מעמדות (יהדות)
בזמן שבית המקדש היה קיים התחלקו כל או רוב ישראל למעמדות, כלומר קבוצת יהודים שייצגו את כלל העם בבית המקדש ושימשו כנציגיהם במעמד הקרבת קרבן התמיד.
המקור במשנה
המקור הראשון במשנה למעמדות מוזכר בעקבות המאמר הקובע כי "בשלשה פרקים בשנה כוהנים נושאים את כפיהם", כשאחד מהפרקים הם המעמדות שבהם הייתה נשיאת כפיים, בעקבות כך מבהירה המשנה מה הן המעמדות:
אלו הן מעמדות, לפי שנאמר[1], "צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי", וכי היאך קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו, התקינו נביאים הראשונים, עשרים וארבע משמרות. על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים, של לוים ושל ישראלים. הגיע זמן המשמר לעלות, כהנים ולוים עולים לירושלים, וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשית
כנגד משמרות כהונה
- ערך מורחב – כ"ד משמרות כהונה
חלוקת הכהנים ל-24 קבוצות עבודה, על פי בתי אבות, נזכרת לראשונה בתנ"ך בספר דברי הימים[2]. שם נזכרות גם חלוקות של הלויים ל-24 קבוצות[3].
המשנה מסבירה כי היו עשרים וארבע המשמרות של הכהנים שהיו בירושלים (מקובל מפי רב כי משה רבנו תיקן לעם ישראל שמונה משמרות, שמואל הנביא הרחיבן לשש עשרה, ודוד המלך העמידן על עשרים וארבע[4]). תפקידם של הכהנים, היה להיות "שלוחי דרחמנא" ולהקריב את הקרבנות.
על פי הפסוק תוקן על ידי חכמי ישראל, כי המשמרות (של הכהנים) עצמם יהיו כלולים בעשרים וארבעה מעמדות, שבהם כלולים היו משלוש הקבוצות - כהנים, לויים, ו"ישראלים" - יהודים שאינם כלולים באחת משתי קבוצות אלו. במעמדות באו השליחים לייצג את העם, הכהנים ייצגו זאת בעבודה, הלויים בדוכנם, וה"ישראלים" ייצגו את ה"ישראלים" שבעם, שבשליחותם מוקרב קרבן התמיד, (על פי ההלכה שמקריב הקרבן צריך לשהות שם בשעת ההקרבה).
חלק ה"ישראלים" שבמעמד התפצל לשניים: חלקם שהתגוררו ירושלים לעמוד בפועל ליד קרבן התמיד כדי לקיים את ההלכה שמקריב הקרבן צריך לעמוד על גביו בשעת ההקרבה, וחלק אחר מכל היהודים שהתגוררו מחוצה לה, התכנס בבית הכנסת - במקומם ולא בירושלים, שם קבעו את היום ליום תפילה ותענית, ואף קראו בתורה בפרשת בראשית כפי הסדר המפורט במשנה[5].
סדר מעמדות
סדר המעמדות, או סדר המערכה הוא מערכת ליטורגית מימי הביניים, המורכבת מקטעים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כשנוספים עליהם בסופם בקשות ותחינות. "סדר המעמדות" נוסד בהקבלה אל "אנשי מעמד" שהיו בזמן בית המקדש.
"סדר המעמדות" הראשון נדפס בונציה בשנת ה'ש"ה, כשהמדפיסים מציינים על השער את מטרתו: "להלל ולהודות, בכל יום ויום, לאדיר ואיום". עשר שנים לאחר מכן הודפס בפרארה "סדר מעמדות" בעל מתכונת דומה. במהלך השנים שלאחר מכן, נפוצה התופעה והודפסו "מעמדות" לרוב[6]במגוון נוסחאות, בתוספת פירושים וביאורים ממחברים שונים.
קישורים חיצוניים
- הערך מעמדות באנציקלופדיה יהודית דעת
- אופיר מינץ-מנור, מ'סדר המערכה' ל'סדר המעמדות': גלגוליו של מנהג ליטורגי בימי הביניים, בתוך תרביץ כרך עג, חוברת ב (טבת-אדר תשס"ד), עמ' 293-310. הלינק למאגר JSTOR.
- יעקב ישראל סטל, אמירת 'נשמת כל חי' בימות החול ובכל יום: לתולדות מנהג המעמדות בקרב יהודי אשכנז, באתר "דעת". נדפס במקור בספר השנה ירושתנו, ספר חמישי, תשע"א
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק כ"ח, פסוק ב'.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ד
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ה ופרק כ"ו
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ"ז עמוד א'.
- ^ משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ג'.
- ^ ראו לדוגמה בסדר עבודת ישראל עמ' 495 ואילך.
32699451מעמדות (יהדות)