תקמ"ה, 24 בדצמבר 1784) היה מחכמי ומקובלי פולין, מחכמי הקלויז בברודי ומגיד מישרים בעיר, מחבר הספרים "ערוגת הבושם" על שיר השירים, ו"דרש משה" על תהלים.
ביוגרפיה
נולד בדובנה שבווהלין בשנת תס"ה לרבי הלל מזמושץ', אמו היתה נכדתו של המקובל רבי יעקב טמרליש מווינה מחבר ספר "ספרא דצניעותא דיעקב", ובעקבותיו הלך בלימוד חכמת הקבלה. בתחילה התגורר באוסטראה, ועל שמה כונה "רבי משה אוסטרר", ובשנת תק"ה כבר התגורר בברודי.
היה מראשי חכמי הקלוז בברודי, ואחר פטירת ראש הקלויז רבי חיים צאנזר היה רבי משה ראש הקלויז. לצד רבי חיים צאנזר הוביל את החרם בשנת תקי"ב על קמיעותיו של רבי יהונתן אייבשיץ[1], שנה אחר כך החרימו את כתבי השבתאי לייבל'ה פרוסטיץ, ומאז הצטרפו למאבק בכת הפרנקיסטים[2].
כיהן כמגיד מישרים בברודי, והיה מראשי המסכימים לספרי קבלה בימיו, ביניהם לספרי: "רזא מהימנא" לרבי יצחק אייזיק מפשמישל, "באר יצחק" על תיקוני זוהר, "קרית ארבע" על המשנת חסידים. כן הסכים לסידור עם כוונות האריז"ל, הוא הסביר שעל אף שנדפסו כוונות התפילה בספר משנת חסידים, לא נדפסו הכוונות על גוף הסידור, דבר המכביד על הכוונות בשעת התפילה.
בשנת תק"כ רצה לעלות לארץ ישראל, וכתב על כך במכתבו לחתנו רבי יקיר בן רבי גרשון מקיטוב שעלה מכבר ארצה עם אביו. חתנו הזדרז להשיבו במכתב המפרט את קשיי החיים בארץ ישראל ובכך להניאו מכוונתו[3].
נוסח מצבתו
|
|---|
|
כתר תורה, מעי מעי אוחילה, |
| אגרות בית אפרים[4] |
נפטר בברודי בי"א בטבת תקמ"ה. מתלמידיו היה רבי מרדכי "חסיד" מרגליות (אבי רבי אלכסנדר סנדר מרגליות).
ילדיו: רבי אברהם ברוך, רבי שלום, תמר אשת רבי יקיר בן רבי גרשון מקיטוב, חתנו רבי יהודה לייב אב"ד קליינוורדיין[5] (נפטר בכ' באייר תר"ג). נכדו רבי שמואל אוסטרר היה מראשי החסידים בברודי, מחבר הספר "תורת האדם".
יחסיו עם הבעל שם טוב
לפי רבי אברהם שמחה הורוביץ, ביקשו חכמי הקלויז להחרים את הבעל שם טוב, וכאשר נודע על כך לבעל שם טוב נסע אליהם ושכנע אותם שלא יעשו כן. לאות פיוס נתן לו רבי משה אוסטרר את ספרו "ערוגת הבושם", ולאחר שהבעל שם טוב עבר עליו אמר לו שנשמת שלמה המלך התעברה בו בשעה שכתב את הספר[6][7].
מסורת אחרת מספרת שרבי חיים צאנזר שלח את רבי משה אוסטרר לתהות על קנקנו של הבעל שם טוב[8], ואז התקשר אליו ונפגשו מספר פעמים, כשפעם אחת בא אליו הבעל שם טוב לבקרו.
ספריו
מחבר הספר ערוגת הבושם, פירוש בדרך הקבלה על שיר השירים. כן הוסיף לספרו פירוש בדרך הדרש "פרי מגדים" וכן פירוש קבלי על קבלת שבת ולכה דודי. בהקדמתו מספר רבי משה שפחד מלהתעסק בפירוש שיר השירים, עד שנדר לחבר הפירוש בהיותו פעם בסכנה. הספר נדפס בזאלקווא בשנת תק"ה. רבי יעקב עמדין כתב בספרו שהשמיטו בפירושו שורה שנחשדה בשבתאות. מפני חביבות דבריו הכניס רבי שלום בוזגלו את כל דבריו לפירושו "מקדש מלך" לספר הזוהר.
כן נדפס מכתביו פירוש "דרש משה" על תהלים, על ידי אליעזר מרגאשיס, לבוב תרל"ט. כתב היד היה בידי רבי יהושע מבעלז, ונגנב ממנו ונמצא כעבור מספר שנים, והוא עודד את ההדפסה. לספר סופח סדר מעמדות כפי שסידרו השל"ה ורבי אלכסנדר סנדר שור. בראשו מכתב מהרב מאפטא, משנת תקע"ו, בו הוא קורא לייסד חבורות האומרים מעמדות בכל קהילה.
בין המסכימים לספרו נמנו: רבי חיים צאנזר, רבי יחזקאל לנדא, רבי צבי הירש אורנשטיין, רבי אפרים זלמן מרגליות, רבי חיים מצאנז, רבי דוד מטאלנא, בני רבי ישראל מרוז'ין, רבי מנחם מנדל הגר (צמח צדיק) ורבי משולם ישכר הורוביץ מסטניסלב.
קישורים חיצוניים
- קובץ שבועי, עלים לתרופה - תשס"ו, גליון תק"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- לוין, יהודא לייב, מגילת פולין - אוסטראה, תל אביב תשכ"ו, עמ' 54, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - כג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
הערות שוליים
- ^ הרב יהודה לייב פישמן מימון, ערים ואמהות בישראל, חלק ו, עמ' 10, באתר אוצר החכמה.
- ^ הרב יהודה לייב פישמן מימון, ערים ואמהות בישראל, חלק ו, עמ' 71, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מורגנשטרן, אריה, מיסטיקה ומשיחיות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מרגליות, אפרים זלמן בן מנחם מאנוש, אגרות בית אפרים, באתר אוצר החכמה
- ^ חותנו של רבי זאב גולדברגר מרצפרט.
- ^ אוצר הסיפורים לרבי צבי מושקוביץ, בשם רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות ששמע מפיו.
- ^ רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות, צבי לצדיק, בהקדמה, עמודים לו-לח, באתר אוצר החכמה
- ^ שמן הטוב, פיוטרקוב תרס"ה.